חוק איסור העישון במקומות ציבוריים כולל מקומות בילוי

ים_yam​(לא בעסק) • 9 בנוב׳ 2007

[quote="never


פתרון יש - ניתן לאפשר לקיים מועדונים נפרדים למעשנים ולאלו שאינם, דבר שכרגע אינו במסגרת החוק ו/או לבטל את הגבלת שטח איזור העישון (אסור שאיזור עישון יעלה על רבע משטח המקום). תראי, אני בטוחה שאוכל למצוא פתרונות נוספים מבלי להשקיע יותר מידי מאמץ, השאלה היא אם יש מוכנות להסתכל גם הצידה ולראות את היתר.[/quote]


בואי נהיה מציאותיות, never.
פאבים בעלי אופי רגיל - זה קל יחסית לפתוח מקומות נפרדים למעשנים וללא מעשנים, אבל מקומות בעלי אופי ייחודי כגון הדאנג'ן והנו לימיט - זה לא מציאותי!
החוק נותן פתרון - רבע מהמקום במתחם מאוורר עם מערכת יניקת אוויר יוקדש לך ולחבריך המעשנים, ותוכלו לשבת שם עם כוסית האלכוהול שלכם בכיף, גם עם הקולה למי שלא שותה אלכוהול, ואף אחד לא יציק לכם שם.
אבל 3/4 מהמקום יהיה שטח נקי מעשן לטובת הבריאות של כולם! כולל שלך, never נכבדה.
וכן, אני מצפה ממך ומשאר המעשנים לכבד את החוק, וכן - אני אתעקש שיאכפו את החוק הזה כשאני ארצה לצאת לבלות. לא כי אני בן אדם רע שרוצה לעשות לכם דווקא, אלא כי אני רוצה לבלות מבלי לסבול ולחלות וזו זכותי המלאה.
זכותך לעשן, אבל עשי זאת תחת מגבלות החוק גם אם זה לא הכי נוח לך. אבל תכבדי את החוק ותכבדי את האנשים שזקוקים לאוויר לנשימה.
מודה שבשרשור הזה אני לא נחמדה, אני אפילו מגיבה בצורה לוחמנית, אבל זאת מכיוון שעבורי זו מלחמת קיום. אני זו שנאלצה לוותר על הרבה בילויים בגללכם המעשנים, או שהגיע לבילוי וחזרה משם חולה. את לא תצאי חולה מבילוי במקום ללא עישון, אולי תהיי רק קצת מתוסכלת שעישנת במקום מוגבל ולא על הבר או על רחבת הריקודים. יש הבדל בין אי נוחות ותסכול לבין גרימת נזק של ממש. אין שיוויון בין שני הצדדים והחוק הציע פשרה הוגנת.
ולכן אני אתעקש ביציאה הבאה שלי לדאנג'ן או לנו לימיט שיאכפו את החוק כשם שאנשים יקראו למשטרה אם מישהו ישלוף סכין וינסה לפגוע בך או באחד מחבריך המעשנים.
החוק נועד להגן על הציבור ולכן חשוב לאכוף אותו.
התירוצים שקודם יאכפו חוקים אחרים ורק אז יטפלו למעשנים הם תירוצים ילדותיים ומפגרים.
כאנשים שחיים במדינת חוק עלינו לשמור על החוקים כולם, ולצפות מאחרים לעשות את אותו הדבר.
כלל זה צריך להיות מיושם בכביש, ברחוב ובמקומות הבילוי כאחד!

never • 9 בנוב׳ 2007

ראשית, לא היית מכירה אותי גם אם היית יוצאת מאחר ואני באופן אישי לא ממש אוהבת את הפאבים והמועדונים (רועש מידי לטעמי). דוקא אתמול כן הייתי בדאנג'ן והיה נפלא ואפילו חיפשתי אותך מעט, מתוך סקרנות (לראות מי האדם שעל הבוקר גרם לי להתעסק בנושא המעצבן הזה במשך שעות )

שנית, ממש לא ביקשתי ממך רחמים (ואני משערת שאת לא דקדקת בבחינת המילה אבל זו מילה שאני מאוד לא אוהבת), אלא שתבחיני גם בצד השני ותרגישי שראוי להתחשב גם בו - במהלך החקיקה.
אבל הסברת הרגע את הסיבה להעדר תחושות כאלו אצלך. זה אמנם לא הופך את התוצאה לטובה יותר אבל מזכיר שכולנו אנושיים, את מועדת פה ואני במקום אחר. חבל אבל זה כך.

