| walking dead |
לפני 12 שנים •
21 ביולי 2012
פרלין כתב/ה: הויכוח הזה דוחה אותי.
את לא מוכרחה לקרוא, באמת שלא. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 12 שנים •
21 ביולי 2012
free spirit כתב/ה: פרלין כתב/ה: הויכוח הזה דוחה אותי.
את לא מוכרחה לקרוא, באמת שלא. בחייאת ספיריט, מה זה עניינו של מישהו אם מאן דהוא יכול או לא יכול לרדת במשקל? יש בזה משום תחיבת האף לעניינים היותר אישיים בחייו של אדם ושיפוט שבעיניי הוא לא רק מיותר, אלא קצת מטופש. הרי אנחנו לא באמת יכולים לדעת מה מידת כוח הרצון או האחריות שאדם לוקח על חייו. לא יודעים מה התהליכים הפיזיולוגיים או הפסיכולוגיים שמונעים או עוזרים למישהו לרדת במשקל. ואני חייבת להגיד לך שאני גם לא חושבת שזה עניינו של מישהו. |
|
|
| walking dead |
לפני 12 שנים •
21 ביולי 2012
למרות שויכוח על נכויות הוא לא נעים לאף אחד ואף דוחה אנשים מסוימים, הוא חשוב מכדי שנתעלם ממנו. גם אם נכים לא מצטלמים יפה כמו אריתראים חסונים.
דיאמנטה, טבלת הלקויות נוסחה בשנת 1957, ומאז לסעיפי הליקוי המזכים בקיצבת ניידות נוספות רק 2 סעיפים. יש מחלות רבות חדשות וקשות, שלמרות שהן גורמות לנכות ולאובדן כושר עבודה הן אינן מזכות בשום קיצבה. דוגמה: סוגים מסוימים של סרטן (צר לי אך אינני זוכרת איזה, אך בהחלט יש סוגים מסוימים) ומחלת היאפים. ואלו רק דוגמאות קטנות - את יודעת שיש אנשים רתוקים לכיסאות גלגלים שמקבלים 0 אחוזי ניידות בעוד אחרים המסוגלים לדדות על קביים מקבלים 100%? הסעיפים לא מתעדכנים אלא לאחר מאבקים רבים וקשים, ועדיין יש חולים קשים שלא מקבלים אגורה רק כי המחלה שלהם אובחנה אחרי 1957. זו האמת לאמיתה, ואני לא צריכה קישורים לאתר של ביטוח לאומי, תודה. אני יודעת לגגל לבד. |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 12 שנים •
21 ביולי 2012
וואי וואי, איך הכנסת לי!
זה לא הויכוח על נכים שדוחה אותי, מין הסתם. זה הויכוח על השמנה ואחריות אישית. |
|
|
שוסי
|
לפני 12 שנים •
21 ביולי 2012
95% מהאנשים שהורידו הרבה במשקלם תוך 5 שנים חוזרים למשקלם המקורי.
כלומר,סטטסטית,הרזייה משמעותית הינה סיטואציה שאפשרית רק ל5% אחוזים מהאוכלוסיה. כלומר2,יש כאן משהו שהוא מעבר לכוח רצון. |
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
21 ביולי 2012
free spirit כתב/ה: למרות שויכוח על נכויות הוא לא נעים לאף אחד ואף דוחה אנשים מסוימים, הוא חשוב מכדי שנתעלם ממנו. גם אם נכים לא מצטלמים יפה כמו אריתראים חסונים.
