סאבית או שפחה?

Re: אצלי זה שאלה של עוצמה

זרה מוכרת • 17 במאי 2005

מצטרפת בדעתי ללילה ולנרקיסית...

כל מילה בסלע.

איוש... יופי של אבחנה
ועוד יותר יופי הניסוח.

}{


זרונת

תאיר​(נשלטת) • 17 במאי 2005

מכיוון שכל אחד פה נתן את ההגדרה האישית שלו גם אני אתן את ההגדרה של המושגים האלה כמו שהם מרגישים לי.

ההבדל בין סאבית לשפחה הוא בבחירה. סאבית נמצאת שם כי היא בוחרת להיות שם. היא בוחרת להיות שם כי היא נהנית מזה, כי זה משלים לה איזה צורך. זאת לא בהכרח הנאה מינית ולא בהכח הנאה מכל רגע ומכל אקט אבל הסך הכל הוא חיובי לגביה ולכן היא בוחרת להמשיך.
מישהו אמר פה שדום של סאבית צריך לזכות כל הזמן מחדש בכניעה שלה, אני חושבת שזה נכון אבל לא כמאבק, הוא צריך לזכות בכניעה שלה מעצם מי שהוא.

שפחה היא מישהי שאין לה בחירה. במובן ההיסטורי בגלל שהיא נקנתה או נלקחה שבויה במלחמה. במובן מודרני יותר בגלל שהיא מאמינה שאין לה ברירה, שהיא נולדה להיות שפחה או שאם לא תהיה שפחה למישהו יקרו לה דברים גרועים עוד יותר.

nerissa​(אחרת) • 17 במאי 2005

והנה הכל התערבב לי וצצו שאלות ותשובות והחלטות אישיות ביני לבין עצמי.
זה נכתב לבלוג אבל אפרסם זאת גם כאן כי זה בא מתוך הפוסט הזה (סלחי לי, איה)
==========================================================

בעקבות הפוסט שפתחתי והדיאלוג עם זאלופון, אני יודעת דבר אחד.
ואקח דוגמה מעולם חביב עלי – המד"ב.

זאלופון דיבר שם על שלמות. הזכרתי באחת התגובות שבימים עברו, בהיותי עמוק "בפנים", הרגשתי שלמות. הוא נגע בנקודה חשובה שם.

מה היא בעצם תחושת השלמות הזו? האם היא באה באמת מנקודה של קבלה טוטאלית? כתבתי שם שהתכוונתי לתחושה בה הרגשתי שלמה. לא מושלמת. שלמות ולא מושלמות.

אני מאמינה שאנשים התופסים עצמם כמושלמים הם אנשים המאמינים באמונה שלמה שיש בידם את התשובות לכל השאלות.

לא רוצה להיות כזו

לא רוצה להיות שיפחה-של-מאטריקס אלא שיפחה-של-מציאות.

בסדרת הסרטים על המאטריקס, בסרט הראשון, הבוגד שבחבורה מבקש לחזור למאטריקס. הוא מבקש למחוק את זכרונו מתקופת השהייה בעולם האמיתי.
הוא מדבר שם על שלוות הנפש שיש בבערות (Ignorance)

אני זקוקה לשאלות שלי כדי להיות מי שאני. אני מודה לאל שעל כל תשובה שאני מקבלת בחיי צצות חמש שאלות חדשות.

השאלות האלה הן החיוניות שבי. הן מה שבונות אותי כאדם.

האם זה הופך אותי לסאבית ולא לשיפחה? האם העובדה שלא אקבל דבר כמובן מאליו אלא תמיד אחקור אותו (במיוחד בכל הקשור אלי, להתפתחות שלי, לקורה איתי) מונע ממני כניעה מוחלטת?

האם אני בכלל מתאימה באופיי לכניעה מוחלטת?

האם כניעה מוחלטת היא באמת מהותה של שיפחה בניגוד לסאבית?

האם זה חשוב בכלל? ההגדרות האלה?

לא יודעת. אני מרגישה שלהגדיר משהו מהותי שכזה (סאבית/שיפחה) זה לחטוא למהות הבדסמית בכלל. זה להוזיל את חשיבותה של המהות אצל חברותיי לקטע.

אני שיפחה כי אני מגדירה עצמי כזו. כי אני מרגישה כזו. בעיני מי שלידי אני אראה כסאבית. כי אני לא עושה דברים מסוימים. כי אני לא טוטאלית מספיק להגדרותיו של דום זה או אחר.

אז?

