Morticia
|
לפני 18 שנים •
5 בפבר׳ 2006
יהלום יקרה, איזו חמודה את...
מישהו בכלל יכול להטיל ספק בהיותך אישה?? גם צ'יטה וגם אני התכוונו לדבריה של ohking, במקרה זה יצא ישר אחרי הדברים שלך... בדבר אחד היא צודקת - המילה הכתובה לפעמים מטעה... שיהיה לך יום נפלא! 
|
|
|
The Shield(שולט)
|
לפני 18 שנים •
5 בפבר׳ 2006
אגו הוא לא חלק מאיתנו אגו הוא אשליה שגורמת לנו לרצות דברים ולעשות דברים שכלל אינם נחוצים לנו ולאושרינו. לדוגמה אדם שבגלל האגו נכנס לחובות כדי לקנות אוטו גדול. נהיה אומלל בגלל תביעות האגו. אנחנו זה לא האגו כאנחנו נהנים מאהבה מעשיה ומנתינה אין לנו צורך באגו האגו רק יכול להפריע לנו להנות מהדברים האלו. כל דבר שיעשה ללא האגו יעשה טוב יותר ובשלמות.
|
|
|
ליהי_(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
6 בפבר׳ 2006
יהיה הרבה יותר פשוט לא להתבלבל בין מונחים פסיכולוגיים שונים אם נקרא לנושא הדיון "גאווה עצמית" ולא "אגו", כי הרי זו כוונת הכותבת.
גאווה עצמית היא מנגנון הגנתי, לפעמים הוא שומר עלינו, לפעמים הופך אותנו לפגיעים פי כמה, לפעמים פוגע בסובבים אותנו ולפעמים בנו. אז עד איזו נקודה ניתן לוותר על גאווה עצמית ומול מי? עד אותה נקודה בה את מרגישה בטוחה שלא להתגונן בפני האדם שמולך, בין אם זה הדום שלך, או זה שמאחורייך בתור לבנק. |
|
|
|
The Shield(שולט)
|
לפני 18 שנים •
6 בפבר׳ 2006
ליהי_ כתב/ה: יהיה הרבה יותר פשוט לא להתבלבל בין מונחים פסיכולוגיים שונים אם נקרא לנושא הדיון "גאווה עצמית" ולא "אגו", כי הרי זו כוונת הכותבת.
גאווה עצמית היא מנגנון הגנתי, לפעמים הוא שומר עלינו, לפעמים הופך אותנו לפגיעים פי כמה, לפעמים פוגע בסובבים אותנו ולפעמים בנו. אז עד איזו נקודה ניתן לוותר על גאווה עצמית ומול מי? עד אותה נקודה בה את מרגישה בטוחה שלא להתגונן בפני האדם שמולך, בין אם זה הדום שלך, או זה שמאחורייך בתור לבנק. ליהי ומה ההגדרה שלך לאגו |
|
|
|
ליהי_(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
6 בפבר׳ 2006
דני D כתב/ה: ליהי_ כתב/ה: יהיה הרבה יותר פשוט לא להתבלבל בין מונחים פסיכולוגיים שונים אם נקרא לנושא הדיון "גאווה עצמית" ולא "אגו", כי הרי זו כוונת הכותבת.
