Nymphaea(נשלטת){זיעויה} |
לפני 19 שנים •
11 במאי 2005
שאלה לי אליך בצלמו
לפני 19 שנים •
11 במאי 2005
Nymphaea(נשלטת){זיעויה} • 11 במאי 2005
לשם מה את כותבת את הדברים הללו כאן?
את הרי יודעת מראש את התגובות שתקבלי. את לא מעונינת בהם אפילו לא בקצת. לא משנה עד כמה יקצין אותו אחד שאיתך, את תמשיכי לספוג. למה להטריח את כולנו בזה? מה הטעם? בכוונה לא כיניתי אותו אדון. אדם שמכבד את עצמו, שביטל דבר שקשה לבן זוגו להכיל ומבצע אותו בכל זאת - לא נקרא בעיני לא אדון וגם לא אדם. אבל בעצם למה אני כותבת? הרי זה לא ישנה במאומה. תהני לך מחוסר גבולותיך שלך וחוסר הגנתו של בן זוגך ועזבי אותנו בשקט. |
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
כרוניקה של מוות ידוע מראש
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} • 12 במאי 2005
אני יודע למה אני מגיב - כי אני יודע שבאיזשהו שלב מה שכולנו משקפים לה יעבור את המחסום של ההכחשה העצמית.
ואני מצטרף לברכות הקולקטיביות ל"אדון" שלה - מי שכל כך שיכור משליטה באדם אחר ולא מסוגל לראות מעבר לצרכים שלו, איננו ראוי למתנות שהיא מרעיפה עליו. ןלצערי, זה נשמע כמו הדפוס של מי שאני מכיר בתור "המומחים לחדשות" - כאלו שההתמחות שלהם היא בסאביות החדשות לתחום. מי שאיננו סביר בכזה תסריט הוא האדון/מאסטר/קיסר - מי שזקוק למניפולציות כדי להשיג הסכמה, מי שאיננו מכבד גבולות, מי שיותר חשובה לו ההנאה שלו מהאחריות לסאבית. ומי שנמצאת בדינמיקה של ניצול - מגיבה כפי שהיא יכולה כל עוד היא במערכת יחסים עם המנצל. מי שמנהיג, מי שמוביל, מי שמנווט - גם אחראי לתוצאות, ושום תירוץ בסגנון של "היא הסכימה" איננו מכסה אותו. כי להיות אדון - זה קודם כל אחריות לסאבית. כי להיות שולט - זה קודם כל לשלוט בעצמך. כי להיות מאסטר - זה גם לדעת לכבד אותה ואת הגבולות שלה. כנראה שהוא ואני לא חיים על אותו כוכב, או שיש לו פרשנות רש"י ל-SSC. אני מקווה שהתאוריה של יוספוס על הסוף תתבדה, והיא תצא מהמערכת הזו לפני שהוא ימעך אותה סופית. יום עצמאות שמח! |
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} • 12 במאי 2005
ולי זה נראה כאילו הם יושבים עם השאלון של פעילויות בדס"מיות ופשוט מנסים לסמן V על הכל.
יופי לכם. |
|
baby(expired)(לא בעסק) |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
baby(expired)(לא בעסק) • 12 במאי 2005
בצלמו...
לכל אחד יש דעה, וגם לי את שלי, רק שהיא לא רלוונטית כרגע. מה שכן רלוונטי, הוא הגבולות שלנו כסאביות. גבול, לא ממעיט מעוצמת ההתמסרות או מהרצון להישלט. גבול, הוא מקום שכשהפנטזיה כבר לא נעימה, מוציא אותך ואותי משם. תהיי כנה מספיק עם עצמך בשביל לבדוק מה קשה מדי, ומה גורם להתנתק, כדי לא להיות שם, ומה מהנה וגורם לריחוף... אני בעד לשבור גבולות, אבל מיוזמתך, לא מיוזמת הפארטנר הבדסמי... זה משחק משותף, לא סיפוק צרכים שלו. את נשלטת, מחד, ופארטנרית למשחק תפקידים מאידך. תזכרי את זה. |
|
בכוח המוח-אשה |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
בכוח המוח-אשה • 12 במאי 2005
כולם יוצאים מנקודת הנחה שזה לא מה שהיא רוצה, וזה לא מה שהיא צריכה.
