לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

להתמודד עם כאב

צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 20 במרץ 2006
צ'יטה​(שולט) • 20 במרץ 2006
באדי, אתה ראית אותי נפרד יפה, ואפילו היית שותף לתהליך והחמאת לי על כך.
אני ב- 95% מהמקרים, אכן נפרד יפה.
אבל יש מקרים בהם אני מקבל מכתבי נאצה. וואללה, לא שלי מה שכתוב בהם. לא דובק בי. ויש גם מקרים שיש דברים שלי, ואז אני כן לוקח.
כבוד גדול יש לי אליך, על הפרידות הראויות מאד שלך. באמת ים של כבוד. זה לא עניין של מה בכך.
בטח יש בעברך, גם מקרים אחרים, וגם בשלי.
ערגה
לפני 18 שנים • 20 במרץ 2006

למלודי

ערגה • 20 במרץ 2006
melody כתב/ה:
ערגה, מימי אדונים ומשרתים ?
וולקום באק icon_biggrin.gif


כן מלודי, אני שוב כאן icon_razz.gif
כייף שיש מי שזוכר
תודה.
יהלום
לפני 18 שנים • 20 במרץ 2006
יהלום • 20 במרץ 2006
כן זה כואב להפרד, זה כמו בשר שתולשים לך מהגוף. זה כאב חזק ולוקח.
לקחת אותו למקומות שליליים, של כמה את שונאת אותו, וכמה הוא בנאדם נאלח, בלה בלה , לא בהכרח התגובה הנכונה, אלא אם כן הוא באמת כזה, ואת מתעוררת למציאות.
בהנחה שהוא לא,
הניחי לכאב שלך להיות שם. והניחי לאהבה שלך להשאר, רק במתכונת אחרת.
אם אינך יכולה, קחי זמן לעצמך, אבל מכאן עד לגידול ערוגת שינאה - יש מרחק רב.

באופן אישי, אני משתדלת לא לריב עם הכאב האישי שלי. לקבל אותו. לדעת שהוא שם. שחסר, וזה הכי נורמלי וטיבעי שיהיה, עם זאת לדעת בתוכי שכל מה שקרה היה נכון. בלי קשר, לדעת שהכאב הזה לא פוגע באהבה שיש בי לאדם נפלא. רק משנה את הצורה שלה. כי יש כל כך הרבה דרכים לאהוב. והיום אני יודעת שהמקום שנכון לי לאהוב אותו הוא לאו דווקא ממקום נשלט. ועד כמה שהמקום הזה מבורך, הוא לאוו דווקא מקומי.
בכל מקרה, זה כבר גלישה למקום האישי מאוד שלי.
לגבי עצמך. את יכולה לגלוש לשנאה. ואת יכולה לבחור שלא. את יכולה לבחור לקבל את המכלול שבאדם, לראות את הנקודות בהן יש בך אהבה אליו, ואת המקומות איתן אינך מסתדרת.
את הכל ביחד. קבלי כאדם שלם.
פשוט אהבי, או לכל הפחות אל תשנאי.
ועל תנסי להכניס אותו למסגרת שיותר נוחה עבורך.
אלא פשוט כאדם.

מקווה שזה עוזר מעט.




נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני מרץ 20, 2006 5:28 pm, סך-הכל נערך פעם אחת
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 20 במרץ 2006

יהלום

צ'יטה​(שולט) • 20 במרץ 2006
ליבי ליבי
חיבוק
אני כאן בשבילך
כשתרצי
יהלום
לפני 18 שנים • 20 במרץ 2006
יהלום • 20 במרץ 2006
צ'יטה, הלב שלי לא מת, הוא רק כואב כמו שהוא אמור להיות, היות ויש בו רגש. אני מקווה ששלך בסדר (תנסה להוציא את הציצים מהמרק...)
ותודה על ההצעה, אני יודעת שאתה קיים,
יש נקודות בזמן שצריך להיות עם הלבד שלך, ולהפנים מסקנות.
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 20 במרץ 2006
צ'יטה​(שולט) • 20 במרץ 2006
שתדעי, שאפשר לקבל את הלבד גם עם חבר.
ואם לא, גם טוב
אני פה
יהלום
לפני 18 שנים • 20 במרץ 2006
יהלום • 20 במרץ 2006
אני יודעת, זו בחירה שלי, ובתור חבר, ממליצה לך בחום לקבל אותה.
חיצונית​(מתחלפת)
לפני 18 שנים • 20 במרץ 2006

