A v(שולט) |
לפני 12 שנים •
15 בדצמ׳ 2011
עדיין כאן (:)) מחכה להודעת פינוי..
לפני 12 שנים •
15 בדצמ׳ 2011
A v(שולט) • 15 בדצמ׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: כל זה נראה לי נורא, נורא רומנטי. הסיפורים שלך, אליפל, כמו לקוחים מתוך איזה חלום שחלמתי פעם.
שאני לא מעיזה להגשים, כי "זה מסוכן", כי זה עלול לפגוע באינטימיות, כי כל כך הרבה פעמים ראיתי את זה אצל אחרים מסתבך וגורם לאהבה להיות סופית ומתקרבת לסופה... אבל עכשיו כשאני חושבת על זה, אני כבר לא בטוחה שזה משהו שאני באמת חולמת עליו ונרתעת רק כי זה מסוכן. כי כמו שאני מכירה את עצמי, איפוק זה לא הצד הכי חזק שלי, וכשמשהו באמת מושך אותי אני חותרת אליו לא משנה כמה פעמים אגיד לעצמי בין לבין "לא יולי, זה רעיון גרוע". כי אחד הדברים שאני אוהבת בקשר שלי, הוא ה"שלי ורק שלי". הפרטיות שלנו, השמירה שלנו של דברים מסויימים רק זה עבור זה, המחוייבות שלנו לשמור מגע מסויים רק לעצמנו. כשאני באמת חושבת על זה, זה לא משהו שאני עושה כאמצעי הגנה. אני באמת אוהבת את זה ככה. ומצחיק אבל הייתי צריכה לשבת מול הסיפור שלך ולהתרגש ממנו וקצת לקנא, בשביל להבין את זה. אז הפנטזיה עדיין שם, אבל אני מזדהה אתך בדבר מסויים - הטבעיות. בשבילך זה לא "פנטזיה" מרגשת ונחלמת שאתה מגשים. זו מציאות, הדרך הטבעית של הדברים. ועבורי, זו פנטזיה. גם אם אגשים אותה - זו פנטזיה. בגלל זה אני אומרת ש"זה לא שווה את הסיכון" - כי בשבילי זו רק פנטזיה שאפשר להגשים או לא להגשים, לעומת מהות של יחסים. אם אני אלך בדרך הזו ואחלוק באהבת חיי, מה שבאמת שקלתי לעשות, זה עשוי לשנות את היחסים שלנו. אוקיי, אז מה? גם דברים אחרים שהכנסתי ליחסים בינינו שינו אותם, שינוי זה לא דבר רע כשלעצמו. כשאני חושבת על זה בכנות אני מבינה - מדובר בדברים שאני לא רוצה לשנות, לא כי אני מפחדת מההשלכות אלא כי הם עצמם ההשלכות. כי אני קשורה אליהם. זה לא שאני מפחדת שלחלוק בו יגרום לי לאהוב אותו פחות או לו לאהוב אותי פחות. אני בכלל לא מעלה בדעתי איך יכול לקרות דבר כזה. אלא שלצד האהבה, יש דברים מסויימים שאני אוהבת בינינו ולא רוצה לוותר עליהם. דברים מוחשיים שקשורים לאורח חיים ולאו דווקא לאהבה. שאני נהנית מהם. * * * אדון וחבר, אתה עדיין פה? אולי זאת השאלה שצריכה להישאל. כשאתה אומר - האם אפשר עדיין לראות אותה כאם... אני לא בטוחה שצריך לבדוק בשביל לענות על זה. אולי צריך לשאול - מה אני מצפה מאישתי? מה באמת אני צריך בשביל להרגיש שהמהות לא נפגמה? האם לא לגעת באחרות חשוב למהות? האם זה שאחרים לא יגעו בה חשוב למהות? מה נמצא בגרעין, ממש באמצע? פעם בכמה זמן אני שואלת את עצמי את השאלות האלה. וזה עוזר לי לנקות כמה לבטים. וזה עוזר לי גם, בדברים אחרים, לנקות את ההיסוס ולקחת את היד שלו ולהגיד - ככה אני רוצה את זה וככה זה יהיה. בוא. וכשהוא עושה את זה לי - אני באה. כי ככה אני רוצה את זה וככה זה יהיה. כי זה מה שאני רוצה להיות עבורו. ואם אני אתחיל לשים לו הגבלות, זה אני