בכוח המוח{Aion}
|
לפני 12 שנים •
4 ביולי 2011
כמה לא זה לא?
טוב, זה הולך להיות קצת שונה מ"אונס זה משהו שהורס את החיים, אתה לא היית שם ולכן אתה לא יודע. נשים חלשות ומתפרקות לחלוטין מאונס, וזה משפיע על כל חייהן." וגם שונה בהחלט מ"לא זה לא".
כי, בואו נחשוב: כמה לא זה באמת לא? נניח שהייתי שיכורה ולא ידעתי להגיד ממש לא ולא ממש כן, אבל בבוקר גיליתי שאם הייתי צריכה לבחור הייתי מעדיפה לא לעשות סקס לילה קודם. אז מה בעצם קרה? איזה אסון גדול? כזה אסון שמשתווה בכך שמישהו יורשע באונס ויכנס לכלא? לא חושבת. בשביל זה היה צריך להיות "לא" חזק הרבה יותר, ומשמעותי הרבה יותר, גם במצב של שכרות ו/או סמים. מצד שני, אם כשהייתי ככה שיכורה או מסוממת, היה מגיע אלי מישהו עם קוצץ זרתות והיה מתכוון לקצוץ לי איזו אצבע, יש סבירות גדולה שהייתי צורחת למוות (למוות שלו, לא שלי), ובטח גם מצליחה לבעוט לו בביצים כדי שהוא יבין שאני ממש לא מעוניינת. למה? כי זה ממש "לא", לאבד אצבע. מה אני בעצם רוצה לומר? שני דברים שבסופו של דבר מייצרים זילות למושג אונס. אונס במשמעות הראשונית שלו היתה כמעט גזר דין מוות בזמן שנשים היו מתחתנות בבתוליהן, ובזמן שאשה היתה רכוש אביה או בעלה. בזמן שאמצעי מניעה לא היו בנמצא והפלות היוו סכנת נפשות. אונס היה יכול לגרום להבאת ילדים לא רצויים לעולם בתדירות גבוהה הרבה יותר מהיום, ולנזקים חמורים ל"רכושם" של הגברים - כאמור: האב או הבעל. ואל תקפצו, לא במקרה הוא נקרא בעל. זו היתה התפיסה הרווחת לגבי נשים, שהן תמיד בבעלות גברית, או לחילופין - זונות. (וגם אז רוב הזמן בבעלות גברית..) באותם זמנים היה ברור שאונס אכן היה יכול לשנות את חייה של אשה מהקצה אל הקצה, והיא חונכה להתנגד לגבר שאינו בעלה, אחרת ממילא היתה נחשבת "זונה". ועדיין, גם אז, אונס היה יחסי מין בכפיה, בדר"כ תוך שימוש בכוח פיזי כנגד הנאסת, או באיומים ממשיים לחייה. מצב עניינים זה הולך ומשתנה. נשים מקיימות היום סקס באופן הרבה יותר נרחב, סקס הוא כבר לא "כזה סיפור גדול", ובכל זאת, במקום שאונס יקבל משמעות מצומצמת, הוא הלך והורחב, הלך וקיבל משמעות שונה כשה"נאורות" שטפה את ראשה של כל אשה ברעיון ש: "אני יכולה להתנהג איך שבא לי, מה שבא לי, עם מי שבא לי, בכל זמן ומצב שבא לי, ולא להיות אחראית על מעשי וגופי. כי יש מילת קסם - "לא", שאני אפילו לא צריכה להגיד אותה בו בזמן אלא רק בדיעבד (כי הייתי שתויה/כי נלחצתי ולא יכולתי לומר לו לא/כי באותו זמן בא לי עליו ואחר כך הבנתי שלא ממש/כי הוא עבד עלי/ כי אם לא אמרתי כן אז זה בטח לא.) ופסקי הדין הלכו החמירו עד שהגיעו למצב שלא יאמן , שגם אם החל אקט מיני והאשה מסרבת באמצע, מדובר באונס, כי ההסכמה שלה היא