על הכוס המגולח והפתולוגיה הגברית

זאלופון​(שולט) • 30 ביוני 2012

אנחנו משווים גילוח לגילוח כי גילוח הוא הנושא שעל הפרק. אם נרחיב את היריעה לכל מה שבני המין האחד צריכים לעשות כדי להתאים את עצמם למודל יופי שהחברה משדרת להם בהשוואה לבני המין האחר, אז אפשר לדבר על הרבה דברים אחרים.

אני, למשל, יכול לטעון שהזמן שאת משקיעה באיפור עדיין נופל מהזמן - שלא לדבר על המאמץ - שאני משקיע בפעילות אנאירובית. נכון, אני לא חייב לפתח שרירים ולא כל גבר עושה את זה, אבל אי אפשר להתכחש לכך שכל המקורות שמשדרים לך שאישה יפה מסתירה את פגמי העור שלה, משדרים לי שגבר יפה ונחשק הוא גבר חטוב ומסוקס. את, כמובן, יכולה להשיב שההשקעה המתמשכת שלי בטלה בששים אל מול מאמציהן הבלתי פוסקים של נשים לשלוט במה שהן מכניסות לפה (ואני לא מדבר עכשיו על פורנו), ולציין שגם נשים מכלות את זמנן בעשיית כושר כדי להתאים למודל היופי שלהן, אלא שהן עושות פעילות אירובית.

אני מניח שאוכל למצוא תשובה גם לכך. אני די טוב בזה. אבל זה נראה לי מיותר, התחרות הזו. אני חושב שאפשר להסכים שכל אדם - גבר או אישה - משועבד במידה מסוימת למודל יופי כלשהו, שאיננו תוצר של מזימה זדונית של המין הנגדי. כולנו עושים דברים כדי למצוא חן בעיני החברה בכלל ובעיני המין השני בפרט. כולנו רואים את עצמו גם בעיני המין הנגדי, שואלים את עצמנו כיצד הוא רואה אותנו ובוחנים כיצד נוכל לשפר את התדמית שלנו בעיניו. כולנו משקיעים זמן ומאמץ בנושא. ולכולנו, בסופו של דבר, יש בחירה.

פרלין​(נשלטת)​{ש} • 30 ביוני 2012

נורא חשוב לי לציין: אני חושבת שכולנו פראיירים ודפוקים
טוב טוב מהעסק הזה של מיקוד יתר במראה החיצוני.

אוף יש לי עוד המון מה לכתוב אבל יש גבול למה שהאייפון מאפשר.
אני לא חושבת שהמיקוד של הדיון צריך להיות מי דפוק יותר. כבר היינו בזה בכל כך הרבה דיונים.
אני שואלת את עצמי למה אני תמיד נגררת לשם. טוב, מודעות זו עבודה שלא נגמרת.

אני רק תוהה אם הכאב עובר. זה מצחיק, אבל בשבילי זה לא עניין של מה בכך.
כואב לי עלי ועל אחיותיי ואחיי שסובלים מהמבט המחמיר והמשעבד של החברה.

מUחדת • 30 ביוני 2012

ההרהור שגרם לי לפתוח את השרשור הזה לא היה פמיניסטי כלל. הקטע של בן דיין שימש לי רק איזו סכין מעניינת להתגלח עליה, אבל באמת שלא יותר מזה.

אין בעיה עם קידמה ושכל דור מגלה מקורות עונג חדשים שאבותיו לא הכירו, או שהכירו ולא קראו לו בשם המפורש באותה קלילות שדורנו זה מדבר על אורגזמות ונקודת ג'י סביב שולחן השבת ובתכניות בישול לכל המשפחה.
מודעות זה נהדר, טיפוח זה חשוב.
להרגיש שהערווה שלנו דוחה או לא סקסית או שהכוס שלנו מדיף כאלו ריחות נוראיים שצריך לשטוף אותם בסבון מיוחד, לרחצה אינטימית, כן?- זה לא בסדר.

תראו, לכולנו קשה לעמוד בציפיות- שלנו כלפי עצמנו ושל החברה בכללה כלפינו- לא רק במראה שלנו. לוטוס כתבה- מה הבעיה, תגלחו, תגדלו.
אבל לוטוס, זה לא העניין בכלל. האקט הפיך- אני דיברתי על התחושה האישית שלא קשורה לשום פרטנר וגם לא לנשים שנהנות מכוס חלק תמידית כי נעים להן וזהו.
על איזה חלק אני כן מדברת? אני מנסה לברר את זה, אבל בטח אי אפשר לקרוא להן "פמיניסטיות עבותות ערווה"

לא חשבתי שנצא מכאן עם המלצות לועדת פלסנר בנושא חלוקת הנטל הערוותי
אבל תענוג לקרוא אתכם.