עושה וזה אני לא עושה, אז אולי אני אתחמק מאיזו פעולה או שתיים שלא הכי מדהימות לי, אבל גם אפגע בתמונה גדולה יותר שחשובה לי יותר מפעולה כזאת או אחרת (וזה קצת עוזר לי גם אולי להבין את שיקולי אנג'לינה בעניין המדובר). (זה מגניב שאני קולטת את הדברים האלה ממש תוך כדי כתיבה. איזה כיף שיש פורום). אמרתי לך כבר קודם,ואומר שוב הראייה שלך לאורך לרוחב מדהימה בעיני. מסכים איתך לחלוטין,לא צריך לבדוק כדי לדעת... לשאול מה אני מצפה מאישתי מזו שאיתי.זה פשוט.היום אני נותן אותך לאחר..ואת כל כולך תהיי שם כאילו זה אני ותעשי הכי טוב שאת יודעת על מנת לענג.! במחשבה אין יותר גדול מזה...במציאות לא רוצה שמישהו יצליף בה יחדור אליה ישתמש בה.. זה דיסונאנס הכי חזק שיכול להיות.ואת יודעת מה תוך כדי כתיבה עלה לי איך אפשר לבדוק אם תלך....גם מבלי באמת לבצע. יש מצב שהסיפוק יהיה מעולה לי ולה. מהות,אי אפשר באמת לדעת במצב כזה אם פגמנו בה,אם קילקלנו לעצמינו בטווח הרחוק. ואני דומה למה שכתבת על עצמך.אם באמת הייתי רוצה כבר הייתי מבצע. ואולי באמת בסופו של דבר מה שנחשב זה השנייה הזו שהיא שואלת את עצמה עמוק בראש "מה אני רוצה להיות עבורו?" וזו בעצם המהות של כל אחד ואחת. כי לא משנה מאיזה צד אתה השאלה הזו מאוד חשובה ואול אפילו ערכית. ולחלוטין מסכים איתך כשהמקום הזה מחליט להתעלות ולא להתעסק בליכלוך. זה פשוט אדיר שיש אותו. |
|
kasandra(מתחלפת){jegularis} |
לפני 12 שנים •
16 בדצמ׳ 2011
Re: עדיין כאן (:)) מחכה להודעת פינוי..
לפני 12 שנים •
16 בדצמ׳ 2011
kasandra(מתחלפת){jegularis} • 16 בדצמ׳ 2011
אדון וחבר כתב/ה: זה פשוט אדיר שיש אותו. זה עוד יותר אדיר אם אתה מצליח למצוא את החצי השני שמסוגל לחלוק את זה אתך . חבל רק שזה בעיה לא קטנה בפניי עצמה . |
|
Brida(נשלטת){DDDOM} |
לפני 12 שנים •
10 באפר׳ 2012
ועכשיו כשסיימתי...
לפני 12 שנים •
10 באפר׳ 2012
Brida(נשלטת){DDDOM} • 10 באפר׳ 2012
שירשור כל כך חשוב בן 11 עמודים, אני מקפיצה אותו למרות הכמעט חצי שנה שעברה מאז.
אני מאלה שמעדכנים את הפרופיל שלהם כשמשהו משתנה בראיה שלהם, בחיים שלהם, ואני היום במצב של "רק לו, רק שלו, רק בשבילו", זכיתי להיות קצת לה, קצת שלה וקצת בשבילה". אני לא יודעת איך להיות עם גבר אחר. אחרי הלילה הראשון שלנו יחד, ידעתי שהוא הגבר האחרון בחיים שלי, זאת הנקודת מבט שלי. אני לא יודעת בכלל מה דעתו בעניין הזה מאחר וזה אף פעם לא עלה בשיחות ביננו, אף פעם לא דיברנו על מסירתי או השאלתי למישהו אחר. אני קוראת את הגמד, ובאמת תוהה אם היו לאיש שמעלי שני חברים כמו שהוא מתאר כאן, מה היה אז? בזוגיות ביננו הוא עטרת ראשי, בעלי, על פיו יישק דבר ועוד כאלה וכאלה. הוא מושל בי. לגמרי. הוא בעלי לפי "חוקי הבדסמ", אבל גם לפי "חוקים מגבוה", אם הוא לא מאושר, השינה שלי נודדת בלילה. אני סומכת עליו, לגמרי. האם הייתי רוצה להימסר- ממש לא. האם הייתי עושה בשבילו- בלי ספק. |
|
A v(שולט) |
לפני 11 שנים •
24 במרץ 2013
Re: ועכשיו כשסיימתי...
