תמונה כפרית |
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
Re: עוד קצת קפקא, יא עוזרד
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
תמונה כפרית • 1 ביוני 2007
עוזרד כתב/ה: טמונה במסגרת כתב/ה: "אהה", אמר העכבר,
"מיום ליום הולך העולם וצר. תחילה היה רחב עד להפיל אימה רצתי הלאה ומה שמחתי כשראיתי לבסוף מרחוק חומות מימין ומשמאל, אך חומות ארוכות אלו אצות כל כך להתחבר זו עם זו, עד שהנה כבר הגעתי לחדר האחרון ושם בפינה עומדת המלכודת ולתוכה אני רץ." "אינך צריך אלא, לשנות את הכיוון", אמר החתול ובלעו. ובכן כמה לא-מפתיע מה ששומן עושה גם למוח . בשום מקום בספרו של קאפקא " המשפט " לא מופיע "הציטוט" שלך. לו באתר הזה היה קודקס של התנהלות ראויה על מעשה מהסוג שאת עשית היה ראוי להעיף אותך לתמיד מכאן. ( אין מעשה מגונה מאשר לייחס ציטוט בין מרכאות כפולות למישהו ללא כל בסיס במציאות) והנה לך אתגר כלפי כל באי "הכלוב" - תני לנו מראה מקום מדויק ( מספר עמוד. שנת ההוצאה של הספר ) כדי ש"נמצא" את הציטוט ההזוי והמטורלל שלך. תתביישי לך פרנץ קפקא - המשפט נכון שהתגובה היחידה הראויה לאנשים כמוך היא התעלמות, אבל אני מרגישה גאוה להמנות על קהילה, שחבריה מוקיעים ומגנים תופעות כמוך. נכון גם, שהרייטינג שלך עלה פלאים. לאמיתו של דבר, אינני יודעת אם אי פעם בחייך זכית לקהל כה רב ומגוון. אבל הצעתי לך, עוזרד - אל תמשיך לנצל את טוב ליבה של הקהילה הנפלאה הזו. לפעמים בהתנהלות מסויימת החלש נראה כחזק, אבל בסופו של דבר, האבולוציה וחוקיה הפראיים, הם שיקבעו את האמת. טרולי נראה שאזלו לך המילים ונדמה שטוב שכך היה שלום ולא להתראות |
|
טמונה במסגרת |
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
אוי אוי אוי.... עוזרדייייי
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
טמונה במסגרת • 1 ביוני 2007
תפסת אותי !
טעות איומה ! צודק ! כומו שאמרתי - יא טהור מידות, שפה וערכים. אתה גם, בנוסף לכל מעלותיך הרבות ומידותיך הטרומיות, גורם לי להחכים עוד ועוד, למצוא טעויות ולתקנן. אין לי אלא להודות לך, עוזרדי יקירי. דוגמא מושלמת לאיך רוע מצמצם את מוחם של אנשים, שהיו יכולים להיות באמת משו, אם לא היו רעים וצרים מבחינה רגשית. ברור שתתקוף את העובדה שאני שמנה, כן, שמנה. לא מלאה, לא בעלת משקל עודף ולא עוד חארטות שאתה ושכמותך המציאו. הרי אין לך אין לתקוף אותי אחרת. ובכן, עוזרדי מאמי, אני לא נושאת רגשי נחיתות ואני גם לא אוותר לרוע. וכן, אני מאמינה באהבה. לא ברומנטיקה מזוייפת, עוזרד, כמו זו שאתה מדבר עליה, (ככל הנראה, ואתה יכול לתקן אם לא, מנסיונך האישי), כי אולי מה שרחל המשוררת כתבה, נכון הוא: "צר עולמי כעולם נמלה". היא ידעה את זה והכריזה על כך. אני יודעת זאת ומכריזה על כך. אתה חש זאת ולדעתי אף יודע זאת, רק שאתה מכריז הכרזה הפוכה. עלוב, עוזרד. לא עצוב, עוזרד, עלוב. פשוט. ולטעות עצמה: הטקסט שצורף נקרא "משל קטן" מאת פרנץ קפקא. סליחה על הטעות, באמת. (לא ממך בקשת הסליחה, אלא מהקוראים הנפלאים בכלוב) אה ועוד משהו קטן. זאת ההודעה האחרונה שלי בנושא. מיציתי אותך, עוזרד. |
|
Josephin(לא בעסק) |
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
Josephin(לא בעסק) • 1 ביוני 2007
שלום לך אדון המעלות , יצא המקק מן השק .
