הכלוב- דו''ח מצב.

פשוט דוחים.

שוטרת* • 20 בינו׳ 2008

אני מציעה בדחיפות לפצל את הפוסט הזה. ואת כל גיבובי השטויות ה-"אני אדם מסכן ואין לי שמיכה לתרום והיה מאוד חשוב לי לבוא ולהדגיש את זה ועל הדרך לציין כמה דבילי לתרום לאדם שבסה"כ הולך למות , שמיכה מרופטת"- אפשר לזרוק ב"לא קשור", תחת הכותרת" WTF?? ".
מקבי- אל. פשוט אל.

פנטין • 20 בינו׳ 2008

אם כבר בענייני תרומה

קבלו אתר:

http://www.kivsa.co.il/

זה כמו גוגל בדיוק, רק שעל כל חיפוש שאתם מבצעים דרך שם נתרם סכום כסף מסוים לעמותה שאתם בוחרים (יש רשימה). כרגע הרשימה די דלה, כי האתר בהקמה, אבל ניתן להציע לאתר עמותות (יש שם צור קשר).

הכסף לתרומה נלקח מהכנסות האתר.

מקבי​(מתחלף) • 20 בינו׳ 2008

חבל שזה כל מה שמצאת פה. היה פה טיפה יותר.


You know I can't help it.

נוריתE • 20 בינו׳ 2008

זרקו לכם עצם,לקחתם את כל הרגל.

שכל אחד יביע דעתו איך שמתאים לו ויקרא מה שמתאים לו
לא כולם חייבים להסכים עם כו-לם
וישנם פה כאלו שכותבים בשביל לעצבן ואחר כך יושבים ומיסתכלים איך על פני
12 עמודים,לוקחים אותם ברצינות
ואם מישהו צורם לו משהו שיפנה בפרטי או (מה שהפך פה טרנד לאחרונה)
יביא לינק ויעשה לינץ פומבי
וכולנו נמשיך את החיים שלנו בשקט.או שנתחיל להתעצבן על כל אידיוט וטרול
ולמרוט שערות,תחליטו,כי גם אותי מעצבנים טרולים כמו שהביאו פה דוגמה,אבל דחילק יש גבול לכמה אפשר להתעצבן שוב ושוב ושוב על אותו דבר.

וBG זה שכולנו פה בבידסמ ,זה לא אומר שאנחנו חייבים קונצנזוס בדעות כאלו או אחרות
ו/או שאנחנו חייבים להיות ה"פנים" הPC''ים של הקהילה,כלפי כל העולם ואחותו.

aka BODYGUARD • 20 בינו׳ 2008

מהיכן בדיוק נחתת עם התובנות האלה, באטר, רק האל והשב''כ יודעים.

השירשור הזה הלך לכל מקום אפשרי, ואם רמזת למשהו- יש לך טעות וגדולה.

אם אין קונצנזוס של חמלה לאנשים אני אסכים איתך שזה שירשור מיותר, לחלוטין.

לצערי יש כאן מי שבוחר למי כן עוזרים ולמי לא, למי התועלת מרובה יותר ולמי לא.. וזה נושא

השירשור האמיתי.

אנשים שכחו תורה מסויימת לפני לא מעט שנים שגרסה שיש להשמיד את החלשים,

לשרוף את המיותרים, לסמן את השונים וכאילו עולם כמנהגו נוהג. לקרוא ולא להאמין.

אני לא שם פאק על מי שחושב שדרך החמלה לנזקקים עוברת דרך גרף של עלות/תועלת,

אני אפילו לא מתרגש מציקצוקי הלשון של אנשים שמתיימרים לעסוק בחברה ובנושאים

חברתיים ולהביע את תורת הגזע 2008.

אני פשוט מרחם על מי שאין בליבו רחמים, על כאלה שגורסים שיש לתת למוכי גורל, כאלה

ואחרים , למות/לקפוא/לסבול.. ובכל זאת גם לאותם אנשים אני מאחל מכל ליבי שלעולם לא

יזכו למנת חלקם של אותם אומללים, ובאמת לא חשוב מה הביא אותם לשם.

