השולט אור(שולט) |
לפני 19 שנים •
9 ביוני 2005
מה אפשר לעשות עם סטרפאון?... יש רעיונות?
לפני 19 שנים •
9 ביוני 2005
השולט אור(שולט) • 9 ביוני 2005
"הכוס שלה מוכן לכבודך, אהובתי" אומרת נילי ומביטה בכלבה השעונה על השולחן.
"אני דווקא חשבתי על חור אחר" עונה לה דבי, "תני לי את הקרם בבקשה". "אני מתה על הנימוסים שלך" עונה נילי ומגישה לה את הקרם. שתיהן צוחקות צחוק משוחרר. אחרי שלוש שנים יחד, הן כבר חוו הכל. ותמיד יחד. לרגע הן מתקרבות זו לזו, מתנשקות, נהנות מהטעם המוכר. לוקחות לעצמן את הזמן, הכלבה מחכה שעונה על השולחן, הגבירות שלה עסוקות עכשיו בהתמזמזות לוהטת. ענת מעיפה מבטים מדי פעם, רואה את החולצות שהן מורידות האחת מהשניה, שומעת את גניחות התאווה, את הידים שנעות בחושניות. ושוב הן מפסיקות, עוצרות בעצמן בינתיים. יש להן כלבה שמחכה לאילוף. "תכיני אותה לקראתי?" שואלת דבי את נילי. "בעונג רב יקירתי, את הרי יודעת כמה אני חובבת חורים צרים" עונה נילי בעיניים בורקות. התנועות שלה החלטיות, המבט מתמקד בענת שנרעדת. בצעדים מדודים היא ניגשת אליה. "מממ, בואי נראה" היא אומרת בשקט. אצבע משומנת מלטפת את הכניסה לישבנה של ענת. פי הטבעת שלה מכווץ. "נדמה לי שיש לנו כאן בתולה" מכריזה נילי. "את בתולה בתחת?" מתעניינת דבי. "כן המפקדת" עונה ענת. "טוב, לא לעוד הרבה זמן" אומרת דבי בקול שמעביר בה צמרמורת. האצבע של נילי מתחילה לחדור אליה בתנועות סיבוביות. הכאב חד, היא מייבבת, ומיד נענית בהצלפת היד על ישבנה. "נו באמת כלבונת, אני מצפה לקצת שליטה עצמית כשהגבירה שלך עסוקה באילופך" נוזפת בה נילי. "סליחה גברתי, אבל זה כואב" "תתרגלי" פוטרת נילי את דבריה של ענת. ושוב האצבע מתחילה לחדור. "תרפי שפחה, תרפי את השרירים, את שלי עכשיו, התחת שלך שייך לי, ואת עומדת לקבל קודם את האצבעות שלי, ואחר כך את הזין של דבי. אם את לא רוצה שיכאב לך, כדאי שתרפי" מייעצת לה נילי בחיוך זדוני ובמבט מרוכז. לאט היא חודרת, לא רוצה לקרוע את השפחה, רק לפתוח לה את התחת. בתנועות סיבוביות היא מחדירה את האצבע עמוק יותר ויותר, ובתוך דקות האצבע כולה בתוך ענת. "לא אכפת לך שאשחק בשפחה שלנו בזמן שאת מכינה אותה, נכון?" שואלת דבי. היא נעמדת מצדה השני של ענת. אצבעותיה מלטפות את הכוס מבחוץ, מחדירה לרגע אצבע ארוכה לתוכה, מתענגת על הגניחה שפורצת מהאסירה בניגוד לרצונה. חודרת יוצאת, מידי פעם טופחת על הכוס בכף ידה. ענת נראית כאילו היא שכחה את המקום בו היא נמצאת, שכחה את שנאתה לסוהרות. הגניחות שלה ממלאות את החדר בשעה שנילי ממלאת אותה לאיטה באצבע נוספת, ואז בעוד אחת. שתיהן דופקות אותה עכשיו, האחת בכוס והשניה בתחת, באצבעות עמוקות, שלא משאירות לה אפשרות בחירה. מותר לה רק לגנוח עכשיו. "אני אוהבת לראות את השפחה שלנו מתחממת" אומרת דבי, "אהובתי, העבירי לי את הנרות שעל המדף, הגיע הזמן להלהיט אותה באמת". (יקירתי, הנרות והזין כולם לרשותך... ) |
|
אניגמטית(שולטת) |
לפני 19 שנים •
10 ביוני 2005
נרות וזין? מממ...