גאווה עצמית היא מנגנון הגנתי, לפעמים הוא שומר עלינו, לפעמים הופך אותנו לפגיעים פי כמה, לפעמים פוגע בסובבים אותנו ולפעמים בנו. אז עד איזו נקודה ניתן לוותר על גאווה עצמית ומול מי? עד אותה נקודה בה את מרגישה בטוחה שלא להתגונן בפני האדם שמולך, בין אם זה הדום שלך, או זה שמאחורייך בתור לבנק. ליהי ומה ההגדרה שלך לאגו "אגו" לפי פרוייד הוא "אני", החלק מודע לנו ביותר באישיות. הוא הווסט בין ה"איד" שהוא המקור לדחפים האגרסיביים שלנו לבין ה"סופר אגו" שהוא מידות המוסר והנורמות החברתיות שהפנמנו. ההגדרה שלי ל"אגו" זהה כמו שההגדרה שלי ל"סיר" תהיה זהה להגדרתו של אליעזר בן יהודה. העניין הוא לא הגדרה אלא השם שתיתן לדברים, אם מדובר ב"אגו" לפי פרוייד אז הוא הגדיר את הנושא באופן יוצא מין הכלל, אם מדובר ב"אגו" המממ... עממי יותר, שמתייחס לגאווה עצמית אז כמו שכתבתי: גאווה עצמית היא מנגנון הגנתי, לפעמים הוא שומר עלינו, לפעמים הופך אותנו לפגיעים פי כמה, לפעמים פוגע בסובבים אותנו ולפעמים בנו - זה מאוד פשוט, ככל שתתעסק יותר בגאווה העצמית שלך כך תרגיש יותר שהיא נפגעת כי המציאות לפעמים מפרגנת ולפעמים לא ואת הכל צריך לקחת בפרופורציות. מצד שני גם לא טוב להיות נטול גאווה עצמית, גם כשההערכה העצמית שלך בסדר גמור. בגאווה עצמית יש גם סיפוק רב ברגעים של הישגים ואין צורך לוותר עליו כל עוד לגאווה הזו פרופורציות שלא משפיעות לרעה בהיבטים אחרים. |
|
|
|
The Shield(שולט)
|
לפני 18 שנים •
7 בפבר׳ 2006
ליהי_ כתב/ה: דני D כתב/ה: ליהי_ כתב/ה: יהיה הרבה יותר פשוט לא להתבלבל בין מונחים פסיכולוגיים שונים אם נקרא לנושא הדיון "גאווה עצמית" ולא "אגו", כי הרי זו כוונת הכותבת.
גאווה עצמית היא מנגנון הגנתי, לפעמים הוא שומר עלינו, לפעמים הופך אותנו לפגיעים פי כמה, לפעמים פוגע בסובבים אותנו ולפעמים בנו. אז עד איזו נקודה ניתן לוותר על גאווה עצמית ומול מי? עד אותה נקודה בה את מרגישה בטוחה שלא להתגונן בפני האדם שמולך, בין אם זה הדום שלך, או זה שמאחורייך בתור לבנק. ליהי ומה ההגדרה שלך לאגו "אגו" לפי פרוייד הוא "אני", החלק מודע לנו ביותר באישיות. הוא הווסט בין ה"איד" שהוא המקור לדחפים האגרסיביים שלנו לבין ה"סופר אגו" שהוא מידות המוסר והנורמות החברתיות שהפנמנו. ההגדרה שלי ל"אגו" זהה כמו שההגדרה שלי ל"סיר" תהיה זהה להגדרתו של אליעזר בן יהודה. העניין הוא לא הגדרה אלא השם שתיתן לדברים, אם מדובר ב"אגו" לפי פרוייד אז הוא הגדיר את הנושא באופן יוצא מין הכלל, אם מדובר ב"אגו" המממ... עממי יותר, שמתייחס לגאווה עצמית אז כמו שכתבתי: גאווה עצמית היא מנגנון הגנתי, לפעמים הוא שומר עלינו, לפעמים הופך אותנו לפגיעים פי כמה, לפעמים פוגע בסובבים אותנו ולפעמים בנו - זה מאוד פשוט, ככל שתתעסק יותר בגאווה העצמית שלך כך תרגיש יותר שהיא נפגעת כי המציאות לפעמים מפרגנת ולפעמים לא ואת הכל צריך לקחת בפרופורציות. מצד שני גם לא טוב להיות נטול גאווה עצמית, גם כשההערכה העצמית שלך בסדר גמור. בגאווה עצמית יש גם סיפוק רב ברגעים של הישגים ואין צורך לוותר עליו כל עוד לגאווה הזו פרופורציות שלא משפיעות לרעה בהיבטים אחרים. היי ליהי לכל אחד מאיתנו הגדרות שונות למושג אני, אגו, והסיבה היא שאין הסכמה על המושגים האלו ואף אחד לא יודע באמת מה המושג אני. לצורך הדיון אני מקבל את ההגדרה שלך של אגו כגאווה עצמית. ובמקרה הזה אפשר ורצוי להיות נטול גאווה עצמית לחלוטין ועם זאת להשאר עם אמונה ביכולות שלנו מעצם היותינו בני אדם ומהאמונה שלכל אדם יש כוחות אדירים. בעיני האגו הוא רק מעמסה על היכולת שלנו לראות את הדברים כפי שהם. |
|
|