Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} |
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
תודה על הייחוס - וזהירות עוד לא גרמה לנזק
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} • 24 בדצמ׳ 2005
לדעתי, בתוך הכתיבה של האיש בשחור ו-BODYGUARD מקופלות שתי הנחות:-
1. לשחק לאט ובצורה מדורגת וזהירה זה משעמם. 2. בעלי ניסיון פטורים משגיאות ויכולים לכן ל"חתוך פינות". אני רוצה להתיחס לשתי ההנחות האלו ולהציג את דעתי בנושא: 1. משעמם זו תכונה שנמצאת במוח של מי ששותפים במשחק. די ברור שבתסריט שעליו אנחנו מדברים (סאבית שחדשה לתחום או לפעילות המסוימת שמענינת אתכם) לסאבית לא יהיה משעמם. הרי כל זה חדש לה - גם אתה חדש לה - המוח שלך, הגוף שלך, סגנון המשחק שלך, וגם הפעילות הבדסמית הזו חדשה לה. ואז נשארנו עם האדם השני כמי שמשועמם - אתה, הדום שלה. אני לא מכיר את סגנון המשחק שלך, כי מעולם לא שיחקנו זה לצד זה, אני יכול לתאר את מה שאני מרגיש וחש בסשנים ראשונים - ואני יודע שהוא רחוק משעמום. אני מרגיש התרגשות של ציפיה - סוף-סוף, אחרי כל כך הרבה שיחות ופגישות אנחנו עומדים להתחיל לשחק ביחד - פנים אל פנים, עור מול עור. חשוב לי ללמוד אותה ולהבין אותה - את התגובות המילוליות שלה ואת התגובות הלא-מילוליות שלה. איך היא מגיבה כשיש משהו שנעים לה? איך היא מגיבה כשיש משהו שלא? האם היא מדברת על זה, או רק שומטת את הכתפיים ומצייתת. כך אוכל לדעת מה היא אוהבת בפועל, ומה רק היה פנטזיה לוהטת שהצטננה כשניסינו אותה. חשוב לי להכיר את האדם שמאחורי הכינוי - את השותפה החדשה הזו. ברור לי שאמון ותקשורת לא נבנים ברגע אחד, אלא אבן על אבן, לאט. בשבילי זה חלק ברור ומשמעותי בבניה של מערכת יחסים עם שותפה בבדסמ. בשבילי זה הדבר הכי רחוק משעמום - יש בו שילוב מהנה של ציפיה, לימוד הדדי ומשחק של חתול ועכבר. אולי שעמום הוא סימן אזהרה עבורך שאתה נמצא עם השותפה הלא-נכונה? אולי שעמום הוא סימן אזהרה עבורך, שאין בך את הסבלנות והסובלנות לאדם שאין לו ניסיון במה אתה אוהב, ועדיף שתתמקד בשותפות שיותר מנוסות באותה פעילות? 2. בעלי ניסיון ופטור משגיאות מאז שנת 1999 מגיעים אלי מדי פעם אנשים שנפגעו תוך כדי ועקב משחק שקשור בבדסמ (או ששווק להם על ידי אחרים כבדסמ). יש רק דבר אחד שאני יכול לומר על בעלי נסיון - ברוב המקרים דפוס השגיאות של בעלי ניסיון שונה מדפוס השגיאות של מתחילים. אדם בעל ניסיון עלול להיתפש לביטחון עצמי מופרז או להאמין שהוא מחוסן משגיאות. נדמה לי שכולנו מכירים תחומים אחרים בהם נעשו שגיאות - במרבית המקרים כשהשוגים היו בעלי ניסיון או מומחים, הנזק שנגרם היה קשה יותר. בין אם כי הם מקבלים יותר קרדיט של "תשתקו, הוא/היא הרי מומחים" ובין אם כי המומחים מסוגלים להמשיך לאמין בתפישת שלהם את המציאות גם