הבגידה הנוראה

יש צדק בדברים של הוא

הכלבה לייקה • 28 באוק׳ 2007

יש צדק בדברים של הוא, ששאל כמה מאיתנו יכולים להציג קבלות של 10 שנות נישואין, ואמר שאנחנו לא יודעים מה יהיה.
אתה, כנראה, בגיל ההורים שלי ולכן לא התיחסתי לעצה ישירה אליך, אלא למשהו שהרגשתי בין השורות. אני לא יכולה לדעת מה יקרה כשאגיע לגיל של ההורים שלי.

יתכן שטעיתי אבל בין השורות גם בהודעה של נועם ובכוח המוח כתבו לך שיש הרגשה של בושה במהות הבדסמ, בשעה שלפחות כמה שאני מכירה מהדור שלי רואים בבדסמ גיוון, שעשוע, והומור מיני (כמו הניק הדו משמעי שלי, שיכול להיות גם bitch).

אפשר להתיחס לבדסמ גם ברצינות התהומית, בצורה שאתה מציג.

קבוצת ההתיחסות שלי היא האנשים שאני מכירה מהקהילה אבל הפעם צדקת. ההרגשה הטובה שיש אפשרות למין פתוח, מגוון, עם הרבה הומור לא חייבת להיות של כולם. היא של האנשים שאני מכירה והם, כנראה, מיעוט מהניקים בכלוב וגם צעירים יחסית אליך.

אני מקבלת לגמרי את דבריו המנוסים של "הוא", ורוצה להוסיף להם הערה אחת. הוא צודק גם בהצעה ליעוץ מקצועי. פה אני מכירה את הנושא מהכיוון המקצועי.
האמירה שהיועצים לזוגיות ממליצים על בגידה בשקט נראית על פניה לא רצינית.

כל יועץ זוגי קובע על סמך הנתונים שעומדים בפניו ועל סמך השקפותיו האישיות ולכן חשוב למצוא יועץ זוגי מומלץ. הרעיון לקבל המלצה של גולש, כהמלצה מחייבת של כל היועצים הזוגיים...אני לא אמשיך אבל המרצה שלי בפסיכולגיה חייב לשמוע איך אנשים מקבלים יעוץ פסיכולוגי אינסטנט באינטרנט. התואר הקליני מיותר. הוא יצחק על הרעיון ליעוץ אינסטנט באינטרנט.

אני ממליצה לך בכל זאת ללכת ליעוץ מקצועי לבדך! בלי אישתך. תוכל לספר לו הכל והוא לא יזדעזע. אני הייתי בוחרת אישה. יועצת זוגית. יש חיסיון ואסור לה לספר מה שתאמר לה.
היא תדריך אותך.
האמן לי שקיבלת עצות טובות בשרשור הזה אבל אתה לא מקשיב להן.
ההחלטה היא שלך. הדיון התאורתי, לדעתי, הוא עקר וחסר כנות.

אתנחתא קומית

נשוי • 28 באוק׳ 2007

לכלבה לייקה: יש!!! התגובה ה-100 היא שלך - זכית בכרטיס הלוך וחזור לסופשבוע זוגי.

וביתר רצינות. את מאשימה אותי בהאשמות שווא, ומדביקה לי מדי פעם כל מיני טענות שלא טענתי. אנא, במטותא ממך, הצביעי היכן אמרתי שבדס"מ הוא לא גיוון, שעשוע והומור מיני. היכן טענתי שיש להתייחס לבדס"מ ברצינות תהומית.

אינני יודע מהי בדיוק קבוצת ההתייחסות שלך. יש כאלה שעבורם בדס"מ הוא דרך חיים, והם מתייחסים לזה ברצינות תהומית, ויש כאלה שעבורם זה רק גיוון שעשוע והומור מיני. בין אלה ובין אלה יש צעירים, ובין אלה ובין אלה יש מבוגרים. חלקם נשואים, חלקם עדין לא נשואים, חלקם כבר לא נשואים.

הנושא שהעליתי לדיון כלל לא נוגע בשאלה מהו בדס"מ, מנין הוא נובע, מה מטרתו, וכיצד יש להתייחס אליו. אני יצאתי מהנחת יסוד שאדם מסויים, נשוי במקרה דנן, חושק במעשה בדס"מ כזה או אחר. במהלך הדיון, אפילו היתרתי את ההנחה הזאת, והצעתי, למי שיותר קל לו, לדון בכל מקרה שמדובר בגיוון מיני שפעם היה טאבו, והיום הוא מאוד מקובל. כמו למשל מין אוראלי.

אני לא מכיר את המרצה שלך לפסיכולוגיה, אבל יצא לי להכיר מרצים אחרים. הם די בקיאים בתורתם של פרויד, יאנג, פרום, ואחרים. אך בקיאות זאת בתיאוריות הפסיכולוגיות של המאה העשרים, לא הופכת אותם בעיניי לאוטוריטות מוסריות.