כנראה לחלקיקי שניה או משהו. או לחילופין פסיקות מוזרות עוד יותר בהן על הגבר היה לדעת שהיא אינה רוצה למרות שלא אמרה כלל לא., כי היא היתה במצב נפשי מורכב. זה נורא מבלבל, באמת. גם מבלבל וגם הופך את האישה ליצור היסטרי שלא יודע להגן על עצמו, נכנס להלם וללחץ ברמות כאלה שהוא אפילו לא יכול להביע את רצונו. אני חושבת שזה יוצר בעיקר נזק לנשים. אולי היה עדיף ללמד אותן שהן אחראיות לגופן, להתנהגותן, לכך שהן שותות עם מישהו שאינן בוטחות בו, או מתנהלות באופן מבלבל. והכי חשוב, אולי צריך ללמד אותן לעמוד על שלהן, לומר לא, וגם לשכנע באופן חד משמעי שכשהן אומרות לא, אז זה לא, ולא כמו השיר ההוא. כי באמת.. איך אפשר שוויון עם הטיות מטורפות וקורבניות כאלה שמייצרות רק פערים מנטאלים חמורים בין המינים? ואיך אפשר אפשר להרשיע באונס כשמתבטל כל סוג של אשם תורם, כי אשם תורם מצריך לקיחת אחריות על התנהגות? ולא - לא זה לא מספיק. לא דין אי רצון כדין אי רצון. כשאתם חושבים על "לא" תחשבו על "לא" שנאמר מול אותו "קוצץ זרתות". מול משהו שברור שהיא לא רוצה, וברור לה שהוא מייצר לה נזק בלתי הפיך. ובכלל לא דיברתי על כך שהמצב מאפשר המון נסיונות ל"סגירת חשבונות" עם גברים. זה קורה כל הזמן. תשאלו חוקר משטרה שעוסק בזה. כל הזמן. |
|
|
Mary Jane
|
לפני 12 שנים •
4 ביולי 2011
Re: כמה לא זה לא? בכוח המוח כתב/ה: ...
ופסקי הדין הלכו החמירו עד שהגיעו למצב שלא יאמן , שגם אם החל אקט מיני והאשה מסרבת באמצע, מדובר באונס, כי ההסכמה שלה היא כנראה לחלקיקי שניה או משהו. ... מה כל כך לא יאמן במצב בו מישהי/ו מתחיל באקט מיני כלשהו ורוצה להפסיקו ולא ללכת עד הסוף? לא שמורה לו/ה הזכות לעצור באמצע? זה חמור מאוד, מה שאת אומרת. הדברים הם לא טכניים כל כך. אנשים לא מעניקים הסכמה גורפת לכל אקט מיני כלשהו כברירת מחדל, גם אם התפשטו, התמזמזו והביעו עניין מיני מובהק בפרטנר. למה דומה הדבר? (דוגמא מעולם הבדסמ, שיהיה מעניין : ) לאדם שהסכים להיות חסר אונים מול זולתו, שיקשרו אותו ושיעשו בו מעשים המערבים שוטים ועקרבים. באמצע הוא רוצה לעצור. לא, הוא לא מעוניין 'ללכת עד הסוף'. די, הספיק לו. האם זה מופרך לעצור, כשאדם מבקש להפסיק? האם הייתה בהיעתרותו ההתחלתית התחייבות להגיע ליעד מיני מסוים? אני חושבת שעמדתך כאן מושפעת מאוד מתפישה גברית-משהו, לפיה סקס הוא התרחשות לינארית, וכשהאישה הביעה רצונה המפורש באיקס ושיתפה פעולה גם עם וואי, הרי שאין דרך אחרת אלא לסיים את זה בזזזזד. תקני אותי אם אני טועה, קיוט-באני. |
|
|
מUחדת
|
לפני 12 שנים •
4 ביולי 2011
ובאותו עניין |
|
|
Homelander(שולט)
|
לפני 12 שנים •
4 ביולי 2011
קל לנסות להסיט את הדברים מהאמת המכוערת...
