שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

"לחטט בפצעי העבר"

איימי_​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 26 בנוב׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 26 בנוב׳ 2006
BODYGUARD כתב/ה:
המשלה עצמית לאלוהים
אינה תהליך של ריפוי בכל מקרה ולאורך זמן עומק הפגיעה רק יעמיק.
אחריות שולט ואחריות עצמית של הנשלטת מהווים בסיס ליחסים
בינהם ואת הרפואה נשאיר כולנו לרופאים.


בגדול מסכימה איתך. רוצה להוסיף שלעיתים קרובות אפילו לא מדובר בבעיה של הנשלטת שצריכה ריפוי, אלא שכך החליט השולט. לעיתים נוצרת בעיה בעקבות התערבותו, במקום שכלל לא הייתה שם. לעיתים היא רק מוחרפת.

ולעיתים קרובות מדי- השולט הוא זה שבכלל סובל מבעיה, ומשליך אותה ואת ריפויה על הנשלטת שלו.
זאלופון​(שולט)
לפני 17 שנים • 26 בנוב׳ 2006
זאלופון​(שולט) • 26 בנוב׳ 2006
איימי_ כתב/ה:

מי יקבע מה מסוכן ומה לא? שאלה טובה.

להמשיל- יש דברים שגם מי שלמד קורס עזרה ראשונה, או סתם אדם עם היגיון בריא, יכול לעשות כדי לעזור, ויש דברים שעבורם צריך רק רופא! שפשוט מסוכן להתעסק איתם ללא הידע הנחוץ.

טראומות כמו גילוי עריות למשל, אונס... פשוט מסוכן. הם יכולים להיות מקושרים לכל כך הרבה דברים מהעבר, לשחרר שדים שאפילו הנפגעת אינה מודעת לקיומם...

אז לא לאסור עזרה בכלל, אבל כן, לנהוג בכבוד ובזהירות הראויים לתחום זה, ובעיקר- בלי שאננות ובלי יומרות מוגזמות.
ובדיוק עבור אנשים שטוענים כמוך, המאמר המצויין שהבאתי לו קישור נועד.

ההקבלה בין רפואה פיזית לרפואת נפש קצת מטעה, משום שה"מדעיות" של התחומים הללו שונה וכפועל יוצא מכך גם ה"ידע הנחוץ" הוא בעל תוקף שונה. רופאים אמיתיים פועלים על סמך מידע אמפירי, אמנם לא מושלם, לגבי האופן הביוכימי בו הגוף מתפקד. פסיכולוגים, מטבע התעסקותם במשהו הרבה יותר מופשט מאשר הגוף - הנפש - פועלים מתוקף "ידע" הרבה יותר מופשט וככזה פחות מדעי. הנקודה היא שלידע של רופא יש הרבה יותר תוקף מאשר לידע של פסיכולוג, ואי אפשר להשוות מצבים של "תשאיר את זה לרופא מוסמך" למצבים של "תשאיר את זה לפסיכולוג מוסמך". אבל כל זה במאמר מוסגר. מה שרציתי לומר הוא שאני מסכים בהחלט למה שכתבת וציטטתי. כבוד, זהירות, אי יומרנות, ובעיקר לדעתי - אכפתיות.

אשר למאמר, הוא אכן מעניין, אם כי הכותבת מביאה יותר את דעתה הסובייקטיבית והזווית האישית שלה מאשר עובדות מבוססות אמפירית, והללו לאו דווקא נכונות לכולם. אבל אם מישהו מתכנן לטפל בהתעללות מינית בדרך הזו, בהחלט אצפה ממנו שיקרא מאמרים כאלה ואחרים בטרם הוא עושה זאת.
איימי_​(נשלטת)
לפני 17 שנים • 26 בנוב׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 26 בנוב׳ 2006
זאלופון כתב/ה:
איימי_ כתב/ה:

מי יקבע מה מסוכן ומה לא? שאלה טובה.

להמשיל- יש דברים שגם מי שלמד קורס עזרה ראשונה, או סתם אדם עם היגיון בריא, יכול לעשות כדי לעזור, ויש דברים שעבורם צריך רק רופא! שפשוט מסוכן להתעסק איתם ללא הידע הנחוץ.

טראומות כמו גילוי עריות למשל, אונס... פשוט מסוכן. הם יכולים להיות מקושרים לכל כך הרבה דברים מהעבר, לשחרר שדים שאפילו הנפגעת אינה מודעת לקיומם...

אז לא לאסור עזרה בכלל, אבל כן, לנהוג בכבוד ובזהירות הראויים לתחום זה, ובעיקר- בלי שאננות ובלי יומרות מוגזמות.
ובדיוק עבור אנשים שטוענים כמוך, המאמר המצויין שהבאתי לו קישור נועד.

ההקבלה בין רפואה פיזית לרפואת נפש קצת מטעה, משום שה"מדעיות" של התחומים הללו שונה וכפועל יוצא מכך גם ה"ידע הנחוץ" הוא בעל תוקף שונה. רופאים אמיתיים פועלים על סמך מידע אמפירי, אמנם לא מושלם, לגבי האופן הביוכימי בו הגוף מתפקד. פסיכולוגים, מטבע התעסקותם במשהו הרבה יותר מופשט מאשר הגוף - הנפש - פועלים מתוקף "ידע" הרבה יותר מופשט וככזה פחות מדעי. הנקודה היא שלידע של רופא יש הרבה יותר תוקף מאשר לידע של פסיכולוג, ואי אפשר להשוות מצבים של "תשאיר את זה לרופא מוסמך" למצבים של "תשאיר את זה לפסיכולוג מוסמך". אבל כל זה במאמר מוסגר. מה שרציתי לומר הוא שאני מסכים בהחלט למה שכתבת וציטטתי. כבוד, זהירות, אי יומרנות, ובעיקר לדעתי - אכפתיות.

אשר למאמר, הוא אכן מעניין, אם כי הכותבת מביאה יותר את דעתה הסובייקטיבית והזווית האישית שלה מאשר עובדות מבוססות אמפירית, והללו לאו דווקא נכונות לכולם. אבל אם מישהו מתכנן לטפל בהתעללות מינית בדרך הזו, בהחלט אצפה ממנו שיקרא מאמרים כאלה ואחרים בטרם הוא עושה זאת.


שוב, זאלו- צודק, צודק וצודק.
לגבי המאמר- תראה, כמו שכתבת, מדובר בתחום פחות מדעי מרפואה, ובכל מקרה קשה לבסס בו ידע אמפירי. לכן, בהבנה שלא ניתן לקבוע כללים אחידים לכולם, צריך ללמוד, ובעיקר- להיות קשוב.
שמחה שמישהו קרא את המאמר, ועוד באנגלית! כבוד icon_cool.gif