Bluecollar(שולטת)
|
לפני 9 חודשים •
19 באפר׳ 2025
shirazbar כתב/ה: Hominis כתב/ה: Bluecollar כתב/ה: shirazbar כתב/ה: Hominis כתב/ה: השרשור הזה תפס תאוצה, אבל לא לכיוון הדילמה המוסרית האדירה - אלא לכיוון התחושות האישיות של כל אחד בנושא.
קיבלתי פה הרבה תובנות שלא היו לי קודם, ונושא הבגידה צף פה במלוא כיעורו. לשיטתי היה ונותר שהכיעור הוא יחסי. דיברו פה גם על משאבים כלכליים (לא יחסרו גם לנינים ברוך השם) וגם על מחלות, ואכן יש פה הרבה הרבה סיבות מעולות למה לא לקיים מערכת יחסים מקבילה. אבל אני שב ואומר: בכל מקרה תהיה פגיעה, וקשה. השאלה כמה קשה תהיה הפגיעה בה ובילדים, מול כמה קל יהיה לי, במצב כלכלי מעולה להתחיל שוב את חיי במערכת החוקים שאותה אני רוצה לעצמי - ובדיוק בה. ולהגדיר לעצמי את הקשרים שאני רוצה מראש, כדי שהחוזה יהיה ברור - ולא תהיה בגידה. זה האיזון, זו המשוואה. מי שמתייחס רק לצד אחד שלה מדבר מהרגש בלבד - שאני לא מזלזל בזה בכלל, רק אומר שזה לא בסיס לדיון כי אלה מאיתנו שלא מרגישים כך - לא מבינים/מקבלים את הטיעון. ובנושא אחר לגמרי: לכו לראות את הסרט ״פינק ליידי״, המבוסס על סיפור אמיתי. סרט מרגש ונוגע, על הדילמה של זוג חרדי כשהיא מגלה שהוא נמשך רק לגברים. הדילמה דומה מאוד, הסוף אני חושב שיהיה אחר במקרה שלי. אבל לפני שהתיבה מתפוצצת - אני לא מעוניין בגברים בכלל  אז אתה בעצם אלטרואיסט? חחח זה משעשע "כמה קל יהיה לך" יש משאבים כלכליים, אבל כסף זה לא הכל בחיים. אולי אתה פשוט רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. גם להינות ממסגרת משפחתית חמה וממלאת עם האשה והילדים בכל זאת מזדקנים בסוף.. ובצד ללא הפרעה לממש את הפנטזיות שלך. וכן זה תמיד רגשי הכי רגשי. והסיבה העיקרית והכי חשובה ללא לבגוד היא אשתך. לא הכסף ולא הזמן והמשאבים כואבים כמו הפגיעה באמון. ואני כנראה לא הבנתי את מטרת הפוסט. אבל אצלי לא תמצא תשובה שאומרת כן אתה צודק במכלול השיקולים זה הרע במיעוטו. * לא נבגדתי ולא בגדתי לעשות הפרדה בין זו שמגהצת לך את הבגדים ואוספת את הילדים לחוגים לבין הפנטזיה כמה סטריאוטיפים, וואו. את הגיהוץ עושה המכבסה, שבאה לקחת ומחזירה. למה את לא חושבת שאולי אני עושה את הכביסה בבית (היא ממש כבדה וקשה להרים). אן שאולי אני אוסף את הילדים מהחוגים, כי אני עצמאי ויותר גמיש בשעות? נבנתה פה תפיסה שלמה של מי אני, מי היא, מה חלוקת התפקידים ביננו, מה מצבם הנפשי של הילדים, נצלנותי הנוראית ומצבנו הפיננסי - וכל זה בלי לפגוש אותי, או אותה, ולהבין את כל המכלול. אבל כל זה לא חשוב, כי אני בוגד: אכן, אינטואיציה נשית במיטבה. או שמא מיסטיקה מתקדמת? או שסתם קבעון מחשבתי בכסות של אנשים עם ראש פתוח ואופקים רחבים? למי שלא מכיר את דילמת הקרונית, אז הנה. מיועד רק למי שיכולה להיות לו אמפתיה לחוטאים: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA דוגמא לא טובה בעיני. אתה לא במצב של חוסר בחירה של קרונית דוהרת והיכולת שלך להשפיע היא רק בתוצאה של צמצום הנזק. אתה בוחר לבגוד בידיעה מראש שאילו התוצאות. נסה שוב נכון הבחירה צריכה לא לקחת את האקדח ליד. הבחירה היא לא או גירושים או בגידה. יש אופציה שלישית: לא לבגוד |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 9 חודשים •
19 באפר׳ 2025
לי יש אמפטיה למצב שלך ואני לא בטוחה שהייתי נוהגת אחרת. אני מאוד מקווה שכן, אבל מה אני יודעת… לפעמים אנשים נדחקים לפינה.
