רציתן פמיניזם? תתחילו לשלם על עצמכן בדייטים

Anjelina{Eliphal} • 1 בנוב׳ 2011

Do You think I plan on leaving You soon....
Think again

MEN!!!!!

המלט • 1 בנוב׳ 2011

הכרונולוגיה הפרטית שלי דומה בחלקה קצת לזו של זאלופון: הייתי סטודנט תפרן פחות או יותר, וממילא לא היה לי יותר מדי כסף לשלם בדייטים, ואחר כך נכנסתי לזוגיות ארוכת שנים ובת-זוגתי לדייטים היתה באופן שיטתי תמיד אותה אחת. אבל בערך כאן מסתיים הדמיון. מאז שאני game, יצאתי לעשרות רבות של דייטים, ואני חושב שנתקלתי כבר בכל האפשרויות שרק ניתן להעלות על הדעת. פגשתי מוסקבאיות שעבורן השתתפות בתשלום מנוגדת באופן נחרץ לדת אימותיהן, והקלות בה בן-זוגן לדייט משלם מאות שקלים ללא הינד עפעף מחרמנת אותן, תכלס (זו הכללה, אבל לא הכללה גסה). פגשתי קיבוצניקיות שעבורן אי-השתתפות בתשלום מנוגדת באופן נחרץ לדת אימותיהן, ועצם הנסיון להציע לשלם, ולו רק עשרים שקל יותר, מתפרש על ידן כעלבון צורב, חבלה אנושה בשויון בין גברים ונשים וסימול שקיעתה של ההתיישבות העובדת. בין המוסקבאיות לקיבוצניקיות היו לי כל מיני דייטים מכל מיני סוגים ומעולם לא הקדשתי יותר מדי מחשבה ותכנון לסוגיית התשלום. נכון, פיזור הדעת שלעיתים ראוי לו להיקרא פזרנות הדעת, מסתייע במקצת על ידי העובדה שכבר אינני סטודנט תפרן, ולא נראה לי שאיזשהו שריר יזוז לי בפנים אם זוגתי לדייט תפרק מזון ומשקה ב 500 ש"ח גם בלי להתכופף אחרי זה, אבל זה לא רק העובדה שאני יכול להרשות לעצמי. יש, כמו שחבריי המשפטנים אוהבים לומר, "דבר מה נוסף" בעניין. אם נוברים היטב בחפירותיו של הגמד, אפשר למצוא את אותו "דבר מה נוסף", אותה ישות איכותית שמבדילה בין ה men ל boys. אני לא אומר "איכותית" במטרה לצקת איכות במקום בו התשלום הוא מיוחצן ומפגין כוחנות, אלא רק כדי להדגיש שקשה למדוד או לכמת אותה. אולי זה נדיבות, אבל לא רק.
לכללים האורבניים הרגילים שחלקם צויינו כאן, כמו "אם אני משתתפת בדייט ראשון זה בגלל שאני לא רוצה דייט שני", יש כמובן יוצאים מן הכלל. בדייט הלפני אחרון שלי, למשל, התחלקנו חצי חצי. זה היה דייט ראשון. למה התחלקנו? לא יודע, ככה יצא. החשבון היה בערך 170 ש"ח. בדייט השני - (בניגוד ל"תיאוריה"), החשבון היה 350 ש"ח. היו תנועות של להתחלק, אבל התעקשתי לשלם. למה? לא יודע, באמת שאני לא יודע. ככה בא לי. ברור שיהיה דייט שלישי.

