ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת להיות שיפחה.... למה?

aka BODYGUARD
לפני 18 שנים • 27 בנוב׳ 2005

דעתו של שולט...

aka BODYGUARD • 27 בנוב׳ 2005
התבקשה גם דעתם של שולטים..
משום מה אף אחד לא הרים את הכפפה, אולי פחד החשיפה,
אולי פחד במה..

מה זה נותן???

שאלת השאלות למעשה...

אני מאמין שמדובר בהעברת אנרגיה.
מאחר ובטבע אין איבוד אנרגיה, אלא רק שינוי תצורה
הרי שאנרגיה שהנשלטת מעבירה החוצה צריכה להקלט
במקום אחר, ובמקביל, היא צריכה לקבל אנרגיה חדשה.
כשולט, אני מקבל את האנרגיה הזו, התחושה שהיא
מונחת בכף ידי מעלה בי התרגשות, ויברציות או כתיאור
שאני מחבב את השימוש בו- אורגזמות מוחיות...
במקביל, כאדם בוגר ומשופע בכלים, אני מוצא המון סיפוק
בלקיחת "חומר הגלם" , שינויו וקידומו למקומות גבוהים יותר...
זה עושה אותי שלם יותר, מלא סיפוק, ובהחלט-
מוכיח לי כל יום מחדש מי אני , מהותי והווייתי..

הנושא גדול ומפותל אולם אילו ראשי הפרקים..
קלייר​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 27 בנוב׳ 2005
קלייר​(נשלטת) • 27 בנוב׳ 2005
אני השפחה של גברתי כי היא עושה לי חיבור מושלם אל עצמי, אל הצרכים שלי, אל מי שאני.
כי כשהיא לוקחת אותי, כובשת ולו במילה, אני שלמה.
_זילפה​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 27 בנוב׳ 2005

להיות שיפחה/ סאבית - עבורי זו בחירה

_זילפה​(נשלטת) • 27 בנוב׳ 2005
בלהבלה כתב/ה:

להיות סאבית עבורי זו בחירה.

אני בוחרת להיות כנועה.


מזדהה איתך.

מהרגע שזיהיתי את המהות שלי כשיפחה. את היותי מוגשמת, מסופקת מהתמסרות, מכניעה, ממסירת המושכות ... יש בי כמיהה לבטא את עצמי כשיפחה.

ועם זאת - זו בחירה עבורי.

חייתי 44 שנה בלי להכיר בהיותי שיפחה.
אני מנהלת את חיי, מנהלת פרוייקטים ואנשים, אני אם, אני אשת קריירה, אינני טיפוס מתבטל מטכעי אינני מורגלת להיות מובלת...

עבורי - התמסרות למאסטר, התמסרות טוטאלית, מהשורש הפנימי של הנשמה שלי, זו בחירה.
זו בחירה של דרך חיים,
זו בחירה ביחסים, זו בחירה בגבר כמאסטר ראוי ואהוב.
כמורה דרך רוחני
האופן שאני מבטאת את היותי שיפחה - גם זאת בחירה.

גם סוג ההתמסרות זו בחירה עבורי, האם 7-24, ואולי רק כחווית סשן מזדמן ... אולי יחסי שליטה תחומים למקום ולזמן?


שאלתי אותכן את השאלה ... כי אני מנסה לבחון מה המניעים שלי לתת ביטוי לשיפחה שבי.
והתשובות שלכן , של כל אחת מעוררות מחשבה

זילפונת,
שיפחה מחפשת משמעות
ליהי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 27 בנוב׳ 2005
ליהי_​(נשלטת) • 27 בנוב׳ 2005
להיות סאבית זו בחירה? אתן בוחרות להנות מכאב? או מהשפלה? או מכל דבר אחר שקשור לעולם הזה...?

או שזה מצב קיים, כשהבחירה היחידה היא הדום איתו תבחרו לממש את כל אלו...?

אני לא רוצה להשמע הורסת שמחות, אך קצת קשה לי עם נימת ה - "להיות סאבית זו בחירה" כי לדעתי אדם לא בוחר למה להימשך, למה להזדקק, הוא לא בוחר בחסכים שלו, בנקודות החולשה שלו, במבנה האישיות שלו. הוא יכול לבחור לממש את עצמו ולבחור עם מי לממש, או לבחור שלא לממש צד מסויים בעצמו ולבנות את חייו סביב דברים אחרים תוך התכחשות לצד הלא ממומש. אך לבחור להיות סאבית? באמת... אני בספק שמישהי הייתה בוחרת בזה אם החיים שלה היו נותנים לה פתרונות אחרים, פשוטים יותר, לאושר.
פעם פרח​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 27 בנוב׳ 2005
פעם פרח​(נשלטת) • 27 בנוב׳ 2005
ליהי_ כתב/ה:
להיות סאבית זו בחירה? אתן בוחרות להנות מכאב? או מהשפלה? או מכל דבר אחר שקשור לעולם הזה...?

או שזה מצב קיים, כשהבחירה היחידה היא הדום איתו תבחרו לממש את כל אלו...?