דיאמנטה, טבלת הלקויות נוסחה בשנת 1957, ומאז לסעיפי הליקוי המזכים בקיצבת ניידות נוספות רק 2 סעיפים. יש מחלות רבות חדשות וקשות, שלמרות שהן גורמות לנכות ולאובדן כושר עבודה הן אינן מזכות בשום קיצבה. דוגמה: סוגים מסוימים של סרטן (צר לי אך אינני זוכרת איזה, אך בהחלט יש סוגים מסוימים) ומחלת היאפים. ואלו רק דוגמאות קטנות - את יודעת שיש אנשים רתוקים לכיסאות גלגלים שמקבלים 0 אחוזי ניידות בעוד אחרים המסוגלים לדדות על קביים מקבלים 100%? הסעיפים לא מתעדכנים אלא לאחר מאבקים רבים וקשים, ועדיין יש חולים קשים שלא מקבלים אגורה רק כי המחלה שלהם אובחנה אחרי 1957. זו האמת לאמיתה, ואני לא צריכה קישורים לאתר של ביטוח לאומי, תודה. אני יודעת לגגל לבד. ספירט, קודם כל תודה על התגובה המכבודת והמנומסת. לגבי הסעיפים בביטוח לאומי, כמו שציינתי, מידע אישי הם מתעדכנים כל הזמן, המקור הוא אולי משנת 1957, אבל הנוסח והסעיפים לא נשארו אותו הדבר. לגבי סרטן, האם נכנסת ללינקים שפרסמתי? הם מוכיחים את הטענה שביטוח לאומי דווקא כן מתחשב במחלת הסרטן ואפילו הוציא טופס מיוחד של נכות הנוגע רק במחלת הסרטן. לגבי המשך התגובה שלך, אני מסכימה שביטוח לאומי הוא מוסד שטועה בהרבה דברים, אני אישית חושבת שגם האחזוים של הBMI הם מוגזמים, כמו שאני חושבת שיש המון דברים שצריך לתקן באחוזי הנכות ובסעיפים. (הידעת למשל שאישיות גבולית, לפי הסעיפים עצמם, זה משהו שפחות מתייחסים אליו בהשוואה לשאר המגבלות הפסיכיאטריות?) הקישורים ששמתי הם לאתר של ביטוח לאומי אבל לחוברת הסעיפים עצמה, שמתי את זה כדי שתוכלי לחש בחוברת עצמה על גידולים ולראות את הזכאות. הלינק השני שייך בכלל לחבה של אורנה פורת שמדברת על הזכויות שמגיעות לחולי סרטן. אני אשמח אם כן תוכלי להסתכל בלינקים ולחוות את דעתך ואולי להאיר את עיניי אם יש טעות שלא שמתי לב אליה. |
|
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
21 ביולי 2012
זונת סושי אייכן כתב/ה: 95% מהאנשים שהורידו הרבה במשקלם תוך 5 שנים חוזרים למשקלם המקורי.
כלומר,סטטסטית,הרזייה משמעותית הינה סיטואציה שאפשרית רק ל5% אחוזים מהאוכלוסיה. כלומר2,יש כאן משהו שהוא מעבר לכוח רצון. השאלה היא מה? ואני מבקשת כאן רק תשובות רציניות ולא כאלה שמלגלגות. מה יש בהשמנה שכוח רצון הוא לא מספיק? אם נשווה את זה להתמכרויות אחרות כמו סיגריות או אלכוהול האם לאנשים יותר קל להפסיק לעשן או להפסיק לצרוך אלכוהול מאשר אוכל מוגזם? אני אישית חושבת שכן, גם בגלל סיבות רפואיות שמקשות על המצב וגם משקעים נפשיים שמקשים על המצב. מצד שני, משקעים נפשיים יש גם באלכוהול וסיגריות. אני אשמח לשמוע תשובות בנושא- אלא אם מישהו רוצה לפתוח דיון חדש בנושא השמנה, אבל דיון רציני, בלי ירידות, לכלוכים ושאר ירקות |
|
|
| walking dead |
לפני 12 שנים •
21 ביולי 2012
פרלין כתב/ה: וואי וואי, איך הכנסת לי!
זה לא הויכוח על נכים שדוחה אותי, מין הסתם. זה הויכוח על השמנה ואחריות אישית. "מין הסתם"? בפעם האחרונה שחלקתי עמך פרט אישי מהחיים שלי בדיון החלטת בתגובה להתעלם מדבריי, להתקרבן ולהאשים אותי בהשתייכות לכת-לייקים פרי דמיונך. אחרי זה, שום דבר כנראה הוא לא "מין הסתם". אני לא מדברת ממקום של דוגמנית שדופה שבחיים שלה לא שקלה קילו אחד מעל הגבולות שקבע אב"ב. אני דווקא מדברת ממקום של מישהי שירדה במשקל ועלתה שוב. למרות הגנטיקה, למרות הריון ולידה ולמרות אלף ואחד תירוצים - אני פשוט מסרבת לקבל את זה שאין לי שליטה על זה. זו רק האחריות שלי. אה, וזו דעתי האישית, על אף שהיא דוחה אותך. דיאמנטה, סרטן הוא שם כולל לקבוצה של מחלות. יש סוגים רבים של סרטן ולכן ברור שחלקם נמצאים בטבלה - אני מדברת על סיבוכים וסוגים נדירים יותר שהתגלו רק בשלושת העשורים האחרונים והם לא נכללים בטבלת הליקויים. סושי, אשמח לראות את המחקר שממנו הבאת את הנתון הסטטיסטי. |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 12 שנים •
21 ביולי 2012
diamante en bruto כתב/ה: זונת סושי אייכן כתב/ה: 95% מהאנשים שהורידו הרבה במשקלם תוך 5 שנים חוזרים למשקלם המקורי.
