מחיר ההתמסרות הטוטאלית

נוריתE • 16 בפבר׳ 2006

התמסרות טוטאלית יכולה להביא במיקרים הקיצוניים לאבדן אישי טוטאלי
ומה עושים אז?
מי ישאר שמה כדי לאסוף את השברים?

איימי_​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2006

כן ליילה, זה בדיוק החשש שלי. שכאשר ה "הוא" ילך, לא תשאר "אני" בכלל. היא יכולה להביא לאובדן הכל, כולל השפיות.

הלו הלו

Yosefus​(שולט) • 16 בפבר׳ 2006

כולל השפיות ? את לא טיפ טיפה נסחפת ?
אולי את קצת יותר חזקה ממה שנדמה לך ?

Re: הלו הלו

איימי_​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2006

אתה יודע מה, יוספוס? יש דברים שלא מהמרים עליהם. שפיות זה אחד מהם. או שאני מתמסרת לגמרי, או שלא. או שאני מסירה כל אחיזה מהמושכות, או שלא.

אי אפשר לוותר לגמרי על שליטה, ובה- בעת להחזיק עדיין בקצת ממנה. זו דעתי לפחות.

אמרה פעם ליילה חכמה אחת- "להתמסר מבלי לאבד את האני- העצמי".

שלמות

חתולהמנומרת • 16 בפבר׳ 2006

היתכן שאדם יוותר על עצמו בכללותו?
היתכן שאדם ימסור את כולו לאחר מבלי לתת את הדעת על כך?
הרי לכולנו יש אינסטינקטים שחנן אותנו הטבע.... לחוש.. לדעת מה טוב בשבילנו ומה לא...מצבים שלא תמיד ברורים לצד מנגד ובהחלט חובתנו לתת את הדעת עליהם.
להתריע על כך ..לאותת וגם לא להסכים כשאנו חשים שסכנה בעורפנו...
הרי האדם הכי קרוב לנו הוא "עצמנו" הוא יודע מה טוב לנו,
הוא חש אותנו ..הוא בתוכנו עם כל הכבוד לאדוננו.....ואם נוותר עליו ויתרנו על עצמנו לחלוטין..מצב שגובל אכן באי שפיות..מצב שלדעתי אף אדון לא יקח עליו אחריות ...
לכן צריך להפעיל שיקול דעת..
כפי שנאמר כאן אני מסכימה שאין מצב כזה " טוטאליות" יש התמסרות עם גבולות
יש הבנה...יש כבוד בין שניים .....וגם כשיש חילוקי דעות זה בסדר ...כל החיים לומדים

צ'יטה​(שולט) • 16 בפבר׳ 2006

באמונה שלי, צריך לבחור בקפדנות את זה שמתמסרים אליו. ויש שם עניין מי הוא, ואיך הוא שולט.
בתפיסתי, השליטה באה ממקום של כבוד, ממקום של לבקש מהנשלטת, להיות שם גם, להביא לידי ביטוי את אישיותה. ומהמקום הזה להפקיד עצמה, בסשנים. ומחוץ להם, לחזור להיות אדם חושב, שוקל, האם הגבולות שנפרצו אכן צריכים היו. ואין בזה בכדי לפסול את הביטחון שמפקידים נשמתך בידי אדונך. שסומכים עליו.
לכאורה יש פה סתירה, אבל לא.
זה שביל זהב כזה, שמאד קשה ללכת בו מבלי למעוד. צריך שולט מאד עוצמתי, שלא נבהל בנקל, שלא "מפחד" להיות אנושי. שלא "מפחד" לשאול לדעת נשלטתו וצרכיה.
זה קו דק מאד, שמאד קשה להלך עליו בעוצמה.
אני מכיר שיש מקום כזה. שזה אפשרי. יש מקום של שליטה עם עוצמה גדולה ביותר, ושעדיין, מכילה התעניינות אמיתית בצרכים. התעניינות אמיתית בשפחה שהיא לא נרצעת, מחוץ לגבול הסשנים. שהיא אדם, ראוי מאד, ולא שווה פחות בכלל. נהפוך הוא אפילו, יש לי הערצה גדולה מאד לאלה המסוגלות להתמסר ממש ואפילו רוצות בכך. אני לא יודע להיות שם ממש.
הערצה לסאביות, מכל ליבי.
ושם, במקום הזה, יש לי תפקיד בתור שולט. אבל אין זה אומר שאני לא טועה. אין זה אומר שאני לא מתלבט. אין זה אומר שאני מבטל את אישיותה של זו שמולי. נהפוך הוא. אבל אני שולט בה בגאון. זה שם המשחק. מהמקום העוצמתי של לא לפחד מלהיות אנושי.
ואני רואה פה שולטים באתר, שהם בדיוק כאלה, אפילו הרבה יותר ראויים ממני. והערצתי נתונה להם. זה מקום בעל ערך.
תבחרו נכון את השולט שלכן, ולא תוותרו על כלום מעצמכן. רק תקבלו, על ידי נתינה והתמסרות מוחלטת.

...