כנראה הגדרה של סאבית/שיפחה היא לגמרי אינדיבידואלית.
בדיוק כמו ש-SSC הוא אינדיבידואלי לכל מערכת יחסים בפני עצמה ו-SSC לא יכול להיות חקוק על אבן ככלל ברזל מפורט לכל המשחקים בקטע – כך גם עם הגדרות של תפקידים.

אני שיפחה. שם בפנים. ואף "פרופסור" או תזה כזו או אחרת לא יקחו זאת ממני.

Aiko​(נשלטת){Jake} • 17 במאי 2005

ולתפיסתי, ההבדל בין סאבית לשפחה הוא בשימוש שעושים במילה. אני מגדירה את עצמי כסאבית כי ככה נוח לי, כי זה אינפורמטיבי ויעיל. אני אומרת "סאבית" ולאנשים ששומעים יש איזשהו מושג, מדויק יותר או פחות, על ההעדפות המיניות והרגשיות שלי.
שפחה, לעומת זאת, זה מושג שהרלבנטיות שלו מוגבלת לקשר שלי עם בן זוגי. אני סאבית כי אני אוהבת שליטה, כאב ושאר ירקות, כי התמסרות מגרה אותי וגורמת לי סיפוק נפשי. אני סאבית, נקודה. אין כאן מקום לפרשנויות.
ואילו שפחה אני עבור הגבר בו בחרתי, כי זה חלק ממערכת החוקים הפרטית שלנו. כי למרות הגישה הנון-קונפורמיסטית האמיצה של שונאי ההגדרות למיניהם, למילים יש עוצמה וכשהוא אומר "שפחה שלי", או "בואי לכאן, שפחה", זה מרטיט ואמיתי.

אנד טו מייק אה לונג סטורי שורט, סאבית היא הגדרה של העדפה מינית, בעוד ששפחה הוא תיאור של אלמנט במערכת יחסים. לפיכך, הניסיון לחלק את ציבור הנשלטות לסאביות ושפחות ניראה לי עקר במקצת.

ואללה

Yosefus​(שולט) • 18 במאי 2005

בחיי. צודקת. חייבים להודות ש: "בואי לכאן, סאבית" נשמע די מגוחך.

ולמה רק שני מונחים?

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 18 במאי 2005

בואו למדוד עוד כמה מונחים (שלצערי טרם תורגמו לשפת עבר):-

Pain Slut - מי שמאוהבת בכאב, בעצמות שגורמות לרוב האנשים להתחבא עמוק מתחת לשולחן, ולהשמיע קולות של שרשפרף. מוכרת גם במונח Endorphine Junkie - מכורה לאנדורפינים, אותו חומר שהגוף מפריש כדי להתמודד עם כאב.

Brat - מכירים את זו שדי שיאמרו לה "ואף פעם אל תעשי X, או שאני אעניש אותך?" כדי שהיא תחכה לרגע שהמבט שלך מונח עליה, ואז היא תעשה X, ותוודא שראית?
זו הבראטית המצויה - היא נהנית מהעונשים, אבל צריכה את כל המשחק הכולל את האיסור, התפיסה וטקס ההענשה.
[ היא גם העונש של דומים שאתגור של סמכותם פוגע בהם עמוקות - שימו זוג כזה ביחד ותקבלו חומר נפץ מאד הרסני ]

חובבת המגפיים - זו אחותו התאומה של סאב הנעליים. אם אין לך מגפיים רציניים מספיק, היא לא תתקרב אליך, או לחליפין תאמר "אתה חמוד אתה, אולי תקנה זוג מגפיים שחור?"

מדים - כן, מדים. צבאיים, של משטרה, מדי הסוואה, קסדות של משטרה צבאית או כובעי מצחיה של חיל הים. אם אין לך כאלו בבית, אל תבוא....

חבלים - היא מנויית כבוד בחנות של ירושלמי (אם כי הם תמיד שואלים מתי הם יוכלו לראות את המקרמה שהיא עובדת עליו). חבלי Beal מחנויות של טיולים יתקבלו גם, אבל תנו לה למשש חבל מכותנה ותראו את המבט החלומי בעיניים שלה.

למה להיצמד רק לשני סטריאוטיפים, כשיש כל כל הרבה מרחב לדמיון?

[ ורציונליזציה למי שצריך - סאבית הוא תרגום לעברית של submissive - הדרך האמריקאית להגדיר נשלטת, בלי שיפוטיות ובלי שום הגדרה נוספת לגבי ההעדפות שלה. לגבי המונח שפחה - לדעתי סביר שכאן כבר תלוי מהן ההשראות הספרותיות שלכם - אן רייס וטרילוגיית היפהפיה הנרדמת, סדרת גור, הפיראטים ברומנים או שמא סיפורים שונים ומשונים ברשת... ]