על הסכנה ששליטה מנטלית

איימי_​(נשלטת) • 23 בדצמ׳ 2006

צריך שניים לטנגו. סאבית המסוכנת לעצמה שנופלת על דום מסוכן, מצבה גרוע מאוד.
אני לא יודעת כמה אוכל לעזור, אבל אני לא מתכוונת להפסיק להוות את ה "קונטרה", האופוזיציה.
חושבת שיש מקום לקול כזה, שלא שולל בדס"מ ולא שולל שליטה מנטלית, ועדיין יוצא נגד המגמה של רומנטיזציית- יתר של עניין הטוטאליות.
חושבת שכשסאבית כותבת או קוראת בשירשור שעושה זאת, טוב יהיה אם גם הקונטרה יהיה כתוב שם.

גלתיאה • 23 בדצמ׳ 2006

כי יותר נוח ונעים לחשוב במונחים של הפנטזיה.

לדבר על דברים מסוכנים או סיכונים זה לדבר על המציאות.
מי שמתעקש לחיות בפנטזיות, יש לו בדרך כלל סיבה טובה.
צריך לדעת להתמודד עם המציאות, גם אם היא לפעמים אפורה , מאכזבת
או כואבת.

מי שלא רוצה לשמוע, אומר בעצם אל תהרסו לי עם עובדות משביתות שמחה.
( יש לו כנראה מזה יותר מדי במציאות שלו, והוא לא רוצה שיהרסו לו
גם במקום המפלט שלו = עולם הפנטזיות שלו ) .

איימי_​(נשלטת) • 23 בדצמ׳ 2006

מבינה את זה לגמרי, אבל אני רואה כאן משחק ברולטה רוסית. הלוואי והייתי היחידה שנפלה שם, והיחידה שתיפול. אז הייתי באמת שותקת. אומרת לעצמי שנפלתי על דום מסוכן, שאין הרבה כמוהו, שהפנמתי את הלקחים, וזהו. מפליגה לי לעבר הדומים הטובים והשפויים שיש כאן, או עוזבת את העולם הזה.
אבל לא. זה עולם מלאאא סכנות, הן מפנים והן מחוץ. זה לא אומר שצריך לעזוב אותו. זה אומר שצריך לפתח ולאפשר מודעות.

על ההבדל בין סאבית לשפחה

איימי_​(נשלטת) • 24 בדצמ׳ 2006

סתם אמירה כללית: קראתי פעם על ההבדל בין סאבית לשפחה. שפחה מחליטה החלטה אחת גורפת בתחילת המערכת- לציית לאדונה בכל.
סאבית- מחליטה לציית בכל פעם מחדש. היא בו ח רת במערכת בכל פעם מחדש. וזוהי לדעתי בדיוק גדולתה.

מה אתם מהללים פה, בעצם? לאיזה כיוון אתם דוחפים? ליצירת סוג של רובוט, שהולך עם עיניים מאוהבות אחר אדונו ומנטרת ההתמסרות בפיו?
או אישה חזקה, חושבת וביקורתית, שבוחרת במערכת ובאדונה בכל רגע מחדש, ולעולם אינה נותנת למציאות לחמוק מעיניה?
רומנטיקה זה נורא יפה, אבל לא כשזה נוגע לחייו של אדם.
לפעמים יתרחשו מקרי התעללות גם כך, ודומים מסוכנים ימשיכו להתקיים, וטעויות אנוש של הדומים הנפלאים והמוכשרים והאוהבים בעולם ימשיכו לקרות, אבל סאבית שלא נותנת לרומנטיקה הילדותית שברעיון ההתמסרות לסנוור את עיניה, תדע לצאת משם ברגע שדברים מתחילים לחרוק. אולי אז נשמע על פחות מקרי התעללות.

מה יש במקום הזה שהוא יותר מסוכן מכל המקומות?

סהרה • 24 בדצמ׳ 2006

אני הגעתי לא מזמן מהוניל ומכירה גברים דומיננטיים ששלטו שליטה כמעט מוחלטת בהחלטות במשפחה והיה טוב לנשים ולילדים שלהם.
לא מדובר במשפחות ממעמד סוציואקונומי נמוך ואתם לא יודעים בכמה משפחות שמבחוץ חושבים שהאישה עצמאית וקרייריסטית הבעל קובע כמעט את כל ההחלטות החשובות בבית.
לא ראיתי שהיחסים האלה היו מסוכנים ואני מביטה עליהם כשאני הצעירה והם כבר מבוגרים.
הם עברו חיים שלמים של אושר בלי בעיות ובלי לדאוג כל הזמן שיתעללו בהם.
השאלה אם פה יש משהו מיוחד שצריך לדאוג כל הזמן שלא ליפול על איזה פסיכופט מתעלל או שההחלטות הרגילות של כל אדם נורמלי ורגיל וכל אישה נורמלית ורגילה מספיקות.
הפסוק הידוע:"אם יאמרו לקפוץ מהגג תקפצו?" מספיק לרוב הנשים.
אם רואים שיש בעל מסומם, מכה שנכנס לבתי חולים פסיכיאטרים כמו הדוגמא שהביאו של ג'וזי כץ או עוד מישהו ידוע שעכשיו החלים אבל היו מקרים שפתאום קיבל התקפת עצבים והיכה את החברה בגלל סמים ונכנס לאישפוז דחוף אני חושבת שמרגישים שמשהו לא בסדר.

