| galia(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
תראי איימי, אני לא מקושרת לאף אחד כאן. לא יודעת מה חושבים או מה אומרים. מה שכן אני יודעת זה שיש המון צביעות בין האנשים (כמו בהרבה מקומות בחיים). אנשים אשכרה כותבים משהו וחושבים דבר אחר-כדאי שתתעוררי. לפעמים שאלות אמיתיות יכולות להצטייר כארס , מסכימה איתך. אני רק רוצה לידע אותך בתכונה מיוחדת שלי. יש לי תכונה כזאת שדברים שאני אומרת היום ונראים לא טוב, מקדימים את זמנם בהרבה.
עוד דבר קטן איימי. האנטלגינציה שלי גם הרגשית לא מוטלת בספק. |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
galia כתב/ה: תראי איימי, אני לא מקושרת לאף אחד כאן. לא יודעת מה חושבים או מה אומרים. מה שכן אני יודעת זה שיש המון צביעות בין האנשים (כמו בהרבה מקומות בחיים). אנשים אשכרה כותבים משהו וחושבים דבר אחר-כדאי שתתעוררי. לפעמים שאלות אמיתיות יכולות להצטייר כארס , מסכימה איתך. אני רק רוצה לידע אותך בתכונה מיוחדת שלי. יש לי תכונה כזאת שדברים שאני אומרת היום ונראים לא טוב, מקדימים את זמנם בהרבה.
עוד דבר קטן איימי. האנטלגינציה שלי גם הרגשית לא מוטלת בספק. מתוקה, לא קשור בכלל ל "צביעות". מציעה שתבדקי את עצמך, ואיזה עניינים יש לך עם המושג. להתעורר? תני לי לדאוג לעצמי, אם אמנם דאגה היא זו המניעה אותך (איכשהו אני בספק...) ולגבי שאלות אמיתיות- יקירתי- יש דרך לשאול "שאלות אמיתיות" ויש דרך להתנסח. לגבי האינטלגנציה שלך- סבבה גליה. לא נדון בה באמת. לא יפה. |
|
|
| galia(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
מאחר ואת יורדת לפסים אישיים, אין לי יותר עניין להתכתב איתך בנושא הזה. בכל מקרה, מבטיחה לך להגיב בכל אחד מהשרשורים שתפתחי, כפי שיראה לי.
תמסרי ד"ש לחברים 
|
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
galia כתב/ה: מאחר ואת יורדת לפסים אישיים, אין לי יותר עניין להתכתב איתך בנושא הזה. בכל מקרה, מבטיחה לך להגיב בכל אחד מהשרשורים שתפתחי, כפי שיראה לי.
תמסרי ד"ש לחברים יופי גליה- את מבטיחה להכנס בי בכל שירשור שאפתח? איזו חמודה! חברים... עכשיו אני כבר סקרנית. לא תגלי לי מי החברים שלי שבגללם הכרזת עלי איזו מלחמה מבלי להכיר אותי בכלל? פסים אישיים... ילדותי להגיד את זה, אבל "את התחלת" מתוקה. מי שמכיר אותי יודע שתגובות מתלהמות או תוקפניות/ להכנס באנשים- ממש לא הסגנון שלי. |
|
|
| galia(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
איימי, תקראי לעומק את השרשור, לא הכל אפשר להסביר. בכלל לא מכריזה מלחמה ולא אכנס בך. כתבתי שאגיב כפי שיראה לי.
|
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
galia כתב/ה: איימי, תקראי לעומק את השרשור, לא הכל אפשר להסביר. בכלל לא מכריזה מלחמה ולא אכנס בך. כתבתי שאגיב כפי שיראה לי.
יו... עברת לטקטיקה שלי של להשתמש באותו סגנון תגובות?... יפה 
אני באמת מקווה שלא "תכנסי בי". לא נעים ככה... 
תגידי- מה עושים כדי לקבל ממך איזו תגובה אוהדת שלא קשורה ל... חברים שלי? אני נורא רוצה. |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
איימי_ כתב/ה: BODYGUARD כתב/ה: אני רק מנסה להבין למי את פונה בעצם.....
ואם כבר כזו ישירות- מדוע לא תאמרי מי האיש שאת חפצה ברצפה שמתחת לנעליו... למה נדמה לך שאני פונה למישהו ספציפי בכלל? מה שנכתב הוא קטע ספרותי. מה ממנו הוא מציאותי ומה פנטזיה- זה לשיפוט הקוראים. לא הורסים יצירה! (טוב, לא לרדת עלי. יודעת שזה לא ש"י עגנון, אבל בכל זאת...  )לקחתי את דבריי חזרה ומתנצל... לא הבנתי בבסיס את הכתוב. סורי... |
|
|
הקול(שולט)
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
Re: צר לי איימי_ כתב/ה: הקול כתב/ה: מצטער איימי, לא כרגע....
 שיט!  אל תקחי את זה קשה איימי, כל כלבה בא יומה
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
Re: אף אני שפחה שלך איימי_ כתב/ה: אף אני שפחה שלך. אף אני. שורה ארוכה של נשים עומדות כאן, סביב הבריכה. מחכות שתשתמש בהן. גופן הוא רק כלי לרצונך. נפשן, מוחן... רכושך.
אף אני שפחה שלך. אף אני. קעקע על גופי מספר מסחרי, בר קוד. אף אני. כשאתה לוקח אותי, כשאתה משתמש בי, גופי נוסק לאורגזמה גופנית, נפשי וליבי נוסקים לשמיים. אף אני שפחה שלך. אף אני. מתחננת לפניך בדמעות, בכאב, מתרפסת... זוחלת לפניך, מלקקת בלשוני את הרצפה עליה אתה דורך. אף אני שפחה שלך. אנא היה אדוני. אנא- קח אותי מעצמי. אני מנסה להחזיר את הנושא המקורי לפוקוס...אנשים מתבדרים פה שחבל על הזמן. חברים, ידידים, מכרים וסתם עוברים ושווים: איימי חשבה, התאמצה, העלתה משהו על הכתב...משהו מתוכה. אין לאף אחד (כמעט) מה להגיד על מה שכתוב, ולא על מי שכתב את זה ועל כוונותיו הנסתרות (או לא?) מעניין \ לא מעניין, עושה לי \ דוחה אותי, ולמה? מה שאני מוצא פה זה שבתחילה יש היטמעות בקהל של סאביות, יש לה רצון לא להיות ייחודית, לא להיות האחת, (רצון נדיר, לדעתי...רובנו רוצים להיות היחידים לבני זוגנו, ואם לא היחידים - אז לפחות להיות מובחנים, מובדלים משאר ה'הרמון'...לא זכור לי אי פעם שקראתי על רצון להעלמות, להטמעות בתוך עדר) וההיטמעות שלה נמשכת עד לאיון המוחלט של עצמה. היא איננה עוד היא - יש רק כלי בצורתה. אימי הביאה את פנטזיית ההחפצה לגבול קיצוני - לא רק חפץ, כמו שחלקכן מפנטזות, אלא חפץ זהה לאחרים, בלתי מובחן מהשאר. |
|
|
|
גלתיאה
|
לפני 18 שנים •
9 במרץ 2006
אני רואה את זה קצת אחרת- יש כאן הכרה של מישהי שהיא חלק מ, היא מבינה ומקבלת את זה,
אבל היא כן מבקשת שיראה אותה. העובדה שהיא רק חלק מ גם מעצימה את אותו הכוח של הדום בהרגשה הפנימית של הכותבת. אני חושבת שהקטע מבוסס דווקא על הרצון הזה שכן יראה אותה מבין כולן, לפחות לקצת. |
|
|