Morticia
|
לפני 14 שנים •
18 ביולי 2010
יולי, את "תפוז מכאני" כתב אנת'וני ברג'ס וגם זו דוגמא טובה אגב לפרשנות קולנועית שונה מכוונת המחבר של הספר המקורי שכן קובריק בחר לסיים את הסרט אחרת.
אף על פי כן, לשניהם הייתה אג'נדה לפעילות חברתית חתרנית ויצירה טקסטואלית (וצורנית) לא פחות מגאונית ובוודאי לא כזו המבקשת לייחד את עצמה בשל הפרובוקציה הקיימת בה. אני מאוד מסכימה שספרות זה דבר נהדר שדיון ויצירה הם דברים נהדרים אבל חושבת שיש מקום להבחין בין איכות לבין טראש בין עומק לבין פרובוקציה בין עושר תרבותי לבין עוגות פלובר לא זכה להכרה לה הוא זכה בגלל שהוא כתב על בגידה אלא בגלל איך שהוא כתב עליה ולמה... מה גם שעד היום במדד האיכות המוסרית בגידה אינה זוכה, אני די בטוחה |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
18 ביולי 2010
לא משווה לא משווה לא משווה!!!
האמנם זה עלה בטעות מדברי?! מה יש לי היום! כתבתי, ואולי הייתי צריכה להעמיד את זה יותר ברור: 1. יש מרחק בין הומוסקסואליות לבין מעשיו המחרידים של סאד. מרחק עצום! בגלל זה היום ההומוסקסואליות של ווילד לא ממש מעניינת, ואילו מעשיו של סאד נותרו אסורים כשהיו. 2. סאד לא רק כתב, בניגוד לכמה אחרים, על התעללות קיצונית, אלא גם עשה. הנה ההבדל: ווילד ישב בכלא בגלל ביקורת תלושה והזויה על כתביו שנבעה מבורות וטפשות של המבקרים והאוסרים. סאד ישב בכלא בגלל שאנס והתעלל ובעל קטינים! ברור שיש הבדל עצום! ברור שסאד היה דפוק! מה שאני אומרת, זה שזה לא מבטל את האפשרות לקרוא את כתביו ולמצוא אותם מעניינים או לפחות מותרים לפרסום. סאד היה חולה ורשע - אבל ז'וסטין עדיין היה ספר טוב (שאמנם לא הייתה מזיקה לו עריכה טובה. אבל קשה להשיג עורך טוב כשאתה כותב בבית משוגעים). |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
18 ביולי 2010
Morticia כתב/ה: יולי, את "תפוז מכאני" כתב אנת'וני ברג'ס וגם זו דוגמא טובה אגב לפרשנות קולנועית שונה מכוונת המחבר של הספר המקורי שכן קובריק בחר לסיים את הסרט אחרת.
אף על פי כן, לשניהם הייתה אג'נדה לפעילות חברתית חתרנית ויצירה טקסטואלית (וצורנית) לא פחות מגאונית ובוודאי לא כזו המבקשת לייחד את עצמה בשל הפרובוקציה הקיימת בה. אני מאוד מסכימה שספרות זה דבר נהדר שדיון ויצירה הם דברים נהדרים אבל חושבת שיש מקום להבחין בין איכות לבין טראש בין עומק לבין פרובוקציה בין עושר תרבותי לבין עוגות פלובר לא זכה להכרה לה הוא זכה בגלל שהוא כתב על בגידה אלא בגלל איך שהוא כתב עליה ולמה... מה גם שעד היום במדד האיכות המוסרית בגידה אינה זוכה, אני די בטוחה הו! בדיוק!!! אבל זה הרי מה שאני אומרת! העניין הוא האיכות! האיכות! פולו כתב על גילוי עריות. אפשר לבקר את הסיפור עצמו, את "כתוב טוב כתוב רע" - כמה פה עשו את זה. אני התייחסתי לחלק בדיון כאן שעסק בשאלה אם פולו היה צריך לשמור את הסיפור הזה ליומנו הפרטי. אני אומרת שלאו דווקא. זה בסדר לחשוב שזה כתוב חרא. אני רק אומרת, שמותר לכתוב על גילוי עריות. מותר לכתוב על זה מה שרק רוצים. מותר גם לפרסם את זה, במקומות מסויימים (כאלה שפונים לקהל בוגר). האם הוא כתב סיפור טוב? זו כבר שאלה אחרת לגמרי. וזו שאלה מצויינת!!! זאת השאלה הטובה! זו השאלה הלא מצנזרת! כל העניין עם פלובר היה שבמקום להתעסק באיכות הכתיבה, התעסקו ב"הו המגעיל הזה כותב על בגידה ועוד בלי לכתוב "בגידה זה איכסה זה אסור" בכל פסקה". וברגע שהניחו לעיסוק הזה, אפשר היה להתעסק באיכות הכתיבה. את חושבת שהסיפור של פולו כתוב לא משהו? אה, סבבה. זאת אומרת, שסיפור על נושא "טבואי" שכתוב מצויין, שמרתק ומעורר מחשבה - היה בסדר? אה, נו, גם אני חושבת ככה. |
|
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
18 ביולי 2010
יולי Yuli כתב/ה: לא משווה לא משווה לא משווה!!!
