צנזורה?

רפאל
נדמה לי שיותר מדי חומרים שונים וקשים לעיכול מושלכים כאן לסיר המבעבע של התנהלות מילולית בכלוב.
האחד הוא תרבות דיבור ותרבות דיון.לי אישית אין כל סיבה להניח שכשאנשים מקישים את סיסמתם ונכנסים לאתר,הגלישה מנדפת את סגנונם השוטף ,את תרבות השיח היום יומית שלהם והצרכים הנרקסיסטים אותם הם מקווים להפיק מתגובות.נכון,תרבות הדיון הישראלית אינה בדיוק שילוב בין איפוק יפני,אנדרסטיטמנט בריטי ונימוס גרמני.גם נכון שצרחנות שופוניסטית היא לא כיף אלא שהפתרון היחיד הוא לסגור את החלונות,להפעיל את המזגן ולשים מוזיקה טובה,לא לזעום תדיר על השכנים.זה פשוט לא עוזר.
השני,אווירה צנזוריאלית.גם לי לעיתים נדמה שהכלוב הוא בעצם מיזם משותף של משרד החינוך ומכון התקנים.אתה יודע מה?על הזין.(אפשר גם על ההומור)
השלישי,פגיעות יתר.אמיתית או מדומה.אתה דוגל בחופש הדיבור? בוא ונרחיב את זה גם לחופש הפגיעות.
וכאן אנחנו מגיעים לעניין הרביעי.חופש הפגיעות העצמי אינו חופש הפגיעה באחר.וכשחזיר או חזירה מקומיים משתלחים בגסות רוח בקבוצת התייחסות,אין כל פסול בבעיטה טובה בתחת שלהם.וכשהם מאיימים,חושפים או מנבלים את הפה פרסונלית וללא כל פרובוקציה,אולי גם בעיטה מכלובי.
אין בדברים שכתבתי קוהרנטיות פילוסופית אלא הצעה לכללי התנהגות בברכה.שחה כרצונך וכסגנונך אבל נא לא להשתין במים או על האחר.האלטרנטיבה הפרקטית,ישום כללי המשפט הישראלי,לא רק שאינה ישימה אלא שלדעתי תחרב את המקום הזה סופית.

ועדיין, אני סבורה שהוא פוגעני ומלא שנאה ואני אוקיע את מה שהוא אומר עד שהשיניים שלי יכחילו והפנים שלי יפלו

איך שאת רוצה. רק שתדעי ששיניים כחולות ופנים נפולים זה כעור ודחוי. (-:

פרלין,

העלת כמה עניינים, שלרובם כבר התייחסתי בשרשור, ומאחר שהתמיהות שלך כלליות מאוד, אני לא חושב שיש לי הרבה מה לחדש.

אני רק אבהיר שני עניינים:

(1) על מי אני מגן? אני מגן על זכותו של אמ"ו לכתוב בפורומים את מה שהוא כותב (ואגב, זו זכות שבפועל שמורה לו ותישמר למרות צעקות החמס של אנשים). מה אני מגנה? את העליהום האובססיבי שיש סביב אמ"ו. אם אמ"ו כותב פוסט מתריס וכמה אנשים נכנסים בו - אז מילא. שלכולם יהיה לבריאות. אבל כמות התגובות שאמ"ו מקבל, עוצמת התגובות, גודל התוקפנות, וכמות שהשרשורים שעוסקים בו - כל זה מופרך מהיסוד. אין יחס של פרופורציה בין מה שאמ"ו עושה לבין מידת ההתעסקות בו ואופן ההתעסקות בו. באחת התגובות האחרונות שלי ליולי כתבתי קצת יותר בפרוט למה אני חושב שכל ההו-אה שעושים מאמ"ו מופרך מהיסוד. כולה אדם יחיד, שכותב פוסטים מתריסים, שאפשר בקלות לדלג עליהם. אנשים מתאמצים להציג אותו כפוגעני הרבה יותר ממה שמישהו באמת נפגע ממנו.

בעניין הזה ההתנהלות שלך (ושל אחרים גם כן) לגמרי לא מובנת לי. אם את סבורה שאמ"ו הוא טרול, שאומר שטויות, שאף אחד לא לוקח ברצינות, ושכל ענינו הוא להכעיס אנשים, למה את בכלל מתייחסת אליו? למה את בכלל קוראת אותו? למה את מתעסקת בו? למה חשוב לך להיכנס באמ'אמא שלו ולמצוא לכך את הלגיטימציה? אחד המאפיינים המובהקים של טרול לדעתי הוא ניסיון מכוון לחבל בדיונים שמתקיימים בפורומים. אמ"ו אינו עושה את זה. הוא לא מחבל בדיונים וכופה את עצמו. כמו שזאלופון אומר שהוא עושה וכמו שאני עושה, את יכולה בקלות לדלג על הפוסטים שלו ועל הבלוג שלו. אז מה העניין? כל פעם שאת מזהה בכלוב מישהו שלתפיסתך כותב שטויות שאף אחד אינו לוקח ברצינות, את יוצאת למלחמת מצווה ונכנסת באמ'אמא שלו?

