אריאנה(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
21 בספט׳ 2004
אם באהבה עסקינן
אם להתעמק בדקוּיוֹת בקריאת ההודעה המקורית, בשום שלב לא מתואר מצב של אהבה אינטימית.. כלומר, מעבר להתכתבויות על בסיסי רומנטי, לא ניכר שהיה מפגש אמיתי בין הצדדים [ותקני אותי - אופק - אם אני טועה].
אם מסקנתי נכונה -- איך בכלל אפשר לקרוא לזה "אהבה"? 
|
|
|
crazy_toast(שולט){אליס}
|
לפני 20 שנים •
21 בספט׳ 2004
Re: שפחתם של שני אדונים אופק כתב/ה: זה התחיל, כפי שאולי מתחילים עוולות רבים, בתמימות....
מתנגד למשפט הזה. בכל רגע ורגע ידעת בדיוק מה את עושה. אין לי שום עצה פרקטית בשבילך וכך גם לכל אלה שמגיבים כאן. בסופו של דבר כל אחד אוכל את הדייסה שבישל. |
|
|
חתול בשק
|
לפני 20 שנים •
21 בספט׳ 2004
למה? קורה לפעמים שמתחילה ידידות, והכוונות, מה שלא יהיו, ברורות עוד מההתחלה. אבל עם הזמן הדברים מתפתחים ומשתנים, וקורה שאתה מוצא את עצמך במקום שלא ציפית, שלא תכננת... אז לומר שזו הייתה דייסה ידועה מראש? 
ואריאנה, אני חושבת שכן יכול להתפתח משהו בין שני בני אדם גם אם לא נפגשו באמת, איזשהו סוג של אהבה, (יש הרבה סוגים, לא?) אולי לא אהבה שתעמוד אח"כ במבחן המציאות, אבל אולי כן... מקווה, אופק, שתמצאי את הדרך לחיות בשלום עם עצמך, האידיאלי היה שהכל יהיה פתוח וידוע, כי רק להסתיר את כל זה, זה די מתיש. שמחה שחלקת. 
נ.ב. אין לי מושג מה הייתי עושה במקומך.... |
|
|
|
אריאנה(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
21 בספט׳ 2004
בלי כוונה לפגוע... אבל:
חתול/ה בשק כתב/ה: ואריאנה, אני חושבת שכן יכול להתפתח משהו בין שני בני אדם גם אם לא נפגשו באמת, איזשהו סוג של אהבה, (יש הרבה סוגים, לא?) אולי לא אהבה שתעמוד אח"כ במבחן המציאות, אבל אולי כן... מנסיוני - זה בולשיט! ובנימה מעודנת יותר - זו תולדה של החיים הוירטואליים שאנשים בוחרים לנהל. אגב, היתרון האולטימטיבי במקרה זה - דווקא קשרי "אהבה" מסוג זה הרבה יותר קל לסיים, פשוט מפסיקים להתכתב/מחליפים ניק/ניגמלים מהאינטרנט [זה אולי רמז לפתרון למקרה המדובר]. |
|
|
| אופק |
לפני 20 שנים •
21 בספט׳ 2004
אמרתי פעמיים, ואומר עוד פעם אחת ודי. לא הייתה כוונה מראש. אתם מוזמנים לקבל זאת או לא, כרצונכם.
לגבי ווירטואליות. לפעמים, באופן נדיר וחד פעמי (אין לי מושג, איך לי זה קרה פעמיים... ), פוגשים אדם אשר מצליח לגעת באופן שאיש לא נגע לפניו. אדם שכאשר מטיילים אתו יד ביד במחוזות נפשו, מגלים מקומות מוכרים, מרגישים קצת כמו... להגיע הביתה. ומחכים כל רגע למכתביו, ומתעוררים באמצע הלילה, רק כי בא לדבר איתו דרך המסך והמקלדת. וכשמתאפשר, מדברים שעות על שעות דרך הטלפון ולא נגמר, רק מרגישים את החמימות מתפשטת בבטן ורוצים עוד ועוד ...
אז כשקיים קשר כזה, האם העובדה ששוטים לא הונפו וגופות מיוזעים לא נפגשו, משנה את הגדרת הקשר? בעיני אריאנה יקירתי, הערגה והכמיהה הן חזקות ומלאות עוצמה, אפילו יותר ממעשה האהבה עצמו. ואם יתממש אחד הקשרים... (עד היום , לא קרה, אך לא לעולם חוסן... ). אני חושבת שזה יהיה מפגש אשר העוצמות בו יהיו אין-סופיות. הרי מדובר במפגש בין שני אנשים עם מיניות מפותחת, פנטזיות המצויות באזורים דומים, משיכה אין סופית, ו... אהבה. (ולמרות ששניהם נראים טוב, באמת שלא היה אכפת לי אם הם לא היו כאלו. אני אוהבת אותם, לעזאזל!)
