לסמוך בעיניים עצומות..?

לבנה​(נשלטת) • 1 בדצמ׳ 2006

נגד!!!
אצבע עבה מדי ולא נכנסת. עדיף חוט מתכת.

Re: לסמוך בעיניים עצומות..?

איימי_​(נשלטת) • 1 בדצמ׳ 2006

את מכירה את תאורת החירום שנדלקת כשיש הפסקת חשמל? משהו כזה, רק ששוב אני בוחרת מטאפורות לא ממש מדוייקות...
שלטי- "עצור", "האט", "זהירות- עיקול מסוכן".

זה אומר, שאת לא מתחילה לעשות ניתוח פילוסופי ועבודת דוקטורט על כל הוראה. מצד שני, את גם לא רובוט. מי כמוך וכמוני יודעת, בתחושת הבטן הפנימית, מה זה "לשמר את העצמי שלך".

את לא נעלמת בקשר, החשיבה והאחריות לא נעלמות. את פשוט מכבה קצת את הווליום, כדי לאפשר להתמסרות ולנתינת האמון להתבטא.

ותמיד, אם יש צורך, את יכולה לחזור ולקחת פיקוד מלא.

נדמה לי שאת מאמינה באלוהים, כמוני, אז אני יכולה לומר לך: קיבלנו את הנשמה והגוף האלו כפיקדון מאלוהים. אנחנו, לא אף אחד אחר. והאחריות הסופית להם מוטלת עלינו.

}{

huan • 1 בדצמ׳ 2006

איימי...אני חחיב להסכיים עם לוטוס
כשאתה מתנער מאחריות ונותן למישהו אחר לעשות את כל החחלטות בלי לחשוב ובלי לשאול או כפי שהגדרת את זה "מסירת אחריות" (אלה אכן מילים הרבה יותר יפות) זאת בעצם פירצה קוראת לגנב.
זה לא רק "תום לב" זו לא רק "אמונה דתית" זה טימטום וטיפשות!
כי לכל הרוחות מדובר פה בבני אדם..בני אדם שיכולים לטעות במקרה הטוב...ולדפוק אותך בזדון במקרה הרע.
האם לאדון יש אחריות? כן כמובן...והאחריות הזאת אומרת:"עם באה אליך סאבית שרוצה ללכת בעיניים עצומות תשלח אותה לעזאזל". ואתם יודעים למה? כי דום הוא בן אדם ועצם לקיחת אחריות טוטאלית על אדם שלא רוצה לחשוב ורוצה שאתה תחשוב במקומו גם במקרים הקטנים ביותר זו פשוט חוסר אחריות!

אתה לא מכבה את החשיבה והאחריות בקשר ואת גם לא מנמיכה את הווליום שלהם...זה ממש לא אמור להיות תנאי לאמון...
כשאתה נותן אמון באדם אתה מאמין שהוא לא ינסה לפגוע בך במכוון...זה הכל...אבל גם אותו אדם יכול לטעות,אותו אדם יכול לפגוע בך שלא במכוון...ואני כבר לא מדבר על המקרים שאתה בכלל לא מכיר את הבן אדם כי פגשת אותו לפני שבועיים והוא מתגלה כחרא אמיתי שועוד איך יפגע בך ועוד איך במכוון!

outsider1 • 4 בדצמ׳ 2006

זה אישי לגבי כל סאבית.
השאלות שלך טובות מאוד, אבל לא נראה לי שאת בפורום הנכון.

Toxic Princess • 4 בדצמ׳ 2006

אפשרי, אבל מאוד מאוד קשה להגיע למקום שבו את באמת באמת סומכת על מישהו בעיניים עצומות. בלי לחשוב אפילו לשניה מה תיהיה התוצאה של מה שהוא מורה לך לעשות.

לי אישית לוקח המון המון המון זמן לסמוך על מישהו, וגם אז זה לא בעיניים עצומות..
עד היום לא הגעתי עדיין לאמון מלא שהוא באמת בעיניים עצומות. אבל מי יודע מה יהיה בעתיד..
לדעתי, זה חייב להיות אחרי היכרות מעמיקה ביותר.. אחרי קשר ארוך שעברתם בו כבר מספיק דברים יחד... וגם אז זה עדיין לא בא בקלות.

Re: לסמוך בעיניים עצומות..?

T O M​(שולט) • 4 בדצמ׳ 2006

זו שאלה כללית מדי. הרי תלוי מה
הם אומרים ועל מה צריך לציית.

שתי התשובות נכונות, כל אחת לסיטואציה שלה.

outsider1 • 4 בדצמ׳ 2006

כמו שאמרתי לך, זה מאוד אישי.
אבל איימי צודקת: בסופו של דבר ההחלטה על מה שקורה איתך שייכת לך בלבד.
זאת זכותך הבסיסית להחליט מה קורה איתך, וכמו בכל מערכת יחסים זאת זכותך הבלעדית.