בל{SK} • 16 בפבר׳ 2006

ההתמסרות הטוטאלית, אם רוצים אותה, צריכה להיות איטית והדדית.
אני לא רואה אפשרות שאני אהיה מסורה למישהו שלא מסור אלי.

אני חושבת שגם חשוב להיות מאוד רגישים לעצמך,
חשוב לוודע שהשולט בך מכיר אותך טוב ומקבל אותך כמו שאת,
אם יש משהו שאני עושה במשך 30 שנה, אולי זה מה שנכון לי,
אני לא מחפשת שולט בשביל להשנות,
אני מוכנה להשתנות עם גבר שאני אוהבת אותו,

טוטאליות, רק לדעתי, צריכה להיות במקום שיש המון אהבה, בשני הצדדים.

לבל

צ'יטה​(שולט) • 17 בפבר׳ 2006

התמסרות טוטאלית חייבת להיות הדרגתית. אי אפשר להגיע לכך מהר. היא גם חייבת להיות הדדית. נשלטת מקבלת ים מהשולט שלה, וזקוקה לזה. יש בו במידה רבה דלק עבורה, במסע ההתמסרות.
לא צריך להשתנות בשביל אף אחד חוץ מעצמך. השליטה לדעתי לא עוסקת בלהשתנות כבן אדם.
השליטה עוסקת, בלפתח צד מסויים של האישיות. צידה של ההתמסרות. לדעתי לומדים שם גם איך לשלוט על הדרך. השליטה עוסקת בלעמת אותך עם פחדים שלך, לא כדי לשנות אותך, אלא כי שם טמונה העוצמה. במקוריות, בחדירה לעומק, בדחיקת הגבולות. אם תפעלי בתוך הגבולות שאת מכירה, ישעמם לך שם בסשן, לא תרגישי נשלטת באמת. השולט צריך לדחוק את הגבולות שלך למקום שלא האמנת קודם שתגיעי אליו, כל הזמן. ובכדי להגיע לשם באופן בטוח, צריך לחדור לנשמתך, לדעת איפה נקודות ההפעלה שלך.
אומרים שבי די אס אם עושים מאהבה או לא עושים בכלל. אני חושב שניתן להסתפק בפחות מזה. אפשר להיות שם גם ממקום של הערצה לאישיות האדם שמולך, גם עם חיבה עמוקה מאד, גם עם מילוי צורך שלך להשלט בצורה טובה מאד.
בכדי להגיע לרמות ממש גבוהות של הטוטאליות, נדרש זמן, ולא מעט. אהבה גדולה ועצומה, מביאה למקומות יותר ויותר רחוקים.
בהצלחה במסע

לחתולה שלי

ממתין בסבלנות​(שולט) • 17 בפבר׳ 2006

כשאת עומדת עירומה...חנוטה, עינייך קשורות, ידייך קשורות..רגלייך קשורות..

נאבקת לשמור על שיווי משקלך..

מאבדת קשר עם הסובב אותך..

ואת רק מרגישה אותי מסתובב סביבך..
מריחה את ריחי..חשה את הבל נשימתי הנושפת על עורפך..
שפתי מרפרות על צוארך..
שערותייך סומרות...
מחשבותייך מרחפות אל הלא נודע..
חשה את הפחד..את הסקרנות..

ואז....אני עושה בך ככל העולה על רוחי..

ואינך יכולה לסרב..אינך יכולה לומר מילה..
אינך מסוגלת לזוז..

תלויה כל כולך בחסדיי..בטוחה בי כי אשמור עלייך..
שמה נפשך בכף ידי..

האם אין זה הרגע של ההתמסרות הטוטאלית?
האם ברגע שנתת לי לחנוט אותך..
לא התמסרת טוטאלית?
לדעתי כן..

אף לא אחד ישכנעני אחרת..
ועל זה אמרתי ההתמסרות הטוטאלית היא ברגע..שהחלטת.

כתבת יפה בבלוג שלך..
שצללת..ועלית..והכל במעשי בליטופי באהבתי

אחר כך..
זו את..
נטולת טוטאליות

Re: הלו הלו

עינבר • 17 בפבר׳ 2006

רציתי לכתוב מניסיון אישי, שלא , היא לא מגזימה!

וזה ממש לא משנה עד כמה היא חזקה ושפויה לפני ההתמסרות,
התמסרות טוטאלית פירושה ויתור על תעצומות הנפש שלך,
מי שעושה את זה , עושה את זה כי זה צורך ועונג שלה להיות שם.
יכול להיות לזה מחיר, אם השולט יעלם, זה יקח זמן רב להשתקם.
ואם זאת, היום, אחד הדברים שמטרידים אותי יותר מכל,
הוא האפשרות שלא אעיז לחזור ולהתמסר בכל נפשי וגופי לגבר.
מצד שני, לא אתמסר לגבר, שמחיר הויתור גבוהה מדיי,
שאין לא את הכוחות הנפשיים למלא אותי ולהותיר אותי שלמה,
שאיננו מאוהב בי, ראשית כמו שאני ויש לנו חלומות משותפים.