הקשר בין בדסמ לחוסר יציבות התייעצות רצינית

רק אני מזהה לקות בהבנת הנקרא

תלכי לטיפול פסיכולוגי כדי להתגבר על הטראומה
תמשיכי עם הבסדמ רק אל תגזימי כדי לא להיכנס למצבי סטרס.
זאת אומרת סשנים קלים עם תקשורת וכימיה > סשנים קשים עם מישהו שמזכיר לך את ההוא מהטראומה.

זאת שאלה סופר מורכבת ומעניינת.
אולי… זה משהו אחר? את עושה בדסמ עם פרטנר אחד או מזדמנים? את עושה עם אנשים שאת סומכת עליהם? הם עדיין שם בשבילך אחרי?
אולי השאלה היא לא אם לעשות בדסמ אלא עם מי לעשות אותו.

זורקת את השנקל שלי-
אם כל הנשים שחוו טראומה מינית לא ייכנסו לבדסמ, האוכלוסיה תצטמצם בחצי.

זה נורא תלוי במצב האישי שלך. אם את במצב מספיק יציב כדי לנהל את הטריגרים שלך ולהציב גבולות בצורה שמגינה עלייך, ואת גם כנה עם הצד השני, זה לא משהו יוצא דופן מכל בעיה רפואית אחרת שיכולה להשפיע על בדסמ.

בגלל שאת במצב קצת יותר רגיש, הדרופים בטח יותר עמוקים, אז לחלוטין הייתי פועלת בסשנים ובאפטרקר אחרת כדי למזער את השפעת הדרופ ועושה את זה עם פרטנר שזמין לי בימים שאחרי כדי לעזור להתרומם בחזרה.

וכמובן, לא להפסיק לטפל בעצמך בכל המובנים. יש כאלה שמתייחסים לבדסמ כתרופה בלעדית לטראומה, זה לא.

השנקל שלי:
בתור פוסט טראומטית (חלק מזה שייך לנושא של מיניות כמובן) מורכבת ובתור מישהי שהיא לא הכי יציבה בעולם (בלשון המעטה), אני לא נמנעת מבדס"מ באופן כללי.
אני נמצאת בקשרים בדס"מים, בן הזוג הראשי שלי הוא גם השולט הראשי שלי
יחד עם זאת, אני לא מתייחסת לבדס"מ בתור טיפול, אני דואגת לנסות למצוא לעצמי טיפולים (מגוון כמובן) ולהגיע אל הבדס"מ ממקום הרבה יותר בריא ממה שעשיתי בתחילת הדרך
אצלי בדס"מ כן משולב עם מיניות, לרוב, אבל אני לא חושבת שזה משהו שהוא הכרחי לכל אחד.ת
מתי אני כן נמנעת?
כשאני במצב של רגש של הרס עצמי ועם מחשבות של פגיעה עצמית - אז אני מתרחקת מאקטים של בדס"מ ואני "פשוט" מוציאה את זה בכתיבה עצמה בבלוג
זה חשוב למצוא את הפרטנר.ית (או פרטנרים.ות) המתאים.ה כמובן
זה חשוב להגיע לסשן לא ממקום של מצוקה רגשית והרס עצמי
זה חשוב להבין עם עצמך באיזה מצב מנטאלי, רגשי ופיזי את נמצאת בו
זה חשוב לא להסתכל על הפרטנר.ית כעל מטפל.ת (הוא/היא לא)
אבל כאשר עושים את כל הדברים האלו, אני בהחלט מאמינה שאפשר לעשות בדס"מ בצורה אחראית ומטיבה גם כאשר לא יציבים נפשית ברמה גבוהה

אז נשמע שהשאלה היא באמת יותר עם מי וצריך לתת דגש חזק להיכרות לפני שקופצים לבדסמ(מה שלא ידעתי שכ״כ חשוב ואולי ידעתי אבל לא דבקתי בו) וממש חשוב לדעת שיום אחרי הבן אדם יהיה זמין ואיתי
ואולי בכלל לא וזה עולם הרסני ושואב?
עד עכשיו לא מצאתי תשובה מעניין אם אי פעם אמצא אבל עצם השאלה הזאת את עצמי כבר אומרת שאני בכיוון טוב

בכללי:
המחקרים בתחום מראים שהאוכלוסיה העוסקת בבדס'מ מתאפיינת ביותר יציבות נפשית בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

אבל סטטיסטיקה כמובן לא אומרת כלום לגבי אדם ספציפי.

