עדן אברג'יל והסטאלגים

זאלופון​(שולט) • 25 באוג׳ 2010

הטענה הנגדית היא שהשוני ביחס לפלסטינים וליהודים מצד ישראל נובע מכך שהפלסטינים, כקולקטיב, מהווים איום על אזרחיה, ולא מגזענות צרופה. החינוך לשנאה ולרצח של יהודים בצד הפלסטיני, חינוך שמוצא לו ביטויים מעשיים שכולנו מכירים, אינו אומר דבר על נקיון כפיהם של היהודים, אך בהחלט רלוונטי להצדקת תפיסתם את הפלסטינים כאיום על חייהם. איום זה, אמיתי ומוחשי, הוא שמוביל לרוב הדברים שאתה מייחס לגזענות.

האם יש באיום הזה להצדיק כל מקרה ומקרה של יחס שונה ליהודים ולפלסטינים? אני מניח שזה תלוי במקרה עצמו. במקרה של תנועה חופשית בשטח ישראל, הקשר בינה לבין צרכי בטחון נראה לי מובן מאליו. אם לא היתה סכנה שתנועה חופשית של פלסטינים מהשטחים תוביל לרצח אזרחים ישראלים, לא היו מגבלות על תנועתם.
לגיטימי לגמרי לטעון שהסכנה הזו איננה מצדיקה מעשים הפוגעים גם באנשים רבים שמעולם לא חשבו לרצוח אף אחד, אבל להתעלם מכך שהסכנה שרירה וקיימת, לא לכלול אותה כלל בניתוח המצב ולייחס הכל לגזענות לשמה זו טעות ושטחיות.

newoldone • 25 באוג׳ 2010

אז אני אסביר:
עלתה כאן טענה מרכזית שהחוק השונה ליהודים ולפלסטינים הוא לא בגלל מי שהם אלא בגלל מה שהם עושים, ומכיון שכך הוא אינו גזעני. נקרא לה לצורך העניין 'טענת הטרור'. (אגב, מהו החוק השונה בדיוק? שלאלה יש מחסומים ולאלה אין? שלאלה יש אזרחות ולאלה אין? שעל אלה מוטל לפעמים עוצר ועל אלה לא? שלאלה מותר להיכנס באופן חופשי לישראל ולאלה לא? אני שואלת ברצינות.)
התשובה שלך לטענה הזו הייתה - זה כמו שנגיד שבגלל שגברים הם אלה שאונסים נעשה חוק שונה לגברים. אני עניתי שההשוואה הזו לא נכונה, והמשתמע מכך הוא שבעצם לא הסברת למה 'טענת הטרור' אינה נכונה.

אכן טעיתי כשחשבתי שהמצולמים של עדן אברג'יל באו מעזה.

חוץ מזה אני מציעה לא לטשטש את ההבדלים בין שתי הטענות הבאות:
א. הפלסטינאים עושים דברים פסולים ולכן גם לנו מותר לעשות להם דברים פסולים
ב. הפלסטינאים עושים דברים פסולים ולכן לנו מותר להתגונן באמצעים אשר בסיטואציה שאינה הגנתית היו פסולים.

אני טוענת את השניה, ומגנה לחלוטין את הראשונה.

וחץ מזה אני מסכימה שהכיבוש רע ומשחית. עדן אכרג'יל, ובעיקר העובדה שהיא ורבים לא מבינים מה כל כך נורא - היא הוכחה. אבל בניגוד אליך אני לא חושבת שישראל יזמה אותו (רוצה להתחיל להתווכח איך פרצה ששת הימים?), ולא ברור לי איך מסיימים אותו בלי לסכן את עצמנו מעבר לסביר.