אני גם חושבת שבדסמ זה צורך אמיתי ועמוק והדחף לממש אותו אותנטי. אז בוא נגיד ככה: אתה במצב חרא. וגם אם לא היה בדסמ אלא סתם רצון לחוות יותר, או יצר מיני אחר מאישתך או כל סיבה אחרת, אני מאמינה בכנות שהסיבה שלך הייתה אמיתית לחלוטין. כלומר אני לא מפקפקת בכנות שלך. אבל בן אדם, קח אחריות. אתה לקחת בחירה מורכבת, פוגענית ובעלת השלכות *הרסניות* לאשתך ולילדים שלך. It is what it is. החיים מורכבים. תעשה כל מה שאתה יכול כדי לא להיתפס ובוא נקווה לטוב. רק תעשה טובה, תפסיק להעמיד פנים כאילו בחרת בדרך הזאת תוך כדי הקרבת טובתך האישית. זה לא אמין ולא נראה לי שזה נכון. והיי, אף אחד לא מצפה ממך להיות צדיק, זה בסדר. |
|
|
Hominis
|
לפני 9 חודשים •
19 באפר׳ 2025
פרלין כתב/ה: לי יש אמפטיה למצב שלך ואני לא בטוחה שהייתי נוהגת אחרת. אני מאוד מקווה שכן, אבל מה אני יודעת… לפעמים אנשים נדחקים לפינה.
אני גם חושבת שבדסמ זה צורך אמיתי ועמוק והדחף לממש אותו אותנטי. אז בוא נגיד ככה: אתה במצב חרא. וגם אם לא היה בדסמ אלא סתם רצון לחוות יותר, או יצר מיני אחר מאישתך או כל סיבה אחרת, אני מאמינה בכנות שהסיבה שלך הייתה אמיתית לחלוטין. כלומר אני לא מפקפקת בכנות שלך. אבל בן אדם, קח אחריות. אתה לקחת בחירה מורכבת, פוגענית ובעלת השלכות *הרסניות* לאשתך ולילדים שלך. It is what it is. החיים מורכבים. תעשה כל מה שאתה יכול כדי לא להיתפס ובוא נקווה לטוב. רק תעשה טובה, תפסיק להעמיד פנים כאילו בחרת בדרך הזאת לטובת מישהו אחר מלבדך. (ואתה חשוב!) תודה רבה. אני לוקח אחריות, וברור שבבסיס הבחירה שלי - הרצונות והמאווים שלי עצמי. בוודאי שאפשר לא לעשות ולא לבגוד, אבל זה קשה לי מידי. אני מודה בחולשתי, לגמרי. אנשים אחרים היו מפרקים מסגרות או מוותרים - ואני לא הולך לשם. עודדת אותי מאוד בתשובתך, תודה. |
|
|
|
Hominis
|
לפני 9 חודשים •
19 באפר׳ 2025
Bluecollar כתב/ה: shirazbar כתב/ה: Hominis כתב/ה: Bluecollar כתב/ה: shirazbar כתב/ה: Hominis כתב/ה: השרשור הזה תפס תאוצה, אבל לא לכיוון הדילמה המוסרית האדירה - אלא לכיוון התחושות האישיות של כל אחד בנושא.