האמנם זה עלה בטעות מדברי?! מה יש לי היום! כתבתי, ואולי הייתי צריכה להעמיד את זה יותר ברור: 1. יש מרחק בין הומוסקסואליות לבין מעשיו המחרידים של סאד. מרחק עצום! בגלל זה היום ההומוסקסואליות של ווילד לא ממש מעניינת, ואילו מעשיו של סאד נותרו אסורים כשהיו. 2. סאד לא רק כתב, בניגוד לכמה אחרים, על התעללות קיצונית, אלא גם עשה. הנה ההבדל: ווילד ישב בכלא בגלל ביקורת תלושה והזויה על כתביו שנבעה מבורות וטפשות של המבקרים והאוסרים. סאד ישב בכלא בגלל שאנס והתעלל ובעל קטינים! ברור שיש הבדל עצום! ברור שסאד היה דפוק! מה שאני אומרת, זה שזה לא מבטל את האפשרות לקרוא את כתביו ולמצוא אותם מעניינים או לפחות מותרים לפרסום. סאד היה חולה ורשע - אבל ז'וסטין עדיין היה ספר טוב (שאמנם לא הייתה מזיקה לו עריכה טובה. אבל קשה להשיג עורך טוב כשאתה כותב בבית משוגעים). יולי, סערותיי הרגשיות אינן מופנות באופן אישי כנגדך חלילה וחשוב לי שתביני את זה. עובדה היא שדה סאד זכה לפרסומים רבים, גם אם לא בזמנו (אז מה? גם בטהובן לא וגם רבים אחרים סופר מוכשרים לא! ובטהובן כתב את היצירה הפציפיסטית הגדולה מכולן, כזו שנעשה בה שימוש גאוני, חתרני לא מבוטל באותו סרט "תפוז מכאני" של קובריק - למה לא להלחם למען זכות הדייגים בכפר באותה המידה? ואן גוך היא איש רע?) והוא גם היה כותב מוכשר - דה סאד כלומר - אין ספק הגינוי העיקרי לו הוא זכה הוא בשל אופיו המחורבן והאכזרי שגבה קורבנות תמימים! הרבה רוצחים, אנסים ושאר חולים יכולים ואף עלולים להיות אנשים מאוד נבונים, יצירתיים ומוכשרים - אין סתירה וזהו אינו תנאי הכרחי לאף אחד מהצדדים אני דווקא טוענת שהדיון הפוסט מודרני בעליל על פנטזיה מינית פרובוקטיבית הנכתבת באתר "סוטים" בצורה, סלחי לי, די רדודה הוא זה שמכהה את האבחנה בין ווילד לבין דה סאד במעין השאלה וזה במידה מה שבת ישראל ניסתה לומר בדרכה כן, אני נוטה להיות בדס"מית בחיי המין שלי אבל לא, זה לא אומר שאני אצליף בבתי או אשב לבני על הפנים! זה נורא נורא מגעיל אותי (אנד וייסה ורסה אם ישמור השם גם לסבית אנוכי) אני מקווה שאני מעט ברורה... |
|
|
Lola'{Partial}
|
לפני 14 שנים •
18 ביולי 2010
יולי Yuli כתב/ה: Morticia כתב/ה: יולי, את "תפוז מכאני" כתב אנת'וני ברג'ס וגם זו דוגמא טובה אגב לפרשנות קולנועית שונה מכוונת המחבר של הספר המקורי שכן קובריק בחר לסיים את הסרט אחרת.