לפני 11 שנים •
24 במרץ 2013
A v(שולט) • 24 במרץ 2013
Atheana כתב/ה: שירשור כל כך חשוב בן 11 עמודים, אני מקפיצה אותו למרות הכמעט חצי שנה שעברה מאז.
אני מאלה שמעדכנים את הפרופיל שלהם כשמשהו משתנה בראיה שלהם, בחיים שלהם, ואני היום במצב של "רק לו, רק שלו, רק בשבילו", זכיתי להיות קצת לה, קצת שלה וקצת בשבילה". אני לא יודעת איך להיות עם גבר אחר. אחרי הלילה הראשון שלנו יחד, ידעתי שהוא הגבר האחרון בחיים שלי, זאת הנקודת מבט שלי. אני לא יודעת בכלל מה דעתו בעניין הזה מאחר וזה אף פעם לא עלה בשיחות ביננו, אף פעם לא דיברנו על מסירתי או השאלתי למישהו אחר. אני קוראת את הגמד, ובאמת תוהה אם היו לאיש שמעלי שני חברים כמו שהוא מתאר כאן, מה היה אז? בזוגיות ביננו הוא עטרת ראשי, בעלי, על פיו יישק דבר ועוד כאלה וכאלה. הוא מושל בי. לגמרי. הוא בעלי לפי "חוקי הבדסמ", אבל גם לפי "חוקים מגבוה", אם הוא לא מאושר, השינה שלי נודדת בלילה. אני סומכת עליו, לגמרי. האם הייתי רוצה להימסר- ממש לא. האם הייתי עושה בשבילו- בלי ספק. אולי פה קבור הכלב.. בשבילו היית עושה.! |
|
Tainted(לא בעסק) |
לפני 11 שנים •
25 במרץ 2013
לפני 11 שנים •
25 במרץ 2013
Tainted(לא בעסק) • 25 במרץ 2013
קודם כל, הקדמה: מודה אני כי לא קראתי את כל ה-11 עמודים ואני הולכת להגיב תגובה שאולי כבר חזרה על עצמה... אבל... גמני רוצה להגיב! ולתגובתי: אני חושבת שכנשלטת, אם הבעלים שלי מוסר אותי לאחד אחר, או כמו שאמרת, לגאנג באנג, זה לא משהו שהוא יעשה באופן קבוע, הוא לא יהפוך את הצעצוע שלו לשימוש ציבורי. האדם שאני מחפשת לעצמי ושאהיה תחתיו בהתמסרות כל כך גבוהה ואמון בלתי מתפשר, לא יהיה אדם שירצה ''לתת'' אותי באופן קבוע אלא יעשה את זה יותר בתור משהו שהוא הגשמת פנטזיה. לו או לי, זה לא משנה. כי זה לא באמת משנה מי יזיין אותי או כמה. כולם יהיו הוא. כולם יהיו שלוחות של הרצון של המאסטר שלי, איברים לשימושו, להנאתו. props כאלו. הוא יאהב את כמה שאני זונה בשבילו. הוא יאהב את העובדה שסמכתי עליו בכל מאודי, שסמכתי עליו לבחור, לשמור, להגשים, להשתמש. איך זה עובד? בראש שלי זה פשוט. הוא זה שהחליט, הוא זה שבחר להאכיל אותי בזרע של אחרים. זה הכל הוא. הם יהיו יותר כמו אביזרים. אני הרי אייצג בכבוד, כי זה הוא. כי אני רוצה לעשות אותו גאה.כי הוא רוצה את זה. אני אהיה הזונה שהוא יודע שאני, כי זה בעצם.. הוא. זה הכל הוא. לא רואה שום סתירה בין העובדה שאני זונה לערב אחד של שלושה גברים או גבר אחד אחר, לעובדה שאני אוהבת, מסורה, נושמת אותו ושייכת לו ורק לו. זה לא ימנע ממני לגדל ילדים, להכין ארוחות, לנקות או להיות האישה של חייו. הרי אנחנו לא רק הורים, אנחנו גם זוג. אנחנו גם יחידים. מותר לנו גם לצאת מהקווים זה פנטזיות שאפשר להגשים. פשוט צריך להגשים אותה עם גבר מפותח יותר. כזה שמבין שזה בסדר, זה לא סוף העולם, זה סקס, זה לא מטמא אותי לנצח. מקלחת וזה נגמר. כל מה שישאר אלו התמונות שלנצח חקוקות בראש, אלו שאאונן עליהם שנים. והכי חשוב, האושר של המאסטר שלי מהאושר של הזונה שלו. מי שרואה את העובדה שאני סאבית זנותית כמשהו שהוא לא בסדר, אין לי מה לעשות איתו מלכתחילה. (פתאום אני תוהה אם כבר הגבתי XD) |
|
misty(נשלטת) |
לפני 11 שנים •
28 במרץ 2013
צביעות מתחסדת
לפני 11 שנים •
28 במרץ 2013
misty(נשלטת) • 28 במרץ 2013
הפוסט התחיל בשאלה מחליאה במיוחד.