כשיש סימנים ברורים ביותר של סתירה בין הפרשנות שלהם לבין המציאות חובה עלינו לזכור שהבחירה בתפקיד בדסמי כלשהו איננה מהווה חיסון כנגד שגיאות. מי שפועלים ומתנסים עשו, עושים ויעשו שגיאות. אני יודע שעשיתי ואעשה שגיאות. ההבדל הוא בעצמת הנזק שעלול להיגרם כששוגים - לך או לאדם אחר שהאמין בך. ההבדל בנזק, לדעתי נקבע מכמה גורמים - מודעות של כל השותפים לסכנות, כך שכל אחד ואחת יוכלו להתריע כאשר יש חשש לפגיעה. כך למשל בקשירה - סאב/ית יכולים להתריע אם הם מאבדים תחושה בקצות האצבעות או מרגישים "נמלים מטיילות על העור". הם ישמעו על כך מהדומ/ית שלהם לפני התחלת הסשן, כדי שידעו על מה הם אמורים להתריע. - מוכנות לשמוע ולקבל מאדם אחר שייתכן ויש בעיה. כך מי שקושר/ת יגיב להודעה על הבעיה בבדיקה של מיקום החבלים, זרימת הדם לכף היד והלחץ על גידים ועצבים - במקום להשתיק את השותפ/ה בסיסמאות כמו "אהבה אמיתית משאירה צלקות". גם אם המדובר בהתרעות שווא, חשוב לחזק את הסאב/ית כדי שלא יימנעו מלדווח על בעיה אפשרית ולהרגיע את החרדות. - נקיטה מראש באמצעים שבאים להקטין את היקף הפגיעה. בקשירה, אנחנו לא מתחילים סשן מבלי שיש לנו מספרי חובשים. מספריים אלו מאפשרים לשחרר אדם מכל קשירה בפרק זמן קצר, וללא הסיכונים שבשימוש במספריים או סכינים רגילים. בקשירה אנחנו גם יודעים כי גורם הסיכון השני אחרי קשירות הדוקות הוא נפילות, ולכן אנחנו קושרים אדם כשהוא הכי קרוב למקום בו ייערך הסשן. כשמסתיים סשן, אנחנו נותנים לאדם זמן להירגע ולשרירים שלו/ה להשתחרר לפני שינסו ללכת שוב. במהלך סשן אנחנו יודעים שאסור להשאיר אדם קשור לבד ולכן מצטיידים מראש בציוד כגון בקבוק מים עם קש גמיש. [ תוספת בנושא של ספורט אתגרי בדסמ כאנלוגיה לספורט אתגרי הוא תחום פעילות, שבה כתוצאה ממעשה או מחדל שלך עלול להיפגע השותפ/ה לספורט, פגיעה פיזית או נפשית. כל מי שעסק בספורט אתגרי, כזה שכרוך בסיכון חיים, יודע עד כמה עובדים קשה לבנות ולהבנות את הבטיחות לתוך הספורט. ההבניה נעשית על ידי אמצעים מגוונים: - חוקים, נהלים ותקנות של הספורט כל מי שהיה אי פעם פעיל בספורט כמו טיפוס, גלישה או צלילה זוכרים כיצד הם היו צריכים ללמוד בעל פה בצלילה - מהן בועיות חנקן ומה הן עלולות לעולל לגוף ובאילו תנאים ומה קצב הדקומפרסיה (כדי שלא יגיעו למצב של שיתוק או פגיעה מוחית עקב קצב עליה גבוה מדי בתום צלילה). בטיפוס - לשנן את המנטרה של "עזבת חבל הצלה - הרגת חבר". בגלישה - את מהירות ההזדקרות של הגלשן בתנאים שונים. כל אלו באים להקנות מידע הנדרש כדי להבין את העולם שבו אתה פועל במסגרת הספורט האתגרי,את הסיכונים שכרוכים בו, את אמצעי ההתמודדות ואת מרחב שיקול הדעת. כן - יש שיקול דעת בספורט אתגרי, אך תמיד דואגים להבהיר לך מה יותר חזק משיקול הדעת שלך. שום רמת כישרון הרי לא לחלץ אדם