זאלופון(שולט) |
לפני 18 שנים •
29 במרץ 2006
לפני 18 שנים •
29 במרץ 2006
זאלופון(שולט) • 29 במרץ 2006
נויה 21 כתב/ה: נכון, אפשר לומר שאשה מוכה אשמה במצבה כי היא לא עוזבת.
אבל הדברים אף פעם לא כל כך פשוטים. יש את העניין עם מצב נפשי ואת היכולת של אדם אחד לנצל מצב נפשי גרוע של אדם אחר. וזה כבר לא משנה בכלל מי אשם ומי לא. אשה שנפגעה צריכה עזרה ותמיכה כנ"ל לגבי גבר שנפגע כמובן. כשמישהו נפגע ככה אני לא אתחיל לבדוק אם הוא אשם או לא. יש פגיעה נפשית או פיזית מסוימת ופשוט צריך לנסות לעזור. לסיכום, לומר לדוגמא, לאישה מוכה שהיא אשמה בזה שהיא לא קמה והלכה למרות שהיא יכלה לא ממש עוזר לה להתמודד עם המצב ורק מוריד את מעט הביטחון העצמי שעוד היה לה. נויה מסכים ולא מסכים. אני מסכים שהדברים לא פשוטים. אדם לא יישאר סתם בקשר שעושה לו רע חלק ניכר מהזמן. סביר שיש סיבות לכך, לרוב נפשיות ו/או כלכליות. אבל עדיין, הבחירה אם להשאר בקשר או להתמודד עם הקשיים שבעזיבתו היא אך ורק של אותו אדם. מצב נפשי זה או אחר מניע אותנו לעשות כל דבר אותו אנו עושים ולא יכול לפטור אותנו מאחריות למעשינו, בתנאי שאנו מודעים אליהם. אני גם מסכים שאין טעם לומר לאשה מוכה שזה עתה נמלטה מבעלה לאחר שנות התעללות כי היא אשמה. קודם כל, כי אחריות ואשמה הם דברים שונים. אבל חשוב מכך - כי זה לא הזמן ואין בכך תועלת. אני כן חושב, עם זאת, שיש טעם לעשות זאת בנקודות זמן אחרות. אם אותה אשה לא עוזבת את בעלה, בהחלט יש מקום לדעתי להבהיר לה שהיא זו שבוחרת להשאר איתו והיא אחראית לבחירתה ולתוצאותיה. המטרה היא לא רק לגרום לה להרגיש אשמה (אשמה היא לא בהכרח דבר רע, שכן לפעמים היא מנתבת לכיוון הפעולה הנכונה, שנועדה להמנע מתחושת האשמה) אלא לגרום לה להבין שאלו החיים שלה ויש לה כוח לשנות אותם, כוח שאותו היא בוחרת לא לנצל. כמו כן אני גם מאמין שבשלב מאוחר יותר לאחר נטישת המתעלל כן יש מקום להצביע בפני אותה אשה על אחריותה לבחירותיה. המטרה כאן היא כבר לא לגרום לה להרגיש אשמה, כי המעשה כבר בוצע, אבל כן לגרום לה להבין שהדברים לא פשוט קורים לה ושיש לה כוח לעצב את חייה כרצונה. כשם שהיתה אחראית להשארות בקשר, היא היתה חזקה מספיק כדי לעשות את הצעד ולבחור לצאת מהקשר. אם היא לא תאמין שיש לה את היכולת להשפיע על חייה, היא תמיד תהיה קורבן. אגב, אני חושב שהמקרה של אשה מוכה הוא מצב די קיצוני של "קשר מתעלל". הקשרים שאני חשבתי עליהם היו יותר כאלה שבהם הכל, ולא רק ההשארות בקשר, מבוצע בהסכמת שני הצדדים. לא חסרים קשרים, בוניל ובבדסמ, שבהם הכל מבוצע הסכמה (מה שאי אפשר לומר על המכות שסופגת אשה מוכה) ובכל זאת אחד הצדדים חש עצמו זקוק נואשות לאחר, שמנצל זאת באופן שאפשר לראות בו ניצול או התעללות. |
|
נויה הל(לא בעסק){צ} |
לפני 18 שנים •
29 במרץ 2006
לפני 18 שנים •
29 במרץ 2006
נויה הל(לא בעסק){צ} • 29 במרץ 2006
זאלופון כתב/ה: נויה 21 כתב/ה: נכון, אפשר לומר שאשה מוכה אשמה במצבה כי היא לא עוזבת.
