רפאל
|
לפני 14 שנים •
19 ביולי 2010
פוג,
אני מסכים איתך שההבחנה בין מה שאדם עושה לבין מה שאדם מהרהר בו היא חשובה מאוד מבחינה ערכית ומוסרית. אבל מכך שההבדל הזה חשוב, ושאין לטשטשו, עוד לא יוצא שאין משקל ערכי-מוסרי להרהוריו של אדם. למה יש למחשבות משקל מוסרי? פשוט כי המחשבות שבהן אנחנו מזינים את עצמנו משפיעות עלינו. זה לא אומר שכל דבר שאנחנו חושבים עליו מתורגם אוטומטית למעשים. אבל מחשבות משפיעות. חברה שמרשה אלימות בטלוויזיה היא בוודאות חברה שתעשה בעקבות כך אלימה יותר. לא מפני שכולם יחקו תמיד, אחד לאחד, את האלימות. אלא מפני שזה מחלחל. ויש שפע של מחקרים שמראים את זה. למה פרסום פועל? למה תאגיד מוכן לשלם מליונים בשביל שיקרינו סרטון קצר (שיכול להיות בדיוני לגמרי) ובו כל מה שרואים הוא כוכב קולנוע נערץ שמשתמש במוצר שלהם? למה תאגידים מוכנים לשלם לחברות הפקה של סרט מליונים בשביל שיראו בהן את כוכב הסרט אוכל במקדונלד, או שותה פפסי, או מעשן מלבורו? למה? כי זה מחלחל. יותר או פחות, סוגסטיה פועלת על מרבית בני האדם. התכנים שאדם נחשף אליהם בצורה חיובית משפיעים עליו. סרטים אלימים, שמציגים אלימות בצורה חיובית, הם פרסומת לאלימות. סיפורי פנטזיה על גילוי עריות, שמציגים גילוי עריות בצורה נחשקת, הם פרסומת לגילוי עריות. |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 14 שנים •
20 ביולי 2010
אם אתה צודק, ומחשבות בהכרח משפיעות על התנהגותינו, אז מה לדעתך החשיבות הגדולה מבחינת מוסרית-ערכית בין הירהורים לבין מעשים בפועל, כפי שכתבת בתחילת דבריך?
|
|
|
| underfoot |
לפני 14 שנים •
20 ביולי 2010
כמו ההבדל בין הסתה לרצח לבין הרצח עצמו.
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 14 שנים •
21 ביולי 2010
ומכיוון שדופדפו העמודים ואף אחד לא הדליק את הפתיל, ארשה לעצמי להעיר שכאשר אמר:
There is no such thing as a moral or an immoral book. A book can be well written or poorly written - that is all. אוסקר ויילד לא התכוון לומר שאין לשפוט יצירות על פי אמות מוסר. אלא לכך שיצירה אמיתית תדע להציג גם חוסר מוסר באופן שייתפס ע"י הקורא כמוסרי. ולגבי פנטזיה/פורנוגרפיה באתר הכלוב... לדעתי הגזמתם. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 14 שנים •
21 ביולי 2010
Brave Dwarf כתב/ה: ומכיוון שדופדפו העמודים ואף אחד לא הדליק את הפתיל, ארשה לעצמי להעיר שכאשר אמר:
There is no such thing as a moral or an immoral book. A book can be well written or poorly written - that is all. אוסקר ויילד לא התכוון לומר שאין לשפוט יצירות על פי אמות מוסר. אלא לכך שיצירה אמיתית תדע להציג גם חוסר מוסר באופן שייתפס ע"י הקורא כמוסרי. ולגבי פנטזיה/פורנוגרפיה באתר הכלוב... לדעתי הגזמתם. לגבי ווילד - הרי זה בדיוק אותו הדבר. יצירה נשפטת באיכותה, לא במוסריותה. היא יכולה להציג כל מיני דברים בכל מיני דרכים, אבל רמת המוסריות היא לא דרך טובה לשיפוט אומנות. זה כמו למדוד נפח מים בסנטימטרים. אם הסיפור מציג נושא מבלי שהוא יהיה מעניין ומושך, כנראה שהוא לא כתוב משהו. אבל להאשים סיפור בחוסר מוסריות זו פשוט שטות, לטעמי. לגבי ההגזמה - מסכימה. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 14 שנים •
21 ביולי 2010
אני לא מסכים שזה "בדיוק" ולא מסכים שזה "אותו הדבר". אבל זה ממש לא עקרוני לגבי הדיון. אולי לגבי אוסקר ויילד, לכן מצאתי לנכון לדייק במה שהיה נדמה לי כסיפא בעיניי.
|
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 14 שנים •
21 ביולי 2010
underfoot כתב/ה: כמו ההבדל בין הסתה לרצח לבין הרצח עצמו.
גם לדעתי, כמו שני קודמי, ההשוואה בין הסתה לרצח לבין פנטזית רצח כתובה בפורום, מבחינת מוסרית ערכית (למה אנחנו מוסיפים את ה"ערכית"?) היא הגזמה פראית. |
|
|
| underfoot |
לפני 14 שנים •
22 ביולי 2010
אני לא חושב שכתיבת פנטזיה בפורום יכולה להוביל אנשים לממש את הפנטזיה הפושעת, בכל יש שוני בהקבלה להסתה או הדחה.
אני מוצא טעם לפגם בפנטזיות שכאלו משום שהן מביעות בקול רם את מה שמזעזע אפילו סתם כך לחשוב. אני לא חושב שצריך לאסור פרסום של פנטזיות "אסורות" אבל חשוב להבין את החולניות שבהן. |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
22 ביולי 2010
כשנבוקוב פרסם את לוליטה, הספר נחשב לתועבה ואף הוחרם הרוב המדינות.
ועדיין לוליטה נחשב ליצירת פאר ספרותית למרות מדובר בה על פדופיליה. אף אחד לא חושב שנבוקוב מטיף לסקס עם בנות 12. הסיפור הוא לא כוס התה שלי וגם אני לא קראתי אותו עד הסוף ועדיין כפנטזיה זה יותר מלגיטימי בעייני. תקחו את הפנטזיה הזאת מהלגיטימציה וגמרתם את פרוייד. |
|
|
Bloody
|
לפני 14 שנים •
22 ביולי 2010
רפאל כתב/ה: למה פרסום פועל? למה תאגיד מוכן לשלם מליונים בשביל שיקרינו סרטון קצר (שיכול להיות בדיוני לגמרי) ובו כל מה שרואים הוא כוכב קולנוע נערץ שמשתמש במוצר שלהם? למה תאגידים מוכנים לשלם לחברות הפקה של סרט מליונים בשביל שיראו בהן את כוכב הסרט אוכל במקדונלד, או שותה פפסי, או מעשן מלבורו? למה? כי זה מחלחל. יותר או פחות, סוגסטיה פועלת על מרבית בני האדם. התכנים שאדם נחשף אליהם בצורה חיובית משפיעים עליו. סרטים אלימים, שמציגים אלימות בצורה חיובית, הם פרסומת לאלימות. סיפורי פנטזיה על גילוי עריות, שמציגים גילוי עריות בצורה נחשקת, הם פרסומת לגילוי עריות. ומשחקי מחשב אלימים מעודדים אלימות? |
|
|