שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

זו לא התחסדות?

מקבי​(מתחלף)
לפני 19 שנים • 12 בנוב׳ 2005
מקבי​(מתחלף) • 12 בנוב׳ 2005
ציטוט: מקבי, תעזור לו להוריד את הגאג אם אתה רוצה שיגיד לך

מה פתאום גאג, כמו מה אני נראה לך?!
נוריתE
לפני 19 שנים • 12 בנוב׳ 2005
נוריתE • 12 בנוב׳ 2005
קווינסי
אף אחד מאיתנו ההורים משני צידי השוט
,
לא רואים בזה "משהו בזוי",בבידיסמ או בדרך החיים שלנו
וזה שאני למשל לא רוצה לראות את הבת שלי בעולם הזה, כמו שכתבתי מהסיבות שיש לי
זה לא ראיה להכללה שכזאת או סיבה.
.
דרך אגב
מי מאלו שהגיבו הם כבר הורים ??

בדיונים קודמים במקומות אחרים בנושא
מצאתי שכל המצדדים כמעט רובן ורובם
עדיין לא נשואים אפילו
וזה קל להשליך לחלל האינטרנט הצהרות מפוצצות ונאורות על פתיחות שכזאת,
ו"לגנות" את אילו שלא מסכימים עם זה (ע''ע "מיתחסדים")
קל
עד שאת מתחילה לגדל אחת/ד משלך.
נוריתE
לפני 19 שנים • 16 בנוב׳ 2005
נוריתE • 16 בנוב׳ 2005
לבנה כתב/ה:
laila חביבה. לשאלתך-אני אמא.

מי עוד???
פעם פרח​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 16 בנוב׳ 2005
פעם פרח​(נשלטת) • 16 בנוב׳ 2005
laila כתב/ה:
לבנה כתב/ה:
laila חביבה. לשאלתך-אני אמא.

מי עוד???



גם אני אמא.
לא יודעת להגיד האם אשמח האם הבת שלי תיכנס לעולם הבדס"מ או לא.
אני מאוד אשמח אם היא תגיע בבגרותה למצב שבו היא מרגישה חופשית לחקור את המיניות שלה ולבדוק דברים שונים שמושכים אותה.
ואם היא שולטת או נשלטת או לסבית או מלכה בתשלום (או צירוף של אלה ואחרים), אני מקווה שזה יהיה מתוך מקום של בחירה אמיתית והחלטה בוגרת, ושזה יהיה משהו שיביא לה אושר וסיפוק.
nerissa​(אחרת)
לפני 19 שנים • 16 בנוב׳ 2005
nerissa​(אחרת) • 16 בנוב׳ 2005
וגם אני אמא, כפי שידוע לך לילה.
לארבע. לא לאחת.

את אומרת שאת לא רוצה לראות את הבת שלך בקטע "מסיבות שלך" ושאת לא עושה הכללות..
אבל באותה נשימה את תוקפת כל מי שיש לו השקפה שונה משלך..
נוריתE
לפני 19 שנים • 16 בנוב׳ 2005
נוריתE • 16 בנוב׳ 2005
נריסה יקירתי
התקפות ו"מיתקפות" , הולכות לשני הכיוונים.
בכל פעם שעלה הנושא הזה באתרי הקהילה השונים
הותקפתי כצבועה ומיתחסדת , על זה שאני "שפחה" רחמנא לצלאן ,לא מוכנה שבתי תהייה בעולם הזה באף אחד מצידי השוט.
ז''א?
זה לגטימי להסכים עם כולם אבל לא לגיטימי להביע דעה אישית שונה, זה כבר נחשב ל"מיתקפה חזיתית".
אני את דעותי לא מסתירה ולא אסתיר רק בגלל שהן לא תואמות קונצנזוס.
יהלום
לפני 19 שנים • 16 בנוב׳ 2005
יהלום • 16 בנוב׳ 2005
אני לא אמא.
אני לא נשואה.
אני בת 23 וחצי.

אני מקווה שתחת הקריטריונים האלו אני "ראויה" להביע את דעתי בעניין.

מיניות קיימת בבנאדם מגיל צעיר יחסית. כיום הגיל בו מתבגרים מתחילים לקיים יחסי מין הולך וקטן, לצערי, לכיוון גילאים שנתפסים בעינינו כגילאי ילדות. גילאים בהם הבגרות הריגשית והנפשית, עדיין לא בשלים להפנים את מלוא המשמעות וההשפעה שיש למיניות (על ביטוייה השונים) על האישיות, התנהגות, וכיוצ"ב. הפתיחות החברתית, המסרים המיניים בכל צעד ושעל, הם אולי רק חלק מהגורמים.

אבל יש הבדל בין עניין הגיל, לבין עניין הנטיה ו/או העדפה המינית.

כשאדם מתוודע למיניות שלו, מתוך מקום של בשלות מסויימת < ומה לעשות אתה לא נולד עם התשובות ביד, את רובן המוחץ אתה לומד מניסיון>, ומגלה שמשהו במיניות שלו שונה או חריג מהנורמות המקובלות בסביבה , הוא נמצא בסיטואציה לא פשוטה.

אני מניחה שכל הורה רוצה שהצאצא שלו יהיה נורמטיבי ככל האפשר "שיהיה לו קל להסתדר בחיים".

ומה קורה כשהילד שלך שונה, או חריג? כשהוא מתנהג אחרת מהנורמות הנהוגות בחברה? שהביטוי העצמי שלו, פורח בתחום שנחשב "אפל", "סוטה", או "אסור" ?

ואם למדת את אותו המחיר שהתחום הזה גובה על בשרך, מבחינת התחבטויות ולבטים, ומה שלא יהיה, והתמודדת עם אותה שונות, ואתה יודע שזה לא פשוט. זה מאוד הגיוני שתרצה לחסוך מהצאצאים שלך את אותה התמודדות. את ההשלכות שלה חווית על בשרך.

