סיפורה של השפחה יובל. פרק 1

בכוח המוח-אשה

לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007

RIS כתב/ה:

.
קיחוט יקירי, החמצת.

אתה יכול לאהוב או לא לאהוב מה שפלג כותבת- כך הולך הטיעון - אבל אין ויכוח על זה שהיא כותבת מדם ליבה, מהרחם, מהמעיים, חושפת ומשתפת ומתפשטת ערומה. גם על זה אתה לא חייב לה כלום. מותר לך להגיד לה שמה שהיא עושה לא מוצא חן בעיניך.

מותר לך בעצם גם לצחוק עליה, להלעיג ולבוז ולשים אותה לצחוק. אבל במה זה עושה אותך שונה מהילד הבריון נמוך המצח שלועג ובז לילד החלש והנכה ומושך לו את המכנסיים כדי להצחיק את החבר'ה?

ואז בא ילד, אולי פחות בריון אבל כזה שיהיה פעם בן אדם ואפילו שהוא חצי מהילד הבריון מביא לו בומבה בראש ולוקח הצידה את הילד הנכה ומפסיק את מקהלת הצחוקים.
אני לא אומר שזה בדיוק מה שקרה עם רוזי ופלג. אני אמרתי כבר כמה פעמים שאני לא יודע. שעצם העובדה שרוזי התנצלה הינה מספקת.
אבל אני אומר שכל מי שהתנפלו על הגמד לא הבינו שהוא, וכך אמר פעמים רבות, ראה את כבודה של פלג נרמס ואת דם ליבה נשפך בגסות ומסביב עומדים אנשים, חלקם שותקים וחלקם צוחקים מהמחזה.
והוא עשה מה שלפי דעתו היה צריך לעשות כדי להפסיק את זה. וביותר ממובן אחד – זה עשה את העבודה.

.

תראה מה שאתה עושה, ריס.
בלי להחליט אם רוזי אכן עשתה או לא עשתה, התכוונה או לא התכוונה,
בלי לדעת אם פלג נעלבה ובוזתה (במה בעצם?),
אתה "משחק" קצת בפרופורציות כדי להצדיק את טיעוניך.

אני מאמינה שהגמד אכן התכוון להושיט יד באבירות לפלג,
כבר הצלחתי להבין מכתביו וכתיבתו שמדובר בגבר בעל לב רחב שמתלהט מהר (כמו רבים מאיתנו).
לכן הפריע לי שבד בבד עם נימוקיו ותרבות הדיון שם, היו קפיצות מוזרות ועלבונות שאולי היו קשים לא פחות ממה שנדמה לו שנעלבה פלג. ובאותה מהירות אבירים נחפזת שלו, פגע לא פחות באחרים, ועדיין נמצא צודק בעיני עצמו.
עוד נדמה לי שאחרי שהוא נרגע מעט הוא אפילו מיתן את אמירותיו בקשר לרוזי וכתיבתה.

ותראה מה שאתה עושה, תראה את הדרמטיזציה -
אף אחד לא צחק על פלג,
אף אחד לא לעג לה,
דעתו של אף אחד לא שונתה לרעה בעקבות כתיבתה של רוזי (ובכוונה אני לא נכנסת למינוחים אם זה סאטירה, פארודיה או ביצה מבולבלת), לי אפילו היה נדמה שרוזי טיפלה בנושא באהבה, כך גם עם וונוס וצ'יטה.
יתרה מזו:
פלג אינה ילד נכה, היא לא דמות נלעגת, את החומרים הקיצוניים שלה, והאמירה "אני קיצונית, ככה אני צריכה את זה", היא היא אומרת בעצמה, ועל עצמה בכל פוסט שלה (ובעניין הזה ניתן להדיין בדיון נפרד).
ולא, היא גם לא הילד החלש שצריך שיבוא ילד אחר ויציל אותו.

יכול להיות שהענק חש כך, אני כמעט בטוחה שכן, וזה הצידוק שלו להתנהלות שלו, שכאמור הונעה מהצד הנכון של הלב,
אבל הדרמטיזציה שלך כאן, הופכת את העלבון (שלא מתקיים במציאות), את הנכות (שלא קיימת כלל), את הבריון (ש.... נו באמת!), ואת מקהלת הצחוקים על חשבון הבשר החשוף ( נו באמת 2),
לאמיתי.

מילים מהסוג הזה מייצרות מציאות, והן מייצרות מציאות דרמטית וכואבת, קשה מהמציאות המחייכת שיצרה רוזי. מציאות שאמרה: בואו לא נצא מנקודת הנחה שהשמש זורחת לנו מהתחת, ובואו נזכור שכשאנחנו צוחקים, על אנושיותנו אנו, אנו צוחקים.

והנה מסתבר, שגם לי יש פטיש לפסיקים.
אללי.

TooT(נשלטת){פטרוניוס}

לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007

סאבית כבר לא יצור שיכול לדאוג לעצמו?
ועכשיו פלג היא סאבית מסוכנת לסאביות?