יהלום

חיצונית​(מתחלפת) • 20 במרץ 2006
את כותבת מקסיםםםם
והתגובה שלך לשרשור זו בדיוק התגובה הראויה.
תמשיכי לתת דוגמא טובה לכולם.
המון אושר וסיפוק
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 18 שנים • 23 במרץ 2006

מוכנות לפרידה

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 23 במרץ 2006
כששותפים למערכת יחסים נפרדים. תמיד יש מישהו מהם שאצלו/ה הנושא של הפרידה בשל יותר, מעובד יותר, מוכן יותר.

ויש גם מי שפחות מוכנים, שיותר קשה וטרי וכואב להם להתמודד עם הפרידה.

יהיו מי שיראו בכך פגיעה, יהיו מי שינסו לפגוע - עד כמה שזה קשה, זה חלק מטבע האדם, מאז תחילת ההיסטוירה המתועדת.

ולצד זאת - אדם נמדד לא רק בשיאה של האהבה, אלא גם כיצד הוא מתנהג בסיומה.

במערכת יחסים בדסמית, שבה לעיתים הולכת ומובנית תלות - חשוב שאדם יידע שלקחת סאבית זה קל, אבל בוא גם יימדד ויעורך על ידי הסאביות בקהילה לפי איך הוא התנהג בסיום מערכת היחסים.

דומ/ית שהתאדו יום אחד, והשאירו מאחוריהם אדם שבור שאמור לאסוף את השברים לבד - לא צריכים להתפלא שאנשים אחרים אינם מעונינים ליצור קשר איתם...
ערגה
לפני 18 שנים • 24 במרץ 2006

קודים של כבוד

ערגה • 24 במרץ 2006
סוגיה אחרת הקשורה לדרך בה נפרדים היא המשך הדיסקרטיות והנאמנות לקודים המוסכמים.
הדבר אינו מובן מאליו לצערי.
ראיתי מקרים מכוערים בהם בעקבות פרידה כואבת , במהלך הזעם הטרי והנורא נחשפו פרטים אישיים ונעשה אאוטינג מזעזע לבני זוג.
נפגשתי פעם עם מאסטר שכשהלכתי ממנו מסיבותי שלי (אני מאמינה שהוא קורא כרגע את דברי) הוא אמר לשפחתו דאז "הנה סופי בקהילה בארץ וכולם ידעו מי אני..." כמו ברור היה לו שאם אני בחרתי ללכת אסגיר את כל פרטיו לכל דורש.. אני מכבדת את עצמי ואת הקודים שלנו יותר ממה שחשב.
איני נוקטת כאן בכיוון, הדבר עלול לקרות לכל אחד מהצדדים.
חשוב להמשיך ולשמור על הפרטים הללו כקוד שאין לשבור אותו.
למען כולנו.

אני אסייג ואומר שאם הייתי נפגשת/מכירה/שומעת על אדם שהוא אנס ומסוכן ולא מתחשב בכללי היסוד שלנו (SSC) כן הייתי חושפת את זהותו בפני סאביות אחרות על מנת לשמור עליהן. זה קוד לא פחות חשוב שלנו. ומאידך בעניין זה, אני כן הייתי נזהרת מלשפוט אדם על פי מה שמישהי או מישהו אמרו אחרי פירוק יחסים. הייתי בודקת את הדברים בזהירות משנה.....