יחי המוסר הכפול של חברי הכלוב 
כן, "מוסר כפול של חברי הכלוב" הפך לסוג של קלישאה פה כבר... אבל אל לנו לשכוח שיש באתר הזה שהם פשוט קלישאה מהלכת של המוסר-הכפול בעצמו. ספאר-בלה-בלה או וואטאבר איך שהוגים את הכינוי המגוכח הזה שדומה באופן מפתיע עד מאד לכינוי של אחד מחבריך, אבי אבות-המוסר-הכפול שתרם לחרושת-השמועות על אנסים למיניהם: בתור בן-אדם שמנסה להציג את עצמו נאור כל-הזמן, אני מוכרח לומר שהצביעות הנשפכת צריכה להיות מוארת באור אחר. או שתגיד לי פשוט, ממתי- אתה  הפכת להיות אבירם ומגנם בראש-חוצות של הגברים שנפגעו מטענות-שוא של אונס 
הרי אתה אחד הראשונים שאני מכיר אישית ששיתפת פעולה עם השמצת-אונס (אחת לפחות שאני יודע עליה) גם אם בשתיקתך המאשרת, ההערות וניתוק קשר הפגנתי לאדם שהשמועות והשקרים אודותיו ואודות פעילותו בתחום האונס (כן אני מגכיח בכוונה) עשו כנפיים ושמות- כן שמות. ואיך אני יודע את זה כ"כ בודאות? שהרי אני הייתי אותו האדם. אי לכך ובהתאם לזאת אני גם יודע על עוד כמה וכמה מגיבים עלובים בפוסט הזה שלך שחטאו באותו הדבר בדרכם להעביר את השקרים הנלוזים הלאה. *** מה אני לא יודע? איני יודע מתי תפסיקו להתפלסף ולחרבש בשכל כאילו הייתם אריסטוקרטים, אצולת העולם האנושי ותתחילו לראות בשטח כמה אתם חוטאים באותם דברים עצמם שאתם מטיפים נגדם בשם הגדולה האנושית האישית שלכם והנאורות חפת-הרבב. אם זה היה קורה אז הדיון הלא-יעיל הזה לא היה נשרך לאורך 12 דפים ועושה את עצמו פרובוקטיבי וגדול-מהחיים, אלא שהיה מסתיים במס' משפטים קצרים- מעשה הרצח-אופי של האשמה שקרית כלפי מישהו בכך שהוא אנס, לא משנה מה היו סיבותיה בדיוק כשם שלא משנות מה סיבותיו של אנס באמת לאנוס, היא פשע-חמור שיכול להזיק, פעמים רבות אפילו כמו שאונס מזיק היות ושני הפשעים הללו פוגעים באדם מנטאלית ונפשית הרבה יותר מאשר פיזית. אין מה לחרבן פה תירוצים וסיבות מהמקדלת כדי לנסות להראות טוב בפני שאר הצופים; אנסים הם חארות כמו-גם נשים שמוציאות דיבת אונס על אנשים חפים מפשע וכמו אלה שתומכים בה (כמו-גם אלו שמנסים להגן עלאנס בצורה זו או אחרת), זה הכל. |
|
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 12 שנים •
4 ביולי 2011
Re: כמה לא זה לא? Mary Jane כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: ...
ופסקי הדין הלכו החמירו עד שהגיעו למצב שלא יאמן , שגם אם החל אקט מיני והאשה מסרבת באמצע, מדובר באונס, כי ההסכמה שלה היא כנראה לחלקיקי שניה או משהו. ... מה כל כך לא יאמן במצב בו מישהי/ו מתחיל באקט מיני כלשהו ורוצה להפסיקו ולא ללכת עד הסוף? לא שמורה לו/ה הזכות לעצור באמצע? זה חמור מאוד, מה שאת אומרת. הדברים הם לא טכניים כל כך. אנשים לא מעניקים הסכמה גורפת לכל אקט מיני כלשהו כברירת מחדל, גם אם התפשטו, התמזמזו והביעו עניין מיני מובהק בפרטנר. למה דומה הדבר? (דוגמא מעולם הבדסמ, שיהיה מעניין : ) לאדם שהסכים להיות חסר אונים מול זולתו, שיקשרו אותו ושיעשו בו מעשים המערבים שוטים ועקרבים. באמצע הוא רוצה לעצור. לא, הוא לא מעוניין 'ללכת עד הסוף'. די, הספיק לו. האם זה מופרך לעצור, כשאדם מבקש להפסיק? האם הייתה בהיעתרותו ההתחלתית התחייבות להגיע ליעד מיני מסוים? אני חושבת שעמדתך כאן