rosewood
|
לפני שנה •
9 במרץ 2023
לטעמי צריך יותר מרשות אחת. בישראל אין 3. יש לכל היותר 2, משום שרוב הזמן הממשלה היא גם המחוקקת. לכן יש ממשלה ובית משפט. אם לממשלה יש כח לגבור על בית המשפט, נותרנו עם רשות אחת בלבד.
מצד שני, בעיני נוצר נזק מתמשך בכך שיש לנו "מבוגר אחראי". הוא מאפשר לציבור גדול להצביע "בלי" ולהיות "עם". למשל, אני מכיר חברי הקהילה הלהט"בית, שהצביעו בן גביר. ונשים שמצביעות בעד מפלגות שתומכות בביטול זכויות נשים כאלה ואחרות. איך? הם אומרים "בעינינים האלו, יעצרו אותם". אולי דווקא אם לא יהיה "מי שיעצור אותם", כוחם של הקיצוניים ירד. לא רק השנאה לערבים תנווט את הספינה הזו. אלא עוד כמה עקרונות, ואולי עקרונות חשובים יותר כמו זכויות אדם, זכויות אזרח וכו'. מי שלא רוצה לשבת מאחורה באוטובוס, לא תוכל להצביע למי שמוכן לאפשר זאת. מי שלא רוצה שיכנו אותו "בהמה" ושישללו לו זכויות בסיסיות, לא יוכל להצביע למי שזו אחת ממטרותיו. אולי זה דווקא ישפר את המצב. בכל מקרה, אולי יש משהו טוב בריב הזה, שמאוורר את כולנו, ומחייב אותנו למצוא מחדש את הדרך לחיות כאן ביחד. |
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני שנה •
9 במרץ 2023
Re: למה לשקר mister z כתב/ה: King of Hearts כתב/ה: הדברים אינם נכונים
בדיוני הכנסת בעת החקיקה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ידעו כל חברי הכנסת כחלק מהדיון והליך ההצבעה שחוקי יסוד ישמש עילה לביטול חוקים. זה לא ברק המציא את זה. לכו תבדקו בפרוטוקולים. בגץ אינו פוסק בענין הצעת חוק אלא אך ורק אחרי שהתקבל ברוב בכנסת. גם שלושה שופטים ושני עורכי דין אינם יכולים להיות שבעה. גם לא אם נוסיף נציג של האופוזיציה לא נגיע לשבעה. מתוך הפרוטוקול של הצבעת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו : *אבל אנחנו לא מעבירים את המשקל לבית המשפט העליון אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק יסוד החקיקה או בחוק יסוד זכויות האדם שהוגשו בזמנם אין מוקם בית משפט לחוקה ואין מוקם בית משפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים " בהמשך הדיון חבר הכנסת מיכאל איתן מהליכוד מבהיר במפורש כי לא תיהיה לבית המשפט סמכות לפסול חוקים כל מי שרוצה לעיין במקור מוזמן לחפש את חוק יסוד כבוד האדם באתר הכנסת ולקרוא את הפרוטוקולים המלאים לגבי הועדה לבחירת שופטים נכון שכיום בניגוד למצב שהיה עד שנת 2000 לפני הרפורמה של גדעון סער צריך רוב של שבעה חברים בניגוד למצב הקודם שבו הספיקו חמישה אך התוצאה של שינוי זה היא של שופטים ולפוליטיקאים יש למעשה זכות ווטו הדדית כלומר בשורה התחתונה לא ניתן למנות שופט אשר המערכת המשפטית (שופטי בית המשפט העליון) חוששת כי הוא לא ייתישר לפי רוח המפקד היתה אחרי זה בכנסת החלטה אחאל שעיגנה את פסילת החוקים, ביוזמת הליכוד אגב והיתה גם החלטה כזאת במרכז הליכוד. |
|
|
| mister z(שולט) |
לפני שנה •
9 במרץ 2023
Re: למה לשקר bondman כתב/ה: mister z כתב/ה: King of Hearts כתב/ה: הדברים אינם נכונים