מסיכון שהבשיל, התרחש וכעת האדם (או הקבוצה) אמורים להתמודד מול מערכות שיש להם מעט מאד שליטה כנגדם - חוקי הפיזיקה, הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה האנושיים. - שיטות ניקוד ודירוג בירי מעשי, ספורט של קליעה תחרותית בכלי נשק, ברגע שעברת עבירה בטיחותית, את/ה מקבל ציון "נפסל", גם אם אתה אלוף העולם בתחום והתוצאות שהישגת שברו את השיא. - הבניה של שגרות ותרגולות אחת הדרכים לסייע לאנשים להתמודד עם מצבי לחץ ותקלות היא להבנות תרגולת. כך למשל צוללים לומדים ומתרגלים פעילויות כמו כיצד להוציא מים מהמסיכה (כולל בליעה/נשימת מים והנאום של המדריך על "זה השמפניה של הטבע") - כדי להקטין את ההסתברות לפאניקה כשקורית תקלה. ותזכורת - ההבדל בין ספורט אתגרי לבין אדם חסר אחריות הוא ההבדל בין משלחת לאוורסט לבין "בחזרה מטואיצ'י". משלחת לאוורסט יודעת מראש מהם הסיכונים ומתכננת מערך שלם של פעולות, נהלים, תרגולות וציוד המיועד לאפשר להתמודד איתם. לקחת אנשים למעבה הג'ונגל, למקום שבו המקומיים מזהירים אותך שאסור להיכנס אליו, לחזות במותם של כל אלו שהתלוו אליך - ואחר כך לכתוב ספר ולהפוך לגיבור לאומי - זו כבר חוצפה ישראלית ולא ספורט אתגרי.] [ תודה מיוחדת לאיש בשחור על שהוא מעביר על שמי בטאבו את הגישה שטוענת שבבדסמ עדיף לאט ובטוח מאשר לקפוץ מראש הצוק בעיניים עצומות. לי נדמה שיש עוד כמה אנשים שמאמינים בגישה זו, וחיים לפיה - חלקם הגיעו לתחום שלנו אי-אלו שנים לפני וחלקם אחרי, אין זה עושה אותי או אותם יותר או פחות צודקים. ] |
|
aka BODYGUARD |
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
aka BODYGUARD • 24 בדצמ׳ 2005
מיסטר קאפ..
מה שבינך ובין האיש בשחור בענייני טאבו- תפתרו לבד. לגביי - אתה שוגה בהנחות היסוד שלך, כי בחרת להתייחס לצד אחד של הדברים ולא לכל מה שאמרתי. האיש בשחור ואני לא פוסלים שום דרך- וזה מה שניסינו להעביר כמסר. ברגע שיש פסילה מובנית מראש- אין לי באופן אישי BDSM. אני משתדל לזרום , ללכת עם, ולא לקחת ספר חוקים שמישהו אחר כתב... זה ה- BDSM שלי. כתבת המון ואני מקווה שלך הדברים היו מובנים, לך לפחות. מתוך ניסיון דל של 15 שנות BDSM אוכל לומר לך באופן אישי ולאחרים באותה נשימה.. ל-BDSM אין ספר (למעט הספר של מאסטר יקיר ידידי..) וכל אחד כותב את הספר שלו. נושא השירשור היה שונה לדעתי , וכבר ענינו עליו. סופ"ש נעים לכולם. |
|
cai |
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
שאלה לכחולית
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
cai • 24 בדצמ׳ 2005
האם התגובה שלך הייתה שונה אם מי שביקש ממך לחכות ערומה הייתה אישה?
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} |
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
ומה עם התיחסות ענינית?