מושפעת מאוד מתפישה גברית-משהו, לפיה סקס הוא התרחשות לינארית, וכשהאישה הביעה רצונה המפורש באיקס ושיתפה פעולה גם עם וואי, הרי שאין דרך אחרת אלא לסיים את זה בזזזזד. תקני אותי אם אני טועה, קיוט-באני. (: לא, מה שאני אומרת זה, שגברים הם גם בני אדם. ואני גם אסביר קצת מעבר - אם נניח, הוא נוהג מולה בכוח או אלימות, משהו שהיא לא ציפתה, או מבצע בה משהו שלא ניתנה הסכמה לכך, זאת אחרי שהיא נתנה הסכמתה, הרי שמדובר בתקיפה לתפיסתי, וצריך לבחון את זה על הרקע הזה, לא על הרקע של ההסכמה לסקס. הסכמה לסקס היתה שם, אין צורך לקבל אותה כל דקה, אלא אם נעשה שם משהו שמבטל את ההסכמה. אני חושבת שיש גם גבול למה שניתן לבקש מגברים, ועד כמה הם צריכים להיות שולטי על. הם בני אדם, הם זכרים, הוא כבר בתוכה, למה היא לא חושבת לעומק לפני שהיא מסכימה? מה, זה כזה עניין פעוט ערך? מה, ההסכמות של נשים זה משהו הפכפך כל כך? ושוב, אם מדובר בתקיפה פיזית, או התנהגות חורגת, זה משהו אחר. אני יודעת שמה שאני אומרת לא מתיישב עם תפיסה רגילה של המוסר העכשווי, יחסי הכוחות בין המינים, ולא מתיישב עם התפיסה השיפוטית דהיום. אני גם מבינה שנראה שאני נוטה לצד ה"גברי". אבל אני לא חושבת, כי בסופו של דבר אני נגד תפיסת האשה כחלשה באופן מובהק, ואני לא מדברת על חוזק גופני. אונס "מסדר" את עניין החוזק הגופני, או האיום המשמעותי על חייה. אני מדברת על זה שמקומות בהם לא מופעל כוח גופני, עדיין אשה נחשבת חלשה. זו תפיסה מפעפעת ומרעילה לדעתי. זה מחליש את הנשים, זה מייצר פלטפורמת תמיכה שהופך אותנו הנשים לחלשות באמת, במקום ללמד אותנו להתהלך ללא מקל. לומר את דברינו, להתנגד כשצריך, ואפילו לשאת בתוצאות של המעשים שלנו כשצריך. |
|
|
kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 12 שנים •
4 ביולי 2011
בכוח אני אישית מודה לך.
אני חושבת שלא הייה ניתן לנסח את עניין "האפור" באונס ואת הזילות שנלוות לזה יותר טוב. עובדה שחשבתי לכתוב בעצמי תגובה ואני כבר יומיים מנסחת ולא הולך לי יותר טוב 
המון תודה , מורידה את הכובע בפנייך. 
|
|
|
|
Mary Jane
|
לפני 12 שנים •
4 ביולי 2011
Re: כמה לא זה לא? בכוח המוח כתב/ה: ..,,
הסכמה לסקס היתה שם, אין צורך לקבל אותה כל דקה, אלא אם נעשה שם משהו שמבטל את ההסכמה. אני חושבת שיש גם גבול למה שניתן לבקש מגברים, ועד כמה הם צריכים להיות שולטי על. הם בני אדם, הם זכרים, הוא כבר בתוכה, למה היא לא חושבת לעומק לפני שהיא מסכימה? מה, זה כזה עניין פעוט ערך? מה, ההסכמות של נשים זה משהו הפכפך כל כך? ... אוקיי, יש להבהיר: אני התכוונתי למצב קודם חדירה, ודבריי נוסחו בהתאם. כלומר, התייחסתי למצב בו שניים מצויים במהלך התגפפות, אחד מהם מבקש לעצור ולא להמשיך הלאה לחדירה, ואילו השני כופה עצמו. את, ככל הנראה, מדברת על מצב בו במהלך חדירה יש חזרה מן ההסכמה המקורית, וזה מעמיד את הדברים באור שונה לחלוטין. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
4 ביולי 2011
Re: כמה לא זה לא? בכוח המוח כתב/ה: טוב, זה הולך להיות קצת שונה מ"אונס זה משהו שהורס את החיים, אתה לא היית שם ולכן אתה לא יודע. נשים חלשות ומתפרקות לחלוטין מאונס, וזה משפיע על כל חייהן." וגם שונה בהחלט מ"לא זה לא".