אבל הדברים אף פעם לא כל כך פשוטים. יש את העניין עם מצב נפשי ואת היכולת של אדם אחד לנצל מצב נפשי גרוע של אדם אחר. וזה כבר לא משנה בכלל מי אשם ומי לא. אשה שנפגעה צריכה עזרה ותמיכה כנ"ל לגבי גבר שנפגע כמובן. כשמישהו נפגע ככה אני לא אתחיל לבדוק אם הוא אשם או לא. יש פגיעה נפשית או פיזית מסוימת ופשוט צריך לנסות לעזור. לסיכום, לומר לדוגמא, לאישה מוכה שהיא אשמה בזה שהיא לא קמה והלכה למרות שהיא יכלה לא ממש עוזר לה להתמודד עם המצב ורק מוריד את מעט הביטחון העצמי שעוד היה לה. נויה מסכים ולא מסכים. אני מסכים שהדברים לא פשוטים. אדם לא יישאר סתם בקשר שעושה לו רע חלק ניכר מהזמן. סביר שיש סיבות לכך, לרוב נפשיות ו/או כלכליות. אבל עדיין, הבחירה אם להשאר בקשר או להתמודד עם הקשיים שבעזיבתו היא אך ורק של אותו אדם. מצב נפשי זה או אחר מניע אותנו לעשות כל דבר אותו אנו עושים ולא יכול לפטור אותנו מאחריות למעשינו, בתנאי שאנו מודעים אליהם. אני גם מסכים שאין טעם לומר לאשה מוכה שזה עתה נמלטה מבעלה לאחר שנות התעללות כי היא אשמה. קודם כל, כי אחריות ואשמה הם דברים שונים. אבל חשוב מכך - כי זה לא הזמן ואין בכך תועלת. אני כן חושב, עם זאת, שיש טעם לעשות זאת בנקודות זמן אחרות. אם אותה אשה לא עוזבת את בעלה, בהחלט יש מקום לדעתי להבהיר לה שהיא זו שבוחרת להשאר איתו והיא אחראית לבחירתה ולתוצאותיה. המטרה היא לא רק לגרום לה להרגיש אשמה (אשמה היא לא בהכרח דבר רע, שכן לפעמים היא מנתבת לכיוון הפעולה הנכונה, שנועדה להמנע מתחושת האשמה) אלא לגרום לה להבין שאלו החיים שלה ויש לה כוח לשנות אותם, כוח שאותו היא בוחרת לא לנצל. כמו כן אני גם מאמין שבשלב מאוחר יותר לאחר נטישת המתעלל כן יש מקום להצביע בפני אותה אשה על אחריותה לבחירותיה. המטרה כאן היא כבר לא לגרום לה להרגיש אשמה, כי המעשה כבר בוצע, אבל כן לגרום לה להבין שהדברים לא פשוט קורים לה ושיש לה כוח לעצב את חייה כרצונה. כשם שהיתה אחראית להשארות בקשר, היא היתה חזקה מספיק כדי לעשות את הצעד ולבחור לצאת מהקשר. אם היא לא תאמין שיש לה את היכולת להשפיע על חייה, היא תמיד תהיה קורבן. כשאתה מציג את זה ככה אני בהחלט מסכימה איתך. |
|
רפאל |
לפני 18 שנים •
29 במרץ 2006
Re: ב BDSM את לא אשמה
לפני 18 שנים •
29 במרץ 2006
רפאל • 29 במרץ 2006
Dirty Dick כתב/ה: רק תחת הראש הBDSM-י יש את ההבנה הזו
שאת לא אשמה!! שמה שקרה - קרה לך ולא את שעשית משהו רע Dirty Dick כתב/ה: כשמדובר בזוג מתעלל-קורבן