אף על פי כן, לשניהם הייתה אג'נדה לפעילות חברתית חתרנית ויצירה טקסטואלית (וצורנית) לא פחות מגאונית ובוודאי לא כזו המבקשת לייחד את עצמה בשל הפרובוקציה הקיימת בה. אני מאוד מסכימה שספרות זה דבר נהדר שדיון ויצירה הם דברים נהדרים אבל חושבת שיש מקום להבחין בין איכות לבין טראש בין עומק לבין פרובוקציה בין עושר תרבותי לבין עוגות פלובר לא זכה להכרה לה הוא זכה בגלל שהוא כתב על בגידה אלא בגלל איך שהוא כתב עליה ולמה... מה גם שעד היום במדד האיכות המוסרית בגידה אינה זוכה, אני די בטוחה הו! בדיוק!!! אבל זה הרי מה שאני אומרת! העניין הוא האיכות! האיכות! פולו כתב על גילוי עריות. אפשר לבקר את הסיפור עצמו, את "כתוב טוב כתוב רע" - כמה פה עשו את זה. אני התייחסתי לחלק בדיון כאן שעסק בשאלה אם פולו היה צריך לשמור את הסיפור הזה ליומנו הפרטי. אני אומרת שלאו דווקא. זה בסדר לחשוב שזה כתוב חרא. אני רק אומרת, שמותר לכתוב על גילוי עריות. מותר לכתוב על זה מה שרק רוצים. מותר גם לפרסם את זה, במקומות מסויימים (כאלה שפונים לקהל בוגר). האם הוא כתב סיפור טוב? זו כבר שאלה אחרת לגמרי. וזו שאלה מצויינת!!! זאת השאלה הטובה! זו השאלה הלא מצנזרת! כל העניין עם פלובר היה שבמקום להתעסק באיכות הכתיבה, התעסקו ב"הו המגעיל הזה כותב על בגידה ועוד בלי לכתוב "בגידה זה איכסה זה אסור" בכל פסקה". וברגע שהניחו לעיסוק הזה, אפשר היה להתעסק באיכות הכתיבה. את חושבת שהסיפור של פולו כתוב לא משהו? אה, סבבה. זאת אומרת, שסיפור על נושא "טבואי" שכתוב מצויין, שמרתק ומעורר מחשבה - היה בסדר? אה, נו, גם אני חושבת ככה. אז שאני אבין ... מה יהיה השלב הבא? סיפור מגרה ומיני על רצח או על איזה שכן שהתעלל בבת או בן השכנים- ואת כל זה נקרא מתוך עיניו של אותו השכן- הכול מיני ומאוד מגרה וכתוב חבל על הזמן, מה אז? בכלל בואו נשלב בין השניים- נקרא על אבא שמתגרה מינית מילדיו וכל זה יעבור חלק, למה? כי הסיפור כתוב טוב. לא נראה לי, ממש לא נראה לי. |
|
|
|
Lola'{Partial}
|
לפני 14 שנים •
18 ביולי 2010
ואני גם רוצה להוסיף
שאני בהתחלה הבעתי את הדעה שלי על הסיפור הזה.
לא פירטתי את כולללל מה שאני חושבת מעבר לזה. אבל ציבור הקוראים הנלהב החליט שזה כל כך לא בסדר שחשבתי שזה מזעזע שהחל לתקוף וכך נוצר הדיון הזה, ולכן הרחבתי את ההאמירה שלי. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
18 ביולי 2010
את ברורה, וגם ברור לי שלא אישית נגדי.
אני מסכימה עם כל מה שכתבת, אבל מתנגדת לחלק מדבריה של בת ישראל, שאמרה פה (לא בהודעתה הראשונה) שעדיף לא לפרסם כלל סיפורים שעוסקים בנושאים "רעים". ואני אומרת, ששאלת הפרסום צריכה להיות תלויה באיכות הכתיבה ולא בתוכן המסויים שלה. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
18 ביולי 2010
בת ישראל
הממ. השאלה האחרונה שלך, שאלה טובה מאד מאד לדעתי.
אחרי כל מה שאמרתי, איך אני עונה על זה? קשה לשים את הגבול. אני חושבת שבכל סיפור, סייג כסת"חי בהקדמה, משהו כמו "הכותב מבקש להבהיר..." או משהו כזה, יהווה גבול מספק. אני חושבת שמותר לכתוב על הכל (כן! הכל!), אבל אם חוששים שהסיפור יהווה השפעה רעה, ניתן לסייג אותו במסר אישי מהמחבר. אני לא חושבת שסיפור שהוא מזעזע, צריך להיגנז. לא משנה על מה הוא. לא כל במה היא ראויה, אבל בהוספת הסייגים זה נראה לי מותר. |
|
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
18 ביולי 2010
*
|
|
|
|
Lola'{Partial}
|
לפני 14 שנים •
18 ביולי 2010
יולי Yuli כתב/ה: את ברורה, וגם ברור לי שלא אישית נגדי.
אני מסכימה עם כל מה שכתבת, אבל מתנגדת לחלק מדבריה של בת ישראל, שאמרה פה (לא בהודעתה הראשונה) שעדיף לא לפרסם כלל סיפורים שעוסקים בנושאים "רעים". ואני אומרת, ששאלת הפרסום צריכה להיות תלויה באיכות הכתיבה ולא בתוכן המסויים שלה. קודם כל- בת ישראל כאן, חיה נושמת ובועטת- אין צורך להתייחס אליי בגוף שלישי. דבר שני, לא לקרוא חצאי תגובות שכתבתי. אני בפירוש אמרתי שזה תלוי קונטקסט- אני חוזרת- תלוי קונטקסט. כמו שאמרתי קודם- זה כמו שיכתבו על פדופיליה בצורה מינית ומגרה. ככה מרגיש לי. ואני אדגיש- יש כאלו שמסתפקים לפרסם את הסיפורים שלהם בבלוג, ואם מאשרים להם אז במגזין, אני לא מבינה למה להגזים ולפתוח שירשור שברור שכל המטרה שלו הוא לפאר משהו אדיוטי. |
|
|