כלומר,סטטסטית,הרזייה משמעותית הינה סיטואציה שאפשרית רק ל5% אחוזים מהאוכלוסיה. כלומר2,יש כאן משהו שהוא מעבר לכוח רצון. השאלה היא מה? ואני מבקשת כאן רק תשובות רציניות ולא כאלה שמלגלגות. מה יש בהשמנה שכוח רצון הוא לא מספיק? אם נשווה את זה להתמכרויות אחרות כמו סיגריות או אלכוהול האם לאנשים יותר קל להפסיק לעשן או להפסיק לצרוך אלכוהול מאשר אוכל מוגזם? אני אישית חושבת שכן, גם בגלל סיבות רפואיות שמקשות על המצב וגם משקעים נפשיים שמקשים על המצב. מצד שני, משקעים נפשיים יש גם באלכוהול וסיגריות. אני אשמח לשמוע תשובות בנושא- אלא אם מישהו רוצה לפתוח דיון חדש בנושא השמנה, אבל דיון רציני, בלי ירידות, לכלוכים ושאר ירקות אין לי מושג. אני חושבת שבעיקר דיאטות מקשות על ירידה במשקל. היתה כתבה נורא מעניינת ב"הארץ" על זה שמי שרזה אחרי שהשמין, היה צריך לאכול פחות מאדם שבמקור היה באותו משקל כדי להישאר במשקל הזה. אם ירדת למשקל 58, למשל מ-75, תצטרכי לאכול הרבה פחות ממישהי שהיא במקור 58 כדי להישאר במשקל הזה ובטח ובטח כדי להמשיך לרדת. הגוף חווה ירידה במשקל כטראומה והוא "מזרז" את צבירת השומן שלו כדי לחזור למשקל ההתחלתי. הפתרון הוא כנראה לא להשמין מלכתחילה... 
תראו, (המלט, ספיריט, רד), אחריות כאידיאל היא הכי מגניבה שיש. אני גם מאמינה שיש לי בחירה להשתנות, אם לא הייתי מאמינה, הייתי משתגעת. אבל אני מעדיפה לדעת מול אילו גורמים אני נלחמת. ידע הוא אכן כוח. |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 12 שנים •
21 ביולי 2012
free spirit כתב/ה: פרלין כתב/ה: וואי וואי, איך הכנסת לי!
זה לא הויכוח על נכים שדוחה אותי, מין הסתם. זה הויכוח על השמנה ואחריות אישית. "מין הסתם"? בפעם האחרונה שחלקתי עמך פרט אישי מהחיים שלי בדיון החלטת בתגובה להתעלם מדבריי, להתקרבן ולהאשים אותי בהשתייכות לכת-לייקים פרי דמיונך. אחרי זה, שום דבר כנראה הוא לא "מין הסתם". אני לא מדברת ממקום של דוגמנית שדופה שבחיים שלה לא שקלה קילו אחד מעל הגבולות שקבע אב"ב. אני דווקא מדברת ממקום של מישהי שירדה במשקל ועלתה שוב. למרות הגנטיקה, למרות הריון ולידה ולמרות אלף ואחד תירוצים - אני פשוט מסרבת לקבל את זה שאין לי שליטה על זה. זו רק האחריות שלי. אה, וזו דעתי האישית, על אף שהיא דוחה אותך. ספיריט, יש טעם לענות? כי אם כן, אני אשמח להסביר. אם את עדיין כועסת עלי על שרשור אחר, זא באמת שאני לא רואה טעם וחבל על הזמן של שתינו. |
|
|