כשאני לעצמי, זה לחלוטין לא צפוי מראש, וזה תמיד נועד כדי לגרום לי לעצמי להרגיש טוב יותר: הנה, אני יכול, הנה אני עושה, הנה, אני ג'נטלמן מקסים ונדיב. זה גורם לי להרגיש טוב, ואני עושה את זה גם בפעמים שאני יודע בוודאות שלא יהיה דייט נוסף, ולעיתים אני יודע זאת בוודאות כי אין מצב שאני רוצה לפגוש אותה שוב, ובכל זאת אשלם. נכון, זה לא רציונלי, אבל היי, יש לי רפיוטיישן לשמור עליו

הרמאפרודיטה • 1 בנוב׳ 2011

רגע, אז אתה כאילו רווק וזה ?

the rain song • 1 בנוב׳ 2011

אני ממש אוהבת את התגובה הזאת - בעיקר בגלל הפשטות
ההתנהלות הזאת, ללא תיאוריות וחוקים - ככה בטבעיות....
בהצלחה עם הדייט השלישי ואינשאללה יהיו עוד הרבה

jesica​(שולטת) • 1 בנוב׳ 2011

אני אוהבת את התגובה הזאת.יש לה ריח של טסטוסטרון..
מאז ומעולם תמיד הצעתי לשלם את החצי שלי ולמעט כשהייתי חיילת או סטודנטית מעולם לא נתנו לי לשלם אותו. וככה זה מכובד בעיניי. לא "מוסקבאית" וכסף לא מחרמן אותי אבל אני משערת שחוקיי הדייטים לנשים באים מאמהותיהן כפי שצויין. בתור ילדה אני זוכרת את סבתא מתקנת את איך שאני מחזיקה כוס או אוכלת, אותה מרצה לי על איך גברים אמורים להתנהג ואיך נשים.
אני לא יודעת איך או למה, אבל גבר אמור לשלם בדייט ראשון לפחות, גבר לא אמור לבשל לך ארוחת ערב (הוא יכול אבל הוא לא אמור), את אמורה לפנק את הגבר שלך, לדאוג שהבית יהיה ייצוגי (זה גם יכול להיות פשוט לדאוג לשכור עוזרת) ולדאוג לחינוך הילדים שלכם והוא אמור לדאוג לך, לפנק אותך ולשמור עליך ומידיי פעם לצעוק על הילדים כהשלמה למשפט "חכו חכו שאבא יגיע הבייתה"..
זה החוקים, הם מוטבעים בי בצורה מאוד שורשית וכך הם תמיד יהיו בשבילי ומה יקרה בחדר המיטות מבחינת שליטה בכלל לא שייך לזה. להפך, גם גבר נשלט במערכת יחסים ארוכת טווח צריך מידיי פגם להפוך קצת לחיית טרף.. כי הוא גבר. ככה זה מוטבע בי.
ולכול אלו שלא מבינים למה אני מסרבת לנשק אותם בפגישה ראשונה - תפנו לסבתא!

הפמיניזם

Lola'{Partial} • 1 בנוב׳ 2011

הוא מניפולציה נשית ואנחנו משתמשות בה מתי שמתחשק לנו ודרך אגב גם אתם.
כשנוח לכם אתם שולפים את קלף הפמיניזם וכשלא מתאים אז פתאום הביטו ראו "ביקשתן להיות שוות"
דיי נו-

כל בחורה, גם הפמיניסטית, רוצה חיזור של פעם, חלק מזה זה לשלם 15 שקל על כוס קפה,
אז או שתתמודד,
או שתהיה בלי בת זוג

\\

Mr Vertigo • 1 בנוב׳ 2011

תודה לכל המגיבים שהפכו את השרשור שהתחלתי לכל כך עשיר.

בסוף, למעט כמה יחידות סגולה, קראתי פה הרבה תגובות נשיות שהשורה התחתונה שלהן היא "אם הוא לא משלם, אין לו סיכוי לדייט שני"

יש הרבה דרכים לחזר. זה שנשים (ובארץ במיוחד) הפכו חיזור לעניין כלכלי זה דבר אחר.
ולמה אם מישהו לא משלם הוא קמצן אבל האשה שלא מביאה ארנק או לא טורחת להוציא אותו אפילו היא לא קמצנית? הרי היא הקמצנית הכי גדולה.

נוח להסביר את זה בהסברים מגדריים יפים ולתבל במעט מילים כמו חיזור, ג'נטלמניות וכו',
גם ההסברים על פערי שכר בין גברים ונשים הם מגוחכים היות שבפגישה ראשונה אין לנו מושג מה המצב הפיננסי של הפרטנר/ית.

