סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דעה

נוריתE
לפני 19 שנים • 18 במאי 2005
נוריתE • 18 במאי 2005
טוף

כל מי שחפצ במערכת יחסים - אם ניתן לכנות זאת- עם חסרת עמוד שדרה "יסמן" בלי דעה משלה
כאשר הוא עושה הכל ,כדי להפוך אותה לבובה מופעלת על על חוט כולל דיבור דרך גרונה,
אין לי מושג מה הוא עושה פה
אבל לעולם הוא לא ייה זכאי לקבל את התואר ולא ראוי לכנות עצמו אדון.

אני רק נותרת מרחמת על אותן מיסכנות,
הבעיה היא אחרת.
מיסתבר ששטיפת מוח עובדת יופי.

זוכרים את המשל??

צפור אחת עפה ביום סופה גשם וקור, קופאת ומיסכנה ונפלה על אם הדרך כמעט מתה, עד שעברה פרה וחירבנה עליה,
ואז היא נירדמה מציצת בשימחה ומאושרת, כשחם וטוב לה.

הנימשל.
מה זה משנה איפה חלק מאיתנו נימצאים, העיקר שהם מאושרים שזה עושה להם טוב.והם נהנים מכל רגע
כי הם לא יודעים, ולא מודעים לזה, שהם חיים בתוך גוש של חרא.
נוריתE
לפני 19 שנים • 18 במאי 2005
נוריתE • 18 במאי 2005
וזה לא מכוון אישית אל אף אחת
כי מי שלא ידעה משהו אחר לעולם לא תדע שמשהו לא בסדר.
Tame
לפני 19 שנים • 18 במאי 2005
Tame • 18 במאי 2005
אני חושב שאחד ממוסרי ההשכל של המשל הוא "לא כל מי שמחרבן עליך עושה לך רע".
ככה לפחות אני שמעתי את זה מהמספר. לדעתי מוסר ההשכל הזה סותר את מה שאמרת כי רק מבחוץ זה נראה לצופה שהציפור סובלת בגלל שהיא בתוך גוש של חרא. אבל לציפור שעמדה לקפוא למוות החרא היה מתנה משמיים.
(יתכן שלדעתך לציפור היה עדיף לקפוא למוות ולא להינצל ע"י חרא?)

אם אני לא טועה המשל ממשיך אחר כך ואומר שהציפור צייצה מאושר ואז חיית טרף קלטה שהיא שם ואכלה אותה ועוד מוסר השכל שיוצא זה "כשטוב לך ושמח לך אל תשיר ותספר לכולם"

האמת שככל שאני חושב על זה זה תקף יותר בעיני לגבי המצב כאן.

נשים שמצאו את מה שהם היו צריכות ושרו (הביעו את שימחתם בפרופיל או בפוסטים) פה באתר דיי נצלבו אחר כך..
דוקטרינה​(שולט)
לפני 19 שנים • 18 במאי 2005

אז מה המסקנה??

דוקטרינה​(שולט) • 18 במאי 2005
tame היקר

אז מהי המסקנה? כאשר טוב למשהו מחברי הכלוב אסור לו לספר את זה כי אחרים ייקטלו אותו ברמה הנורמטיבית?

חדשות לי אליך: אתה צודק. מספר פעמים סיפרתי חוויות או לבטים שהיו לי, בפורום זה וגם פורומים אחרים בכלוב ומצאתי את עצמי פשוט נצלב על התנהגותי או על הרעיונות שלי או על שאלות שלי.

ואתה יודע מה? אני לא היחידי.

יותר מדי פעמים אנשים מכניסים את עצמם כאילו הם היו נמצאים שם, כאילו להם עשו את זה או שהם חוו את זה - בלי שהם כלל התבקשו להיות במקומות הללו.