אבל אם זה משהו שקיים בילד שלך, לגרום לו להרגיש חרא עם זה, פשוט יתסבך אותו יותר עם עצמו. במקום זה הגב התומך יהיה ביטוי הולם הרבה יותר לאחראיות הורית.
וזה הילד שלכם, וזה קשה אמוציונלית, ותפיסתית, ובטח בעוד דרכים.

אז מה?
זה הילד שלכם! אם זה היה בר שינוי, ניחא (למה שתרצו לשנות את הילד שלם? הוא ברוא בפני עצמו!!!), אבל זה פשוט איך שהוא.

אהבו אותו....

<ודרך אגב, למען הסר ספק, האמירה למעלה היתה מאוד רטורית, ואני בהחלט ראויה! >
נוריתE
לפני 19 שנים • 17 בנוב׳ 2005
נוריתE • 17 בנוב׳ 2005
כתבת יפה.

אבל יש הבדל בין לתת גב תומך אם מגלים,( ובזה אני דוגלת וביני הבת שלי ושלי יש דו שיח דו כיווני וגלוי.תמיד טיפחתי את זה, כי זה חשוב ביחסים הורים ילדים
ילדים לא צריכים לחשוש מההורים שלהם
כי אהבה ותמיכה מצד ההורים היא ללא תנאי.)

לבין הרצון שלך שיהיה או לא יהיה כך או אחרת.

זה לא אומר בהכרח שמה שאני עושה , היא "חייבת" ללכת בעיקבותי.
גם לא אומר לה אף פעם, שאם אי פעם אגלה שהיא כך וכך עשתה תעשה או רוצה.... אז "אוי ואבוי",
זו שיטה טובה להביא פרובוקציות או לגרום לנתק תיקשורתי בלתי הפיך.
לא צריך לעודד דברים מסוימים.
לא צריך "לנטוע" מחשבות בראש,
באשר לאם ואולי ויכול להיות ואז ...לא מקדימים דברים.
החכמה היא במעשים בשטח ולא בדיבורים.
nerissa​(אחרת)
לפני 19 שנים • 17 בנוב׳ 2005
nerissa​(אחרת) • 17 בנוב׳ 2005
laila כתב/ה:
כתבת יפה.

אבל יש הבדל בין לתת גב תומך אם מגלים,( ובזה אני דוגלת וביני הבת שלי ושלי יש דו שיח דו כיווני וגלוי.תמיד טיפחתי את זה, כי זה חשוב ביחסים הורים ילדים
ילדים לא צריכים לחשוש מההורים שלהם
כי אהבה ותמיכה מצד ההורים היא ללא תנאי.)

לבין הרצון שלך שיהיה או לא יהיה כך או אחרת.

זה לא אומר בהכרח שמה שאני עושה , היא "חייבת" ללכת בעיקבותי.
גם לא אומר לה אף פעם, שאם אי פעם אגלה שהיא כך וכך עשתה תעשה או רוצה.... אז "אוי ואבוי",
זו שיטה טובה להביא פרובוקציות או לגרום לנתק תיקשורתי בלתי הפיך.
לא צריך לעודד דברים מסוימים.
לא צריך "לנטוע" מחשבות בראש,
באשר לאם ואולי ויכול להיות ואז ...לא מקדימים דברים.
החכמה היא במעשים בשטח ולא בדיבורים.


הנה הגענו להסכמה, לילה icon_lol.gif

אני מסכימה איתך לגמרי.
אני לא מאמינה שמישהו כאן אמר שיעודד את הילדים שלו לבחור בבדסמ או יחשוף את העולם הזה בפניהם כדי שיתפתו אליו.

אם תחזרי ותקראי את התגובות לעומק תקראי שכתבו בדיוק מה שאת כתבת בזה הרגע.

שבמידה ויתגלה שלאחד הילדים נטיות כמו שלנו, רק אז נתמוך בו. נחלק מהידע שלנו כדי שיזהר במהלכיו.
כשאומרים "עידוד" לא בהכרח מתכוונים לעודד אותו לבחור דרך כזו או אחרת אלא להיות שלם עם עצמו.

אם אני אראה את אחת מבנותיי "אוכלת" את עצמה בגלל שנטיותיה הם לא חלק מהקונצנזוס - אני לחלוטין לא אעודד עוד יותר את ההתחבטויות האלה.

ועוד הבהרה - ראיתי שהתקוממת על כך שהוזכר שבמידה ויתגלה שהילד בעל נטייות דומות לשלי, אני אשגיח/אדריך.

אני מבטיחה לך שהכוונה היא לא שאם אגלה שהבן שלי הוא דום במהותו שאציע עצמי לסשנים כדי שידע איך להצליף icon_lol.gif או שאם הבת שלי תהייה דו מינית כמוני אני אציע לה את עצמי כדי להראות לה טכניקות לעינוג נשים, או שאגיע כמשקיפה לסשנים הראשונים שלה כדי לראות מה הדום עושה לה..

דחילק. לא ברור שהכוונה היא שאתן לה כלים להתמודד עם הצפוי לה? שאסביר לה על הסכנות? שאתן לה טיפים איך לזהות סכנות ושאהייה שם בשבילה עם עצותיי ונסיוני במידה ו"תיפול" במהלך המסע שלה?

אנחנו מזהירים את הילדים שלנו להשתמש בקונדומים, לא ללכת בלילה לבד בחושך ועוד דברים רבים אחרים.
למה זה לא לגיטימי להסביר מה זה SSC או מילת ביטחון או "מלאך" או סימנים של דום מסוכן וכו' במידה ויתגלה והן בקטע??