קיבלתי פה הרבה תובנות שלא היו לי קודם, ונושא הבגידה צף פה במלוא כיעורו. לשיטתי היה ונותר שהכיעור הוא יחסי. דיברו פה גם על משאבים כלכליים (לא יחסרו גם לנינים ברוך השם) וגם על מחלות, ואכן יש פה הרבה הרבה סיבות מעולות למה לא לקיים מערכת יחסים מקבילה. אבל אני שב ואומר: בכל מקרה תהיה פגיעה, וקשה. השאלה כמה קשה תהיה הפגיעה בה ובילדים, מול כמה קל יהיה לי, במצב כלכלי מעולה להתחיל שוב את חיי במערכת החוקים שאותה אני רוצה לעצמי - ובדיוק בה. ולהגדיר לעצמי את הקשרים שאני רוצה מראש, כדי שהחוזה יהיה ברור - ולא תהיה בגידה. זה האיזון, זו המשוואה. מי שמתייחס רק לצד אחד שלה מדבר מהרגש בלבד - שאני לא מזלזל בזה בכלל, רק אומר שזה לא בסיס לדיון כי אלה מאיתנו שלא מרגישים כך - לא מבינים/מקבלים את הטיעון. ובנושא אחר לגמרי: לכו לראות את הסרט ״פינק ליידי״, המבוסס על סיפור אמיתי. סרט מרגש ונוגע, על הדילמה של זוג חרדי כשהיא מגלה שהוא נמשך רק לגברים. הדילמה דומה מאוד, הסוף אני חושב שיהיה אחר במקרה שלי. אבל לפני שהתיבה מתפוצצת - אני לא מעוניין בגברים בכלל אז אתה בעצם אלטרואיסט? חחח זה משעשע "כמה קל יהיה לך" יש משאבים כלכליים, אבל כסף זה לא הכל בחיים. אולי אתה פשוט רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. גם להינות ממסגרת משפחתית חמה וממלאת עם האשה והילדים בכל זאת מזדקנים בסוף.. ובצד ללא הפרעה לממש את הפנטזיות שלך. וכן זה תמיד רגשי הכי רגשי. והסיבה העיקרית והכי חשובה ללא לבגוד היא אשתך. לא הכסף ולא הזמן והמשאבים כואבים כמו הפגיעה באמון. ואני כנראה לא הבנתי את מטרת הפוסט. אבל אצלי לא תמצא תשובה שאומרת כן אתה צודק במכלול השיקולים זה הרע במיעוטו. * לא נבגדתי ולא בגדתי לעשות הפרדה בין זו שמגהצת לך את הבגדים ואוספת את הילדים לחוגים לבין הפנטזיה כמה סטריאוטיפים, וואו. את הגיהוץ עושה המכבסה, שבאה לקחת ומחזירה. למה את לא חושבת שאולי אני עושה את הכביסה בבית (היא ממש כבדה וקשה להרים). אן שאולי אני אוסף את הילדים מהחוגים, כי אני עצמאי ויותר גמיש בשעות? נבנתה פה תפיסה שלמה של מי אני, מי היא, מה חלוקת התפקידים ביננו, מה מצבם הנפשי של הילדים, נצלנותי הנוראית ומצבנו הפיננסי - וכל זה בלי לפגוש אותי, או אותה, ולהבין את כל המכלול. אבל כל זה לא חשוב, כי אני בוגד: אכן, אינטואיציה נשית במיטבה. או שמא מיסטיקה מתקדמת? או שסתם קבעון מחשבתי בכסות של אנשים עם ראש פתוח ואופקים רחבים? למי שלא מכיר את דילמת הקרונית, אז הנה. מיועד רק למי שיכולה להיות לו אמפתיה לחוטאים: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA דוגמא לא טובה בעיני. אתה לא במצב של חוסר בחירה של קרונית דוהרת והיכולת שלך להשפיע היא רק בתוצאה של צמצום הנזק. אתה בוחר לבגוד בידיעה מראש שאילו התוצאות. נסה שוב נכון הבחירה צריכה לא לקחת את האקדח ליד. הבחירה היא לא או גירושים או בגידה. יש אופציה שלישית: לא לבגוד יש גם אופציה רביעית: לא לחיות. וחמישית: סירוס. אולי טעות להציע את זה פה, כי די ברור לי לאן הרוח נושבת בשלב הנוכחי
|
|
|
|
Bluecollar(שולטת)
|
לפני 9 חודשים •
19 באפר׳ 2025
Hominis כתב/ה: Bluecollar כתב/ה: shirazbar כתב/ה: Hominis כתב/ה: Bluecollar כתב/ה: shirazbar כתב/ה: Hominis כתב/ה: השרשור הזה תפס תאוצה, אבל לא לכיוון הדילמה המוסרית האדירה - אלא לכיוון התחושות האישיות של כל אחד בנושא.