למה הקורבן מרגיש אשם? למה הסביבה נותנת לו להרגיש אשם? וקודם לשאלת האשמה, למה לגרום לאדם להרגיש קורבן בכלל? הרי גם זה לא דבר שחובה להרגישו. לא כל סיטואציה של סבל היא שלילית במובן הזה. ולא כל סבל הוא תולדה של היות קורבן. "אינך אשמה אפריורית" - אלו בדיוק סוג הרעיונות שמיצרים קורבנות, ומכריחים אדם לחשוב אינו יכול להיות בעולם אלא קורבן. בכל סיטואציה וסיטואציה הוא חסר אונים ואינו מסוגל לדבר. הכל נעשה לו והוא אינו עושה דבר. כל הרעות יכולות להעשות לו אבל הוא עצמו לא יכול לעשות כל רע או טוב. Dirty Dick כתב/ה: זה שנוטל את ההובלה נוטל את האחריות - נקודה
אם נניח לרגע מעשי התעללות בכפיה, שאין לפרשם לשתי פנים, בצד - אפשר לומר את הדבר הבא: אין רגשות-אשמה ואין קורבנות במקום שבו נשלטים לוקחים אחריום על חייהם ובחירותיהם, ולא במקום שבו שולטים מבטיחים "הבטחות גדולות". אין זה משנה ממש אם מדובר בטוטאליות של 24/7, או בהבלחות של מצבי רוח קינקיים, אם אדם בוחר להימצא במקום מסויים, ואינו נחטף או נאנס, הרי שבעקרון הוא אחראי להמצאותו באותו המקום, וכל מה שנלווה לכך. ואני גם מאמין שתודעת אחריות כזו היא בריאה מאוד. |
|
Dirty Dick |
לפני 18 שנים •
30 במרץ 2006
Re: ב BDSM את לא אשמה
לפני 18 שנים •
30 במרץ 2006
Dirty Dick • 30 במרץ 2006
סעיף 4 שלך ב"תורת המידות" מניח קיום אמת אוביקטיבית ומכיוון שלא הוכחת את קיומה הרי שאתה נמצא טועה ומטעה.
בכלל יש לך נטייה כזו למשל: "אם אדם בוחר להימצא במקום מסויים, ואינו נחטף או נאנס, הרי שבעקרון הוא אחראי להמצאותו באותו המקום, וכל מה שנלווה לכך. " "אדם בוחר להימצא במקום מסוים" - מקובל עלי "הרי שבעקרון הוא אחראי להמצאותו באותו המקום" - ברור שמקובל עליי "וכל מה שנלווה לכך" - אע???????? אתה צוחק עלי?? למען הסר ספק הרי לך דוגמה: קיבלת מהנשלטת שלך מסר בזו הלשון: "אדוני כשאבוא אלייך קשור אותי חנוק אותי חבוט בי כשטיח מאובק" אתה חונק אותה - והיא מסיימת במקרה הטוב עם מעט פחות תאים אפורים מתפקדים בין האוזניים. היא אחראית לזה? |
|
Dirty Dick |
לפני 18 שנים •
30 במרץ 2006
אממ רפאל?
לפני 18 שנים •
30 במרץ 2006
Dirty Dick • 30 במרץ 2006
רק כדי להקל עליך - קיבלת מסר:
"דחוף לי גאג קשור אותי חנוק אותי וחבוט בי כשטיח מאובק" ונאמר גם שמהסשן היא ניצאה עם נזק מוחי - ככה לא יהיו אי הבנות. |
|
ליהי_(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
30 במרץ 2006
לפני 18 שנים •
30 במרץ 2006
ליהי_(נשלטת) • 30 במרץ 2006
אפשר אני? אפשר? אני יודעת!
אני לא רפאל, אבל אני יכולה להגיד לך שכן, יש לנשלטת מידה של אחריות, אפילו מידה גדולה. אם היא מסכימה שיחנקו אותה, אז ראוי שתבדוק מה חניקות עושות לגוף שלה, המידע נגיש וזמין לכל מי שרק רוצה לקחת אחריות. אם היא רוצה שיחבוט בה כשטיח אז היא בוחרת בזה, נכון שהוא לא חייב להסכים לכל גחמה שלה לפגוע בעצמה וכדום ראוי ואפילו שעה אחת קודם שידע גם הוא לקחת מידה מסויימת של אחריות. רק שיש פה "אבל" אחד אסטרונומי - האחריות שהוא לוקח בשום צורה לא אמורה לפצות על האחריות שהיא לא לקחה. |
|