דוק
Tame
לפני 19 שנים • 18 במאי 2005
Tame • 18 במאי 2005
דוק,
אני לא יודע איך להגיב להודעה שלך, לפי הפתיחה שלך חשבתי שאתה הולך לסתור את מה שאמרתי אבל אתה ממשיך ומסכים איתי.
אז נותר לי רק להסכים איתך בחזרה icon_redface.gif ולומר שאכן זה מין סיכון לספר פה על חויות אישיות מחוץ לנורמה.
כמו שלא הייתי בא לסתם פורום מחשבים או אומנות ומתחיל לספר על חויות בדסמיות כי אני יודע מראש שאנשים לא יתחברו לזה (למרות שתכלס לא הייתי מצפה לקטילה מפורום ונילי כמו שקוטלים כאן).

אני לא אומר שאסור להביע דעה או לבקר. אני רק אומר שיש דרך הרבה יותר נחמדה להביע את הדברים ולא יפה לעשות רע לאנשים שבאו וסיפרו משהו אישי.
Jake​(שולט)
לפני 19 שנים • 18 במאי 2005
Jake​(שולט) • 18 במאי 2005
צר לי, אך איני מסכים עם כמעט כל שנאמר כאן בשרשור עד כה.

טרם מצאתי הגדרה יחידה וממצאת של "שולט" ו/או "נשלט". לא בוובסטר, לא ברנדום האוס ולא באבן שושן.

אם לצטט מתוך חכמת מורשת העם הפולני - "לכל סיר יש מכסה".

איני רואה כל סיבה להעברת ביקורת על העדפותיהם של מי מבאי האתר. כל עוד אין בדבר בכדי לפגוע בצדדים שלישיים - הטוב בעיניו יעשה.

לכל אדם ישנן העדפות הקשורות במערכות היחסים אחריהם הוא תר - ואלו לאו דווקא דומים להעדפותיהם של אחרים. אך אין זו סיבה לבקר אותן.

כקהילה אלטרנטיבית, יש לדעתי לתת לכל אדם את חופש הבחירה לעשות מה שמתאים לו ולהיות בקשר בתנאים המתאימים לו.
Tame
לפני 19 שנים • 18 במאי 2005
Tame • 18 במאי 2005
האמת שזה מצחיק, אבל זה מזכיר לי סוגיה שקשורה לנושא אחר לגמרי..

יבוא אנשים ויאמרו שיתכן שאף צד שלישי לא נפגע אבל פגיעה באחד הצדדים המעורבים בדבר ואפילו מרצון היא עדיין פסולה.
כאן נכנס עניין של חופש הפרט.
אני מאמין שלאדם מסוים יש את החופש גם לפגוע בעצמו ברמה זו או אחרת מעצם היותו יצור חופשי (טוב לא בדיוק אבל ככה טוענים).
זה מתחיל מאלכוהול ועישון
ממשיך לפירסינג ואז לבודי מודיפיקיישן
עובר דרך נהיגה או טיסה במטוס
ומסתיים בנהיגת מרוצים, עבודה בקרקס, לקיחת סמים קשים, עבודה ככפיל פעלולים ולקיחת חלק בספורט אקסטרימי.. (סידרתי לפי הסטטיסטיקה של פגיעה ומוות).
אני לא מוצא פסול באף אחד מאלה ולדעתי לאנשים יש את הזכות לעסוק בפעילויות אלו כל אימת שירצו. ישנם אנשים שמנסים לכפות את דעותיהם על אחרים ומעגנים בחוק פגיעה בחופש הפרט מהחשש לפגיעה עצמית (עד למצב בו חולה סופני לא מורשה לסיים את הסבל שהוא חי בו).