כי, בואו נחשוב: כמה לא זה באמת לא? נניח שהייתי שיכורה ולא ידעתי להגיד ממש לא ולא ממש כן, אבל בבוקר גיליתי שאם הייתי צריכה לבחור הייתי מעדיפה לא לעשות סקס לילה קודם. אז מה בעצם קרה? איזה אסון גדול? כזה אסון שמשתווה בכך שמישהו יורשע באונס ויכנס לכלא? לא חושבת. בשביל זה היה צריך להיות "לא" חזק הרבה יותר, ומשמעותי הרבה יותר, גם במצב של שכרות ו/או סמים. מצד שני, אם כשהייתי ככה שיכורה או מסוממת, היה מגיע אלי מישהו עם קוצץ זרתות והיה מתכוון לקצוץ לי איזו אצבע, יש סבירות גדולה שהייתי צורחת למוות (למוות שלו, לא שלי), ובטח גם מצליחה לבעוט לו בביצים כדי שהוא יבין שאני ממש לא מעוניינת. למה? כי זה ממש "לא", לאבד אצבע. מה אני בעצם רוצה לומר? שני דברים שבסופו של דבר מייצרים זילות למושג אונס. אונס במשמעות הראשונית שלו היתה כמעט גזר דין מוות בזמן שנשים היו מתחתנות בבתוליהן, ובזמן שאשה היתה רכוש אביה או בעלה. בזמן שאמצעי מניעה לא היו בנמצא והפלות היוו סכנת נפשות. אונס היה יכול לגרום להבאת ילדים לא רצויים לעולם בתדירות גבוהה הרבה יותר מהיום, ולנזקים חמורים ל"רכושם" של הגברים - כאמור: האב או הבעל. ואל תקפצו, לא במקרה הוא נקרא בעל. זו היתה התפיסה הרווחת לגבי נשים, שהן תמיד בבעלות גברית, או לחילופין - זונות. (וגם אז רוב הזמן בבעלות גברית..) באותם זמנים היה ברור שאונס אכן היה יכול לשנות את חייה של אשה מהקצה אל הקצה, והיא חונכה להתנגד לגבר שאינו בעלה, אחרת ממילא היתה נחשבת "זונה". ועדיין, גם אז, אונס היה יחסי מין בכפיה, בדר"כ תוך שימוש בכוח פיזי כנגד הנאסת, או באיומים ממשיים לחייה. מצב עניינים זה הולך ומשתנה. נשים מקיימות היום סקס באופן הרבה יותר נרחב, סקס הוא כבר לא "כזה סיפור גדול", ובכל זאת, במקום שאונס יקבל משמעות מצומצמת, הוא הלך והורחב, הלך וקיבל משמעות שונה כשה"נאורות" שטפה את ראשה של כל אשה ברעיון ש: "אני יכולה להתנהג איך שבא לי, מה שבא לי, עם מי שבא לי, בכל זמן ומצב שבא לי, ולא להיות אחראית על מעשי וגופי. כי יש מילת קסם - "לא", שאני אפילו לא צריכה להגיד אותה בו בזמן אלא רק בדיעבד (כי הייתי שתויה/כי נלחצתי ולא יכולתי לומר לו לא/כי באותו זמן בא לי עליו ואחר כך הבנתי שלא ממש/כי הוא עבד עלי/ כי אם לא אמרתי כן אז זה בטח לא.) ופסקי הדין הלכו החמירו עד שהגיעו למצב שלא יאמן , שגם אם החל אקט מיני והאשה מסרבת באמצע, מדובר באונס, כי ההסכמה שלה היא כנראה לחלקיקי שניה או משהו. או לחילופין פסיקות מוזרות עוד יותר בהן על הגבר היה לדעת שהיא אינה רוצה למרות שלא אמרה כלל לא., כי היא היתה במצב נפשי מורכב. זה נורא מבלבל, באמת. גם מבלבל וגם הופך את האישה ליצור היסטרי שלא