ולכן- או_רית, מוח וחתולה, שלוחה תודה מיוחדת. מהמקום המאוד בודד בו הייתי, אני מרגישה פתאום מחובקת. תודה נהדרות. תודה מעומק הלב. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 20 שנים •
21 בספט׳ 2004
בכוח ואופק
פוליגמיה נתפסת אצלי כההפך ממה שאופק הציגה שלא לדבר על שורת הסוקלים בע"מ שהתיצבה כאן בככר העיר טהרן. ריבוי קשרים מסוגים שונים ללא אשם ללא שקר ללא הסתר וכו וזו נגיעתי לנושא.
אגב אופק- לא חייבים לספר אם התוצאה הידועה מראש היא כאב של מישהו יקר לך לסיכום: לא לספר לא להרגיש אשמה תהיי שלמה עם הבחירות שעשית. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 20 שנים •
21 בספט׳ 2004
אני מסכים עם מוח. העניין כאן הוא לא לשפוט, אלא לראות את הדברים כפי שהם ולמצוא את הדרך (האינדיבידואלית) הטובה ביותר להתמודד איתם.
חייב לומר שבנושא ראיית הדברים כפי שהם יש לי מחלוקת עם כמה מהכותבים פה. בראייתי, מערכת יחסים היא משהו שמחייב פשרות. אם הן רבות וכואבות מדי המערכת אינה טובה, אבל אם לא מתפשרים כלל עבור האדם האהוב - או שבדרך נס מצאת את הכפפה המושלמת שאף אחד בהיסטוריה עוד לא מצא, או שהוא סאב לחלוטין, או שמדובר ביחסים אגואיסטיים. לדעתי (האישית) יסורי המצפון שאת חשה הם טובים מאד, כי אדם שבוגד ושלם עם בגידתו הוא אדם אגואיסט. איך שלא מסתכלים על זה, בגידה כשמה כן היא - מעילה באמון של אדם אהוב שנפגע פעמיים, גם מעצם המעשה וגם מהעובדה שהוא נעשה בהסתר. אי אפשר לפטור זאת כדבר של מה בכך. זה כמובן לא הצד היחיד שקיים. אי אפשר להתעלם מכך שקיימים צרכים לא ממומשים. אי מימושם ללא ספק מותיר חסך, מה עוד שלא יהיו חיים אחרים פרט לאלה בכדי לממש אותם. אני לא מקנא במי שנאלץ להתמודד עם הדילמה של פגיעה באהוב ואוהב אל מול מימוש צרכים חסרים ולא מתיימר לשפוט. דעתי הפרטית בעניין היא שמוטב לשים את הקלפים על השולחן. כך הייתי רוצה שינהגו בי, וייתכן גם שהאדם שהקלפים מתגלים מול פניו סבור גם הוא שמערכת יחסים היא משהו שדורש פשרות, ושזו פשרה שהוא מוכן לעשות (ובכל מקרה, זכותו להחליט אם הוא מוכן או לא מוכן). בכל מקרה ומה שלא תבחרי לעשות - שיהיה רק טוב. |
|
|
אמילי קייג'(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
21 בספט׳ 2004
שני אדונים
מה נפלא ומה נעים.
אכן יכול להיות מעט מבלבל, אבל אני אומרת חיים פעם אחת, מה טוב ומה נעים ללכת לפעמים על כל הקופה אבל, אין דבר חשוב יותר מאמירת אמת, אני לא מתככונת לבעל, אבל בהחלט לשני האדונים. למה? פשוט כדי לנקות את עצמך ולדעת להינות מהכל. מה גם שאם את מסתירה מהם, אני מניחה שההנאה שלך היא לא אמיתית, כיוון שאת יודעת שיש תמיד משהו שכוחך גדול עליהם, את מחזיקה באמת ביד. אגב, סשן עם שני אדונים, מומלץ לימי הקיץ החמים ולימי החורף הקרירים. אין כמו לענג שני אדונים בו זמנית 
|
|
|
מנטרה(שולט)
|
לפני 20 שנים •
21 בספט׳ 2004
לא מבין על מה כל המהומה...
אופק,
לפי דעתי עשית דבר אמיץ וקשה - חשפת את עצמך בתקופה קשה לפני המון אנשים ובמיוחד בפני האנשים שנוגעים בדבר. אני לא בטוח שלי היה את האומץ לעשות זאת בפומבי אילו ההיתי במקומך. אני חושב שלמרות שאפשר להפיק המון לקחים מהסיפור שלך, קל גם מאוד לבקר מהצד אבל מי מאיתנו לא חטא מעולם ? ומי מעולם לא השלה אדם אחר (אולי יש כמה צדיקים כאלו אבל זה לא העניין). אני יכול רק לחזק את ידייך על מה שבחרת לעשות למרות שאני בטוח שזה לא היה לך קל... בהצלחה בהמשך. |
|
|
|
מנטרה(שולט)
|
לפני 20 שנים •
21 בספט׳ 2004
סיוע בקריאה
הסתבכתי עם הפונקציה של גון משתנה (אין דרך חזרה...
 ) אז הנה המשפט הכחול משהו :
""...חטא מעולם ? ומי מעולם לא השלה אדם אחר (אולי יש כמה צדיקים כאלו אבל זה לא העניין)."" |
|
|