מקווה שיהיה לך קל ובטוחה שיהיה לך מדהים בשלב החדש (לא בטוחה כי אני יודעת, אבל לא הגיוני שכל האמהות יואמרו את זה סתם).

never • 9 בנוב׳ 2007

בואי נהיה מציאותיות, never.
פאבים בעלי אופי רגיל - זה קל יחסית לפתוח מקומות נפרדים למעשנים וללא מעשנים, אבל מקומות בעלי אופי ייחודי כגון הדאנג'ן והנו לימיט - זה לא מציאותי!
[/quote]

נכון, זה הופך להיות בעייתי יותר בנוגע למקומות בילוי ייחודיים אך בגלל המקומות האלו נכון בענייך להחיל את החוק באופן גורף במקום למצוא לזה פתרון... אגב, כבר נמצא פתרון, גם הוא בלי מאמץ רב אבל עם קצת רצון: למשל ימים למעשנים וימים ללא מעשנים.
אבל באמת שאין טעם שאציע פתרונות, גם אם יש כאלו, וודאי שלא בפנייך כי לפי תחושתי הם לא מעניינים אותך. את נותנת לכעס לדבר במקום לשלוט בו רגע ולהקשיב באמת למה שנאמר.

אגב, גם אני חולה בגלל הצורך שלי לעשן - לא, לא בכלל נזקי הסיגריות אלא בגלל שאני צריכה לצאת בקור/ בגשם/ ברוח כדי לעשות זאת (ודבילי לומר שהחורף הישראלי לא קשה. אין מקום להשוואה למקומות אחרים בכלל). את יכולה לומר שזו בעיה שלי שאני יוצאת לעשן. זה יהיה מטופש וחמור אם מישהו עדיין לא הבין שסיגרייה הוא *צורך* כמעט כמו אוכל ולעיתים אף יותר ממנו.

בכל אופן, את אכן לא נחמדה בשרשור הזה ועכשיו לא רק הנושא לא נעים לי אלא גם אופן התנהלות השיחה. מלבד זאת, לא יצא שום דבר טוב מזה שנמשיך, אולי רק תפרקי את הכעס - אז ראשית חושבת שזה דוקא יעצבן אותך יותר ושנית אין לי שום רצון להיות הכרית שחובטים בה.

never • 9 בנוב׳ 2007

בטעות

האמפרי • 9 בנוב׳ 2007

הש הש, ים, יעלי התחילה כבר לשאול מה קורה איתך.
לא קראתי עד עכשיו כי אני עצלן ולהלן דעתי.
בתור מעשן לשעבר ונקי כבר כמעט כשנתיים (עליתי על העגלה לחודש באמצע), לא יכולתי
לסבול בעבר (וודאי שלא היום) כאשר עישנו לידי אפילו אם זה יצא בין כסה לעשור.
העניין הבריאותי פחות הפריע כמו ההטרדה הפיסית עצמה. זה כמו לחדור למרחב הפרטי
שלי מבלי לשאול בנימוס אם אפשר בכלל. זה כמו להתקל בי עם שקיות עמוסות קניות
של ערב חג מבלי לשים לב לכך ולהתעלם ולא להתנצל וכן, זה יהיה בדיוק כמו לדבר בקול רם
בסלולר לידי אם במעלית או בכל מקום אחר.

לגבי העישון במועדוני הבית בתפוצות אז משום מה זה מעולם לא הפריע לי כי העשן
כנראה שהתפזר באופן סמוי יותר אבל התגלה לי תמיד שניה לאחר מכן, כשהרחתי
את בגדיי הספוגים בו.

עישון - רק בחוץ.
קשה אולי אבל צודק ואפילו חסכוני ומעודד גמילה כי מעשנים פחות.

Mary Jane • 9 בנוב׳ 2007

אולי אפשר להקים מועדון מיוחד לנשים בהריון, גברים בעלי ריאות עדינות במיוחד, זקנים וגם טף, במידה וההורים לא הצליחו למצוא בייביסיטר. לא יהיו בו סיגריות, סמים, אלכוהול, רעש ופעילות סאדיסטית- או בקיצור, כל מה שמהנה ויש בו בכדי ליצור אוירת פורענות מלבבת.

זאלופון​(שולט) • 9 בנוב׳ 2007

אלו לא פתרונות.

כפי שהסביר ערן, אי אפשר לקיים מקומות נפרדים למעשנים וללא מעשנים. אפקט ברירת המחדל יעבוד כאן בודאות: בעלי העסקים, שרגילים שקהל הלא-מעשנים נאלץ לבוא למרות העשן כי אין ברירה (וגם הקהל עצמו רגיל, לצערו) פשוט יכריזו על כל המקומות כמקומות עישון. באופן זה, המצב יהיה זהה בדיוק למצב הקיים היום. לא פתרון.

גודל איזור העישון צריך להיות פרופורציונלי לאחוז המעשנים. רבע משטח המקום זה בהחלט פרופורציונלי, לפחות לפי הכתבה הזו: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3251510,00.html . ההגבלה מוצדקת לגמרי, ואף היא אינה מספקת (משום שעשן, כידוע, מטייל, ומשום שמקומות רבים אינם טורחים להפריד באופן יעיל בין איזור המעשנים לאיזור הלא-מעשנים).