כולם יוצאים מנקודת הנחה שהאדון שלה שיכור שליטה וחסר אחריות, והגב' לא יודעת להגיד לא. אלא שהיא אומרת שהיא סומכת עליו, שהיא מודעת לכוחה להפסיק, שהפנטזיה שלה זה להתנסות כקורבן, אחד שהרצון נלקח ממנו לכאורה ולכן יכול להתמסר להנאה בסיטואציה בלי נקיפות מצפון. אני חושבת שהגיע הזמן להבין כבר שהפיסטינג של האחד לא חייב להיות כוס הפיפי של השני, שבדס"ם זה שם כולל להתנסויות רחבות טווח, ושמה שמשפיע שם הכי הרבה זו הדינמיקה בין שתי אנשים. אחד הדברים שגורמים הכי הרבה נזק לכולנו זו שיפוטיות מחוסר הבנה. "אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו" אמרו חז"ל וידעו במה הם מדברים. הדרך בה אתם שופטים את המערכת של בצלמו היא הדרך בה שופטים את המערכות שלכם ונילים. מבחוץ. תודה על הכנות והשיתוף, בצלמו, וחג שמח לכולם. |
|
dimple |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
dimple • 12 במאי 2005
אני לא מבינה משהו אחר, כמה ביקורתיות ניתן להכניס לשרשור אחד.
בכמה ביקורתיות יכולה להתאפיין קהילה שטוענת לפתיחות וקבלת השונה. אז נכון, חלק אוהבות הצלפות, בדיוק 46 כי זה מה שביקשו, ואחר כך תנועה מעגלית סביב הדגדגן שלהן, אורגזמה, שתיים, "תודה רבה דום יקר על כך שביצעת את הוראותיי בעקביות". חלק אוהבות להישלט, אוהבות להרגיש שלוקחים אותן, שיש להן מקום אחד בחייהן בו הן לא צריכות לחשוב מה מותר ומה אסור, מקום בו המעצורים והפחדים שלהן מתגמדים כי יש מישהו שנותן להן סיטואצייה קיימת שבה הברירה היחידה היא מילת הביטחון. בסשן - זה מה שהיא אוהבת להרגיש, מחוץ לסשן, אולי יחד עם הדום שלה היא בודקת למה זה מה שהיא אוהבת והאם זה בא ממקום טוב, אולי היא לא, אולי היא עושה את זה עם הפסיכולוג שלה או לא עושה את זה בכלל כי טוב לה ככה, אבל את כל זה אנחנו לא יודעים. חוסר אמינות? הדבר האחרון שאני רוצה בסשנים זה לדעת מה מצפה לי, כשאני יודעת אז אני לא בסשן. |
|
ס ו ר ר ת(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
ס ו ר ר ת(נשלטת) • 12 במאי 2005
dimple כתב/ה: חוסר אמינות? הדבר האחרון שאני רוצה בסשנים זה לדעת מה מצפה לי, כשאני יודעת אז אני לא בסשן.
כמי שקראה את כל הודעותיה של בצלמו, אני יכולה לומר שיש פה הפרה של הכלל האחד של בדס"מ, וזה ה-ssc. בטוח? שפוי? רק אם נדמה לך שלקשור מישהי עירומה בים ולהיעלם לחצי שעה זה בטיחותי. בהסכמה? אולי היא אמרה שהיא לא רוצה שיבוא עוד גבר ובעצם נורא קיוותה לזה ו"כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת". זו הסכמה? ממש לא. אין זה אומר שהסאבית צריכה לדעת כל מה שעומד להתרחש בסשן העתידי, חלילה, אבל היא צריכה לדעת מה *לא* יקרה שם. |
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס} |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
TooT(נשלטת){פטרוניוס} • 12 במאי 2005
dimple כתב/ה: אני לא מבינה משהו אחר, כמה ביקורתיות ניתן להכניס לשרשור אחד.