בדיוני הכנסת בעת החקיקה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ידעו כל חברי הכנסת כחלק מהדיון והליך ההצבעה שחוקי יסוד ישמש עילה לביטול חוקים. זה לא ברק המציא את זה. לכו תבדקו בפרוטוקולים. בגץ אינו פוסק בענין הצעת חוק אלא אך ורק אחרי שהתקבל ברוב בכנסת. גם שלושה שופטים ושני עורכי דין אינם יכולים להיות שבעה. גם לא אם נוסיף נציג של האופוזיציה לא נגיע לשבעה. מתוך הפרוטוקול של הצבעת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו : *אבל אנחנו לא מעבירים את המשקל לבית המשפט העליון אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק יסוד החקיקה או בחוק יסוד זכויות האדם שהוגשו בזמנם אין מוקם בית משפט לחוקה ואין מוקם בית משפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים " בהמשך הדיון חבר הכנסת מיכאל איתן מהליכוד מבהיר במפורש כי לא תיהיה לבית המשפט סמכות לפסול חוקים כל מי שרוצה לעיין במקור מוזמן לחפש את חוק יסוד כבוד האדם באתר הכנסת ולקרוא את הפרוטוקולים המלאים לגבי הועדה לבחירת שופטים נכון שכיום בניגוד למצב שהיה עד שנת 2000 לפני הרפורמה של גדעון סער צריך רוב של שבעה חברים בניגוד למצב הקודם שבו הספיקו חמישה אך התוצאה של שינוי זה היא של שופטים ולפוליטיקאים יש למעשה זכות ווטו הדדית כלומר בשורה התחתונה לא ניתן למנות שופט אשר המערכת המשפטית (שופטי בית המשפט העליון) חוששת כי הוא לא ייתישר לפי רוח המפקד היתה אחרי זה בכנסת החלטה אחאל שעיגנה את פסילת החוקים, ביוזמת הליכוד אגב והיתה גם החלטה כזאת במרכז הליכוד. א . אני לא מכיר החלטה כזאת... אתה מוזמן להביא מקור ב . גם עם הכנסת קיבלה החלטה בנושא זה זה לא משנה את העובדה שמי שיצר את הכוח של בית המשפט לשנות חוקה והודיע לציבור בישראל שיש לו חוקה זה בגץ |
|
|
| mister z(שולט) |
לפני שנה •
9 במרץ 2023
rosewood כתב/ה: השנקל שלי, בזהירות ובלי להכעיס אתכם או אותי:
בית המשפט העליון ביטל חוקים הרבה לפני ברק, הרבה לפני חוקי היסוד, עוד בשנת 1969. בכל מקרה, ביטול החוקים או דרך מינוי השופטים זה בכלל לא הדיון המרכזי בעיני, ובוודאי שלא השטות הזו שמכנים אותה היום "משילות". למשל, אני מניח שברור לכולם שהחרדים לא ממש מודאגים אם בג"ץ מאשר הריסת בית מחבלים או לאו. הדיון כאן הוא על דת ומדינה. ליברליות וזכויות אדם. הפסיקות שהכי מפריעות לחברי הממשלה הנוכחית הן פסיקות שקבעו זכויות שהם לא מסכימים איתן: הזכות של נשים לכהן במועצות דתיות, הזכות להכרה בנישואים אזרחיים שנערכו בחול (אלו לא הוכרו בעבר על ידי שר הפנים דרעי בשעתו), הכרה בזכויות להט"ב בכל הנוגע למשפחה וכיו"ב; זכות נשים לשרת בצבא ולא להיפסל מעצם היותן נשים; איסור קווי "למהדרין" בו נשים יושבות מאחור; הפטור מגיוס לבני ישיבות; הגבלת כוחם של בתי דין רבניים לדון בסכסוכים אזרחיים, וכו'. זה הדיון. לכן, אם ציבור המוחים היה סבור שזכויותיו לא תיפגענה ללא ביהמ"ש העליון, הרפורמה היתה חסרת חשיבות כמעט. כיוונון קטן אבל לא עקרוני. אבל במדינה בה חלק גדול מהזכויות הליברליות המודרניות שהרבה אנשים סבורים שהיו כאן מאז ומתמיד, מקורן למעשה בפסיקות בית המשפט ולא