שפחה טוטאלית- האמת העירומה

איימי,

הפרדוקס שאת מתעקשת על קיומו נובע מראייה מסויימת של דברים. ברשותך, אנסה לסכם את קו המחשבה המוביל לפרדוקס בצורת טעון מתומצת:

1. BDSM הוא דבר רצוי
2. ב-BDSM יש שולט ונשלט
3. נשלט טוטאלי מציית לכל הוראות השולט
4. השולט אינו מושלם ולכן ישנו הוראות שביצוען אינו רצוי
==========================================
5. ל-BDSM טוטאלי יש תוצאות בלתי רצויות

על מנת ליישב את הסתירה יש לשנות את אחת מהנחות היסוד שלנו. בחירתך היא לוותר על טענה (3). נראה גם שבחירה זו קשה לך מכיוון שלטוטאליות יש חלק חשוב בפנטזיה הבדסמית.


טענה (2) בעייתית ביותר בעיניי. כפי שעולה תמיד מניסיונות ההגדרה של בדסמ עולה חוסר הסכמה רחבה. ניתן לומר שבדסמ הוא סוג של אינטראקציה בין אנשים, אבל הגדרה מדוייקת היא קשה יותר. שליטה אינה בהכרח מרכיב הכרחי לבדסמ. הגדרת מושג השליטה בבדסמ גם היא רחבה, מגוונת ובעייתית.

טענה (3) היא הטענה הבעייתית ביותר ועל כך ארחיב.

השאלה היא מהי טוטאליות והאם שפחה טוטאלית תציית תמיד. ישנם ביטויים שונים בשפה שמציינים משהו דומה ל"הכי" - הכי טוב, הכי יפה, הכי טוטאלי. לטענתי טוטאלי היא מילה כזו. השימוש במילים אלו בשפה (משמעותם הקונווציונלית) שונה מהמובן הליטרלי הפשוט של המילה. נסתכל על הסיטואציה הבאה:

ילד - אבא, ציירתי לך ציור
אב - זה מקסים. זה הציור הכי יפה בעולם.

סביר להניח שהציור אינו הציור הכי יפה בעולם במובן הליטרלי הצר. אני מניח שישנם ציורים רבים יפים יותר מהציור של הילד הקטן בסיפורינו. האם האב משקר? כנראה שלא. בעיניו באותו הרגע כנראה שהציור שצייר ילדו הקט הוא אכן הדבר היפה ביותר בעולם. גם אם הדוגמא אינה מושלמת ניתן בהחלט לחשוב על שימושים נוספים בביטויים כמו "הכי טוב" (זה הסנדוויץ הכי טוב בעולם), "הכי יפה" ( היא האשה הכי יפה בעולם), וכן הלאה. בכולם הסופרלטיב הינו יחסי ואינו מוחלט. למעשה, השימוש המקובל בסופרלטיבים הוא פיגורטיבי ולא ליטרלי. כלומר בא לציין דבר אחר מאשר הכי ... בעולם.

האם שפחה טוטאלית מצייתת תמיד לעדונה? פירושה זה הוא פירוש צר וליטרלי של המונח הפיגורטיבי "שפחה טוטאלית". ניתן לפרש אותצה גם אחרת. טוטאליות פירושו להיות הכי XXX בתוך הדבר ולא הכי בדבר. לאהוב טוטאלית פירושו לאהוב לחלוטין ולא להיות הכי אוהב שיש. לעשות דבר בטוטאליות פירושו לעשות דבר במסירות, בנאמנות, באמונה ובדביקות.

ישנם הרבה אנשים טוטאלים. אני רואה עצמי כאחד כזה. פירוש הדבר בעיני שכאשר אני עושה דבר מה אני עושה אותו במלואו או שאיני עושה אותו בכלל. אני עושה רק דברים שאני מאמין בהם בלב שלם. אני לא עושה חצי ולא עושה דברים שאנים מלהיבים אותו. קשה לי לעשות דברים שאנים מדליקים בי את האש הפנימית, דברים שאני יכול להיות טוטאלי לגביהם. אבל, וזה אבל חשוב, אני תמיד אני. אני תמיד נאמן לעצמי, לאמונותי ולערכי, ולא משנה מה אני עושה וכמה אני טוטאלי לגביו.