בכמה ביקורתיות יכולה להתאפיין קהילה שטוענת לפתיחות וקבלת השונה. אז נכון, חלק אוהבות הצלפות, בדיוק 46 כי זה מה שביקשו, ואחר כך תנועה מעגלית סביב הדגדגן שלהן, אורגזמה, שתיים, "תודה רבה דום יקר על כך שביצעת את הוראותיי בעקביות". חלק אוהבות להישלט, אוהבות להרגיש שלוקחים אותן, שיש להן מקום אחד בחייהן בו הן לא צריכות לחשוב מה מותר ומה אסור, מקום בו המעצורים והפחדים שלהן מתגמדים כי יש מישהו שנותן להן סיטואצייה קיימת שבה הברירה היחידה היא מילת הביטחון. בסשן - זה מה שהיא אוהבת להרגיש, מחוץ לסשן, אולי יחד עם הדום שלה היא בודקת למה זה מה שהיא אוהבת והאם זה בא ממקום טוב, אולי היא לא, אולי היא עושה את זה עם הפסיכולוג שלה או לא עושה את זה בכלל כי טוב לה ככה, אבל את כל זה אנחנו לא יודעים. חוסר אמינות? הדבר האחרון שאני רוצה בסשנים זה לדעת מה מצפה לי, כשאני יודעת אז אני לא בסשן. צודקת . אם הייתי דורשת מאדוני לדעת מה עתיד לקרות במהלך סשן זה היה פוגם בהנאתנו ,גם לי דרושה חוסר הוודאות לגבי מה שעתיד לקרות בסשן ובכל זאת האדון שלי יודע מהם גבולותיי. הוא יודע מהם הגבולות שארצה לפרוץ במהלך הקשר בנינו , ומהם הגבולות שאולי לעולם לא אהיה מוכנה לעבור עליהם . אני מסוג הסאביות שאוהבות להלך על הקצה ,אני אוהבת כשקשה לי בסשן וכמה וכמה גבולות שאני הגדרתי כגבולות נפרצו כשחשתי בשלה לכך . גבולות נועדו לשמור עלי ועל האדון שלי כאחד. אני לא חושבת שיש לצפות מאדון , מנוסה ורגיש ככל שיהיה ,לקרוא מחשבות ורגשות וגם אם הוא מסוגל לכך, בגלל שאנחנו בני אדם הוא יכול גם לטעות . לטעויות מהסוג הזה יכול להיות מחיר כבד. לא הייתי רוצה לשאת במחיר כזה ולא הייתי רוצה להעמיד אף אחד במבחן שכזה. בעיני דום שיסכים ל ''אין גבולות '' מסתכן בעצמו וסביר להניח שלא יכבד גבולות גם כשיהיו ,כמו האדון של בצלמו. |
|
ינואר(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
ינואר(נשלטת) • 12 במאי 2005
קראתי את הודעתה של בצלמו בפורום, אודות הקשירה על חוף הים והתגובות שבעקבותיה, וכמו רבים פה הזדעזעתי. עקבתי אחרי הודעות אחרות שלה, וגם אני רציתי לזעוק לה לעצור, לחשוב, להיזהר.
אבל ניסיתי גם לאתר איזה דפוס חוזר. נכון, מה שמתאים וטוב לאחת, לא בהכרח מקובל על אחרת, ואני לא מנסה לשפוט את העדפותיה לפי מה שנראה או מתאים לי. יחד עם זאת, נראה לי שיש כאן נסיון רציני מאוד להקצנה וליצירת פרובוקציה. נסיון שהוא מוצלח כנראה, לפי התגובות שכל שרשור שהיא פותחת מכיל. בצלמו אמרה שזו פנטזיה שלה. היא שיתפה אותנו בלבטים שלה לפני הסשן. הייתכן והיתה הסכמה עקרונית בינהם, כשההחלטה אם כן ומתי - בידי האדון? הייתכן, שלצורך יצירת תגובות, היא לא תמיד מגלה ומשתפת בכל? (ביננו, האם כל מי שכותב כאן על חוויות או פנטזיות שלו אכן מספר הכל?) |
|
gala |
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
סוף סוף..
לפני 19 שנים •
12 במאי 2005
gala • 12 במאי 2005
בכוח המוח-אשה כתב/ה: כולם יוצאים מנקודת הנחה שזה לא מה שהיא רוצה, וזה לא מה שהיא צריכה.
כולם יוצאים מנקודת הנחה שהאדון שלה שיכור שליטה וחסר אחריות, והגב' לא יודעת להגיד לא. אלא שהיא אומרת שהיא סומכת עליו, שהיא מודעת לכוחה להפסיק, שהפנטזיה שלה זה להתנסות כקורבן, אחד שהרצון נלקח ממנו לכאורה ולכן יכול להתמסר להנאה בסיטואציה בלי נקיפות מצפון. אני חושבת שהגיע הזמן להבין כבר שהפיסטינג של האחד לא חייב להיות כוס הפיפי של השני, שבדס"ם זה שם כולל להתנסויות רחבות טווח, ושמה שמשפיע שם הכי הרבה זו הדינמיקה בין שתי אנשים. אחד הדברים שגורמים הכי הרבה נזק לכולנו זו שיפוטיות מחוסר הבנה. "אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו" אמרו חז"ל וידעו במה הם מדברים. הדרך בה אתם שופטים את המערכת של בצלמו היא הדרך בה שופטים את המערכות שלכם ונילים. מבחוץ. תודה על הכנות והשיתוף, בצלמו, וחג שמח לכולם. מישהי מגיבה פה לעניין. הרבה רספקט בכוח. ותודה גם ממני על השיתוף בצלמו. |
|