ספין אוף קטן

רפאל • 24 בינו׳ 2010

יש מצב
באיזה אופן אקט סדיסטי יכול לבנות אותך?

newoldone • 24 בינו׳ 2010

אתה מתכוון מלבד היכולת שלו לבנות אורגזמות?...
וברצינות: הוא לא בונה אותי, לפחות לא באופן ישיר. הוא בונה את הקשר. את הקרבה. את הנגיעה זה בזה. את הממשות של הנגיעה, את הבלתי אמצעיות והראשוניות שלה. את המפגש.
כדי להקדים תרופה למכה המשוערת: אני לא אומרת וגם לא חושבת שבלי אקטים סאדיסטיים הנגיעות הן פחות ממשיות או עמוקות או אמיתיות וכו'. אני אומרת שבהינתן המבנים הנפשיים שלי ושלו, כך (או גם כך) אנחנו נוגעים ונפגשים ובונים אותנו.

Grey / Green • 24 בינו׳ 2010

רגע, אפשר לחזור שניה קצת אחורה?

כשאתה מכניס סטירה לאהובתך תוך כדי זיון -- וזה הרי הכי לואו-לבל שהבדסמ מאפשר לנו -- באיזה מובן זה לא אלימות?

היא נהנית מזה ומרוצה מזה שהכנסת לה סטירה. אתה מרוצה, גם כי נתת דרור לצורך הזה שהיה לך, וגם כי היא, שאתה אוהב ורוצה לרצות, מרוצה עכשיו. הכל בסדר, כמו שאומרים. הכל מאוד טוב.

באיזה מובן לא הייתה פה אלימות?

אתה היכית והיא כאבה. היה פה מעשה של דיכוי, היה פה מעשה של שליטה. הייתה אלימות. ההבדל היחיד, יש שיאמרו שהוא הבדל גדול, בינך ובינה ובין מישהו שמרוצץ למישהו אחר את הראש בצינור חלוד אי שם בנמל הוא שאחרי מעשה האלימות המסויים הזה, כולם מרוצים. עוד הבדל -- אבל בעיני, וזה נכון במיוחד אחרי קריאה של חלק מההודעות כאן, במיוחד אחת של יולי, זה לא הבדל מאוד גדול -- הוא שאת האלימות הזאת הזמינו.

סליחה שאני מתפרץ פה עם האמירות הפשטניות שלי בדף האחת עשרה של הפלפולים החכמים. אבל זאת נראית לי כמו אמת מאוד בסיסית: הסטייה שלנו עוסקת באלימות, וטוב לנו איתה.

Lakshmi​(נשלטת) • 25 בינו׳ 2010

well,
ההודעה שלך מוכיחה שלא קראת ,לא חצי, לא רבע ואפילו לא שליש מהתגובות כאן לפני שהגבת.
ואם היית קורא, היית, אולי,מבין את ההבדל בין אלימות וכאב שהוא בדס"מי...

מקבי​(מתחלף) • 25 בינו׳ 2010

ההבדל שכאמור, איננו קיים, אלא בעיניי המסתכל שלא רוצה לחשוב על זה כאלימות.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 25 בינו׳ 2010

עמדתי פשוט לשים אייקון מוחא כפיים, אבל בכל זאת יש לי סייג אחד: כן, היותו של הכאב "בדס"מי" לא הופכת אותו ל"לא אלימות". אבל *קיים* כאב בדס"מי שהוא לא אלימות.

.

Here And There​(נשלטת) • 25 בינו׳ 2010

את שואלת פה הרבה שאלות היפוטאתיות הרבה "אמ"ים, זה קצת כמו להגיד "אם לסבתא היו גלגלים..."
אם היית רק מדגדגת, רק מלטפת, רק עושה נעים בגב זה כבר היה משנה את כל התמונה כי אין שום דבר אגרסיבי או תוקפני בפעולות הללו, אם היית עושה אך ורק את הפעולות הללו אז לא, אני לא הייתי חושבת שאת עושה את זה מתוך תוקפנות, אבל, כל הפעולות הללו הן במסגרת משחק תפקידים, משחק תפקידים של מעמדות, של הפעלת כוח וכאב, זה שלא כל הפעולות במסגרת משחק התפקידים קשורים להפעלת כוח לא אומר שאופי המסגרת משתנה- כי הפן הזה קיים.