יש כמה קוים אדומים

ronikesh​(נשלטת) • 4 בדצמ׳ 2006

עם כל הכבוד
גם לנו יש זכות (וחובה!!!) לשמור על עצמינו.
אז עם כל הכבוד, לא אעשה משהו מסוכן עם מישהו שאני לא מכירה טוב טוב וסומכת עליו. את יודעת, גם גבולות מותחים לאט, לא שוברים במכות פטיש. אחרת מה עשינו?
אפשר לבדוק גבולות ולהכיר גם בלי לסכן את עצמינו באופן חסר תקדים.
בעיני זה גם מקומם ששולט שאני לא מכירה מבקש בקשות מוזרות עד תמוהות "כדי להוכיח שאני סומכת עליו". מדובר בבקשות שיכולות לסכן אותי פיזית או נפשית.
אני משחררת אותו במיידי.

האמת

llulu​(נשלטת) • 5 בדצמ׳ 2006

שאני מרגישב שבטרקאף עוברת כרגע זמנים לא פשוטים ...וננרא ניפגע ממשהו
יש זמנים שאנחנו שואלים לעצמנו כל השאלות בסיסיות על מי ומה...על למה אנחנו כאן ולמה זה מביא לפעמים כל כך הרבה כאבים.
לפעמים, צריך לדעת לקרוא בין השורות ולא לשחק עם הכאב של אחרים...עוד פחות לגלות אטימות.
תרגיל טוב : לנסות להרגיש במונחים של ה"אחר" ולא רק של "אני"

וזה לא אומר שהיא לא מה שהיא : רק שכרגע, השמש לא מספיקה לחמם אותה

כך אני מרגישה ...רחוקה מציניות ואירוניה

Re: האמת

זאלופון​(שולט) • 5 בדצמ׳ 2006

אני חולק עלייך.
אין ספק שאת מה שבאטרקאפ כותבת בשנה-שנתיים האחרונות היא כותבת על סמך נסיון אישי וחוויות אישיות. אני לא מטיל ספק בתחושות שלה, אבל כן בדרך שלה.
הדרך הזו היא דרך של הטפה מתמשכת, שלא אחת פוסלת באופן גורף בדסמ של אחרים והופכת בצורה מכלילה את כל הדומים לאנסים ומתעללים כמעט ודאיים מעצם טבעם. זה לפחות מה שמשתמע מהניסוחים, גם אם הכוונה שונה. אני לא חושב שחוויות אישיות כואבות נותנות לגיטימציה לשלילה של האחר, ויותר מכך - אני סבור שדרכה של באטרקאפ פוגעת במטרותיה היא. זה מטריד במיוחד כאשר מטרותיה הן גם מטרותיי ומטרותיהם, במידה מסוימת, של רבים מחברי האתר הזה.

למה אני מתכוון? קודם כל, למרות שיש לתופעה הזו שם פסיכולוגי, לא צריך פסיכולוגים כדי שיגידו לנו שאם נלחץ חזק מדי, נטיף בצורה הדוקה מדי, נאסור באופן שרירותי מדי - ניצור אנטי לדברינו ונעודד את הרצון לביצוע המעשים שאותם אנו מנסים למנוע. לא צריך פסיכולוגים, כי מספיק לראות ילדים. וגם, למעשה, מבוגרים לא מעטים.
מלבד זאת, ידוע שאפשר "לחסן" אנשים מפני עמדה מסוימת על ידי כך שמשמיעים להם טיעונים חלשים בזכות אותה עמדה. אם, לדוגמה, אני רוצה לחסן אנשים מפני הדעה שאוכל ירוק הוא מסוכן, אני יכול להטיף להם שאסור לאכול אוכל ירוק מפני שירוק זה הצבע של שדי הגיהנום. סביר שדי מהר תיווצר אצלם תבנית מחשבתית בסגנון: טוב, העמדה הזו שאסור לאכול דברים ירוקים היא מגוחכת, אין לה טיעונים נורמלים ומי שמחזיק בה מדבר שטויות. אם לאחר מכן אחפוץ לשכנע אותם בטיעון טוב יותר, נגיד שאוכל ירוק הוא בוסר ויעשה אותם חולים, יהיה לי קשה יותר, מפני שעבורם העמדה שאני מייצג והאוחזים בה כבר נתפסים כמגוחכים וברושם הזה מסובך להלחם.

באותו אופן, אני מאמין שהדרך של באטרקאפ יוצרת כאן מיאוס מהנושאים האלה, שהוא דווקא חשוב בפני עצמו. היא גורמת למדברים על כך להתפס כטרחנים, כמטיפים, שכל מה שהם רוצים לעשות הוא להכליל על כל הדומים שהם חלאות המין האנושי ולמנוע מאנשים להנות מהבדסמ שלהם לפי דרכם. כך, כמובן, מושגות דווקא המטרות ההפוכות למטרות המקוריות, וחבל.

כל האמור לעיל, אגב, לאו דווקא רלוונטי לתגובה המקורית שלי בשרשור הזה. בתגובה ההיא, המצוטטת כאן, לא התכוונתי לשחק עם הכאב של אף אחד, אלא להבהיר שמבחינתי ציות עיוור הוא משהו אורווליאני שהגיוני בעיניי כמו לדחוף את האצבע לשטקר אחרי מקלחת (ואני מקבל בנושא זה את התיקון של לבנה תבדל"א). גם זו דרך להביע דעה, ואפילו עניינית.