במקומות "רחוקים" נכתב שהמציל נפש כאילו הציל עולם ומלואו, שאנו תלויים זה בזה

אחרת זה ליד זה...

מה שמדאיג אותי הוא שאהיה תלוי ליד אחד מלבבות האבן שאני קורא כאן .

זו תגובתי האחרונה כנראה בשירשור הזה. מבחינתי שמעתי מה דעתכם,

היא נאמרה בלהט ובצורה הכי ברורה שיש.

לכל מי שעוסק בגלוי ובסתר במתן אני מאחל שנים של פעילות כזו וכל עזרה היא עזרה,

בין אם בשקל או בשמיכה.

תודה.

Re: הכלוב- דו''ח מצב.

Diz • 20 בינו׳ 2008

זה ריגש אותי בצורה מטורפת.... אני מסוגלת לאונן מהמחשבה על זה.... אנחנו גרועים......כולנו...
זה דוחה
עצוב
מגעיל
זול
ואותי זה....מטריף.

Mephisto​(שולט) • 20 בינו׳ 2008

אין בעד מה.

כמה דמגוגיה כמה.

לא חואן ולא מקבי קראו לסמן את השונים ובטח לא לשרוף אותם.
למעשה חוץ מהפסיכית שהצטערה שביום מסוים רק אחד הלך כל שאר האנשים כן הפגינו חמלה ונדיבות.
רק שגם בתחום הזה חלק מהאנשים הינם יותר שכלתנים וחלק יותר אמוציונליים.

חלק אומרים שצריך לתת לכל נזקק באשר הוא וחלק אומרים שעדיף למקד את הסיוע באלה שאכן ניתן לסייע להם.
במציאות (תיאורטית) של משאבים בלתי מוגבלים לא עולה בכלל שאלה שכזו.
אבל אפילו ביל גייטס נאלץ לקבוע מטרות לקרן הצדקה שלו מכיוון שגם הוא יודע שאם הוא ירה לכל הכיוונים יש סיכוי יותר מסביר שהוא יצוד פחות ציפורים מאשר אם יכוון היטב.

מקבי וחואן אומרים שהמשאבים אכן מוגבלים.

רוב האנשים בשרשור יתרמו את השמיכה לקבצן הקופא מקור, גם אם יתכן מאוד שהיא לא תעזור לו לשרוד אפילו יום נוסף, ולו רק בשביל לילה אחד של נחמה.
וזה בסדר גמור וראוי.

ומקבי וחואן וכנראה גם נועה'לה ואולי אני מפספס עוד מישהו יחשבו כיצד למקסם את המשאבים המוגבלים שלהם כך שהשמיכה או השקל יתנו למושא העזרה סיכוי אמיתי להחלץ מהמצב שבו הוא נמצא, בין אם זה ילד בסיכון או משפחה קשת יום.
וגם זה בסדר גמור.

ואף אחד לא נאצי ואף אחד לא תולה את החלשים.
(שוב, חוץ מהפסיכית ההיא)

morgause​(מתחלפת){מ} • 20 בינו׳ 2008

לא מדויק. בעניין הזה ישנו ויכוח בין היהדות והנצרות, כמו שמובא בתלמוד-

"שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך

-תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא פרק ה.

יש כאן תיאור של שני חברים ההולכים במדבר, ורק לאחד מהם יש מימיה, המספיקה בדיוק לאדם אחד כדי להגיע למקום יישוב ולהינצל. מה יעשו?
הנצרות ("בן פטורא" המוזכר בקטע הוא ככל הנראה כינוי לישו הנוצרי) טוענת כי על החברים לחלוק את המימיה ולמות ביחד בצמא. אך מול טיעון זה קם ר' עקיבא, ואומר כי על בעל המימיה לקחת את המים ולעזוב את חברו, כי חייו קודמים לחיי חברו.