במחוקק, והן לא קיימות כל כך הרבה זמן. זה מה שמעורר את המחאה הגדולה לדעתי. ההבנה שאין מי שישמור עלינו ללא בית המשפט. א. הבעת דעה מנומקת ומנומסת אינה יכולה להכעיס ורצוי שיהיו יותר כאלה ב. ללא קשר לשאלה מי שומר ביעילות רבה יותר על זכויות האזרחים הדיון שהתקיים בשרשור זה נסוב על מהי דמוקרטיה ייתכן אולי שבית המשפט מגן על זכויות אך זה לא הופך את פסילת החוקים ללגיטימית כפי שרובין הוד חילק כסף לעניים אבל הוא עדיין היה גנב ושודד מי שרוצה שבית המשפט ישלוט בחקיקה וברשות המבצעת זה לגיטימי אך בבקשה אל תחללו את שם הדמוקרטיה לשווא |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני שנה •
9 במרץ 2023
mister z כתב/ה: rosewood כתב/ה: השנקל שלי, בזהירות ובלי להכעיס אתכם או אותי:
בית המשפט העליון ביטל חוקים הרבה לפני ברק, הרבה לפני חוקי היסוד, עוד בשנת 1969. בכל מקרה, ביטול החוקים או דרך מינוי השופטים זה בכלל לא הדיון המרכזי בעיני, ובוודאי שלא השטות הזו שמכנים אותה היום "משילות". למשל, אני מניח שברור לכולם שהחרדים לא ממש מודאגים אם בג"ץ מאשר הריסת בית מחבלים או לאו. הדיון כאן הוא על דת ומדינה. ליברליות וזכויות אדם. הפסיקות שהכי מפריעות לחברי הממשלה הנוכחית הן פסיקות שקבעו זכויות שהם לא מסכימים איתן: הזכות של נשים לכהן במועצות דתיות, הזכות להכרה בנישואים אזרחיים שנערכו בחול (אלו לא הוכרו בעבר על ידי שר הפנים דרעי בשעתו), הכרה בזכויות להט"ב בכל הנוגע למשפחה וכיו"ב; זכות נשים לשרת בצבא ולא להיפסל מעצם היותן נשים; איסור קווי "למהדרין" בו נשים יושבות מאחור; הפטור מגיוס לבני ישיבות; הגבלת כוחם של בתי דין רבניים לדון בסכסוכים אזרחיים, וכו'. זה הדיון. לכן, אם ציבור המוחים היה סבור שזכויותיו לא תיפגענה ללא ביהמ"ש העליון, הרפורמה היתה חסרת חשיבות כמעט. כיוונון קטן אבל לא עקרוני. אבל במדינה בה חלק גדול מהזכויות הליברליות המודרניות שהרבה אנשים סבורים שהיו כאן מאז ומתמיד, מקורן למעשה בפסיקות בית המשפט ולא במחוקק, והן לא קיימות כל כך הרבה זמן. זה מה שמעורר את המחאה הגדולה לדעתי. ההבנה שאין מי שישמור עלינו ללא בית המשפט. א. הבעת דעה מנומקת ומנומסת אינה יכולה להכעיס ורצוי שיהיו יותר כאלה ב. ללא קשר לשאלה מי שומר ביעילות רבה יותר על זכויות האזרחים הדיון שהתקיים בשרשור זה נסוב על מהי דמוקרטיה ייתכן אולי שבית המשפט מגן על זכויות אך זה לא הופך את פסילת החוקים ללגיטימית כפי שרובין הוד חילק כסף לעניים אבל הוא עדיין היה גנב ושודד מי שרוצה שבית המשפט ישלוט בחקיקה וברשות המבצעת זה לגיטימי אך בבקשה אל תחללו את שם הדמוקרטיה לשווא בית המשפט בהחלט לא שולט בחקיקה, הוא מבקר אותה וכן, יש לו כוח. ברוך השם ותודה לאל. זה הרעיון של איזונים ובלמים. אני זקנה אז בתקופתי באמת למדו אזרחות וזה אפילו היה מעניין. זה הבסיס של הבסיס. איך מונעים בדמוקרטיה רמיסה של מיעוטים? תגיד לי אתה, איך אחרי הרפורמה ימנעו חקיקת חוקים שיכולים לפגוע במיעוטים? איך זה אמור לעבוד? מאיפה תגיע ההגנה? ומה ימנע מהממשלה לחוקק חוקים שיאפשרו לה לנצח תמיד בבחירות? לטרפד אופוזיציה? להוציא אותה מחוץ לחוק? על מי אתם סומכים? |
