אני,שטיח קיר

Re: אני חושבת

איימי_​(נשלטת) • 17 בדצמ׳ 2006

בגדול אני מסכימה איתך, ימית. אני פשוט לא נפגעת באופן אישי מדבריה של באטרקאפ. אני יודעת שהם באים מהרבה כאב וסבל אישי, וחשש שלאחרות יקרה את מה שקרה לה. לכן לא שופטת.
פשוט, ההתנפלויות האלו, לא רק מצידה של ורדית, נראות לי מוגזמות. חושבת שאת התבטאת בצורה הרבה יותר נכונה ותרבותית.
באטרקאפ, שאני אוהבת ומכבדת, גם אני באופן אישי מבקשת ממך- לכבד את הבדס"מ של אחרים. את פוגעת באנשים שאת מבקשת לעזור להם, ואני בטוחה שלא זו כוונתך.

ana • 17 בדצמ׳ 2006

מצטערת שלא היה לי סבלנות לקרוא את הכל.....
אבל יכולה לנחש.....

ברור שסאביות הן לא שטיחים וסמרטוטים...ואם הן רוצות להגיע למקומות "נמוכים" אז זה מעיד דווקא על עוצמתן ומי שבאה לכאן, אני מקווה שבאה עם הרבה אמון עצמי וידיעה שהיא שווה.
באטרקאפ מנסה להסביר לסאביות שיש דברים שאסור לעשות להן. אפשר לעשות עם הידיעה הזאת מה שרוצים. ברור שיש אנשים רעים בעולם. וברור שאנשים עושים מעשים "רעים" בכוונה ושלא בכוונה. ורצוי לאבד קצת מהיוהרה, שאנחנו כ"כ חזקים ובשליטה. כי החיים יכולים לדרוס ולרמוס אותנו כל שנייה. החיים ולא רק האנשים.

בן אדם מתכנן ואלוהים צוחק

אז תנו כבוד לבאטרקאפ שמנסה להזכיר לאנשים פה גם את הצדדים הלא יפים ולא נעימים שהאדם יכול ליפול אליהם, במיוחד כשהיא משתפת מנסיונה האישי.
יש אנשים שמספיק להם רק דחיפה קלה ולא נראה לי שזה המקרה אצלה. ניסיון של 14 שנה בתחום הבדס"מ רק מדגיש זאת......... והיא לא מדברת אפפעם מעליונות אלא מתוך התמודדויות, ולבטים שמכוונים לטוב בלבד ואני אישית מאוד מעריכה את זה.
אולי המרטירית ה"וירטואלית" הראשונה שנתקלתי בה.... ואולי היחידה שבאמת אזכור מהאתר הזה. כל פגיעה בה רק מדגישה את נכונות השקפתה. מצחיק לראות את הילות האגו המנופחות שמסביב המוקצנות יותר ויותר ביחס אליה.
מצחיק ועצוב מאוד

(ואם אתם לא קולטים, ההתמודדות שלה היא אידיאולוגית, מעבר לנהנתנות אישית. אבל היא בכל זאת, רק בן אדם....)

Re: לפי דעתי חסרות לך כמה מילים בלקסיקון הפרטי שלך, כמו:

בנאדם מתבודד... • 17 בדצמ׳ 2006

יש לך טעות
את מתכוונת "להרס"
ולא "ערס"

Re: לפי דעתי חסרות לך כמה מילים בלקסיקון הפרטי שלך, כמו:

בנאדם מתבודד... • 17 בדצמ׳ 2006

יש לך טעות
את מתכוונת "להרס"
ולא "ערס"

Re: לפי דעתי חסרות לך כמה מילים בלקסיקון הפרטי שלך, כמו:

איימי_​(נשלטת) • 17 בדצמ׳ 2006

לדעתי היא דווקא התכוונה לארס (מלשון "רעל")

איימי_​(נשלטת) • 17 בדצמ׳ 2006

אני מסכימה איתך. אלא ש... תראי, אני לא יודעת כמה זמן את באתר. אני יודעת שעכשיו זו הפעם הראשונה שאני קוראת אותך. באטרקאפ באמת מבטאת את דיעותיה בצורה מאוד תוקפנית שפוגעת באנשים, והיא עושה זאת לעיתים קרובות ביותר. יש כאן אנשים שחיים בדס"מ, והיא נותנת להם תחושה שהם עושים משהו לא בסדר, תחושה שממילא מקבלים מהעולם שבחוץ, ולא רוצים לחוות פה, במרחב יחסית מוגן. כמו כן, כששפחה מביאה משהו שקשור להתמסרות חזקה אצלה, משהו שיפה בעיניה, זה פוגע כשמכניסים אותה ישר לתפקיד הקורבן המטומטם שנותן שיתעללו בו. על אף הניסיון האישי, דרכה פוגעת.

ana • 17 בדצמ׳ 2006

מצטערת, אינלי זמן לתת עוד הסבר.........
אשמח לקרוא כל דיעה ולבחור לבד מה נראה לי נכון, אמיתי וממה להעלב/ להפגע
מי שבחרה לה והחליטה על דרך, צריכה להיות מטומטמת אם היא נפגעת מדיעות אחרות. ולא מרגישה שהכתיבה של באטרקאפ פוגענית בצורה גסה, אלא התגובות אליה.

איימי_​(נשלטת) • 17 בדצמ׳ 2006

לטעמי, גם דרכה וגם התגובות אליה פוגעניות. לא זה ולא זה מוצדק. לתחושתי, מספיק אנשים חשים נפגעים כדי שתיקח זאת בחשבון. בוודאי שכל אדם יכול להביע את דעתו, אבל אותה דיעה עדיין יכולה להיות מובעת בצורה מתונה יותר ושיפוטית פחות. כיוון שמדובר בדפוס קבוע, אנשים נפגעים.