לפני 19 שנים •
10 ביוני 2005
אניגמטית(שולטת) • 10 ביוני 2005
שני חוריה של ענת היו פעורים ומלאים. היא נעה בקצב שהכתיבו לה אצבעותיה של דבי.
נילי התקרבה אליהן, אוחזת בידייה שני נרות צבעוניים. "בחרתי נר אדום ונר שחור", הסבירה לדבי, "נראה לי שהם יתאימו מאד לכלבה שלנו". דבי שלפה את אצבעותיה מחורה של ענת וחייכה. היא לבשה את הסטראפ און ששימש אותה בכל כך הרבה רגעים מענגים, התיישבה על הכורסא ואמרה לענת: "קדימה, כלבה, תזחלי לכאן". נילי עמדה וצפתה בהן, מגורה. הכלבה החלה ללכת על ארבע לכיוון גבירתה. "כך זוחלים?", שאלה נילי והפליקה לישבנה של ענת. "תלכי על המרפקים, אנחנו רוצות לראות אותך ממש זוחלת כלבה וכדאי שתעשי את זה מהר". ענת החלה זוחלת כפי שהגבירות שלה ציוו עליה. פתאם כל שרצתה היה שימלאו לה חזרה את חוריה שננטשו. האגו עוד נלחם, הגוף היה רעב. "תתרוממי כלבה", ציוותה דבי "ובואי שבי לי על הזין עם הגב אליי והפנים לנילי. תחדירי אותי לתוכך". ענת התרוממה, מפנה את גבה לדבי, מחזיקה את הסטראפ און המוצק ומחדירה אותו לתוכה. היא גנחה מעונג. "בדיוק ככה כלבה מיוחמת שלנו. את רואה שאת אוהבת את זה?" "אני לא!", ניסתה ענת מאבק אחרון "את מנסה לומר שהכוס שלך לא בוער מהזין שלי?", שאלה דבי "לא הוא לא!", שיקרה ענת, מנסה להציל את כבודה. "אין בעיה מותק, תכף כולך תבערי", אמרה נילי, מתקרבת בצעד מאיים. דבי חדרה עמוק יותר לתוך ענת והפסיקה לזוז. היא היתה נעוצה בה. נילי הדליקה את שני הנרות ונתנה לשעווה להצטבר סביב לפתיל. בזמן שהנרות דלקו על השולחן והחלו להתחמם, היא התקרבה לדבי והחלה ללטף את פניה "זה נורא רומנטי מותק", אמרה לה, "נעים לך בתוך הזונה שלנו?" "מאד מתוקה שלי. כל כך נעים לי שבא לי לעשות לך נעימים. תורידי את החזייה שלך בשבילי?" נילי צחקה והעיפה מעצמה את החולצה והחזיה. דבי החלה ללקק בתאווה את פיטמותיה של נילי ונילי החלה לגנוח. היא תפסה את ראשה של ענת ודחפה אותו אל בין רגליה, מעל המכנסיים "תתחילי להתרגל לריח של המפקדת שלך, זונה, מעכשיו זה יהיה הבית השני שלך". ענת כמעט נחנקה אך לא העזה לזוז. אפילו מבעד למכנסיים היא יכלה להרגיש את ריחות התאווה של נילי. היא מעולם לא היתה עם אשה. היא מעולם לא רצתה להיות עם אשה, אבל ברגע זה התשוקה שלה היתה כה עזה, שהיא תהיה מוכנה לעשות הכל רק שירשו לה לגמור. נילי התנתקה מדבי, נישקה אותה ואמרה לה: "יש לנו עוד הרבה עבודה עם הכלבה, נגמור יחד אחר כך". היא אחזה בנר השחור, מקרבת אותו לפיטמותיה של ענת והחלה לטפטף את השעווה החמה. ענת צרחה מפחד וכאב וכשהצרחה גברה, דבי החלה לנוע בתוכה, דופקת אותה מלמטה. נילי החליפה בין הנרות. הפעם הנר האדום יקשט את הפיטמה השמאלית. ענת צרחה. דבי המשיכה לנוע, כשהיא סותמת את פיה של ענת. "את עושה יותר מדי רעש, כלבה. מעכשיו