(2) אם את מעל מידה מסויימת ואומרים שאת שמנה, זו לא קללה. זו במקרה הרע אמת מתריסה חסרת טאקט. אמ"ו אינו מקלל, הוא מתריס. הוא לא מטיח באנשים עלבונות מופרכים, אלא שהוא מטיח בהם את האמת שקשה להם להתמודד עמה. הוא מאלץ אותם להתמודד עם משהו שהם מנסים שלא להתמודד איתו. זה לא בהכרח נעים לאנשים, לפעמים זה הרבה פחות נעים מאשר קללה חסרת שחר. אבל אמירות מתריסות שונות מהותית מאמירות מהסוג של "אתה פח אשפה". אי-אפשר לפטור אותן כהתבטאויות אידיוטיות ותוקפניות שכל תכליתן היא פגיעה. התבטאויות מתריסות הן יותר מלגיטימיות, ובגלל זה אמ"ו הוא ממש לא טרול בעיני. וגם לא הייתי אומר שהוא ממין אט"ד (לצרכי קיצור: אדיוט, טרחן, דחוי). יש כאן כמה שבהחלט הייתי אומר שהם מן המין הזה.

כמה דברים לי לומר, ואף כמה שאלות,
ראשית, האם האנשים שעושים על אמ"ו אליהום כפי שאמרת הם קהל עצום ואדיר, או שהם בדרך כלל אותם אנשים, שמגיבים במעגל שחוזר על עצמו על הדברים שהוא אומר?
כי אם אלו לרוב אותם אנשים, סימן שזה פשוט קהל היעד הנפגע שלו.
אני לדוגמא, לא קורא אותו, או פותח פוסטים בנושא שלו, והסיבה שהגבתי כאן הייתה שהדיון הפך להיות מעניין וחורג מהאדם הספציפי.

אתה מדבר על אמת מתריסה חסרת טאקט, ואני שואל, על פי איזו אמת מידה,
אני לא מדבר אפילו על הפרשנות השנויה של המילה שמנה והיחוס שלך לאמ"ו כוונות טהורות רפואיות שבהן הוא מפציר בבנות הכלוב לשמור על בריאותן ומזכיר את נזקי המשקל העודף, אני מדבר יותר על המילה דחויות.

דחוי....אאוץ. איזו מילה כואבת זו.
אבל רגע...איך הוא יודע שהן דחויות?
האם הן דחויות מאחר והן שמנות?
או מאחר והן כעורות?
האם אדם שמן או כעור הוא אוטומטית דחוי?
קצת קשה לי להבין איפה פה יש אמת מתריסה חסרת טאקט.

בוא נאמר לרגע, שכל החלק השולי בשיחה שלנו לגבי זה שאני דיברתי על פרסונה אינטרנטית הוא לא קיים או לא נכון, והבחור הוא אדם אמיתי לגמרי שאלו הדעות שלו והוא פשוט חש דחף דתי לשתף אותנו בו(קצת כמו הבחור ששולח לנשים פה הודעות שעוד לא מאוחר להנצל אם הן יחזרו לחיק התורה ויפסיקו לחטוא) האם העובדה שאני קורא לו פח אשפה שמכיל את כל הדעות שאנשים חושבים אבל לא אומרים וזורקים לפח כי הם מבינים שאלו דברים פוגעניים ולא מאומתים היא לא אמת מתריסה וחסרת טאקט?

עכשיו אני אומנם רק אידיוט תוקפני צדקן וטרחן שמנסה למנוע מכולם לדבר ובעל אג'נדה ברורה ומוכחת לאורך השנים של דיכוי השונה וחתירה לנורמטיביות, וכמובן שמעולם אפילו לא הגנתי על חופש הביטוי הלא תמיד נעים שלך בשרשורים שונים לאורך 10 השנים שהכלוב קיים, וכמובן שכמובן שאין בדבריך מעולם אמירות חורצות דין, מעליבות, מקטינות, או משפילות שלא מופנות לשום פרסונה אינטרנטית אלא לאדם ספציפית, אבל אני עדיין חושב שאני יכול להבדיל בין חופש ביטוי לבין הסתה והכפשה.

אגב, האם ללעוג לנכים היא אמת מתריסה וחסרת טאקט?
אני מתנצל לא התכוונתי לומר ללעוג........האם לציין בפני נכים את הנכות שלהם בצורה ציורית ועקבית כל פעם מחדש ולומר להם כמה אני מרחם עליהם שהם נכים ודחויים וכעורים היא אמת מתריסה וחסרת טאקט? כי הרי זו אמת.....לא?