|
|
| mister z(שולט) |
לפני שנה •
9 במרץ 2023
פרלין כתב/ה: mister z כתב/ה: rosewood כתב/ה: השנקל שלי, בזהירות ובלי להכעיס אתכם או אותי:
בית המשפט העליון ביטל חוקים הרבה לפני ברק, הרבה לפני חוקי היסוד, עוד בשנת 1969. בכל מקרה, ביטול החוקים או דרך מינוי השופטים זה בכלל לא הדיון המרכזי בעיני, ובוודאי שלא השטות הזו שמכנים אותה היום "משילות". למשל, אני מניח שברור לכולם שהחרדים לא ממש מודאגים אם בג"ץ מאשר הריסת בית מחבלים או לאו. הדיון כאן הוא על דת ומדינה. ליברליות וזכויות אדם. הפסיקות שהכי מפריעות לחברי הממשלה הנוכחית הן פסיקות שקבעו זכויות שהם לא מסכימים איתן: הזכות של נשים לכהן במועצות דתיות, הזכות להכרה בנישואים אזרחיים שנערכו בחול (אלו לא הוכרו בעבר על ידי שר הפנים דרעי בשעתו), הכרה בזכויות להט"ב בכל הנוגע למשפחה וכיו"ב; זכות נשים לשרת בצבא ולא להיפסל מעצם היותן נשים; איסור קווי "למהדרין" בו נשים יושבות מאחור; הפטור מגיוס לבני ישיבות; הגבלת כוחם של בתי דין רבניים לדון בסכסוכים אזרחיים, וכו'. זה הדיון. לכן, אם ציבור המוחים היה סבור שזכויותיו לא תיפגענה ללא ביהמ"ש העליון, הרפורמה היתה חסרת חשיבות כמעט. כיוונון קטן אבל לא עקרוני. אבל במדינה בה חלק גדול מהזכויות הליברליות המודרניות שהרבה אנשים סבורים שהיו כאן מאז ומתמיד, מקורן למעשה בפסיקות בית המשפט ולא במחוקק, והן לא קיימות כל כך הרבה זמן. זה מה שמעורר את המחאה הגדולה לדעתי. ההבנה שאין מי שישמור עלינו ללא בית המשפט. א. הבעת דעה מנומקת ומנומסת אינה יכולה להכעיס ורצוי שיהיו יותר כאלה ב. ללא קשר לשאלה מי שומר ביעילות רבה יותר על זכויות האזרחים הדיון שהתקיים בשרשור זה נסוב על מהי דמוקרטיה ייתכן אולי שבית המשפט מגן על זכויות אך זה לא הופך את פסילת החוקים ללגיטימית כפי שרובין הוד חילק כסף לעניים אבל הוא עדיין היה גנב ושודד מי שרוצה שבית המשפט ישלוט בחקיקה וברשות המבצעת זה לגיטימי אך בבקשה אל תחללו את שם הדמוקרטיה לשווא בית המשפט בהחלט לא שולט בחקיקה, הוא מבקר אותה וכן, יש לו כוח. ברוך השם ותודה לאל. זה הרעיון של איזונים ובלמים. אני זקנה אז בתקופתי באמת למדו אזרחות וזה אפילו היה מעניין. זה הבסיס של הבסיס. איך מונעים בדמוקרטיה רמיסה של מיעוטים? תגיד לי אתה, איך אחרי הרפורמה ימנעו חקיקת חוקים שיכולים לפגוע במיעוטים? איך זה אמור לעבוד? מאיפה תגיע ההגנה? ומה ימנע מהממשלה לחוקק חוקים שיאפשרו לה לנצח תמיד בבחירות? לטרפד אופוזיציה? להוציא אותה מחוץ לחוק? על מי אתם סומכים? אני לא יודע מה זה ללמוד באמת אזרחות (למרות שהרמה של לימודי האזרחות בארץ באמת לא גבוהה..) אבל כפי שאני בטוח שאת יודעת הבסיס לכל דמוקרטיה מאז המהפכה הצרפתית ותנאי הכרחי הוא הפרדת רשויות כלומר בדמוקרטיה יש שלוש רשויות לאף אחת מהן לא אמור להיות שליטה על האחרות את שואלת אותי כיצד ניתן להבטיח שבדמוקרטיה לא יחוקקו חוקים שיפגעו במיעוטים או כיצד למנוע מצב ששלטון דמוקרטי יחליט לוותר על הדמוקרטיה? לצערי אין לי או לאף אדם להבטיח דבר כזה אולם אני עדיין מעדיף את הסכנה שבביטול הדמוקרטיה על פני דיקטטורה אחרי כל זה ולמרות שכבר אמרתי את זה: בית המשפט בישראל בניגוד לבתי משפט במדינות דמוקרטיות רבות לא רק מפרש חוקים או מבקר אותם אלה גם מבטל סעיפים מחוקים וחוקים שלמים ואף מוסיף סעיפים (הלכת דרעי פנחסי השנייה) בנוסף לכך בית המשפט גם יכול לבקר פעולות של הרשות המבצעת למרות שנעשו לפי חוק וזאת על פי עילת הסבירות |