תשתקי, תתרכזי בכאב ותנשמי אותו לתוכך. מי יודע, אולי תגלי שאת אוהבת גם אותו, אבל גם אם לא - זה מה שאנחנו אוהבות ואת תלמדי לקבל את הכאב בשמחה בשבילנו. ברור כלבה?" ענת הנהנה בראשה לאות שהבינה. כל טיפת שעווה הביאה איתה חדירה חדשה. גופה החל להתמלא בשעווה ובמיצי תאווה. היא נעה בקצב הדפיקה של דבי ובקצב הטיפטוף של נלי. נשמה את הכאב לתוכה. לפתע זה כבר לא היה נורא. עונג החל להציף אותה. היא חיכתה לנר וחיכתה לחדירה. פעם כאב ופעם עונג, צריבה, התמלאות. היא היתה כל כך חרמנית והחלה לגנוח לתוך ידה של דבי. "כן ככה זנזונת, תראי לנו כמה את אוהבת את זה.", אמרה נילי. דבי שיחררה את מחסום ידה מפיה של ענת. ענת לא יכלה יותר היא החלה לצרוח "כן, בבקשההההההההה, כן, תדפקו אותיייי". "אני אוהבת שהזונה מתחננת לזין", צחקה דבי וסימנה לנילי להפסיק את הטיפטוף. היא שלפה את הזין מהכוס של ענת וציוותה עליה לעמוד על 4. ענת הרגישה כל כך ריקה. היא חשבה שאם הן לא ימלאו אותה שוב היא תמות מרב צורך. "אז את רוצה שנזיין אותך כלבה?", שאלה נילי "כן גבירותייי, כן, בבקשה", ענתה ענת מבויישת "אז תתחנני לזה", השיבה דבי באכזריות נילי צעדה לשולחן והוציאה את הסטראפ און שלה ולבשה אותו במהירות. כעת שתיהן היו מצויידות. "בבקשה, המפקדות, אני מתחננת שתזיינו אותי", אמרה ענת "ככה מתחננים?", שאלה דבי, "תכניסי בזה יותר נשמה. תשכנעי אותנו שאת מתה שנזיין אותך מכל הכיוונים". לענת כבר לא היה אכפת מכלום. היא רק רצתה לגמור. היא החלה לנשק לרגליי שתיהן ולמלמל "בבקשה המפקדות, בבקשה תזיינו את הכלבה שלכן, בבקשה, הזונה שלכן חייבת לגמור, בבקשה אני מתחנננת" נילי ודבי הסתכלו זו על זו בסיפוק ובחיוך "טוב נו, אם הכלבה מבקשת כל כך יפה איך אפשר לסרב לה?", אמרה נילי וצחקה "תעמדי על 4 כלבה", ציוותה דבי ענת נעמדה כפי שצוותה. דבי עמדה מאחוריה והחלה להחדיר לה את הזין לתחת. ענת צרחה מכאב. דבי לא זזה. "תרפי את השריריים כמו שנילי לימדה אותך, זנזונת", אמרה "ואל תשכחי שאת ביקשת את זה". ענת החלה להרגע ולשחרר את פי הטבעת שלה. דבי החלה לנוע בתוכה באיטיות. נילי אחזה בשערה ודחפה לה את הסטראפ און לפה. "תראי לי איך מוצצת כלבה מיוחמת וטובה", ציוותה. ענת הכניסה את הזין לפה והחלה למצוץ אותו בשקיקה. דבי הגבירה את הקצב. מעל גבה של ענת דבי ונילי החלו להתנשק בלהט, לא מפסיקות את החדירות הקצובות, המהירות, לפיה ולישבנה. (ושוב, היא כולה שלך, יקירתי) |
|
השולט אור(שולט) |
לפני 19 שנים •
14 ביוני 2005
ולגראנד פינאלה - או ככה יעשה לשפחה שהסוהרות חפצות בגמירתה :)
לפני 19 שנים •
14 ביוני 2005
השולט אור(שולט) • 14 ביוני 2005
גופה של ענת הזעזע כולו מחדירותיה של דבי. גונחת השתדלה להתרכז במציצת הזין שמולה, כששערה אחוז היטב בידה של נילי המתנשקת עם דבי.