נוריתE • 17 בדצמ׳ 2006

ישנו דפוס קבוע בין נשים
לא רק פה
ישנן נשים שנימשכות במודע או שלא במודע לגברים פוגעים והרסניים
יש כאלו שמסיבות שהן הן "ניפגעות סידרתיות"
לא שכל הגברים פה הם כאלו אבל ישנו חלק ואפילו קטן מאוד אבל משמעותי
שמוצאים מחסה פה ואין להם מה לעשות ולא שייכים
מחקרים מוכיחים את זה
(בין ייתר הפגמים שלי אני גם חורשת קבועה של ערוץ שמונה ונשיונל ג'יאוגרפיק )
אני יודעת שיש לי דפוס קבוע
אחרת לא היתי כאן כבר מזמן

אני פגועה מאוד בחודש ומשהו האחרונים
ואני מוציאה את הכאב הזה ככה כי אין לי דרך אחרת
אני מוציאה כאב ושנאה עצמית והלקאה עצמית של שנים
לא שינאת אחרים
(חוצ מאלו שמגיע להם)

ואני יודעת את הלקחים ולרוב היישום הכי בריא שלהם אצלי זה פשוט להשאר לבד
עד הפעם הבאה שהצרכים שלי ייגברו על ההגיון הישר
ולא אין פה שום השלכה על אף אחת

אבל זה לא אומר שאני פוסלת מבטלת מזלזלת במה שאחרים ואחרות עושים
זאת אולי צורת ההתבטאות הישירה שלי אבל לכו שנו את זה עכשיו...

וזו לא בעיה שלי אם יש כאלו שזה כל אבל כל מה שהם רואים בדברים שלי
ביקורת על עצמם, אילו הםן שצריכים וצריכות לעשות בדק ביית,אם זה ככה ,לא אני בשבילם,

אלו שהדברים שלי פוגעים בהם ומפריעים להם ומעליבים אותם אישית
ושנימאס להם כבר לקרא אותי אבל חוזרים שוב ושוב לדברי כדי להשליך ארס
ולצעוק כמה אני מעצבנת אותם

אז תמשיכו אתם לקרא אותי ולהתעצבן ולחשוב שמאחורי כל מילה שלי מסתתרת כוונה המכוונת ישר אליכם
או שצאו מזה אל תכנסו ואל תתעצבנו.
כל ההתקפות שלכם/ן רק מראות שיש דברים בגו.
ובשביל זה אני לא צריכה תאר PHD

אני לעולם לא אסתום לכם את הפה גם אם הדברים שתאמרו או תכתבו יעצבנו אותי ברמות ולא אצעק לכם שלא לכתוב ושאתם מביאים לי את הסעיף רק כי אתם קיימים
יש גם צורה למתוח ביקורת.

מי שלא נאה לו ,שישוב ויצפור לביתו.

גלתיאה • 17 בדצמ׳ 2006

איימי, יכול להיות שאנשים נפגעים כי הביקורת הזו נופלת על הספקות שלהם?
למה יש מספיק דומים וסאביות שלא מרגישים מאוימיים מבאטר ולא מתרוממים
על שתי רגליים אחוריות?

אם את מנהלת את הבדסמ שלך ממקום של יחסי שליטה מלאים ומספקים,
ממקום שממלא אותך באושר, ולא ממקום שמחפש את התליין שלך,
או את הקורבן לדחפים הרסניים שבך-
ומישהו יגיד לך, אוולה את חמורה איימי, לא תחייכי ותמשכי בכתף?
הרי במקום כזה, שהערכה העצמית שלך יושבת לך טוב, ביחד עם הסיפוק והאושר
אף אחד לא יכול להגיד לך מה את. אבל אם המיקום שלך שברירי ולא בטוח
הערכה שלך על עצמך ועל מעשייך לא תהיה אצלך, אלא אצל אחרים.
ואז כל ביקורת או אמירה לא מלטפת תרגיז אותך.


ואנה צודקת, אני לא חושבת שצריך לפחד מביקורת, לכאן או לכאן.
שכל אחד יחליט מה הוא לוקח ממה שכותבים.

באטר אולי טועה כשהיא שמה את כל הביצים בצד אחד.
אין רק דומים מניאקים. יש גם סאביות שלא שולטות על
הצדדים ההרסניים שלהם, וומחבלות ופוגעות בעצמן דרך
דום שגם בו יש צדדים הרסניים והוא חווה אותם דרך
סאבית כזו.

ההבדל רק שבאטר ועוד סאביות למדו לשלוט על הצדדים
האלו, מתוך הבנה שהצרכים האלו משרתים איזה סוג של חבלה עצמית,
לעומת סאביות אחרות שהצרכים האלו עדיין שולטים בהן
בלי להבין מה הן בעצם גורמות לעצמן.
ודווקא המקום הזה הוא ממכר, סוחף ומשכר. שאתה בקלות
יכול ללכת לאיבוד שם. והחשבון תמיד ימתין לך בסוף הדרך.

נדרש המון כוח והמון הבנה כדי לא ללכת שבי אחרי המקום האפל הזה.
אבל נדרשת עוד יותר הבנה לא לבקר ממקום חסר סבלנות,
אלא ממקום של הבנה לגבי התהליך של כול אחד כאן.
לכל אחד יש האמת שלו, ויש את האמת לאמיתה.
והמרחק הוא עצום בין נקודה אחת לשניה.