שוב, את מתייחסת לאופן שבו זה נעשה- אני מתייחסת למקום שממנו זה בה.
כפי שאמרתי מקודם, תוקפנות יכולה להתבטא בהמון צורות, ("עשיית מרפקים") לא תמיד זה חייב להיות באמת אלים פיזית, ולכן, גם קשירות, גם להפוך את זה שמולך לחסר אונים בעיניי, מגיע ממקום של תוקפנות מסוימת.
חשוב לי לחדד, אקט של לקשור ולהכניע בעיניי זה לא אלימות, אלא ביטוי לאגרסיות ותוקפנות.



למה מפריע? לך אין את האמת שלך שאת משמיע פה ע"ג הפורומים הרבה פעמים?
כשאת משמיע את הדעות שלך זה רק "דעות", זו לא האמת שלך?



פגם מוסרי ממש לא, עם ISSUES מסוימים בנוגע למיניות אהבה וזוגיות כן, אבל זה נכון לגבי כל מי שנמצא כאן, שוב, בעיניי, שולטים, נשלטים, סוויצים וכו'.
(כולל אותי).



את קוראת לתיאוריה הפשטה, אני לא חושבת שזו הפשטה, זו תיאוריה, סיבה.
ברור שיש לה עוד רבדים ועומק, כל אחד לוקח את זה למקום אחר, לרמות שונות, כל אחד מגיע עם חוויות שונות, אבל בגדול, ושוב, בעיניי, זה הסבר.

מעבר לזה, יש לך תיאוריה אחרת למה מביא אנשים לפה?
ומי פוסל את מי עכשיו? (כפי שאת אמרת מקודם שאני עושה).
לפסול תיאוריות בטענה שהן מתעלמות ממורכבות מבלי לתת הסבר משלך, זה הדבר הכי קל לעשות, אבל מבחינתי, לא מהווה נימוק סותר למה שאני אומרת.

Re: .

Here And There​(נשלטת) • 25 בינו׳ 2010

אני לא קוראת לזה אלימות, אני אומרת שזה נובע מדחפים אלימים/תוקפנות, כפי שאת אמרת.
האמת שבנוגע להגדרה של אלימות אני לא לגמרי מגובשת.
ניתוח לא מוגדר אצלי כאלימות, הצלפות וסתטירות, כן.
אולי זה עניין של נורמות ומוסכמות.



נכון! מתמזגת, אבל הצורך להכאיב עדיין שם, לא?
אני גם לא חושבת שזה סותר אחד את השני, להפך, בעיניי זה מה שמבדיל אותנו מאנשים אלימים שעוסקים בפשע, אנחנו עושים את זה למי שרוצה, ובמטרה לענג, עדיין, זה לא מבטל את הצורך הזה שקיים בנו להכאיב (אנחנו פשוט מתעלים את זה למקומות פרודוקטיבים, כפי שמנתחים עושים).



אם הבנתי אותך נכון, יש הרבה מניעים וסיבות להימשך לבדס"מ, אבל כל הסיבות בעיני נובעות מצרכים נפשיים, ורובם, לפי דעתי, הם צרכים שסוטים מהנורמות.

חידוד

Here And There​(נשלטת) • 25 בינו׳ 2010

newoldone-
הצלפות וסטירות, קשה לי להגדיר בדיוק מה זה כי אני לא לגמרי מוגבשת בנוגע להאם בדס"מ זה אלימות.
אלימות בעיניי נתפס כמשהו של חוסר רסן ושליטה, משהו מאוד פרימיטיבי.
לא ככה אני תופסת את הבדס"מ, מצד שני, יש לשני הדברים הללו הרבה מאפיינים דומים (אגרסיביות, הפעלת כוח והכאבה).
אולי השאלה היא איפה עובר הקו בין אלימות לבדס"מ? (כשזה כבר לא בהסכמה?)
אולי ההגדרה הנכונה זה להגיד שבבדס"מ קיים מרכיב אלים?
בכל אופן,מונע מדחפים אלימים כן, מוגדר כאלימות? לא יודעת.

רפאל • 25 בינו׳ 2010

אני חושב שהחיפוש אחר סאדיזם הוא הרסני בעיקרו. לכן זה לא יהיה מדויק לקרוא להצלחתו בשם "בניה".

בקונטקסט רחב יותר, של קשר כלשהו, הרי שיצרים הרסניים ותוקפנים אינם מופיעים במבודד. הם חלק מן האדם, וחלק מכל מה כל שהוא מביא לקשר. ואם מבנה הנפש הנתון של אדם הוא סדיסטי/מזוכיסטי, כמובן שהדבר צריך לבוא לידי ביטוי בקשר. אז בקונטקסט כזה כמובן שדברים יכולים להיות בונים. זה פשוט שקשר בדרך כלל מכיל הרבה יותר מאשר אמוציות בדס"מיות.