אז לא יודע למה לפתע זה צץ לי, אבל בהחלט יש קשר בין הנושא המדובר לבין פגיעה בחופש הפרט. אני מניח שיהיו כאלה שלא יסכימו איתי לגבי הדברים שמניתי למעלה או אפילו לגבי הקשר בין זה לבין השרשור. אבל לאלו שמבינים את הקשר ומבינים את הפגיעה ההולכת וגוברת בחופש שלנו ע"י אנשים שטוענים לדעת מה טוב יותר עבורנו הפוסט הזה מיועד.
מקווה שזה יעזור קצת בלהפיג את אשליית החופש שאנו חיים בו ולפקוח את עינינו לכבלים שלנו (או לפחות לחלק מהם).
נוריתE
לפני 19 שנים • 18 במאי 2005
נוריתE • 18 במאי 2005
כ"ניצלבת" וותיקה , עוד מימי המרקיז ז''ל שעל כל פיפס שלי או שלו באתר שלו או בכלל איפה שכתבתי מה הואעושה לי ועוד היכרזתי באושר רב בראש חוצות אז עוד היו צילומים "רחמנא לצלן"

קיבלתי בממוצע איזה עשרים אימיילים בשבוע עם הצעות ללוות אותי אישית לתחנת המישטרה להגיש תלונה ועיצות איפה לאשפז את עצמי ועד ל רק תגידי לי איפה הוא גר...

הוותיקים זוכרים את מסע הצלב "הצילו את ליילה מהמרקיז" ואני נותרתי צלובה על המוקד
הקהילה דאז אוקיי??
ושום דבר לא יצא מיזה עד שלא אספתי כוחות בעצמי ולבד ושיחררתי עצמי ממנו ולא נזיכר את האמצאי שנקטתי מרוב יאוש
ואהבתי אותו ,מזה אהבתי
הייתי מוכנה למות בשבילו וגם להרוג . מוכר????

אבל איפשהו אותן מילים וצעקות גיוואלד מה הוא לעזזל עושה לה העירו אותי בסוף
בנוסף לתחושות העצמיות שהחלו להתעורר בי על המיתרחש
ואף אחד לא עזר לי מכל אילו שהציעו לעזור
לבד.
זכותי להגיד מה שאני רוצה ולמתוח ביקורת כאשר ניראה לי שמישהי מנוצלת בלי לדעת בכלל
כי גם אני הכחשתי ותקפתי את זועקי הגיוואלד בזמנו
אז ,זהו,
את שלי אמרתי

לרוב אני שותקת כאן זכותו של כל אחד לספר מה שהוא רוצה
אין פה סתימת פיות היספורים שלי הרבה יור אקסטריממים לפעמים אבל אלו רק סיפורים וחלק מהם גם צונזרו פה מפאת האובר אקסטרימיות
רק תלמדו לקבל ביקורת והצעות עזרה כמו גדולים.
אני לא ילדה קטנה שלא יודעת ובטח שלא צבועה שלא מוצא חן לה שלאחרות טוב
גם כשלא הייתי משוייכת ובטח שעכשיו כשלא חסר לי עצמי מאום


מי שטוב לה בחרא שתשאר שם
דעתי ,עדיפות מלתעות חיית הטרף של המציאות על פני החיים בחרא.


נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך רביעי מאי 18, 2005 10:19 pm, סך-הכל נערך 2 פעמים
זאלופון​(שולט)
לפני 19 שנים • 18 במאי 2005
זאלופון​(שולט) • 18 במאי 2005
TAME, אני דווקא מאד מתחבר למה שכתבת. אחד החוקים שהכי מעצבנים אותי הוא זה שמחייב אותי לחגור חגורת בטיחות. לא שלא הייתי חוגר, אבל למי יש זכות לחייב אותי? זה הגוף שלי!