יודע להגן על עצמו, נכנס להלם וללחץ ברמות כאלה שהוא אפילו לא יכול להביע את רצונו. אני חושבת שזה יוצר בעיקר נזק לנשים. אולי היה עדיף ללמד אותן שהן אחראיות לגופן, להתנהגותן, לכך שהן שותות עם מישהו שאינן בוטחות בו, או מתנהלות באופן מבלבל. והכי חשוב, אולי צריך ללמד אותן לעמוד על שלהן, לומר לא, וגם לשכנע באופן חד משמעי שכשהן אומרות לא, אז זה לא, ולא כמו השיר ההוא. כי באמת.. איך אפשר שוויון עם הטיות מטורפות וקורבניות כאלה שמייצרות רק פערים מנטאלים חמורים בין המינים? ואיך אפשר אפשר להרשיע באונס כשמתבטל כל סוג של אשם תורם, כי אשם תורם מצריך לקיחת אחריות על התנהגות? ולא - לא זה לא מספיק. לא דין אי רצון כדין אי רצון. כשאתם חושבים על "לא" תחשבו על "לא" שנאמר מול אותו "קוצץ זרתות". מול משהו שברור שהיא לא רוצה, וברור לה שהוא מייצר לה נזק בלתי הפיך. ובכלל לא דיברתי על כך שהמצב מאפשר המון נסיונות ל"סגירת חשבונות" עם גברים. זה קורה כל הזמן. תשאלו חוקר משטרה שעוסק בזה. כל הזמן. אני חושבת שבגדול, זה נכון, אבל למה חייבים לבחור? למה חייבים להטיל את האחריות או על האשה או על הגבר? למה צריך לקחת צד ולהחליט מראש שבכל מקרה של משיכת הסכמה נגיד "היית צריכה לחשוב על זה קודם" או שנגיד "לא בטוח? אל תזיין". בשביל מה נטילת הצדדים הזאת? יושר, שליטה עצמית, הגינות - לא נדרשים רק מגברים או רק מנשים. הם נדרשים מכולם במידה שווה. ומה הבעיה עם "לא זה לא"? אם באמצע זיון פתאום את רוצה להפסיק (מה זה משנה למה? אולי בא לך להקיא), מה, הוא לא אמור להפסיק? באמת? זה באמת מתסכל, כל החפירה הזאת. כי מה, מישהו באמת חושב שזה לגיטימי להגיש תלונה על מישהו רק כי את מתחרטת ששכבת איתו? מה, מישהו באמת חושב שזה לגיטימי לשכב עם מישהי שלא ברור אם היא בסדר עם זה? זו נבלה וזו טריפה. *כולנו* צריכים להיזהר על עצמנו וגם על אחרים. *כ-ו-ל-נ-ו*. עוד הפעם? נשים צריכות להפסיק להתקרבן ולהעמיד פנים שהן ילדות רפות שכל שכל אחד יכול לתמרן. גברים צריכים להפסיק להתקרבן ולהעמיד פנים שהם בבונים נטולי כל יכולת אבחנה. כולם צריכים להפסיק להתקרבן ולהיות יותר אחראים ויותר הוגנים. הייתכן שזה לא ברור? בכח, זה לא שאין לנו אחריות על עצמנו - הבעיה היא כשמתירים את ה"מה חשבת לעצמך" ואת כל ה"אז למה התלבשת ככה/אז למה נכנסת לבית שלו/אז למה שתית" וכיוצא באלה, בתור הגנה תקפה, אנחנו נכנסים לאזור בעייתי. אם יצאתי מהבית ולא נעלתי את הדלת, זה לא אומר שמי שנכנס לבית שלי ולקח את הטלויזיה, חף מפשע... |
|
|
|
kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 12 שנים •
4 ביולי 2011
אמן החושים כתב/ה: קל לנסות להסיט את הדברים מהאמת המכוערת...
