en1 |
לפני 20 שנים •
1 בספט׳ 2004
לפני 20 שנים •
1 בספט׳ 2004
en1 • 1 בספט׳ 2004
אני באופן אישי, לא מחפשת כאן את האחד.
פשוט כי מצאתי אותו כבר... והוא לא מכאן. ואצלי יש הפרדה ברורה בין יחסים עם שולט לבין קשר אוהב שממלא את חיי. מה לעשות? זה הסיפור שלי. אז בסיפור הזה, דווקא מדליק אותי שיש לאדון שלי עוד נשים. הייתי בקשר עם גבר שולט שמאוד גירה אותי לשמוע על ההתנסויות שלו עם נשים אחרות. וכשאני אומרת גירה, זה לא אומר שלא קנאתי ושזה לא הכאיב, זה רק אומר שזה חירמן אותי לגמרי. |
|
מקבי(מתחלף) |
לפני 20 שנים •
1 בספט׳ 2004
לפני 20 שנים •
1 בספט׳ 2004
מקבי(מתחלף) • 1 בספט׳ 2004
ציטוט: האם היית אתה מסכים להיות רק אחד מתוך כמה גברים שיש לאישה שאתה אוהב?
אחד משניים, או אפילו שלושה - כן. אבל היא תצטרך להיות חת'כת אשה ששווה את זה... כי זה לא יהיה קל. |
|
אליאס(אחרת) |
לפני 20 שנים •
1 בספט׳ 2004
לפני 20 שנים •
1 בספט׳ 2004
אליאס(אחרת) • 1 בספט׳ 2004
מאיה כתב/ה: אישית לא עושה הפרדה בין פוליגמיה בזוגיות רגילה ובין בדסמ.
שם מותר ושם אסור. מי שפוליגמיה מתאימה לו זה יכול ללכת בשני התחומים ומי שלא בשני התחומים זה לא ילך. ואם יש אופציות אחרות שיבושם לכולם מאיה בדיוק הסבירה את מה שאני חושבת. אני לא עושה הפרדה בין יחסים ונילים לבדס"מים ואני גם לא רואה סיבה לכך. אני נגד מונוגמיה (יש מישהו באתר שעדיין לא יודע את זה? ) וגם בן זוגי הוניל (שאותו, למען הסר ספק, אני מאד אוהבת) יודע שאתי חייבים לשמור על ראש פתוח. גם לשני עבדיי (אחד נשוי ואחד מקיים יחסי מין עם נשים מזדמנות) הובהר מלכתחילה שאני מחויבת אך ורק לאדם אחד וזה אני. אני לא מאמינה בחד צדדיות וכאן אני מתחברת גם לזרה מוכרת שטוענת שיש וצריך לדבוק בהדדיות. אני מוסיפה ואומרת בגלל סירוב מוחלט למונוגמיה מצדי, שלי, כשולטת, לא נראה מוזר שלעבדיי או לבן זוגי יהיו מערכות יחסים נוספות שאינן קשורות אליי אבל כשהם אתי, הם אתי עד הסוף ולאן שאקח אותם. אבל, ופה האבל החשוב, אני מבינה מנין מגיע הצורך למונוגמיה. כל חבריי מאמינים אדוקים במונוגמיה (ומתעבים את הלכות משה בישראל), או במשפט האלמותי לצורך הענין: "אשה/גבר אחת/אחד, חולצה אחת, עבודה אחת, אהבה אחת". והעיקר, לעולם, אבל לעולם, אסור להקלע לסיטואציה שעושה לך כאדם להרגיש רע עם עצמך, לא להיות שלם עם מה שהצד השני בוחר - בכל זאת, צריך שניים לטנגו. את אוהבת מישהו, הוא פוליגמי ואת לא, כואב לך? תעמדי על שלך. פשרות ביחסים שבינו לבינה לרוב הן הכרחיות ולגיטימיות כל זמן שהן לא פוגעות במי מן הצדדים. ברגע שמגיע הרגע שמישהו לא יכול יותר לשאת את הכאב, עם כל הצער והקושי, זה הזמן להפרד ולבחור בנתיב אחר. אין שום אדם בעולם ששווה כיפוף כה רציני של צרכים ורצונות של הצד שמנגד. |
|