כמו למשל לאכול ג'חנון במיקרו?
כי יש מי שמוכן לאכול רק ג'חנון תוצרת בית אפוי בתנור.
כל אחד והאקסטרימיות שלו.

כחובב ידוע של כל מה שנגוע ב"טוטאלי" וב"מנטאלי", פלא שלא הגבתי פה עד עכשיו (אם כי ציטוט שלי הובא כאן), וזה פשוט בגלל שכפי שנאמר פה 37 פעמים בערך, הנושא נטחן היטב עד לגרגירים זעירים.

אבל בגלל הדרמה של להרוג את האמ-אמא, הנושא היותר חשוב של הפוסט הזה קצת נדחק הצידה לדעתי. כולם מסכימים, כמדומני, שאם מקדישים שתי דקות של חשיבה רציונלית לעניין, מגלים שטוטאליות אמיתית לא קיימת בבדסמ. כולם מכירים בפרדוקס של "אני אעשה כל מה שאתה אומר - אבל כל עוד תאמר רק דברים שאני מוכנה לעשות". טוטאליות היא אשלייה שאנחנו מוכרים לעצמנו, וזה ברור.

אבל הבעיה היא שעבור רבים (ובעיקר רבות, או שלפחות קולן נשמע יותר), כל הניתוחים הרציונליים והתאמות המושגים שאנו עושים כאן אינם כה ידועים, ברורים ומוכרים.
בעיקר עבור מי שזה עתה נכנסה לעולם הזה ומניחה שיש בו כללים וחוקים ודרך ברורה להתנהג, והיא מחפשת את הדרך הזו שבאמצעותה היא תוכל להיות "שפחה אמיתית", והיא עדיין מסונוורת מהפנטזיות שהביאו אותה לכאן ולא יודעת היכן בדיוק עובר הגבול בין דמיון למציאות - עבורה הטוטאליות היא הרבה יותר מדי פשטנית מכדי להצדיק 15 עמודים.
בשביל אחת כזו, טוטאליות היא מילה נרדפת לשפחה. יכול להיות שהיא בכלל לא תגדיר זאת במילים, אבל ברעיון, היא תראה זאת כאידיאל. שפחה היא אחת שמצייתת להכל, בכל זמן ובכל מצב, ואם אני לא כזו, אני לא אמיתית ויש לי עוד לאן לשאוף. וכן, יש כאן לא פעם "האללה" (בלשונה של איימי) של הטוטאליות או ה"התמסרות". נכון שיש פה גם הרבה קולות אחרים, אבל מאד קל לספוג מסרים שתומכים בפנטזיות וברעיונות הפשוטים שאיתם מגיעים לכאן אנשים חדשים.

אבל על "טוטאליות" דווקא כן הייתי מציע לחדשים, וגם לותיקים, לקרוא. כי טוטאליות, עם או בלי מרכאות, היא בסיס נפלא למניפולציות ולניצול מצד אחד ולתחושת עצב ואי סיפוק אצל סאביות שלא "מצליחות" בה מצד שני. השאיפה להיות "אמיתיים" ו"טוטאליים", במובנים הפשוטים ביותר ולא בדרכים היצירתיות שהוצעו כאן, נראית לי משהו שאם כבר נכנסים אליו, כדאי לעשות זאת בעיניים פקוחות מאד.

נבט- קודם כל תודה על תגובתך המפורטת.
ולדבריך- בדס"מ אינו דבר רצוי לדעתי. בדס"מ הוא דבר נתון, נטיה נתונה, וכל אחד בוחר לעשות עימה כראות עיניו- לממש אותה, או להדחיק.

לא הבנתי את הבעייתיות שבטענה 2, ואשמח אם תפרט.

לגבי עניין הטוטאליות- אודה ולא אבוש- שלא הבנתי.
עבורי, להיות טוטאלית, זה להיות הכי שא נ י יכולה להיות. לציית ולרצות באופן מוחלט. עד כמה שאני רק יכולה.

אני לא מבינה התפלספויות מעבר לזה. לא מבינה סמנטיקה.

פשוט- להיות "הכי" שאני יכולה.