Black Lotus​(מתחלפת)​{זאלופון} • 30 ביוני 2012

אם אני צריכה לעמוד על הבעיה שעולה מהשרשור הזה, היא שיש נשים שפוחדות שמה שיש להן להציע לא יספיק לאף גבר, אז הן מנסות להיות מה שהן לא. כתוצאה מכך, הן אלו שמכניסות את עצמן למלכודת, כזו שהן לא יהיו בה מרוצות לעולם, כי היא לוכדת את הגברים הלא נכונים עבורן.

גברים נמשכים לנשים גם אם יש להן צלוליט על הירכיים, תחת שגדול מ-90 הס"מ הנחשקים, שיניים עקומות, אוזניים בולטות טיפה, שערות ערווה ושומה ליד הרגל, אם המכלול שלהן נהדר בעיניהם. כשנשים (וגברים) חיים בתחושה של "אני לא מספיק טוב, אז לא מגיע לי טוב" הם מתפשרים על בני זוג ועל מי שהם, ומתישהו נמאס להם והם מתקרבנים על כך.

אולי המסר הוא שכל אחת ואחד מאיתנו צריכים לעשות מה שעושה להם טוב בכל תחום. אף אחד לא כופה על האחר להשתנות, ואפשר להתעלם מהכתבות תרבותיות אם הן לא מתאימות לנו, בדיוק כמו שאפשר להתעלם מאופנה שנמכרת כעת בחנויות. טוענים שלכל סיר יש מכסה, אז אולי אם אנשים יפסיקו להשתנות הם ימצאו את המכסה שיעשה אותם מאושרים ושלמים עם הבחירות שלהם.

רפאל • 30 ביוני 2012

למה זה לא בסדר? ומה לא בסדר עם אנשים שמרגישים כך?

פרלין​(נשלטת)​{ש} • 1 ביולי 2012

זאת לא סתם שאלה קטנונית?

אתה שואל ברצינות או שזה חלק מהקמפיין הרפאלי לערעור על מוסכמות חברתיות?

נורא קשה להסביר מה זה להיות בעלת כוס לאנשים חסרי כוס, אבל אני לא רוצה לדבר בשם כל הנשים כולן אז אני אדבר רק בשם עצמי מתוך תקווה שאני מייצגת יותר מאישה אחת.

כוס - מדובר באיבר רגיש ביותר. ה-כול משפיע עליו. מלח, כלור, גלוטן, חומרים להסרת שיער - כל דבר יכול לשנות את הפלורה הטבעית של הנרתיק ולשלוח אותך להתמכר לאגיסטן לא עלינו. (וזה עוד המצב הטוב...)
חוץ מזה, במהלך החודש הריח שלו משתנה. כשאישה צעירה לא מכירה את עצמה היא יכולה להזדעזע מהעסק הזה די בקלות. בזמן הביוץ יש , מה שנקרא בעגת העם, ריח של שושנים. לפני וסת זה ריח אחר לגמרי. זיהום קל - ריח אחר. עם שיער - ריח אחר. בלי שיער - ריח אחר. אחרי ביוץ - ריח אחר.

ויש לו עוד תכונה מעצבנת לכוס, ככל שתסבניהו, כך יסריח יותר. למשל, אין תרמית גדולה יותר מסבון לרחצה אינטימית כי אחוז ניכר מהנשים סובלות מאלרגיה אליו שמתבטאת בזיהום ואז, כמובן, בריח חזק יותר.
אז למה הוא עדיין כל כך פופולרי? כי נשים הן בורות. כי המידע הזה לא עובר מספיק. כי האמהות שלנו גם לא יודעות. כי משכנעים אותנו שמה שמסריח אפשר לסבן ולתקן וזה נשמע הגיוני. זה נשמע לכם הגיוני, לא?

נשים לא כל כך מכירות את הכוס שלהן. אני לא מדברת על ההנחיות הקבועות בספרי הדרכה מינית לשבת עם מראה ולהסתכל פנימה. אני מדברת על דברים בסיסיים: נעים לו? השמן הזה, טוב לו? מה שאת מורחת שם, זה באמת טבעי? להוריד שיער - זה באמת עושה לך הרגשה נעימה שם למטה?
תחשבי על זה. אל תורידי כי צריך. תחשבי על זה ברצינות.

