רפאל
|
לפני 11 שנים •
22 במאי 2013
יולי Yuli כתב/ה: אני לא חושבת שצריך להעניש אנשים על המחשבות שלהם. אבל לא נוח לי עם זה שאי אפשר לדבר על הדברים האלה. לא נוח לי עם זה שעצם הדיבור על משהו, הופך אותו למותר. זה אומר שאין סביבה בטוחה. זה אומר שאם מישהו פה מרגיש שהוא רוצה לעשות משהו שהוא יודע שאסור, יש לו רק אפשרויות ממולכדות: הוא יכול להמציא לעצמו צידוקים ולטעון שהוא לא פושע, הוא יכול להכחיש את המחשבות, הוא יכול פשוט לא לדבר על זה, הוא יכול לחפש אנשים כמוהו לדבר איתם על זה... אה, רגע, לא. אין סביבה בטוחה. אתה חייב תמיד לדעת אם אתה בסדר או לא. אסור להתייעץ, אסור להתלבט. כי התגובות תמיד מוגזמות. זה אומר שאי אפשר לדבר על ניואנסים.
אני לא חושב שיש כאן מלכוד. ואני אגיד לך איך אני רואה את זה. אני בעד סביבה בטוחה, גם כשמדובר בפנטזיות נאציות. אני חושב שהפעם הראשונה שבה פרסמתי פוסט משמעותי ברשת היתה בפורום "על אדונים ומשרתים" של סוכנות אירוטיקה. והפוסט היא בזכותם של אנשים להתעסק בפנטזיות נאציות וגם להגשים אותן. אבל אני חושב שיש הבדל בין סביבה בטוחה, לבין צידוק עצמי גורף. תעשו אורגיות נאציות אם זה מה שבוער בכם, תדברו על זה, תשתפו ותחפרו. אבל אל תשכחו שהאמוציות שמזינות אורגיות נאציות אין תמימות כלל, ושהן מעלות קשיים מוסריים. יותר מדי ניואנסים? 
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
22 במאי 2013
רפאל כתב/ה: תעשו אורגיות נאציות אם זה מה שבוער בכם, תדברו על זה, תשתפו ותחפרו. אבל אל תשכחו שהאמוציות שמזינות אורגיות נאציות אין תמימות כלל, ושהן מעלות קשיים מוסריים. יותר מדי ניואנסים? אני לא מבין את המסקנה הזו כלל. למה לזכור דברים כאלו כשעושים אורגיות? נראה לך שמישהו יזכור משהו כזה כבד כשעושים אורגיות נאציות? לא. זה או זה או זה. לכל דבר יש זמן. כשעומדים דום בצפירה לא משתפים בפורומים בפנטזיות נאציות, וכשעושים את השני לא עומדים דום. אני לגמרי חושב שפנטזיות נאציות הם סבבה לגמרי. אמנם הן לא כוס התה שלי, אבל תחפרו כמה שיותר, אם אתם רוצים, ואל תעשו חשבון לאף אחד. אני לא רואה פה בכלל דילמה. |
|
|
|
רפאל
|
לפני 11 שנים •
22 במאי 2013
פוג, הנקודה לא היתה שצריכים לעשות את שתי הפעולות בו זמנית.
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 שנים •
23 במאי 2013
רפאל כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: אני לא חושבת שצריך להעניש אנשים על המחשבות שלהם. אבל לא נוח לי עם זה שאי אפשר לדבר על הדברים האלה. לא נוח לי עם זה שעצם הדיבור על משהו, הופך אותו למותר. זה אומר שאין סביבה בטוחה. זה אומר שאם מישהו פה מרגיש שהוא רוצה לעשות משהו שהוא יודע שאסור, יש לו רק אפשרויות ממולכדות: הוא יכול להמציא לעצמו צידוקים ולטעון שהוא לא פושע, הוא יכול להכחיש את המחשבות, הוא יכול פשוט לא לדבר על זה, הוא יכול לחפש אנשים כמוהו לדבר איתם על זה... אה, רגע, לא. אין סביבה בטוחה. אתה חייב תמיד לדעת אם אתה בסדר או לא. אסור להתייעץ, אסור להתלבט. כי התגובות תמיד מוגזמות. זה אומר שאי אפשר לדבר על ניואנסים.
אני לא חושב שיש כאן מלכוד. ואני אגיד לך איך אני רואה את זה. אני בעד סביבה בטוחה, גם כשמדובר בפנטזיות נאציות. אני חושב שהפעם הראשונה שבה פרסמתי פוסט משמעותי ברשת היתה בפורום "על אדונים ומשרתים" של סוכנות אירוטיקה. והפוסט היא בזכותם של אנשים להתעסק בפנטזיות נאציות וגם להגשים אותן. אבל אני חושב שיש הבדל בין סביבה בטוחה, לבין צידוק עצמי גורף. תעשו אורגיות נאציות אם זה מה שבוער בכם, תדברו על זה, תשתפו ותחפרו. אבל אל תשכחו שהאמוציות שמזינות אורגיות נאציות אין תמימות כלל, ושהן מעלות קשיים מוסריים. יותר מדי ניואנסים? זה מה שאמרתי, פחות או יותר. אני מתכוונת, שנראה לי שסביבה בטוחה לעניין זה צריכה להיות סגורה. אני לא חושבת שפייסבוק, למשל, יכול להיות סביבה בטוחה לשיח כזה, ולא מן הראוי שיהיה. הכלוב מנסה (ונראה לי שזה חלק ממהותו) להיות סביבה בטוחה, אבל בגלל ההטרוגניות שלו כל הזמן נכשל. הוא מעין מצב ביניים כזה. |
|
|