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} • 24 בדצמ׳ 2005
ציטוט:
יש משמעות מלאה למוכרות של אותו דום בקהילה, ואני מניח שאם שמו הולך לפניו, הוא יוכל לקצר הליכי פרוצדורה. בספורט האתגרי, כפי שתיאר אותו האיש בשחור, אותו אדם שטורח ללמוד אתהמסלול ולתכנן אמצעי בטיחות ודרכי מילוט ייחשב לפושע אם ייקח איתו לדרך אדם שאיננו ברמה קרובה של מוכנות. "לקצר הליכי פרוצדורה" נשמע לי כמו רציונליזציה שמכסה על המשפט "אני אדון בעל ניסיון, אז את יכולה לסמוך עלי". נדמה לי שזה בדיוק היה המשפט שאיתו התחיל השרשור - אדם שטוען שהוא בעל ניסיון מנסה להאיץ במישהי לעשות משהו שלא נראה לה, וטוען שככה זה בבדסמ. יש לא מעט אנשים שמסתובבים בקהילה שלנו עם שנים רבות של ניסיון או לפחות ותק בקהילה - חלקן גרמו וגורמים נזקים חמורים לסאבים וסאביות. לא מזמן ראינו כאן אדון שהיה כל כך עסוק באגו שלו ובשכנוע עצמי שהסאבית שלו היא מאזוכיסטית קיצונית - שהוא כמעט פירק אותה באותה צורה שבה הוא פירק את הסאבית הקודמת שהיתה איתו במערכת יחסים ארוכה. אותו אדם גם נהנה מחוג חברים רחב כאן ואף מסאביות שכתבו בשבחו ותיארו אותו כדום משכמו ומעלה. (ושום דבר כנראה לא מונע מאותו אדם להסתובב בכינוי חדש בפורום אחר ולחפש את הסאבית הבאה, שכנראה תגיע לאותן תהומות ותובנות של הקודמות, לאחר שתשלם מחיר אישי דומה). ציטוט:
כתבת המון ואני מקווה שלך הדברים היו מובנים, לך לפחות. מתוך ניסיון דל של 15 שנות BDSM אוכל לומר לך באופן אישי ולאחרים באותה נשימה.. ל-BDSM אין ספר (למעט הספר של מאסטר יקיר ידידי..) וכל אחד כותב את הספר שלו. נושא השירשור היה שונה לדעתי , וכבר ענינו עליו. לא ראיתי התיחסות ענינית שלך לטיעונים העליתי, רק הסתמכות בלוגיקה מעגלית על הניסיון שלך. מצטער, אותי זה לא משכנע... [ וקצת חומר מקצועי על שגיאות והתמודדות עם שגיאות:- http://www.mdpme.com/REASON.HTM http://mentalmodels.mitre.org/Contents/NDM5_Chapter.pdf שאולי יתנו תובנות נוספות למי שמתענינים בנושא יותר לעומק ] |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
Re: שאלה לכחולית
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
מיתוסית(שולטת) • 24 בדצמ׳ 2005
cai כתב/ה: האם התגובה שלך הייתה שונה אם מי שביקש ממך לחכות ערומה הייתה אישה?
אין ספק שהייתי חשה בטוחה קצת יותר, אבל אני מאמינה שעדיין לא הייתי עושה את זה ולא רק מסיבות בטיחותיות, אלא כי אני מאמינה שרצוי להכיר קודם אחד את השני קצת ולדבר, לראות מי הבנאדם מאחוריי הקול והמילים. כבר קרה לי שנפגשתי עם סאב בפאב, השיחה שמה והיה לנו נוח יחד ואז הלכנו לעשות סשן. הייתה לי התרשמות טובה ממנו ובנוסף חברה טובה שלי מכירה אותו, אז חשתי בטוחה יותר. אבל לעשות את זה "על עיוור", נשמע לי לא כל כך טוב. |
|
aka BODYGUARD |
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
מיסטר קאפ...
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
aka BODYGUARD • 24 בדצמ׳ 2005
זה בסדר ידידי...אין לי שום נטייה לכיוונך ולכן איני מוטרד שלא שוכנעת...