קיבלתי פה הרבה תובנות שלא היו לי קודם, ונושא הבגידה צף פה במלוא כיעורו. לשיטתי היה ונותר שהכיעור הוא יחסי. דיברו פה גם על משאבים כלכליים (לא יחסרו גם לנינים ברוך השם) וגם על מחלות, ואכן יש פה הרבה הרבה סיבות מעולות למה לא לקיים מערכת יחסים מקבילה. אבל אני שב ואומר: בכל מקרה תהיה פגיעה, וקשה. השאלה כמה קשה תהיה הפגיעה בה ובילדים, מול כמה קל יהיה לי, במצב כלכלי מעולה להתחיל שוב את חיי במערכת החוקים שאותה אני רוצה לעצמי - ובדיוק בה. ולהגדיר לעצמי את הקשרים שאני רוצה מראש, כדי שהחוזה יהיה ברור - ולא תהיה בגידה. זה האיזון, זו המשוואה. מי שמתייחס רק לצד אחד שלה מדבר מהרגש בלבד - שאני לא מזלזל בזה בכלל, רק אומר שזה לא בסיס לדיון כי אלה מאיתנו שלא מרגישים כך - לא מבינים/מקבלים את הטיעון. ובנושא אחר לגמרי: לכו לראות את הסרט ״פינק ליידי״, המבוסס על סיפור אמיתי. סרט מרגש ונוגע, על הדילמה של זוג חרדי כשהיא מגלה שהוא נמשך רק לגברים. הדילמה דומה מאוד, הסוף אני חושב שיהיה אחר במקרה שלי. אבל לפני שהתיבה מתפוצצת - אני לא מעוניין בגברים בכלל אז אתה בעצם אלטרואיסט? חחח זה משעשע "כמה קל יהיה לך" יש משאבים כלכליים, אבל כסף זה לא הכל בחיים. אולי אתה פשוט רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. גם להינות ממסגרת משפחתית חמה וממלאת עם האשה והילדים בכל זאת מזדקנים בסוף.. ובצד ללא הפרעה לממש את הפנטזיות שלך. וכן זה תמיד רגשי הכי רגשי. והסיבה העיקרית והכי חשובה ללא לבגוד היא אשתך. לא הכסף ולא הזמן והמשאבים כואבים כמו הפגיעה באמון. ואני כנראה לא הבנתי את מטרת הפוסט. אבל אצלי לא תמצא תשובה שאומרת כן אתה צודק במכלול השיקולים זה הרע במיעוטו. * לא נבגדתי ולא בגדתי לעשות הפרדה בין זו שמגהצת לך את הבגדים ואוספת את הילדים לחוגים לבין הפנטזיה כמה סטריאוטיפים, וואו. את הגיהוץ עושה המכבסה, שבאה לקחת ומחזירה. למה את לא חושבת שאולי אני עושה את הכביסה בבית (היא ממש כבדה וקשה להרים). אן שאולי אני אוסף את הילדים מהחוגים, כי אני עצמאי ויותר גמיש בשעות? נבנתה פה תפיסה שלמה של מי אני, מי היא, מה חלוקת התפקידים ביננו, מה מצבם הנפשי של הילדים, נצלנותי הנוראית ומצבנו הפיננסי - וכל זה בלי לפגוש אותי, או אותה, ולהבין את כל המכלול. אבל כל זה לא חשוב, כי אני בוגד: אכן, אינטואיציה נשית במיטבה. או שמא מיסטיקה מתקדמת? או שסתם קבעון מחשבתי בכסות של אנשים עם ראש פתוח ואופקים רחבים? למי שלא מכיר את דילמת הקרונית, אז הנה. מיועד רק למי שיכולה להיות לו אמפתיה לחוטאים: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA דוגמא לא טובה בעיני. אתה לא במצב של חוסר בחירה של קרונית דוהרת והיכולת שלך להשפיע היא רק בתוצאה של צמצום הנזק. אתה בוחר לבגוד בידיעה מראש שאילו התוצאות. נסה שוב נכון הבחירה צריכה לא לקחת את האקדח ליד. הבחירה היא לא או גירושים או בגידה. יש אופציה שלישית: לא לבגוד יש גם אופציה רביעית: לא לחיות. וחמישית: סירוס. אולי טעות להציע את זה פה, כי די ברור לי לאן הרוח נושבת בשלב הנוכחי רואה? זה לא בינארי |
|
|
|
Hominis
|
לפני 9 חודשים •
19 באפר׳ 2025
Bluecollar כתב/ה: רואה? זה לא בינארי צודקת לגמרי. (בעניין הזה ספציפית, כי אין באמור לעיל כדי לתת מתן הצדקה גורפת, טרנסדנטלית ומגה-גלאקטית לכל דבר ועניין). |
|
|
|
Starsdust
|
לפני 9 חודשים •
19 באפר׳ 2025
רק רוצה לציין שוב, בבגידה לא רק האדם שאתה איתו נפגע, גם הילדים.
