מבחן הקילור

גבירתי

קלייר​(נשלטת) • 13 ביוני 2005

עכשיו התעוררתי אחרי שלוש שעות של שנת מתים

המבחן שיצרת עבורי נגע במקומות בתוכי שלא הכרתי.

אני מכירה את עצמי עכשיו קצת יותר בזכותך.

אני יודעת היום לא רק שאני שייכת לך, אני יודעת שאני ראויה לך. דבר שלא יכולתי להבין עד היום.

גברתי,
לעולם לא אוכל להודות לך מספיק על החוויה שהענקת לי. על החשיבה שהקדשת למבחנים, לי, על אהבתך גברתי. מעולם לא הרגשתי אהובה יותר מהיום.

עירומה גברתי מההגנות שהיו לי עד היום, ומהמקום החופשי ביותר בו הייתי אי פעם, אני שייכת לך גברתי הראשונה והיחידה, אהובתי.

והדמעות עכשיו הן דמעות אושר וקצת תשישות שעוד נותרה בי. והתחושות גברתי עמוקות

אני גאה להשתייך לך גבירה שלי. מעריצה את מי שאת, את מה שאת, ואוהבת אותי יותר בזכותך.

שפחתך, קלייר.

ולכולן/ם

קלייר​(נשלטת) • 13 ביוני 2005

אני יושבת עכשיו לכתוב את מה שהיה. הסשן עצמו לקח חמש שעות ועוד יומיים וחצי של הכנות. לא אביא הכל, אבל אביא ככל שאוכל. ויקח לי כמה שעות לכתוב פשוט כי היה שם המון.

תודה לכל מי שעודדו, שתמכו, שהאמינו שאעמוד במבחנים. תודה לכל המפרגנים לקשר הזה.

לפני חודשיים וחצי הגעתי לפורום הזה, והשאלה הראשונה ששאלתי הייתה על ההבדל בין מתמסרת לסאבית.

התשובות שקיבלתי היו מלאות תמיכה ועידוד. הפורום הזה הפך לי לבית. מקום שיש בו חברות וחברים (וחבר אחד עם צמות ושמלה אדומה).

אני רוצה להודות לכולכן/ם על המקום המיוחד שהענקתם לי. גבירתי הובילה ומובילה אותי באהבתה, בניסיונה, בחוכמתה וברגישותה. אבל בפורום הזה, אנחנו יכולות להביא את אהבתנו, ולדעת לכמה פרגון היא זוכה. וזו הרגשה נפלאה.

תודה.