ולפי שיטתך, (שאני בהחלט לא מסכימה איתה כי רוזי לא אחראית למה יכתבו אחרים אלא רק למה שהיא כותבת) אז רוזי מסוכנת, על אף שמותר לה לכתוב מה שבא לה, מחר יכול לבוא לכאן מישהו חדש ולחשוב שזה בסדר לכתוב סאטירה, פארודיה על בלוג של מישהו /י שבנו נהרג בתאונת דרכים/במלחמה, או אחד/ת שנאנס/ה.

בכוח המוח-אשה	בכוח המוח-אשה לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007 וקיחוט כאן.. לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007 בכוח המוח-אשה • 16 ביוני 2007 זה לבדו מספיק לפוסט נפרד : )))))

בכוח המוח-אשה

לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007

TooT כתב/ה:

סאבית כבר לא יצור שיכול לדאוג לעצמו?
.

זה גם מה שאני שואלת, תות.
כי אם היא כן, למה קמו אותם אלה שחשבו שיש להגן על פלג, ועל רגשותיה הפריכים?
וזאת, כשאנחנו מדברים כרגע על פלג ולא על "פלג", שהיא בכלל פיקציה שפלג יצרה, ועל זה מדבר זאלו.

RIS

לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007

זאלופון אני לא רוצה לפתוח קו התנצחות חדש.

לכן, רק שלוש הערות.

אשר לגמד, דיעותנו חלוקות ויישארו חלוקות. על סגנונו - יגיב הוא מכאן והלאה. אשר להיות דבריו דברי דמגוגיה אני חושב שזו החטאה כבדה ביותר. תרתי משמע.

שנית, לא דילגתי בזריזות או באיטיות מעל משוכת פלג או "פלג". גם בתגובה האחרונה וגם בתגובות קודמות הדגשתי שההבחנה הזו חשובה.
אלא שלצורך הטענה שניסיתי לטעון בתגובה האחרונה שלי, ההבחנה הזאת פשוט פחות חשובה. לענין טענה זו, שהינה טענת שחור לבן - כלומר או שהיא נכונה לגמרי או מוטעית לגמרי - והיא הטענה שהגמד פעל והיה זכאי לפעול מתוך הנחה שללא קשר למניעיה של רוזי היה הקטע שלה קטע שפוטנציאל הפגיעה ראוי לגינוי - לענין טענה זו הבחנת פלג/"פלג" איננה מהותית.

גם לא מדוייק יהיה ליחס א-פריורי את ההבחנה הזו לקטע הראשוני של רוזי כפי שנכתב. אבל זו כבר סאגה אחרת.

הערתי השלישית לגבי הטענה או קו החשיבה שעוסק בנושא של "בדסם אמיתי" היא שאני מסכים איתך לחלוטין - ברמה המעשית, של מה שכלול בשיח הקיים - אבל אני לא בטוח שאני גם מסכים איתך ברמה העקרונית. מבחינתי זה נושא שעדיין לא מוצה, שעדיין לא הבנתי את כל צדדיו ואשר ייתכן והשיח ההגותי והעקרוני בעתיד ישפוך עליו אור חדש.

פלג(נשלטת){ע_מ}

לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007

חשוב לי להדגיש דבר אחד שצורם לי כאן.
לרגע לא כתבתי פיקציה. כתבתי דברים שעוברים עליי במהלך סשנים אמיתיים ואף כתבתי זאת לא פעם בתגובות שלי.
ואם יש דברים מעבר לקטעים שאני כותבת במערכות היחסים שאני נמצאת בהן, זכותי לכתוב את החלק שאני רוצה לכתוב.
אני רואה באתר הזה קודם כל אתר BDSM ולכן אני לא רואה צורך לפרט איך הוא מחבק ומנשק ומכין לי ארוחת בוקר לפעמים – דברים כאלה אני אכתוב במקומות אחרים. כאן אני כותבת סשנים נטו.
ולצד כל הסאביות שכותבות כל אחת בסגנונה שלה, לי יש את הסגנון שלי.
אני אוהבת \ צריכה \ מרגישה הכי שם כשאני למטה עד הסוף וכשאני במערכת יחסית שכוללת אלמנטים סאדו מזוכיסטיים אני למטה עד הסוף – לא כי אני מנסה לחנך שככה זה צריך להיות\ ככה זה הכי טוב\ ככה זה אומר שסאבית היא אמיתית או לא – אפילו פעם אחת לא קראתם דברים כאלו שכתבתי מהסיבה הפשוטה- ככה אני חיה את הBDSM שלי בדיוק כמו שזכותכם לחיות את שלכם כפי שאתם מוצאים לנכון.
טוטאלית או לא טוטאלית, קראו לזה איך שאתם רוצים- ככה אני שם ועובדה שיש מי שנותן לי את זה.
אני לא חושבת שאני באה "לחנך" פה דור של סאביות. אני הצטרפתי לכאן בגיל מוקדם ולא ראיתי את עצמי לומדת מאחרים, למדתי בעצמי ושמתי לעצמי גבולות וידעתי בדיוק מה אני רוצה ומה לא רוצה.
אם מישהי קוראת ולוקחת את הדברים שלי כ"תורה מסיני" וחושבת שכך זה צריך להיות עבורה- יתכן שהיא צודקת ויתכן שמקומה לא פה.
מצידי אפשר להוסיף כתובית ליד הפוסטים שלי "שאנשים חסרי אישיות משל עצמם לא יקראו" – ככה סאביות שכאלה ימנעו מלעשות טעויות (לדעת מי שחושב שזו טעות כמובן).
כבר לפני שנתיים כשהתחלתי לכתוב כאן בכינוי הזה לא ניסיתי לרגע להפוך את הקטעים שלי שלי לסגנון "פלגי" וגם עכשיו אני לא מעוניינת בכך.
כך אני כותבת. אנשים אחרים כותבים אחרת. שיהיה לכל אחד בכיף- לרגע לא העברתי ביקורת על אחרים.
חיה ותן לחיות.