יחי המוסר הכפול של חברי הכלוב
מעשה הרצח-אופי של האשמה שקרית כלפי מישהו בכך שהוא אנס, לא משנה מה היו סיבותיה בדיוק כשם שלא משנות מה סיבותיו של אנס באמת לאנוס, היא פשע-חמור שיכול להזיק, פעמים רבות אפילו כמו שאונס מזיק היות ושני הפשעים הללו פוגעים באדם מנטאלית ונפשית הרבה יותר מאשר פיזית. אין מה לחרבן פה תירוצים וסיבות מהמקדלת כדי לנסות להראות טוב בפני שאר הצופים; אנסים הם חארות כמו-גם נשים שמוציאות דיבת אונס על אנשים חפים מפשע וכמו אלה שתומכים בה. עם כול זה אני מסכימה ובטור אחת שחוותה כמה פעמים רצח אופי על ידיי אנשים אחרים , גם קולגות, וגם קרוביי משפחה. ספציפית לא על רקע אונס פיזי. אני יכולה להגיד שזה לרוב מעשה נבזה של אנשים קטנים ונמוכים שמרגישים לרוב מאוימים ממך , ואין להם שום דרך להרות גדולה באמצעים של לא לדרוך עליך בדרך. הבעיה היא שכוחם מסתמך בדיוק על דעת אותם החלשים , אלו שלא ממש יודעים לעמוד על שלהם, לא יודעים להביע , לא מוכנים לריב על הזכות להישמע, ועוד יותר גרוע מפחדים לא להיות מקובלים חברתית במקרה ולא יסכימו עם הדעות הכוחנית של הרוצח אופי. בעיניי זה דוחה ומזעזע פוגעני ומזיק לא פחות בדיוק ברבדים הנפשיים והמנטאליים מאונס עצמו. כאן זה גם דוגמה נהדרת בעיניי לתפיסת עולם החברה עליך ועד כמה שאנשים יודעים לנצל לתמרן במניפולציות את דעת הקהל כדיי לזכות בתמיכתם, עד כמה שדעת הקהל היא דבר לא יציב ועד כמה שניתן לזכות בעזרת הרבה רועה כביכול באהבה וקבלה חברתית. |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
4 ביולי 2011
יולי וגמד,
אני מנסה לרדת לעומק הרעיון שהועלה פה שאונס צריך להיות מוגדר חברתית כמשהו "יומיומי" ולא משהו קדוש, גם מבחינת הקורבן וגם מבחינת האנס. כיון שזה משהו חדש לי, אני מנסה להבין כמה זה ישים וכמה זה יכול לעשות צדק לכל הצדדים. כאשר אני גורם מוות ברשלנות, זה לא ארוע "יומיומי", כפי שהוגדר פה אונס. לא לי ולא לקורבן. הרשלנות היא ללא ספק פושעת. שמי יוכתם לעד, ובצדק. האם אסון ורסאי היה אירוע יומיומי? האם אסון המכבייה היה אירוע יומיומי? ברור שלא. לעומת זאת, גניבת מסטיק מסופר, היא אירוע גניבה, אבל כן, "יומיומי" הייתי אומר. אפשר לשלם איזה קנס קטן, ולא לזכור את האירוע הזה. ApileoFilth טוענת שמישהו כשהיה בן 14 שכנע את חברתו לשכב איתו ועם חבר, אחרת ייפרד ממנה, צריך להיקרא אנס, וכיון שיש פה סחיטה רגשית, גם ראוי לעונש, למרות שהוא מביע חרטה כנה ומבין שפגע מאוד בחברתו. אז אני לא יודע לגבי האם צריך להיקרא אנס, אבל מאוד קשה לי לקבל את זה שהוא צריך להשפט ולהענש, ושחייו ייהרסו. גם בגלל שלעזעזל הוא היה ילד, וגם לאור מה שבכוח המוח אמרה - שיש לה אחריות על גופה. היא צריכה להיות אדם אוטונומי בפני החוק. אולי הוא צריך להענש איכשהו וחייו לא ייהרסו (חברתית). אבל איך אפשר ליישם את זה? אז לשאלתך יולי, לא, אני לא מרגיש שאני מבין את זה עד הסוף לצערי 
|
|
|