ואם אתה חושב ידידי שאנו בכנסת- שוב הינך טועה. אני אציג את דעתי, אתה את שלך... שכל אחד יבחר בדרכו שלו, בשמחה כייף וחיים מאושרים. פרט לכך: אם הכחולה היתה מרגישה נכון היא היתה ממתינה כסויית עיניים עירומה , על 8, או עם עמידת ראש... היא לא הרגישה שלמה כי האינטואיציה עצרה אותה. ואם האינטואיציה היתה אומרת לה ללכת עם זה? היכן ההתרגשות הגדולה שלא היתה נמנעת??? וזו מהות הפוסט שנפתח, לא מה אתה או אני היינו בוחרים.. אז ידידי מר קאפ, המשך בפילוסופיה הנאורה ובמילים הגבוהות... גם זה לא פסול בעיניי, אגב.. |
|
open-mind |
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
לא טעית בכלל
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
open-mind • 24 בדצמ׳ 2005
טעות יחידה שעשית זה שהמשכת לדבר איתו אחרי שהוא אמר לך לעשות דבר כזה כבר בשיחה הראשונה....
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} |
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
נראה לי שאתה לוקח את זה מאד אישי, BODYGUARD
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ} • 24 בדצמ׳ 2005
נדמה לי שעדיף שהדיון הזה יישאר עניני, ולא יהפוך לעוד שרשור של "הבדסמ שלי יותר גדול מהבדס שלך".
עדיין לא שמעתי שום הסבר כיצד כל אותן שנים של ניסיון מחסנות אדם משגיאות או מתקלות. עדיין לא שמעתי איך אדם שהוא מומחה לספורט אתגרי מתעקש לקחת איתו למסע אתגרי אדם בלי רקע והכנה, אדם שיהיה תלוי בו בדיוק כפי שהוא יוכל להיות היחיד שיסיע למומחה במקרה חרום (אם נשתמש באנלוגיה שהוצעה כאן). וזכותך לומר משהו מעולם לא היתה שונה מהזכות שלי, BODYGUARD. |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
Re: מיסטר קאפ...
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
מיתוסית(שולטת) • 24 בדצמ׳ 2005
BODYGUARD כתב/ה: זה בסדר ידידי...אין לי שום נטייה לכיוונך ולכן איני מוטרד שלא שוכנעת...
ואם אתה חושב ידידי שאנו בכנסת- שוב הינך טועה. אני אציג את דעתי, אתה את שלך... שכל אחד יבחר בדרכו שלו, בשמחה כייף וחיים מאושרים. פרט לכך: אם הכחולה היתה מרגישה נכון היא היתה ממתינה כסויית עיניים עירומה , על 8, או עם עמידת ראש... היא לא הרגישה שלמה כי האינטואיציה עצרה אותה. ואם האינטואיציה היתה אומרת לה ללכת עם זה? היכן ההתרגשות הגדולה שלא היתה נמנעת??? וזו מהות הפוסט שנפתח, לא מה אתה או אני היינו בוחרים.. אז ידידי מר קאפ, המשך בפילוסופיה הנאורה ובמילים הגבוהות... גם זה לא פסול בעיניי, אגב.. השאלה היא האם הדיון חרג מהמקרה הפרטי שלי או מדבר ככלל על פגישות ראשונות מסוג זה ודרך ההתמודדות של הסאביות כשהדום מציע את זה, במידה והן מעוניינות בכך או לא? |
|
גלתיאה |
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
לפני 18 שנים •
24 בדצמ׳ 2005
גלתיאה • 24 בדצמ׳ 2005
אני לא בטוחה שאינטואציה היא כלי שאפשר לבטוח בו כמדד.
אני יודעת שלי אישית היו מקרים שהאינטואציה לא הוכיחה את עצמה. לכן אני אהיה זהירה ולא אסתמך עליה כמדד יחיד. כשמדובר בבטחון הפיזי שלי אני אעדיף להשתמש גם בשכל הישר שלי. |
|