צנזורה?

יולי,

אני חושב שהטענה המרכזית שלך נגדי היא שאני צודק בעקרון, אבל שאני מתעסק בזוטות. ומפני שדיון על גבולות חופש הביטוי ותרבות דיון מבקש ליצור מקום שנעים להיות בו, ולא לבדוק בציציות של אנשים, אני בעצם חוטא לעיקר.

אז לא. אני מתעסק בעיקר בעיני, ובסיבה העיקרית לכך שהכלוב הוא בהרבה מובנים מקום בלתי נעים. אז ככה:

אמ"ו הוא לא בעיה בעיני. לא בעיה אמיתית. הוא כמעט שלא כותב פוסטים שהם פוגעניים במהות שלהם, אלא פוסטים מתריסים. וזה שונה מאוד. האמירה שיחסים סאדומזוכיסטיים מושכים אנשים אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון וקשיים באינטימיות רגילה - אינה אמירה פוגענית. זו אמירה שחוזרת ומופיעה בספרות מקצועית. זה נכון שאמ"ו משתמש בה כדי להתריס. אבל זה גם נכון שכמעט כל הכתיבה של המרקיז דה סאד היא כתיבה מתריסה. הפסיכואנליזה מבוססת על התרסה (אומרים לאדם שהוא רוצה לשכב עם אמא שלו). וכמה מהבלוגים הטובים ביותר בכלוב מייצרים התרסה. זה לגיטימי לחלוטין (מבחינת זה שחופש הביטוי צריך להתיר את זה).

עכשיו, אמ"ו אינו טרול. הוא לא עובר משרשור לשרשור ומנסה לחבל בו. לאמ"ו, יש את הפוסטים שהוא פותח מדי פעם ויש לו את הבלוג שלו. זה הכל. ולכל מי שאינו אוהב את הכתיבה המתריסה של אמ"ו קל לו מאוד להימנע ממנה ושלא לקרוא אותה. אנשים חוזרים ומבטלים את הטיעון שאפשר בקלות רבה שלא לקרוא את אמ"ו ב"נכון, אבל..." והסיבה לכך היא פשוטה: הם לא יכולים לעמוד בפיתוי שלא לקרוא אותו. הם רוצים לקרוא אותו. הם אוהבים להיכנס באמ'אמא שלו. והם אוהבים לזעוק לשמים למרות שאינם לוקחים אותו ברצינות. אף אחד לא באמת פגוע מאמ"ו. אף אחד לא באמת נמצא במצב נפשי של פגיעה בגלל אמ"ו. לא באמת. לא כמו כל ההו-אה שעושים פה. אף אחת פה לא אוכלת את עצמה בגללו או מדירה את עצמה מהפורומים בגללו. וכל הדיבורים עתירי הליקים שאומרים אחרת - הם פשוט בולשיט לא אותנטי, של אנשים שפורקים אגרסיות וגם מחפשים לצאת צדקנים גדולים.

אז אמ"ו הוא לא הבעיה בעיני. הוא לא באמת משפיע על האווירה בכלוב. מהי הבעיה בעיני? שהכלוב הוא מקום שאינו מזמין אנשים להיפתח ולכתוב בגילוי לב. אנשים לא יכולים לכתוב כאן בביטחון על עניינים שחורגים מהמיינסטרים הבדס"מי, ומהפוליטיקלי קורקט. אנשים לא יכולים לכתוב כאן בביטחון על מערכות יחסים שבין מבוגר לצעירה, שבין בן-דוד לבת-דודה, ועל קשרים שמחוץ לנישואים. מי שמעז ומנסה להיפתח כאן לרוב נכווה ועוזב עם הזנב שלו בין הרגליים. הוא תמיד יספוג שיפוטיות משתלכת, התקפות, קטילות ודברי עלבון. והאנשים שהופכים את הכלוב למקום בלתי נסבל, מבחינה זאת, אינם טרולים ואינם אמ"ו, אלא חלק מותיקי הקהילה. אלו עם הפוזה הצדקנית, שאם הם מחליטים לסמן מישהו - הם ישתלחו בו וגם ישפילו אותו. והכי גרוע, הם גם יספקו לזה רציונאליזציה. ואני אומר את זה באחריות גמורה, אותם אנשים שחוזרים ומשתלחים באמ"ו בדרך שאינה דרך הם בדיוק אותם האנשים שגם משתלחים בהזדמניות אחרות באנשים אחרים. זו פשוט מנטליות. לקלל ולהצטדק. אנשים שלא מחפשים להשתלח ולקלל פשוט אינם עושים זאת.

כשאני קורא את השרשור הזה אני לא כל כך רואה את אמ"ו, כי בחרתי שלא כל כך לקרוא אותו. אבל אני כן רואה אחרים, שלא משנה לאיזה שרשור אני פונה - הם שם. ואם משהו לא יושב להם טוב, הם משתלחים, מקללים וזורעים רעל. ואותם אי אפשר שלא לקרוא. הם מתערבים בכל שרשור.

הבעיה (לטעמי) בטיעונים מסוג "לא מקללים להוציא את מי שמגיע לו שיקללו אותו" היא שכלל מורכב מפרטים ואם אף אחד לא היה עובר על נורמות ההתנהגות המקובלות, לעולם לא היה צורך לעגן אותן בחוק, על מנת שאפשר יהיה לשפוט את מי שעובר עליהן.

אין מתבקש וליברלי מלבקש את הציבור שלא לנהל דיון לגופו של אדם פרטי (או לצורך העניין: דיון התפור לגופו של אדם פרטי), אבל מה לעשות שלפעמים אנשים פרטיים ולא רק גופים מפרים את הסדר (ומה לעשות שלא תמיד קיימת תקנה פרטנית מספיק או גורפת מספיק לטפל בסוג הנזק הקונקרטי שהם גורמים?)

ולגופו של עניין: הכלוב הוא לא דמוקרטיה ונראה לי שלפחות על זה כולם מסכימים. כיוון שכך, ממש מסקרן אותי לדעת איזה מה האינטרס שמניע את מי שחושב שלא צריך להפעיל כאן צנזורה. באינטרנט יש מספיק מקום לכל האידיוטים בעולם. אז למה דווקא בחצר האחורית?