יש לך מרצה לפסיכולוגיה. גשי אליו, הציגי לו את הדילמה. תשאלי אותו האם יועץ מקצועי יכול לעזור בפתרון הדילמה המוסרית. אם הוא יראה לי כיצד מתוך נבכי הבהיביוריזם הוא מסיק מסקנות מוסריות תקפות, אני אשמח לשמוע.

מלבד ללכת לייעוץ, לא ראיתי בפוסט הזה שום הצעות, טובות יותר או טובות פחות.

Re: ליקה כתבה:

הוא​(שולט) • 28 באוק׳ 2007

"קיבלת עצות טובות בשרשור הזה אבל אתה לא מקשיב להן.
ההחלטה היא שלך. הדיון התאורתי, לדעתי, הוא עקר וחסר כנות".[/color][/b][/quote]

ומוסיף לליקה. היית צריך לומר כבר בפוסט הראשון המקורי שאתה רוצה לשחק קצת ב"מנחה הערב" התורן מבטיח לך שהאולפן שלך היה ריק על העמוד הראשון.
ושים לב חלוקת ציונים לדברי אחרים זה בקומה שניה חדר 415
נסה לשחק כאן אולי ילך יותר
http://www.itum-net.co.il/www/

הצילו

נשוי • 28 באוק׳ 2007

להוא: האם זה כל כך מרתיח אותך שבחרתי לי את כר המשחקים שלי כאן?
אי אפשר לטעון שזה לא שפוי, אי אפשר לטעון שזה לא בטוח.
ולעניין ההסכמה - טוב כאן אני מודה, יש לי נקודת חולשה. לא כולם יודעים שבאיומי אקדח הכרחתי אותך להגיע עד הנה.

הוא​(שולט) • 28 באוק׳ 2007

לא מרתיח כלל
משעשע

שעשוע

נשוי • 28 באוק׳ 2007

משעשע אמר הוא, את שומעת, לייקה?

מי אמר שאני לא יודע לעשות בדס"מ קליל וקומי?

Re: שאלה לריס

RIS • 28 באוק׳ 2007

לפחות בנושא הספציפי הזה של דעתי הכללית קיימת הסכמה בינינו: אכן, לא ממש הבנת את דעתי בעניין.



זו איננה אמריקה וגם לא גיליתי בזה את קולומבוס. להיות בצד הנכון של האהבה, להיות בצד הנכון של הלב משמעו - וזה נגזר כמעט מאליו מהרישא - שאדם החליט להתייצב לצד הערכים הנכונים בעיניו, לצד מה שצודק ומה שנכון ומה שיכול לגרום לו לגדול ולצמוח.
משמעו של דבר הוא שאדם פונה פנימה, אל תוך ליבו, לעומק, ושומע לקול הפנימי שלוחש לו שם, בשקט בשקט איך ללכת.

רבים מדי מתוכנו יודעים בדיוק מה הצד הנכון, שומעים את הלחש ועושים ההיפך. עוד יותר רבים סגרו בגיל מאוד צעיר את הרמקולים והפסיקו לעצמם את השידורים מהלב.

ומכל מקום, מי שבחר להיות בצד הזה, שמאמין בדרכו יכול ללכת בה ולדבוק בה בכל מאודו - אכן. אף אחד מהצד איננו יכול לשפוט אותו או לגנות אותו. ממילא רק מי שגם הוא נמצא בצד הזה - הנכון - יכול להבין אותו.
ובמילים אחרות: מי שיודע שהוא הולך בדרך הנכונה לא מושפע מלחישות גנאי וצקצוקי לשון רוויים ביקורת.
ובמילים עוד יותר אחרות: בתובנה הזאת מתגלמת היכולת להביט בעצמך בראי. יש מי ששמחים לפגוש את עיני עצמם בכל תנאי. ויש כאלה שמעדיפים עדיין לחיות בוורשה.



אהבה היא אהבה. יש לה הרבה פנים והרבה התגלויות, אם דעתך איננה נוחה מהאהבה שאחדים מאיתנו מספרים וכותבים עליה כאן, מה בעצם אתה עושה כאן?
אם הייתי מאלה שמאמין לניתוח השגוי, הלקוי והמניפולטיבי שהצגת כאן בתחילת השרשור הייתי עכשיו מרים גבה....
כך מדברים על שנאה ולא על אהבה...והאם ייתכן שהגעת למקום הלא נכון?

אבל אני אינני מרים גבה מפני שמלכתחילה לא האמנתי לך ולא להצגה שאת המופע שלה אתה דואג לטפח ולהתפיח כאן.
את מה שאני אומר אני אומר כביכול מופנה אליך אבל דעתי וכוונתי מופנות לא אליך אלא לאזניים אחרות, אלה שבאמת ובתמים רוצות לצאת מכאן עם משהו שאפשר לאחוז בו.



כאמור, אהבה היא אהבה ורק הטיפשים, נמוכי המצח ואנשי הסחורה המשומשת ממהרים לגנות גילוי כזה או אחר שלה.
ההיגד האחרון הזה שלך טובל בציניות שמחה לאיד בלי לחוש שיש שרץ בידו. מבלי משים חשפת כאן שאתה מסוג האנשים שכדי להרגיז את הפנים שלהם הם חותכים לעצמם את האף.
ואם זה כך - יצאת בזול שזה רק האף...
.