אלה שהכרתי בינתיים פה נראו מתחשבים ונחמדים. הם הסבירו שהכל בהסכמה ועם מילת ביטחון ומכוון להנאה.
השאלה אם יש פה אחוז יותר גבוה של פסיכופטים שבגללם צריך להזהר ומה הסיבה שהחשיבה הרגילה של אישה נורמלית לא יכולה להספיק?
למה מתכוונים בכל השליטה המנטלית הזאת?
איך אפשר להשתלט על אישה רגילה? אם אומרים לה משהו לא הגיוני היא לא מרגישה?
במשפחות שאני מכירה והגבר החליט היו לו סיבות "נורמליות" להחלטות שלו וגם אם האישה חשבה הפוך היא הבינה את הסיבות שלו.
למה מתכוונים בכל השליטה המנטלית המסוכנת הזאת ומה עושים הגברים האלה?

אם אין אני לי אדוני לי ?

Bad Sami​(שולט) • 25 בדצמ׳ 2006

הייתי רוצה לתת נקודת מבט קצת שונה ממה שדובר עליו עד כה.

לטעמי ישנם 2 אפשרויות לנהל מערכת בדסמית:

- הראשונה, כאשר מחפשים בן זוג לחיים או כאשר המערכת היא 24/7 . במערכת כזו הטוטאליות עלולה להיות מסוכנת שכן היא ממלאת את כל יומך ואת כל זמנך מה שהופך אותה לטוטאלית לא רק ב"איכות" אלה גם ב"כמות" דבר שיכול להביא להקטנת או מחיקת ה"אני" בשלב כלשהוא.

השניה הינה מערכת של שולט/נשלט בלבד שלא לצורך מציאת בן זוג לחיים ולא 24/7 אלא לצורך מערכת בדסמית טהורה. במערכת יחסים כזו ,שבה כל אחד מבני הזוג מנהל במקביל את חייו עם משפחתו (באם הוא נשוי ) עוסק ביום יום בעבודתו, חוזר לביתו , מתראה עם חבריו שלו ומתקשר ונפגש עם בן הזוג הבדסמי לצרכי בדסמ בלבד ובתכיפות מועטה יותר , הטוטאליות יכולה להיות "טוטאליות בונה" ולא מסוכנת או הורסת וזאת מכיוון שהיא קיימת במינון נמוך יותר והיא מאוזנת על ידי החיים ה"רגילים".

לעניות הבנתי את חלק מהשפחות (משימה לא קלה ...) אחת החוויות העמוקות יותר ו/או אחת הפנטזיות הבסיסיות ביותר היא איבוד ה"אני" איבוד הזהות העצמית והדרך הנכונה להגשים אותה היא במערכת יחסים מהסוג השני שבה איבוד ה"אני" הוא נקודתי ומתרחש במקטע מאוד מסויים ממכלול החיים והיום יום ואלו משמשים מעין מאזן.

אני מסכים בכל מאודי עם איימי שאיבוד הזהות העצמית היא סכנה חמורה לכל אחד ואחת מסיבות רבות (אם כי אני לא מסכים איתה שמאסטר לא אחראי הוא הגורם היחיד במשוואה ) שאחת מהן היא – מה יקרה לאחר סיום מערכת היחסים (שכידוע במחוזותינו – מסתיימת בדרך כלל לאחר זמן קצוב) , תיוותרי כאדם מחוק בלי דעות משלך בלי רצונות משלך בלי יכולת להבדיל בין טוב לרע ובלי מי שיחליט בשבילך.... אבודה לגמרי בעולם.... בררררר

לדעתי דווקא להיפך

סהרה • 25 בדצמ׳ 2006

אני מסכימה איתך שמערכת זוגית היא 24/7 אבל השאלה איך בנוי ה24/7 הזה.
בכל מערכת זוגית יש מישהו יותר דומיננטי בכמה תחומים אבל כשבן הזוג בדסמי אני לא רואה סכנה יותר מאשר במקרים אחרים. לדעתי דווקא להיפך:
בסשנים בודדים התמסרות טוטלית בלי לחשוב יכולה להביא לנזקים בלתי הפיכים שאחריהם לא משנה שהסשן הסתיים כי הנזק כבר נעשה בעוד שכאשר יש אהבה וקשר זוגי הסיכוי לנזקים נמוך יותר.
בקשר זוגי מכירים את בן הזוג ובסשנים בודדים צריך לבדוק לא ליפול על המעטים שקראתי פה שהם דומים מסוכנים.

מה שאמרתי הוא שבכל מקרה צריך להפעיל קצת הגיון.
מה זה:
"בן אדם מחוק ללא עצמיות, ללא יכולת להבחין בין טוב ורע בלי מי שיחליט בשבילך"?
איך אפשר להביא אדם מבוגר שלא ידע להבחין בין טוב ורע?
מצב של דיכאון ואי יכולת לתפקד אחרי סיום מערכת יכול להיות גם במערכת וונילית לגמרי בלי קשר לשליטה. חברה וונילית שלי נכנסה לדיכאון עמוק כשהחבר שלה עזב אותה והיו צריכים לעזור לה כמה זמן כדי לצאת מהדיכאון אבל אין לזה קשר לעצמיות.
לדעתי בגלל שאנשים לפעמים מדוכאים אחרי שמסתימת מערכת יחסים זו לא סיבה לא להתחיל מערכות יחסים ולפחוד מכל משב רוח מצוי.
לדעתי העצה הטובה ביותר היא לנהוג כמו רוב בני האדם בעולם: לשמור על ההגיון הרגיל וזהו.
רוב בני האדם מסתדרים עם העצה הזאת ומתגברים על שברון הלב בסיום מערכות יחסים.