שובניזם זה סקסי?

Re: שובניזם זה סקסי?

מייקל ג'קסון​(לא בעסק) • 14 באפר׳ 2007

את הטבע לא תשני .נכון גברים טיפשים במובן שהם יהרגו בישביל האגו ונשים לא.גברים אלימים פראים לא היגיינים ילדותיים ,בכול זה אתן עולות עליינו.


אבבבבבבבל גדול מאוד אז למה פיתחנו את כול העולם בימיוחד שמאה שנה אתן חופשיות?


כי באופי של הגבר יש את ההיתלהבות הילדותית והתעוזה שאין באשה החולמת בעקיץ.
נכון אתן יודעות לשמר מה שקיים וגם לשפר.נכון בתפקידי ניהול אתן תותחיות ,אך אתן לא יוצרות כלום.מה לעשות כול המוסקאים הגדולים זה גברים זו עובדה קיימת.וכמה שאתן משתלבות העיקר לא משתנה כי אתן ניכנסות לתפקידים וממשיכות להשלט על ידי גברים.

מה עובד אצל הגבר האופי של הילדותי הקטן שרוצה להמציא אוטו יותר מהיר יותר חסכוני.
שחושב איך להמציא מערכת סטריאו יותר טובה וכו'.את האשה זה לא מעניין כול התחומים האלה

אין לה את המרץ שיש לגבר ואת האנדרנלין שלהשקיע במשהו זה לא יעזור זה הטבע שלנו.
אני היום מגיע לסאונד מטורף בבית שלי ,זה מעניין מישהי פה ? לא.בישביל שיהיה שיויון אתן חייבות לאהוב הכול וליצור ולא לשבת כמו בוק שרק מהנדסים ממין זכר יבנו את העולם.
אצלי היה בחדר לימוד 79 בנים וכמה בנות ? 2.זה בלימודי הנדסה.כך שהשובינזם כנראה ימשך לנצח ואנחנו נמשיך לעשות את כול מיקצועות הבנייה והפיתוח ואתן כמו בוק תהיו מנהלות וזהו.

Lin l • 14 באפר׳ 2007

אכן, החלומות שלנו מאוד עקיצים

מתחננת

המלכה ננה NNA • 15 באפר׳ 2007

די פליז שמישהו יקח אותו מכאן
הוא כל כך טיפש שאני לא נרדמת בגלל זה בלילה

לא חשבתי שאני אעשה את זה, אבל...

Tame • 15 באפר׳ 2007

העלתו של הפוסט מהאוב גרמה לי לרצות מאוד לשתף.
הנה קטע שכתבתי לפני בערך שנה, לא הרבה אחרי שפוסט זה נכתב לראשונה.
בעיקרון הקטע (חלק ממקבץ קטן של קטעים שכתבתי באותה תקופה) מיועד להיקרא בהקשרים פילוסופיים, מעין סוג של הד לניטשה שבהשראתו כתבתי (וחלק מהדברים מרמזים לקטעים שהוא כתב).
אני כבר צופה מראש שהקטע יקבל ביקורת שלילית, אני כבר מצהיר שאני לא מפרסם אותו כדי ליצור מריבה אלא כמו שאמרתי קודם - מתוך רצון לשתף ואולי קצת לסגור מעגל.
אז הנה זה:

לילה אחד ניגש אלי הילד, אותו זאטוט זב חוטם, אך עתה היה כולו בכי ותרעומת. הבטתי בו ואמרתי "לא תמצא את מבוקשך אצלי, נוטה חסד אני וחוסך רחמי". לרגע שקט הוא ובחן אותי במבטו, ואז דיבר: "אין ברשותי אף צעצוע, חברי ישחקו הם בלי הרף ואילו אני ריקם יושב במגרש החול".
בשומעי זו הפניתי את גבי אליו והמשכתי בדרכי, משום שיקר לי זמני מכדי לכלותו על מחפשי הרחמים או מחפשי הצעצועים. ואילו את הבטחת חסדי קיימתי לאחר מספר צעדים בצועקי אליו "משחק תבנית עילאית הוא. מי שחפצה נפשו לשחק, אל נא ישב על ידיו!".

ואז בהולכי בדרך מצאתני רוחי וכך אמרה לי:
"נמצאת האישה כבת כלאיים, לא רק צעצוע או גביע יוקרה, כי אם גם אנושית כמות הגבר בדיוק. ונמצא אם כן שמהותה של האישה כפולה ממהותו של הגבר.
שנים רבות ניסו הגברים בקנאתם להפחית ממהותה של האישה ולהשוותה חזרה אליהם. אך בתאוותם קטנו ובחרו לשמר בה רק את הצעצוע ואת האנושיות ניסו לטשטש. והלא דרך זו בטוחה היא יותר? דרך פחדנים היא על פי כן ומעולם לא הייתה האישה, באהבתה, מעווה את פניה, אלא בפני הפחדן!
עליהן מוטלת המשימה החשובה מכל, מטפלות הן באש חייו של הגזע, הרצון לעוצמה. הו באיזו קלות תלבה אישה את הגחלת הקטנה לכדי להבה שורפת. אין אוייב לה גדול ממיימי הפחד הקפואים."

וכי מה אוכל לומר לאותן בנות כלאיים, לא אפנה אליהן משום שבעשותי כן אכשילני את עצמי. יולדות הן ויוצרות מטבען, ואילו אנושיותן המוכה, הנזעמת, הרוגשת הולידה גם מפלצת. תולדה זו, יצור מעוות המשחר לטרף ליחשה באוזניהן ומילותיה כרעל העכשובים. פיתוי הייתה לאותן מפתות בראשיתה ואלו גידלוה והניקוה והתענגו על גדילתה. אך כשם שגדלה כך גדלה תפלצותה וזרועותיה הנחשיות נשלחו אל כל עבר - לחנוק. וזהו דברה של המפלצת: "הניחו לי ולא רק שאשחררכן מעולו של הגבר, אלא גם אגדילכן ממנו, אהפוך את היוצרות, המשועבדות יהפכו למשעבדות". אך בשומעי את מילותיה דבריה האמיתיים נגלו לאוזני: "מעולה של נשיות אשחררכן ומחולשותיה, אעשכן כמות הגבר ואף גרועות יותר, שולט הוא הפחות ביותר."
וכעת זרועותיה המפלצתיות כרוכות סביב צלעותיהן העדינות ולוחצות ומועכות הן עד בלי די. מקטינות הן בכך את תוככי האישה, את חללה המקבל, הפורה. וכי מגרונן תישמע כעת רק נהימה חלושה משום שבהימנעותן מלקבל לא תוכלנה גם להוסיף דבר לאויר העולם. וכך דברי נופלים עליהן מבלי לחלחל ואף אם תרצינה לקבלם לא תוכלנה ורק הנהימה החלושה, שירת המפלצת, תישמע מגרונן.

ואילו עלי להיות אמיתי לדברי, וכי אם רוצה אני להגיע אל ליבה של האישה חייב אני לכבוש את פחדי. אם כן אדבר אליכן וזה לי לומר: "היו נא לי אתן הגיבורות החדשות!".