לריס

נשוי • 28 באוק׳ 2007

יצא לך שם של אדם חכם, מעניין למה.

בכל מקרה, אנחנו תיקו עכשיו. אני כתתבי שלא הבנתי מה אתה רוצה להגיד,

אתה הוכחת שלא הבנת כלום ממה שאני כתבתי.

אז כדי שיהיה לך קל יותר וגם אדם כמוך יבין, אני אסביר לך:

רציתי להזכיר לך שלפני שאתה זורק לבנים בחלונו של מישהו, תבדוק אם אתה לא גר בבית זכוכית. רציתי להעמיד בפניך מראה, ולהראות לך איך אתה (וכל שאר עוסקי הבדס:מ) נראים בעיני מרבית אזרחי המדינה ואולי העולם. רציתי להגיד לך שלפני שאתה קורא למישהו בשמות גנאי, תדע שאחרים יכולים לגנות אותך פי אלף.

רציתי להגיד לך שגם מה שאתה עושה נראה שלילי בעיני אחרים. רציתי להגיד לך שלהיות בעולם הבדס"מ, ויותר מזה, לחשוב את עצמך למאסטר, פירושו קודם כל לדעת לקבל את האחר, לא לזלזל בו, ולא להיות שיפוטי כלפיו. להיות מאסטר זה לדעת לגלות אמפטיה לאחרים, להבין אותם ואת מניעיהם. להיות מאסטר אין פירושו לצחוק ולזלזל.

אבל הרי אתה כזה חכם גדול, אתה יודע הכל, אתה הרי ה---מאסטר.

אז לא בשבילך אני כותב את כל הדברים הללו, אלא בשביל האחרים, שאוזניהם כרויות לדעת.

נשוי

Jake​(שולט) • 29 באוק׳ 2007

אני מבין שיש לך בעיה לקבל חלק מהעצות/דעות כאן מכיוון שאלו נוגדים את המטרה אליה כיוונת. אנשים מנסים לעשות רציונליזציות כמעט בכל יום על מנת להצדיק בעיני עצמם את פעולותיהם ו/או המצב אליו נקלעו (אני מפנה לדיון בעניין הדיסוננס הקוגנטיבי)..... אך יחד עם זאת אתה מפספס את המטרה בהרבה בהיעדר חיזוקים לוגיים המגבים את חוסר יכולתך לקבל אותם.

אינני חושב שיש חשיבות כלשהי לאופן בו אנשים אחרים רואים אותך. אין כל סיבה שזה יעניין אותך אלא אם אותם אנשים קשורים אליך באופן אישי או שיש להם השפעה על חייך.

לעומת זאת, אישתך היא לא סתם אדם. היא אדם שהתחייבת כלפיה לנהוג בצורה מסוימת ובהחלט יש לה השפעה על חייך. דעתה צריכה לעניין אותך הרבה יותר מדעת הקהל כלפי העוסקים בבדס"מ.

ועכשיו חזרה לשאלתך ביחס לאסטרטגיה הנכונה לכניסה אקטיבית לפעילות בעולם הבדס"מ.

כבר אמרו כאן, ולא פעם, שהדבר תלוי בנתונים שהם בבחינת ידע אישי שלך כאדם החולק את חייו עם אישתו, באופיה, אופייך, הדינמיקה שביניכם וכו'. היחיד שיכול לדעת מהו אפיק הפעולה המתאים הוא אתה. אם אתה מחליט לשתף אותה או מחליט לבגוד - הדבר ייעשה על סמך ידיעותיך ואופייך ולא על סמך עצה שתקבל כאן.

מדובר כאן בחיי מין ותו לא. כך שאין הבדל בין עולם הבדס"מ לבין העולם הונילי. וגם בעולם הונילי - מרבית האנשים לא רואים בגידה בעין יפה.......

צרור פרחים

נשוי • 29 באוק׳ 2007

לג'ייק: תודה לך על דבריך, שנוסחו באיפוק ובטוב טעם.

יחד עם זאת, אף על פי שמספר פעמים ניסו המגיבים האחרים ליחס לי כוונות אלה ואחרות, אני הצהרתי שהמניעים שגרמו לי לפרסם את הפוסט המקורי יישארו חסויים איתי. אם כל אחד יצטרך גם לכתוב מדוע הוא כתב מה שכתב, עלול להיווצר כאן מעגל אינסופי ...

ובכן, חזרתי וכתבתי, שאין המדובר בי, וגם אם קשה למישהו להאמין בזה, הרי שלצורך הדיון אני קורא לו להתאפק ולהתנהג כאילו.

אז מלבד הייחוס של הדילמה למקרה הפרטי שלי, אני מסכים עם כל מלה שאמרת.

מצד שני, אם לא התכוונת לך, והשתמשת בגוף שני רק כדרך התבטאות, קבל התנצלותי.

באשר לאיך שמרבית האנשים רואים את הבגידה - אני מסכים איתך לחלוטין. אילו היה המצב הפוך, אולי מלכתחילה לא היה צורך לפרסם את הפוסט שלי.