אבל העניין פה הוא אחר. לא מדובר על הזכות של אדם להחליט מה מתאים לו או לפגוע בעצמו, אלא על המודעות שלו להשלכות של מעשיו ובהירות תפיסת המציאות שלו. לדוגמה, המון אנשים מתחילים לעשן בגיל צעיר, כשהם לא חושבים לעומק על ההשלכות והסיכונים, ומוצאים את עצמם כעבור כמה שנים מכורים, משתעלים ומתקשים להפסיק.
דוגמה נוספת, שאולי רלוונטית לנושא, היא זו שבוודאי כולנו נתקלנו בה וחלקנו חווינו אותה, של חבר או חברה שנמצאים בקשר שבו לכל הסובבים פרט להם ברור שבן זוגם רחוק מאד מהאופן בו הם תופסים אותו בעיניהם המאוהבות. בדיעבד, לאחר הפרידה, הם מודים שהסובבים צדקו, אבל בזמן הקשר הם נתנו לאהוב לדרוך עליהם חופשי. ומה אם היו נותרות צלקות?

דוגמה יותר מעניינת לדעתי היא זו של התאבדות אצל מי שאינם חולים סופניים. האם כשאדם החליט להתאבד, זכותנו למנוע זאת ממנו? הרי זה בתכל'ס מה שרובנו נעשה. ניקח אותו לבית החולים שיתפרו לו את הורידים או ינקו את בטנו מהכדורים, ובכך נתערב בהחלטתו. האם יש לנו זכות לעשות זאת?
הסוגיה מסתבכת עוד יותר כשמתברר שרוב מכריע של המתאבדים סובל מדכאון. דכאון ברוב המקרים אינו פרמננטי. פרט לכך, הוא יוצר עיוותים בחשיבה. מכאן שאדם שמנסה להתאבד ברגע נתון שבו בחר לפגוע לעצמו בדרך בלתי הפיכה, לא היה בוחר בכך בתנאים אחרים ובזמן אחר, כאשר מחשבתו בהירה יותר.

מה אני אומר בעצם? שהנושא יותר מסובך מלאפשר לאנשים לממש את בחירותיהם והעדפותיהם, הרסניות ושליליות ככל שהן נראות לנו, או למנוע זאת מהם. האדם הפועל איננו תמיד השופט הטוב ביותר למעשיו, כפי שיודע כל מי שיצא לו לשמוע את המשפט המעצבן "אמרתי לך!" ונאלץ להרכין ראש בהסכמה.
כשלעצמי, ברוב המקרים אני נגד מניעה מאדם לפעול בדרך הנראית לו, בחלק מהנושאים אני עוד מתלבט, אבל גם אם אני לא מסכים שמותר למישהו למנוע בפועל מאדם אחר לבצע דברים שאותו מישהו סבור שיזיקו לאדם האחר, אני בהחלט חושב שלאותו מישהו מותר ואולי אף רצוי להביע את דעתו בפני האדם האחר. אולי הוא יציל אותו, אולי רק ירגיז.
נוריתE
לפני 19 שנים • 18 במאי 2005
נוריתE • 18 במאי 2005
Tame כתב/ה:
אני חושב שאחד ממוסרי ההשכל של המשל הוא "לא כל מי שמחרבן עליך עושה לך רע".
ככה לפחות אני שמעתי את זה מהמספר. לדעתי מוסר ההשכל הזה סותר את מה שאמרת כי רק מבחוץ זה נראה לצופה שהציפור סובלת בגלל שהיא בתוך גוש של חרא. אבל לציפור שעמדה לקפוא למוות החרא היה מתנה משמיים.
(יתכן שלדעתך לציפור היה עדיף לקפוא למוות ולא להינצל ע"י חרא?)

אם אני לא טועה המשל ממשיך אחר כך ואומר שהציפור צייצה מאושר ואז חיית טרף קלטה שהיא שם ואכלה אותה ועוד מוסר השכל שיוצא זה "כשטוב לך ושמח לך אל תשיר ותספר לכולם"

האמת שככל שאני חושב על זה זה תקף יותר בעיני לגבי המצב כאן.

נשים שמצאו את מה שהם היו צריכות ושרו (הביעו את שימחתם בפרופיל או בפוסטים) פה באתר דיי נצלבו אחר כך..

הקטע שלי שלעייל לפני דבריו החכמים של זאולופון, הוא תגובה לזה, שכחתי לצטט.