בתור ילדה שאבא שלה בגד, זה שנאה וכעס בלתי נתפסים. גם 20 שנה אחרי זה שם. אז להגיד שזה בשביל הילדים זה בולשיט. |
|
|
|
מיצי קפיצי(נשלטת)
|
לפני 9 חודשים •
19 באפר׳ 2025
Starsdust כתב/ה: רק רוצה לציין שוב, בבגידה לא רק האדם שאתה איתו נפגע, גם הילדים.
בתור ילדה שאבא שלה בגד, זה שנאה וכעס בלתי נתפסים. גם 20 שנה אחרי זה שם. אז להגיד שזה בשביל הילדים זה בולשיט. מסכימה שני ההורים שלי בגדו, כולל פיצוץ מכוער ובדיקת אבהות וכו׳ אני לא השתקמתי מזה, לא מאמינה גדולה כבר בזוגיות או רומנטיקה, ושני האחים הקטנים שלי כבר מתכננים לזרוק את ההורים בבית אבות ולשכוח מהם. בינתיים אני היחידה שמנסה |
|
|
|
Starsdust
|
לפני 9 חודשים •
19 באפר׳ 2025
מיצי קפיצי כתב/ה: Starsdust כתב/ה: רק רוצה לציין שוב, בבגידה לא רק האדם שאתה איתו נפגע, גם הילדים.
בתור ילדה שאבא שלה בגד, זה שנאה וכעס בלתי נתפסים. גם 20 שנה אחרי זה שם. אז להגיד שזה בשביל הילדים זה בולשיט. מסכימה שני ההורים שלי בגדו, כולל פיצוץ מכוער ובדיקת אבהות וכו׳ אני לא השתקמתי מזה, לא מאמינה גדולה כבר בזוגיות או רומנטיקה, ושני האחים הקטנים שלי כבר מתכננים לזרוק את ההורים בבית אבות ולשכוח מהם. בינתיים אני היחידה שמנסה אני זוכרת שתמיד חברים היו מספרים לי שההורים שלהם התגרשו, ואמרתי להם וואי איזה כיף לכם הלוואי וגם אצלי יתגרשו. ילדים יכולים להתמודד עם פרידה (וזה יהיה קשה), אבל לא עם בגידה. |
|
|
|
ComingBackForU(שולט)
|
לפני 9 חודשים •
19 באפר׳ 2025
Starsdust כתב/ה: מיצי קפיצי כתב/ה: Starsdust כתב/ה: רק רוצה לציין שוב, בבגידה לא רק האדם שאתה איתו נפגע, גם הילדים.
בתור ילדה שאבא שלה בגד, זה שנאה וכעס בלתי נתפסים. גם 20 שנה אחרי זה שם. אז להגיד שזה בשביל הילדים זה בולשיט. מסכימה שני ההורים שלי בגדו, כולל פיצוץ מכוער ובדיקת אבהות וכו׳ אני לא השתקמתי מזה, לא מאמינה גדולה כבר בזוגיות או רומנטיקה, ושני האחים הקטנים שלי כבר מתכננים לזרוק את ההורים בבית אבות ולשכוח מהם. בינתיים אני היחידה שמנסה אני זוכרת שתמיד חברים היו מספרים לי שההורים שלהם התגרשו, ואמרתי להם וואי איזה כיף לכם הלוואי וגם אצלי יתגרשו. ילדים יכולים להתמודד עם פרידה (וזה יהיה קשה), אבל לא עם בגידה. אה? בולשיט. אמא שלי בגדה באבא ואנחנו בקשר מעולה. אני לא חי בפנטזיה טהרנית שהרבה חיים כאן. החיים קורים, היחסים לא מצליחים ואז לפעמים בוגדים. האם היה עדיף שהיא לא הייתה בוגדת ונפרדת בצורה מסודרת? כמובן אבל זה לא משנה. |
|
|