amy(נשלטת)	amy(נשלטת) לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007 לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007 amy(נשלטת) • 16 ביוני 2007 צודקת פלג, וכל הכבוד לך. }{

venus in our blood(שולטת)	venus in our blood(שולטת) לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007 לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007 venus in our blood(שולטת) • 16 ביוני 2007 חיה ותן לחיות. _____________________ אמן.

Brave Dwarf

לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007

פלג כתב/ה:

לא, פלג, את לא מבינה. חיה ותן לחיות זו זכות נדירה השייכת לאנשים ספציפיים.
כאן המוטו הוא: אם אתה לא כאן, אתה לא קיים. או במילים אחרות, אם את לא כמוהם, אז את פיקציה.
(-: בינינו, יצא לך פעם לספור כמה פעמים אמרת את זה? אני מקווה שאת עושה קופי פייסט.שלא יהיו לך יבלות על כריות האצבעות.

זאלופון(שולט)

לפני 17 שנים • 16 ביוני 2007

אז גם אני רוצה להדגיש, למקרה שלא הובנתי נכון:

לרגע לא טענתי שמה שאת, פלג, ואחרות כותבות הוא פיקציה, אלא רק שזו אינה התמונה השלמה. גם מפיקציה וגם מתמונה חלקית אנשים מקבלים מציאות לא מייצגת. בערך כמו שתראי ילד סוטר לילד אחר ותצעקי עליו שהוא ילד איום ונורא, משום שלא ראית שהילד האחר התחיל. זו לא פיקציה, אבל גם לא ממש המציאות. כמובן שזכותו של כל כותב להחליט על מה בא לו לכתוב.

את (ואחרים) גם לא מתיימרת לחנך ובצדק גמור מבחינתך. אבל אנשים חדשים שבאים לפה מחפשים איך "צריך" ואין "נהוג" ואיך "נכון". אני לא חושב שאני מחדש פה משהו למישהו. אני גם לא חושב שאני מחדש משהו למישהו כשאני אומר שרבים מגיעים לכאן עם פנטזיות קיצוניות יחסית, שמתארות יחסי שליטה באופן טוטאלי. זה לא כי הם טיפשים או לא מסוגלים לדאוג לעצמם, אלא כי הם מגלים עולם חדש ולא יודעים את הכללים, ולוקח להם זמן לגלות שבכלל אין כללים. גם מי שלא מתיימר לחנך עושה זאת, ירצה או לא ירצה. כמובן שהוא לא חייב להתחשב בכך.

אבל הנקודה הבאמת חשובה והסיבה שכתבתי מה שכתבתי בפוסט הקודם היא זו: גם אם אני לא מת על הכתיבה הזו, יש לה את הזכות להתקיים. מותר לכל אחד ואחת לכתוב על הבדסמ שלו, להסתיר את החלקים שהוא מעוניין להסתיר ולהדגיש את החלקים שהוא מעוניין להדגיש. מותר לו להתעלם מכך שאנשים שקוראים את זה יכולים לטעות ולהפגע וזה לא בלתי הגיוני להגיד "שיהיו אחראים לעצמם". אין לי טענות כלפי אף אחד מהכותבים האלה. יש לי טענות כלפי אלו שטוענים כי אסור לצאת נגד התופעה הזו, בדרך רציונלית או בדרך של הומור. מותר להגיד "זכותי להסתיר מה שבא לי" ולהטיל על הקורא את מלוא האחריות לפרשנות שהוא מפיק מהכתוב, ומותר גם להעביר על כך ביקורת. אף אחד לא אוהב לקבל ביקורת, היא כמעט תמיד פוגעת, אבל עדיין יש לה זכות להתקיים.

סיפורה של השפחה יובל. פרק 1

וקיחוט כאן..