כשהגניחות התחלפו בזעקות ניתקו השתיים זו מזו וראשה נמשך בתנועה חדה כלפי מעלה. עיניה של נילי ננעצו בשלה במבט קשה. "את באמת חושבת לגמור לפני הגברות שלך שפחה?" שאלה אותה. דבי לא הפסיקה את חדירותיה לישבנה, דבר שהקשה על ענת לענות. במקום תשובה היא פלטה צרחה נוספת. נילי סטרה על פניה. "שאלתי שאלה שפחה" אמרה. "אני חושבת שקשה לשפחה שלנו להתרכז" צחקה דבי, "בואי נעזור לה". בתנועה מהירה היא יצאה מישבנה של ענת, אוחזת בה היטב ומונעת את קריסתה, לאחר שהייתה במרחק שניות מועטות מגמירה. צרחת התסכול של ענת הדהדה. גופה גישש אל דבי, מנסה להחדיר לתוכה שוב את הזין. דבי הצוחקת אחזה בה היטב, בשעה שנילי סטרה לה שוב. הסטירה איפסה את ענת, מבטה היישיר סוף סוף אל נילי. "שאלתי אותך שאלה שפחה" חזרה נילי. "סליחה גברתי, לא שמעתי" גנחה ענת בתסכול. "נדמה לך שתגמרי לפני הגברות שלך? ככה עושה שפחה מחונכת?" "גברתי בבקשה, אני לא יכולה יותר, בבקשה תרשי לי" התחננת ענת. "אני ארשה לך" חייכה נילי, "מיד אחרי שאנחנו נגמור". "בבקשה גברתי" היאוש של ענת הפך לדמעות של תסכול, "מה אני צריכה לעשות?" "להתאפק שפחה" ענתה נילי, "להתאפק עד שתקבלי רשות". "את הצעצוע שלנו שפחה" התערבה דבי בשיחה, "התפקיד שלך לשרת אותנו, ולא להפך. זה ברור?" "כן גברתי" ענתה ענת, מושפלת בשל הייחום שכפה עליה סיטואציה שכזו. דבי העמידה את ענת וחדרה שוב בקלות אל ישבנה. "אני רואה פה עוד חור זמין" אמרה ופישקה באצבעותיה את שפתי הכוס של ענת. נילי נצמדה אליה מקדימה, מחדירה את הזין שעליה אל הכוס הרטוב. "נשקי אותי זונה" פקדה על ענת, "תראי לי מה זונה מיוחמת כמותך מסוגלת לעשות עם הלשון שלה". מלאה שוב התנפלה ענת על שפתיה של נילי, מלקקת אותן, נושכת, יונקת. השתיים החלו לנוע בתוכה בתנועות קצובות, מתואמות. "שלא תעזי לגמור עד שתקבלי רשות" שמעה את דבי פוקדת. התנועות שלהן הפכו עמוקות ומהירות יותר. משופדת על ידי שתיהן התאמצה ענת לא לגמור, מרגישה כל הזמן על הסף. חבטה אדירה זיעזעה את ישבנה. ידה של דבי החלה חובטת בו בתנועות קצובות. האנחות של שלושתן מילאו את החדר. "כן זונה יפה, את הכלי שלנו, את החור היפה שלנו היום" שמעה את דבי גונחת בתוכה. "גברתי, גברתי" צרחה ידיה של נילי אחזו במותניה, מאלצות אותה לנוע בתאום מוחלט עם שתיהן. "החור שלך שייך לי" גנחה וזיינה, "בואי אליי זונה קטנה, בואי, תתפוצצי עם הגבירות