אני לא רוצה להשמע הורסת שמחות, אך קצת קשה לי עם נימת ה - "להיות סאבית זו בחירה" כי לדעתי אדם לא בוחר למה להימשך, למה להזדקק, הוא לא בוחר בחסכים שלו, בנקודות החולשה שלו, במבנה האישיות שלו. הוא יכול לבחור לממש את עצמו ולבחור עם מי לממש, או לבחור שלא לממש צד מסויים בעצמו ולבנות את חייו סביב דברים אחרים תוך התכחשות לצד הלא ממומש. אך לבחור להיות סאבית? באמת... אני בספק שמישהי הייתה בוחרת בזה אם החיים שלה היו נותנים לה פתרונות אחרים, פשוטים יותר, לאושר.



אולי רובנו אומרות את אותו הדבר, פשוט במילים אחרות

איך שאני רואה את זה, רוב הסאביות פה אמרו שמטבען הן נשלטות. זה טבוע בהן.
זה צורך. או שזה מבטא צורך.

הבחירה מגיעה ברגע שמגשימים את זה ומביאים את התכונה הזו לידי ביטוי במציאות.
מתוקה מדי
לפני 18 שנים • 27 בנוב׳ 2005

התמסרות הנשמה לפני הגוף

מתוקה מדי • 27 בנוב׳ 2005
בחיי האישיים אני שולטת ביד רמה כבר מהיום שידעתי לדבר.
אני הייתי ועדיין אחראית לכל הסובב אותי.
נוטלות אחריות על הכל- טוב ורע.

אני באה למקום הזה על מנת ללמוד להרפות, לשחרר
לדעת שניתן לבטוח בעוד אדם מלבדי
וכשאמצא אותו - הוא יהיה האדם המאושר ביותר
ויעשני המאושרת בבריות

השיחרור הנפשי בא קודם לשחרור המוסרות הפיזיות
רק אח"כ יבוא השיחרור הפיזי
ההתמסרות המושלמת של גוף ונפש
Nymphaea​(נשלטת){זיעויה}
לפני 18 שנים • 27 בנוב׳ 2005

כן להיות נשלטת זו בחירה

Nymphaea​(נשלטת){זיעויה} • 27 בנוב׳ 2005
להנות מכאב או מהשפלה זו לא בחירה זה נתון.
להסכים לוותר על השליטה, לתת אותה לאחר, לסמוך על אחר - זו בחירה.
זו בחירה שאני עושה בכל פעם מחדש.
אני לא כנועה מטבעי. לחלוטין לא. ממש לא. לכן להיות כנועה, לשרת, להיות כלי בידיו של אחר זה לא מצב טבעי והוא בחירה.
יש שהן כנועות מטבען ויש כאלו שהן בשליטה בחייהן ומחפשות את המנוחה. מניחה שאם נעשה סקר נמצא עוד "זנים" של נשלטות. לכולן יש מקום.
ליהי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 27 בנוב׳ 2005
ליהי_​(נשלטת) • 27 בנוב׳ 2005
כתבת שלהסכים לוותר על שליטה זו בחירה.

רוב האנשים מוותרים על שליטה בחיי היום יום שלהם, הם מסוגלים לעשות זאת. זה טבעי להם להרפות, בדיוק כמו שטבעי להם להיות דרוכים כשצריך. אני בדיוק כמוך... אך זה שוב חוזר לאותה נקודה, גם אני, גם את, לא בוחרות בצורך לוותר על שליטה. לו יכולנו לוותר על שליטה ביום יום שלנו לא היינו זקוקות למשהו טוטאלי כל כך על מנת להרגיש שאנחנו מרפות. אז איפה הבחירה? זה כמו להגיד שאדם רעב בוחר לאכול.
Nymphaea​(נשלטת){זיעויה}
לפני 18 שנים • 27 בנוב׳ 2005

ליהי

Nymphaea​(נשלטת){זיעויה} • 27 בנוב׳ 2005
הרי אף אחד לא עומד מולי עם אקדח ומכריח אותי למלא את הוראותיו של אדוני. אני יכולה לסרב. אני יכולה לקום ולעזוב אותו במקרה קיצוני. מכאן שבכל פעם שאני מצייתת לו, אני בוחרת בכך. שלא לדבר על כך שכמו שהוא בחר בי להיות שפחתו, אני בחרתי בו להיות אדוני.
בצורך לא בחרתי. במימוש הצורך, אני בוחרת כל פעם מחדש.
_זילפה​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 28 בנוב׳ 2005

אוהבת להיות שיפחה -סיבה 3

_זילפה​(נשלטת) • 28 בנוב׳ 2005
היום הבנתי משהו שמניע אותי להיות שיפחה, ולחפש אדון מנטאלי, 7-24...

לא סיבה יחידה, ל א סיבה עיקרית אבל ...

הבנתי שיש בי ילדה קטנה שעדין מסרבת לגדול ולהתבגר ולקחת את מלוא אחריות על חיי
ואני כמהה לדמות של מוביל (אב, מאסטר, מנהל) שיניעו ויכוונו את הפעולות שלי, את האנרגיות שלי דמות שתיקח על עצמה את ההחלטות ואת שימת הגבולות.

אחרת - אני נשארת עם כל האחריות וכל ההחלטות... והילדה רוצה להתפנק....