|
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני שנה •
9 במרץ 2023
Re: למה לשקר mister z כתב/ה: bondman כתב/ה: mister z כתב/ה: King of Hearts כתב/ה: הדברים אינם נכונים
בדיוני הכנסת בעת החקיקה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ידעו כל חברי הכנסת כחלק מהדיון והליך ההצבעה שחוקי יסוד ישמש עילה לביטול חוקים. זה לא ברק המציא את זה. לכו תבדקו בפרוטוקולים. בגץ אינו פוסק בענין הצעת חוק אלא אך ורק אחרי שהתקבל ברוב בכנסת. גם שלושה שופטים ושני עורכי דין אינם יכולים להיות שבעה. גם לא אם נוסיף נציג של האופוזיציה לא נגיע לשבעה. מתוך הפרוטוקול של הצבעת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו : *אבל אנחנו לא מעבירים את המשקל לבית המשפט העליון אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק יסוד החקיקה או בחוק יסוד זכויות האדם שהוגשו בזמנם אין מוקם בית משפט לחוקה ואין מוקם בית משפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים " בהמשך הדיון חבר הכנסת מיכאל איתן מהליכוד מבהיר במפורש כי לא תיהיה לבית המשפט סמכות לפסול חוקים כל מי שרוצה לעיין במקור מוזמן לחפש את חוק יסוד כבוד האדם באתר הכנסת ולקרוא את הפרוטוקולים המלאים לגבי הועדה לבחירת שופטים נכון שכיום בניגוד למצב שהיה עד שנת 2000 לפני הרפורמה של גדעון סער צריך רוב של שבעה חברים בניגוד למצב הקודם שבו הספיקו חמישה אך התוצאה של שינוי זה היא של שופטים ולפוליטיקאים יש למעשה זכות ווטו הדדית כלומר בשורה התחתונה לא ניתן למנות שופט אשר המערכת המשפטית (שופטי בית המשפט העליון) חוששת כי הוא לא ייתישר לפי רוח המפקד היתה אחרי זה בכנסת החלטה אחאל שעיגנה את פסילת החוקים, ביוזמת הליכוד אגב והיתה גם החלטה כזאת במרכז הליכוד. א . אני לא מכיר החלטה כזאת... אתה מוזמן להביא מקור ב . גם עם הכנסת קיבלה החלטה בנושא זה זה לא משנה את העובדה שמי שיצר את הכוח של בית המשפט לשנות חוקה והודיע לציבור בישראל שיש לו חוקה זה בגץ המקור הוא דן מרידור, בראיון שערך לו ספי עובדיה. לצערי אני מחפש הרבה זמן ולא מצאתי פרוטוקולים של החלטות מרכז הליכוד והכנסת מסוף שנות התשעים. אבל דן מרידור אמין וישר כמו סרגל בעיני. |
|
|
| מורגות |
לפני שנה •
10 במרץ 2023
slaveFG כתב/ה: כשהעם מצביע עבור 120 חברי כנסת, זה אומר שיותר מחצי, משמע 61 חברי כנסת, זה רוב העם.
לעוד שאלות של כיתה א', מוזמן לפרטי. לחשוב ששיטל המשטר בישראל היא "הרוב קובע" זו באמת הבנה ברמה של כיתה א' |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני שנה •
10 במרץ 2023
אולי באמת שיעורי אזרחות ברמת בית ספר זה מה שחסר לנו בחיים.