שלך" צרחת האורגזמה של ענת הדהדה בחדר. לאחר שחיכתה כל כך הרבה זמן, לא יכלה עוד להתאפק. צרחת וגונחת הרגישה את דבי ונילי ממשיכות לחדור לתוכה בתנועות מהירות וקצובות, ידה של דבי חובטת בישבנה שוב ושוב, ציפורניה של נילי קורעות בכתפיה... "תגמרי שפחה תגמרי שוב" צרחה נילי מתוך האורגזמה שלה, מזיינת אותה עמוק, חזק. היא הרגישה את המיצים נוזלים בה, את החדירות, את השימוש בחורי גופה, וגמרה שוב, ושוב, איתן. (סוף פרק א' בסאגת בית הכלא. רוצות לקרוא את ההמשך? לקרוא על המבחנים שדבי ונילי ערכו לאסירות בניסיון לאתר את השפחה האולטימטיבית? תתחילו להגיב בנות. ומי יודעת, אולי אחת מכן תמצא את עצמה מאחורי סורג ובריח ) |
|
infinite(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
14 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
14 ביוני 2005
infinite(נשלטת) • 14 ביוני 2005
שו להגיב ? איפה להגיב? כאן בא לי להגיב לא בשרשור תגובות הלוווווווו אני כבר מנהלת גדולה מותר לי להעיר הערה חחח אני אהיה קרימינלית לגמרי בגללכן תפסיקו להרטיב לי את הצורה
בעצם תמשיכו רוצים לשמוע על המבחניםםםם יש לי תחושה שזה הולך להיות עצבני |
|
Shalhevet |
לפני 19 שנים •
21 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
21 ביוני 2005
Shalhevet • 21 ביוני 2005
חבל שזה רק פנטזיה.
אולי נארגן ערב כזה? |
|
DearPrudence |
לפני 19 שנים •
21 ביוני 2005
כן
לפני 19 שנים •
21 ביוני 2005
DearPrudence • 21 ביוני 2005
ואפשר אפילו להרחיק לכת עם הפנטזיה ושהסוהרות תהיינה בתפקיד האסירות ולהפך.
סתם בשביל השעשוע. |
|
אניגמטית(שולטת) |
לפני 19 שנים •
22 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
22 ביוני 2005
אניגמטית(שולטת) • 22 ביוני 2005
דיר פרודנס
דיר באלק!!! אז זהו, שאי אפשר, גם לא בשביל השעשוע |
|
DearPrudence |
לפני 19 שנים •
22 ביוני 2005
אניגמטית
לפני 19 שנים •
22 ביוני 2005
DearPrudence • 22 ביוני 2005
המפקדת דיר פרודנס בשבילך.
תתחילי להתאמן |
|
אניגמטית(שולטת) |
לפני 19 שנים •
22 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
22 ביוני 2005
אניגמטית(שולטת) • 22 ביוני 2005
טיזינג חביב דיר פרודנס
אמה מה? לא עובד |
|
DearPrudence |
לפני 19 שנים •
22 ביוני 2005
לפני 19 שנים •
22 ביוני 2005
DearPrudence • 22 ביוני 2005
אני לא בכושר
|
|