הנצרות מביאה אידאל של אהבה אוניברסלית ושיוויונית, ואילו היהדות נוקטת בגישה פרקטית של עלות מול תועלת.

ג'וזי • 20 בינו׳ 2008

כשאני למדתי את המדרש הסבירו שני דברים: צפחת המים היא בידי הראשון.
אם לא ישתה ממנה ימות ולכן ההחלטה היא בין המוות של שניהם והחיים של האוחז בצפחת המים. אין שאלה כאשר יש כמות מים שמספיקה לשניהם לחיות.
כאשר יש כמות מים שמספיקה לשניהם לחיות והאוחז בצפחת המים לא יתן לחברו לשתות ויהרוג אותו, היהדות תתיחס אליו כרוצח.

אם נקח את הדוגמא שלך יש קבוצה שהולכת במדבר. אחד עם גמל, שנושא ציוד, מים ומזון (התורמים שיש להם ממה לתרום) וכמה שמשתרכים מאחור. שניים כבר כמעט גוססים ומבקשים מים ומזון כי הם גוועים (ההומלסים שעומדים למות מקור, בלי מחסה ובלי שמיכות),
אחד שהולך ויש לו כבר צפחת מים ומזון שמספיקים להוציא אותו מהמדבר, אבל הוא ישמח לעוד מים ומזון ואז הוא יצא ממעגל הבעיות וירגיש כמו הצועד שהולך עם הגמל הציוד, המזון והמים. (הנתרם עם סיכויי השיקום הגבוהים)

בתנאים האלה הציעו להשאיר את הצועדים הגוססים בלי המים ובלי האוכל שישארו לגווע ולמות במדבר ולתת את הכל לצועד השני כדי שיצא לגמרי ממעגל העוני ויהיה כמו הצועד הראשון.

כל עוד יש גוססים אני הייתי נותנת להם כדי שלא ישארו למות מצמא במדבר ולא לשני, אבל כל אחד עושה בתרומה שלו מה שהוא רוצה.

התורם לא נמצא בסכנת חיים וצריך להציל את עצמו. הוא יכול לתת את הכסף לגוסס ההומלס או לפליט מדרפור, שכבר יש לו מחסה בקציעות ולא קר לו.

אני חושבת שר' עקיבא לא ענה שצריך להשאיר מתים וגוססים במדבר ולתת את כל המים והמזון לאחד עם סיכויי שיקום כדי שהשנים עם הגמל, המים והציוד, יגיעו שמחים לסוף המדבר, אבל בדרך השאירו גויות שמתו בצמא.

newoldone • 20 בינו׳ 2008

חד משמעית לא. אין כאן עמדה אחת רציונאלית ועמדה אחת אמוציונאלית.

כאשר המשאבים מוגבלים, אכן הכרחי להחליט איך לחלק אותם. אף אחד לא חולק על כך.
העמדות השונות מתייחסות לשאלה מהי הדרך הראויה לחלק אותם, והן שונות לא כי אחת יותר רציונאלית מהשניה, אלא כי הן נשענות על השקפות עולם שונות והכרעות ערכיות שונות.

מעבר לכך, הדיון בשאלה איך לחלק משאבים מוגבלים כבודו במקומו מונח, אלא שאני מאד מאד תוהה למה הוא בכלל נוצר כאן.
הסיבה שאני תוהה היא ששמיכות ישנות אינן משאב מוגבל. יש במדינה מספיק שמיכות ישנות, אנחנו לא מדברים כאן על מכונות הנשמה. רק צריך לדאוג שהן יגיעו למי שצריך אותן, ויגיעו אליו בזמן. את הדבר הקטן הזה השליטה ניסתה לעשות.
אז למה משהו שלמעשה לא בא על חשבון שום דבר אחר ואף אחד אחר עורר כזו התנגדות?
יכול להיות שהעמדה הכביכול רציונאלית היא בעצם רציונאליזציה? שהיא מחפה על דעה שלהומלסים פשוט לא מגיע, ושחייהם שווים פחות?