האם אדם שנתן בך את מבטחו, אמונתו, ליבו ואת גופו בידך באופן הכי מוחלט שאפשר, לעשות בהם כרצונך, לשמש אותך לעינוגך, נאמן לך על כל גחמותיך, ששם את אושרך מעל לכל ספק, ולא חשוב כמה זה קשה, או כואב או מעורר התחבטויות שלא לדבר על דברים שלא מהווים חלק מהצרכים האישיים הפרטיים שלו, ראוי להיות לך בן זוג, שותף לחיים, אם/אב ילדיך? כן, אין לי מילה אחרת לתאר את הדילמה הזו - מחליאה. |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 11 שנים •
28 במרץ 2013
לפני 11 שנים •
28 במרץ 2013
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 28 במרץ 2013
אני לא חושבת שזו שאלה מחליאה בכלל. קשה להיות בו זמנית גם הזונה וגם האם, גם הרעיה וגם המאהבת. בשביל זוגיות ארוכה, צריך למצוא את הדרך לקיים את שתיהן, כך שהאחת לא תפריעה לקיומה של השניה. דווקא בגלל שהאדם הזה כל כך חשוב לנו, אנחנו חושבים פעמיים לפני שממשים פנטזיה כזאת או אחרת, ונותנים את הדעת לא רק על ההסכמה באותו הרגע אלא גם על איך שזה עשוי להשפיע על המערכת כולה. כשאני עושה משהו לבעלי, אני חושבת לא רק על זה שבא לי לעשות את זה והוא מסכים, אלא גם על כל ההשלכות האפשריות מסביב.
אולי לעשות את הדברים האלה בלי לשאול את השאלות הקשות מראש, זה מה שעשוי היה להיות מחליא. יש דברים שבעלי יכול לעשות שלא יהפכו אותו לפחות "ראוי" אבל כן ישנו את איך שאני מרגישה כלפיו, ולפעמים מה שאני מרגישה הוא לא בדיוק מה שלדעתי המלומדת מן הראוי היה שארגיש. ובגלל זה, בין השאר, שווה לשאול. בשבילי זו הייתה שאלה רלוונטית ופתח לשיחה שחשתי בה צורך. |
|
opiate(שולט) |
לפני 11 שנים •
30 במרץ 2013
לפני 11 שנים •
30 במרץ 2013
opiate(שולט) • 30 במרץ 2013
Interesting question
Not sharing ma property |
|
סירופ(נשלטת) |
לפני 11 שנים •
30 במרץ 2013
מיסטי
לפני 11 שנים •
30 במרץ 2013
סירופ(נשלטת) • 30 במרץ 2013
מיסטי, אני מסכימה איתך לגמרי
השרשור הזה הלך והסתעף להרבה נושאים וכיוונים, אבל השאלה מחליאה |
|
walking dead |
לפני 11 שנים •
30 במרץ 2013
.
לפני 11 שנים •
30 במרץ 2013
walking dead • 30 במרץ 2013
כתבתי והתחרטתי.
מה שאותי מחליא זה חוסר היכולת של אחרים לפחות לכבד אורח חיים של מישהו אחר רק כי הוא שונה מהם. |
|