בספציפי:
דרופים בימים אחרי עלולים להצביע על יציאה לא נכונה מהסשן. היה אפטר קייר? היתה תקשורת אחרי הסשן ובימים שאחרי עם השולט/ת? אלה היבטים חשובים בניהול הדינמיקה הבדס'מית.

בנוסף, בדס'מ זה תחום עצום. יכול להיות שאת צריכה סשנים פחות אינטנסיביים ויותר מבוקרים?

והכי חשוב: בדס'מ שיהיה טוב מחייב אמון גבוה בין הפרטנרים ויכולת של הצד הנשלט להישען על הצד השולט. מעצם זה שאת מתייעצת כאן, אפשר להתרשם שיכול להיות שהיתה לך בעיה בבחירת הפרטנרים/פרטנריות?

בכל מקרה, ולוודא שלא תהיה אי-הבנה: בדס'מ זה לא תחום טיפולי, זה לא תחום מייצב-נפש. זה אקסטרים ספורט. אני מניח שתסכימי איתי שאדם פצוע לא צריך לנסות לטפס על מצוק לפני שיטפל בעצמו, נכון?

שאלת כמה שאלות שונות.
א. אם יש לך דרופים קשים אחרי סקס בדסמי, בכי, אשמה, ושאר ירקות, בדסמ אולי אינו בשבילך בתקופה הזו של חייך. זה לא קשור לפוסט טראומה. גם בלי פוסטטראומה מיני, אין סיבה שתעשי משהו שנראה ששורט אותך. כן יציבה, לא יציבה.
ב. האם בדסמ מתאים רק למי שיציב נפשית? לא יודע מה זה 'יציב'. נראה לי שהתשובה היא 'ממש לא'.
ג. האם בדסמ זה רק לנקיים נפשית? כנ"ל.
ד. האם בדסמ מתאים למי שנפגע מינית? למה לא? דווקא בבדסמ יש הגנות מובנות ויכולת לצאת מסיטואציה (מילת בטחון) שלא תמיד קיימת במין רגיל.

את כותבת שאת 'סולדת מגברים' וממיניות עם גבר מזה שנתיים. אם זה המצב, הבדסמ לא קשור לתחושות שלך אחרי סקס. אין לך מה להגיע לאינטימיות משום צורה עם גבר, אם את בסלידה עמוקה מגברים.

נשמע לי שלא מתאים לך קשר אינטימי עם גבר בזמן הזה. לא הייתי מתעסק עם הבסדמיות

הייי לך
זו שאלה שהעסיקה אותי רבות בתחילת ההכרות שלי עם הבדסמ.
אני חושבת שהשאלה לפחות אצלי זה לא אם זה עם מי?

לגדר לעצמי את המטרות החשובות לי. לי חשוב קשר שיוביל לזוגיות. זה לא מחייב מייד ואולי לא יקרה. אבל לא פוגשת אנשים שהם לא מכוונים קשר וזוגיות.

עןד משהו אני חושבת שממש חשוב שהפסיכולוגי.ת יכיר את עולם הבדסמ וידע לכוון אותך. בתחילת דרכי היה לי פסיכולוג שלא הבין כלום מזה וזה יצר אצלי בלבול, אשמה וגם לא קיבלתי מענה.
לפעמים יש ימים של הרס עצמי שמגיע גם בצורת קשרים פחות טובים. אני מןדעת לזה, אני בסליחה על זה, אני מחבקת את עצמי ולומדת להמשיך.

בנוסף יש כמה שאלות שהייתי מבררת (עם עצמך או בטיפול שלך - בהקשר למה שכתבת)

1. מה הסיבה שאת נמנעת ממיניות האם זה הימענות/טריגר?

2. מה המטרות שלך בהכרות ומה הגבולות שלך?

3. האם הפרטנר מודע לדרופ ויודע להיות מכוון/זמין מכיל אחרי? (קריטי וזה גבול שלא הייתי מתפשרת עליו)


מקווה שעזרתי

ניראלי זה אפשרי לראות בדסמ לא כמיני ולבצע אותו נטו בדסמית