אם יש באמת פתרון פלא שיאפשר למעשנים לעשן וללא-מעשנים לא לסבול מעשן, לא נראה לי שהלא-מעשנים יסרבו לו רק כדי לעשות דווקא. אבל אני לא חושב שיש פתרון כזה.

שמפניה • 9 בנוב׳ 2007

חישוב אחוז המעשנים והלא מעשנים לא נכון ונועד להכריח את המעשנים לא לעשן גם במקומות הבילוי. הסקר צריך להיות מתוך הבליינים בפאבים ובמועדונים ולא מתוך האוכלוסיה הכללית. שר הבריאות ממפלגת הגימלאים, שהפסיק לעשן כעת ומשמח את כל המבלים בפאבים, לא היה בפאב כמה עשרות שנים. יש הרבה גימלאים בישראל שהפסיקו לעשן והם כלולים בסקר, אבל הם לא מגיעים למועדונים.

החוק הדרקוני צודק לגבי מקומות לכלל הציבור כמו בתי חולים, בתי ספר, אוניברסיטאות, משרדי ממשלה, סופרמקט ועוד. החוק לא צודק כאשר הוא מכריח את בעלי המועדונים שהשטח של המעשנים יהיה רק 1/4 מהשטח הכללי.
אתה אומר שהעשן עובר. העשן יעבור גם כאשר האזור הוא 1/4 או לא יעבור כאשר האזור הוא בהתאם לביקוש ויותר מ1/2. החוק הצודק היה 40% 60% בהתאם לביקוש, כאשר 60% יכול להיות של המעשנים, אבל היה צריך לבקש שהעשן לא יעבור מאזור לאזור.
החוק על מקומות הבילוי לא מיועד ללא מעשנים. הוא מיועד לכפות על המעשנים להפסיק לעשן.
המחוקקים שוכחים שאנחנו אנשים מבוגרים ובוחרים את הסיכונים שלנו בחיים.

ים_yam​(לא בעסק) • 9 בנוב׳ 2007

ממתי נעשים חולים מ 5 דקות בחוץ???
חוצמזה שאם יהיו חדרי עישון עם מערכת יניקת אוויר בתוך המועדון, דבר שדי קל לארגן במועדון גדול כמו ה NO LIMIT וגם אפשרי לארגון בדאנג'ן במיני דאנג' או באחד הכוחים מבלי לזרוק את המעשנים לשלג הכבד בדרום ת"א ויפו, את לא תצטנני. הריאות שלך יהיו שחורות ודביקות מזפת, אבל זו זכותך המלאה כל עוד זה לא מגיע לריאות שלי.

ובטח, אנשים מתים כל הזמן מחוסר עישון, הרבה יותר מאנשים שמתים מרעב בארצות העולם השלישי...

תגידי never, את באמת קוראת את מה שאת כותבת לפני שאת לוחצת על "שלח"???

מקבי​(מתחלף) • 9 בנוב׳ 2007

וואו, עזבתי את השרשור הזה כשהוא היה עוד תינוק קט בן 3 עמודים... יפה, יפה.

לעולם לא מפסיקים להדהים אותי הטיעונים המונפצים שאנשים מסוגלים להפריח לחלל האוויר (ומי שקלט את האנלוגיה, סחתיין) בשביל להגן על הצרכים או העמדות שלהם. רבאק, אתם יודעים שאתם דפוקים ודופקים אחרים - לפחות תודו בזה! אל תתחבאו מאחורי פסאודו-רציונליזציות מעוותות שרק גורמות לכם להיראות עוד יותר פאתטיים ממה שאתם כבר, משועבדים למקל סרטן קטן ומסריח.

זה כמו שיש לאנשים תירוץ אחרי שדחפו מישהו בתור במקום להתנצל, אחרי שהיכו, גנבו או רצחו. זה כמו שיש לאנשים 'סיבות מוצדקות' לשאוג ברחוב בטלפון, ונורא מופתעים כשאני מתערב להם בשיחה...

אז אם מישהו מעשן לידי במקום ציבורי, אני מבקש להפסיק. אם אני נתקל בסירוב, אני תופס את הסיגריה ומפורר אותה. מעטים האנשים שניגשים להדליק עוד אחת. ואם אני צריך לאחר-מכן להגן על עצמי, גם לזה אני מוכן. אף-אחד לא יעשן על-ידי ללא הסכמתי. אם אני לבד עם חברים שאני אוהב, ואחד מבקש להדליק סיגריה, יכול להיות אפילו שאומר לו שיישאר לידי, שיעשן סיגריה אחת וזהו. אבל אנשים זרים זה לא חברים - אני לא חייב להם דבר.

ובכלל, חוק זה חוק, על אחת כמה וכמה חוק שנועד למנוע פגיעה של אדם בזולתו. מבחינתי, זה לא חוק כמו חוק חבישת הקסדות הארור, אלא זה חוק כמו החוק נגד תקיפת אנשים, כמו החוק נגד גניבה, פריצה, רצח וכל פגיעה אחרת. אין פה אפס.

תפנימו כבר.