ומה לא בסדר בלהרגיש מסריחה למטה? זה סירוס פשוט. זה מנטרל חלק ניכר וטוב מחיי המין. אישה שחושבת שהיא מסריחה לעולם לא תתן לגבר לרדת לה. היא תהיה אחוזת חרדה שהוא יתקרב לכוס שלה.
תחשוב על זיון שלם שבו אתה לא רק מסרב לירידה אלא גם מפחד שהפרטנרית שלך חלילה תריח אותך.

הרי אנשים בעידן שלנו לא אמורים להיות מסריחים. אנחנו צריכים להריח כמו פרופמריה, לא כמו אנשים.
תקרא את התגובות של הגברים פה, זה הדבר שהכי מזעזע אותם.
אישה שמסריחה מהכוס מרגישה דוחה. כמו דג. מסורסת. הכוס שלה לא מסב לה עונג, אלא בושה. ובושה היא מכשיר קטלני מאוד, אתה יודע. אין משהו שקוטל סקס כמו בושה.

מקווה שהצלחתי לענות.

מUחדת • 1 ביולי 2012

הפרעת גוף דיסמורפית זה רע- כי חרדה הופכת אותך לאובססיבי ועל הדרך מדוכא מאוד.
אם כל הדברים האלו עושים למישהו נעים או מגרה- בכיף שיהיה לו.


להסתובב בתחושה שהריחות הטבעיים שלנו מסריחים (ולא ריח זיעה חזק, אלא סתם ריח בית השחי ללא דאודורנט, לדוגמה), שלא רק שאנחנו לא מספיק גבוהות/רזות/שריריות/מגולחות- אנחנו גם מצחינות מאיברי המין שלנו זו תחושה שמובילה ללופ אינסופי של הרגשת לכלוך, טינוף וצחנה.
כשאתה חי בתחושות כאלו די קשה לחוש סקסי וחושני ובאמת שאין דבר יותר מסרס מחרדה ושנאה עצמית.

T O M​(שולט) • 1 ביולי 2012

פרלין

איזו אלטרנטיבה את מציעה למה שהעלית?

האם את מצפה שאישה תגיד לעצמה: "זהו. מעכשיו אני לא אדאג לנקיון/טיפוח איבר מיני
ואהיה הכי מסריחה שיש כל הזמן כי זה הכי טבעי" ומאותו רגע ואילך כל גבר שלא ירצה
לרדת לה הוא מבחינתה אשם או "לא בסדר"?
האם תוכלי לבוא אליו בטענות שלא רצה לרדת לכוס שמסריח?
גם אם הוא הכי מת עלייך בעולם את מצפה שהדבר הזה לא יפריע לו אף פעם?

גם לנו הגברים יש את "העניינים שלנו" שלא כולם הם תהליכים כיפיים אבל ברגע
שחושבים על התוצאה אז מבינים שזה עדיף.

בנוסף, עניין הנקיון הוא גם אישי ולא רק חברתי.
אם היית חייה על אי בודד, לא היית מתקלחת לעולם? הרי היית מתקלחת.
הטיפוח והנקיון הוא גם כדי להרגיש טוב עם עצמך. זה לא רק בקטע החברתי.
נכון שלפעמים יש קושי בדרך אל זה (כפי שציינת על קשיים מסויימים שיש)
אבל זה מסוג הדברים שמרגישים טוב אחרי המעשה. כי התוצאה נעימה


אני משער שאם היה דרך להשיג את התוצאה הרצוייה לך מבלי לסבול או להרגיש אי נעימות
ולו לשניה אחת אז כבר היו ממציאים זאת, אבל אין וזה מה יש כרגע.


אני מבין את התסכול שלך בדברים מסוייימים אבל אלה החיים.
לכל בחירה יש את הדברים הנלווים אליה

the rain song • 1 ביולי 2012

הכוס של אשה בריאה לא מסריח !!

מUחדת • 1 ביולי 2012

בדיוק.
מי שלא רוצה לרדת לך ומתרץ את זה בריח או בכמות השיער שלך- ושוב, אנחנו מדברים על שיעור רגיל וריח ט-ב-ע-י- מסריח מדעות קדומות.
להזכירך תום, מי שנוהגים להסתובב עם טיפונת שתן בתחתונים הם בדרך כלל גברים, ועדיין לא ראיתי בחור רץ לרחוץ עצמו או מעביר איזה מגבון לח לפני שהוא "מצפה" מהפרטנרית שלו למין אוראלי.