"הפרדת רשויות" זה לא שכל רשות חיה לבד עם עצמה ולא משפיעה על האחרות; כל הקטע הוא שהן אמורות לאזן זו את זו. לשלושתן יש סמכות זו על זו ולאף אחת מהן אין סמכות עליונה. כשאחת עושה משהו הזוי ומסוכן, לשניה יש כח לעצור אותה. ככה זה אמור לעבוד. מקור: https://school.kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=57956186#1.0.1.default בכלל קריאה מומלצת למי שחסרים לו מושגי בסיס... |
|
|
dark enlightment(שולט)
|
לפני שנה •
10 במרץ 2023
עוד דוגמא למי שולט בעניינים באמת:
היועצת המשפטית לממשלה הקפיאה את הדחתו של מפקד מחוז תל אביב ע"י השר לביטחון לאומי בטענה לבעיה בחוקיות ותקינות התהליך. "עד להשלמת הבירור - הוא ישאר בתפקידו" כך אמרה. דוגמא מצויינת למי בעל הסמכות באמת ומי בעל הסמכות בכאילו. מה לא חוקי בתהליך הזה? מלבד זה שלא בא לה שבן גביר ינהל את העניינים בתחום השיפוט שלו. ואני מדגיש "שלו". יש לו את הסמכות ואת שיקול הדעת להדיח כרצונו וזאת לאור תפקוד שכנראה ראה לקוי. סמכות מטעם הממשלה שמינתה אותו והנה באה היועצת ו"וואלה לא מתאים לה, היא תחליט" זה לא תפקיד של "יועץ". ובכלל, איך הגענו למצב המתמשך הזה כל כך הרבה שנים שבו משרת היועץ המשפטי לממשלה הוא מבחינת מעמד של שופט בגץ. יכול להתערב בהכל ולפסול הכל. זה לא הגדרה של "יועץ". וזה עוד אחרי שהיועצת גם נתנה הוראה ישירה לראש ממשלה לא להתערב בנושא הרפורמה. יועצת מחלקת פקודות לראש ממשלה. איפה פה שלטון החוק? היועצת יכולה להתערב כאוות נפשה ברפורמה אבל אוסרת על ראש הממשלה שלה להתערב. מי פה בעל סמכות גדולה יותר? מי זה "יועץ/ת" שיחלק פקודות לראש ממשלה? ולא משנה מי היועץ ומי ראש הממשלה. יש היררכיה. ולצורך העניין גם בזמן שיאיר לפיד ו/או בניו היו ראשי ממשלה , אם הם היו מקבלים "פקודה" מהיועץ הייתי גם מעביר ביקורת על איך הוא היועץ מעיז לתת פקודה לראשי ממשלה. מי קובע למי? עובד המדינה לראש הממשלה או ראש הממשלה לעובד המדינה? יש רק חוק אחד אבסולוטי בישראל במשך עשרות שנים: בגץ+יועץ משפטי. כל שאר התפקידים זה בכאילו. לתת לילדים לשחק מדי פעם בניהול וכאשר הם מעיזים לבקש קצת שוויון או לאזן דברים אז לפסול את סמכויותיהם כאילו לא היו קיימים. "עילת הסבירות". הכל הצגה של דמוקרטיה. מדברים הרבה על הפרדת רשויות אבל יש רשות אחת שקובעת הכל במדינה הזו ופעם אחר פעם מתערבת בכל דבר שיתחשק לה ואין לערער על פסיקתה. זה לא דמוקרטיה. זו הצגה של דמוקרטיה והגיע הזמן שיתפכחו אנשים. גם אם ימשיכו מרצונם אנשים להמשיך בקו הזה ולתמוך הזה לפחות יידעו מי באמת מנהל אותם. הרפורמה המשפטית לא מבטלת את בגץ. רק מפחיתה מהכוח העליון שלו על פני כל רשות אחרת. מפחיתה את היותו "מעל כולם". בגץ עדיין נשמר גם בתוך הרפורמה. ואת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יש בכלל להוריד לקרקע וכמה שיותר מהר. התפקיד מוגדר כעובד מדינה אבל בפועל המדינה עובדת עבורו ועבור בגץ. הפרדת רשויות זה רק בספרים, לא במציאות. |
|
|