היו גם שטענו שנשים צריכות לעשות רגליים בתי שחי ותספורת ולכן הגברים צריכים לשלם על הדייט...
נו, על זה אני אפילו לא מגיב.

אשה, ששמה את יהבה על האם הוא משלם או לא, היא אשה שטחית בעיניי.
אשה שמחליטה שהפרטנר קמצן כי הוא לא מציע מיד לשלם היא קמצנית פי כמה.

גם מתגלה פה אי תאימות כרונית בין יחסי הכוחות הבדסמיים לבין ענייני כסף.
נשים שולטות שלכאורה צריכות לרצות להיות עצמאיות, חזקות ושולטות (בעל המאה.. כמו שאמרו פה) מצפות שהנשלטים, הגברים, יממנו אותן...

תחסכו ממני תגובות של "כל אחד יעשה מה שטוב לו".
זה נכון ואני מסכים, אבל צדק זאלופון שאמר שזה הפך להיות טקס ששכחנו לבחון אותו ואת הרלוונטיות שלו. גבר שלא משלם בלי לפצות פה ישר מקוטלג על ידי הקמצניות כקמצן בעצמו...

הציפיה הזו שהגבר ישלם עדיין קיימת בצורה מובהקת במדינות פחות מפותחות... חברות פטריאכליות מובהקות שהאשה היא רכוש הגבר.
עצוב להבין שגם בארץ, יש הרבה נשים שטרם התפתחו אבולוציונית.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 1 בנוב׳ 2011

בעיניך זה עצוב, בעיני זה סתמי. האמירה "בישראל נשים..." לא אומרת הרבה, כי יש כאלה ויש כאלה, כמו בכל מקום. ואני יכולה להעיד רק על עצמי.
אז אני, בהיותי מייצגת את עצמי בלבד, נרתעת מאנשים שלא מציעים לשלם. ואין לי בעיה לשלם על עצמי ואין לי בעיה להזמין אחרים. ובגלל זה לא כיף לי לצאת עם אנשים שכן מפריע להם. כי אני לא אוהבת התחשבנות, זה לא נעים לי. הרבה יותר נחמד כשבכל פעם מישהו מזמין.
זה תקף גם ליציאות עם חברים ולא רק לדייטים. מה, לא? כשאתה נפגש לבירה עם חבר טוב, לא מזמינים אחד את השני לפעמים, סתם בשביל ההרגשה הטובה?
אז בדייט, על אחת כמה וכמה כדאי לעשות דברים "סתם בשביל ההרגשה הטובה".

אני יכולה להבין את היציאה נגד המנהג הזה. מקובל בעיני שכל אחד יחשוב שזה מנהג גרוע שכדאי לעקור ויסרב לשתף איתו פעולה.
אבל יחד עם זה אני משוכנעת שהאמירה "הפכו חיזור לעניין כלכלי" זו טעות מרה. עוד לא פגשתי את הבחורה שמעדיפה שישלמו עליה דווקא מתוך קמצנות ו/או נצלנות, ובטח שלא פגשתי בחורה שיוצאת לדייטים רק בשביל לקבל ארוחה חינם. אני מניחה שיש כאלה, אבל הן בטח שלא מייצגות את הבחורה הממוצעת, שלרוב במהלך הפגישה חושבת על תכונות שהיא מחפשת בבחור ולא על איך לחסוך כמה שקלים.
וכן, נדיבות היא תכונה מושכת. וכן, גבר שחשוד בקמצנות מעורר רתיעה. ואם נדלג רגע על קודי כלוב ("לא לקמצנים"), בעולם האמיתי קמצנות היא אכן תכונה די מגעילה.
אני באופן אישי רוצה שבן הזוג שלי יהיה בן אדם נדיב. לא כי אני זוממת לנצל את נדיבותו לקבלת מתנות יקרות (ואני לא), אלא פשוט כי יותר נעים לשהות בחברת אנשים נדיבים.

אין קונספירציה

שוטרת* • 1 בנוב׳ 2011

יולי, אפשר להזמין אותך לקפה?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 1 בנוב׳ 2011

תלוי. את שולטת או נשלטת?