מענין איך פרויד היה מפרש את זה, היתכן שהדום שאיננו דום הוא בעצם סאב אשר נהנה מהצלפות לשונם של אחרים היות ואין בידו את האומץ לחשוף את ישבנו להצלפות אחרות |
|
בכוח המוח-אשה |
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
Re: עוד קצת קפקא, יא עוזרד
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
בכוח המוח-אשה • 1 ביוני 2007
עוזרד כתב/ה: טמונה במסגרת כתב/ה: "אהה", אמר העכבר,
"מיום ליום הולך העולם וצר. תחילה היה רחב עד להפיל אימה רצתי הלאה ומה שמחתי כשראיתי לבסוף מרחוק חומות מימין ומשמאל, אך חומות ארוכות אלו אצות כל כך להתחבר זו עם זו, עד שהנה כבר הגעתי לחדר האחרון ושם בפינה עומדת המלכודת ולתוכה אני רץ." "אינך צריך אלא, לשנות את הכיוון", אמר החתול ובלעו. ובכן כמה לא מפתיע מה ששומן עושה גם למוח. בשום מקום בספרו של קאפקא " המשפט " לא מופיע "הציטוט" שלך. לו באתר הזה היה קודקס של התנהלות ראויה על מעשה מהסוג שאת עשית היה ראוי להעיף אותך לתמיד מכאן. ( אין מעשה מגונה מאשר לייחס ציטוט בין מרכאות כפולות למישהו ללא כל בסיס במציאות_!!!!!))והנה לך אתגר כלפי כל באי "הכלוב" - תני לנו מראה מקום מדויק ( מספר עמוד. שנת ההוצאה של הספר ) [/color]כדי ש"נמצא" את הציטוט ההזוי והמטורלל שלך. תתביישי לך[/]פרנץ קפקא - המשפט נכון שהתגובה היחידה הראויה לאנשים כמוך היא התעלמות, אבל אני מרגישה גאוה להמנות על קהילה, שחבריה מוקיעים ומגנים תופעות כמוך. נכון גם, שהרייטינג שלך עלה פלאים. לאמיתו של דבר, אינני יודעת אם אי פעם בחייך זכית לקהל כה רב ומגוון. אבל הצעתי לך, עוזרד - אל תמשיך לנצל את טוב ליבה של הקהילה הנפלאה הזו. לפעמים בהתנהלות מסויימת החלש נראה כחזק, אבל בסופו של דבר, האבולוציה וחוקיה הפראיים, הם שיקבעו את האמת.[/b] כמה נפילות עוזרד, כמה נפילות.... באמת נדמה לי שהאונה הימנית שלך לא מתקשרת עם האונה השמאלית, ובמקרה שלך אני לא יודעת אם זה עודף שומן במוח או סתם כמה פיוזים שהולכים ונשרפים לעת זקנתך.....: )))) אל תיקח את זה קשה, מותק, האכלות המוח והגוף זה משהו שכולנו נצטרך להסכין איתו, לא משנה כמה נתאמץ להשכיב גופות צעירים תחתינו. בכל מקרה, בבוקר, כשאתה מסתכל במראה אתה רואה שם איש קטן מאוד, מתוסכל והזוי, שנתלה באילנות גבוהים רק כשיש שם מראי מקום ושם ההוצאה לאור, ואני מתארת לי שזה לא נעים, אבל למה אנחנו אלה שצריכים לספוג את התסכול שלך לדעתך....? אז מה מותק, קאפקא פתאום נשמע לך סתם הזוי ומטורלל? שלא נצטט אותו עוד? מה אתה אומר? טעות קטנה במראה מקום, והתעוררת כליש: למגר את התופעה אתה אומר? למגר אותה מהכלוב? לערוף את ראשו של מי שמטעה במראה מקום? ומה עם למגר אנשים קטנים כמוך שטוענים שהם שולטים ובעצם אינם מודעים אפילו לפארסה שהם? אכן, הכלבים נובחים והשיירה עוברת, אבל אתה עדיין כאן איתנו. למה לאיים אם אתה יכול לבצע...: ))) |
|
המלט |
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
קפקא והגולם
לפני 17 שנים •
1 ביוני 2007
המלט • 1 ביוני 2007
"קפקא על הגולם" -- פסל. צילום: המלט. פראג, מאי 2006.
|
|
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת) |
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
Re: עוד קצת קפקא, יא עוזרד
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת) • 2 ביוני 2007
עוזרד כתב/ה: טמונה במסגרת כתב/ה: "אהה", אמר העכבר,
"מיום ליום הולך העולם וצר. תחילה היה רחב עד להפיל אימה רצתי הלאה ומה שמחתי כשראיתי לבסוף מרחוק חומות מימין ומשמאל, אך חומות ארוכות אלו אצות כל כך להתחבר זו עם זו, עד שהנה כבר הגעתי לחדר האחרון ושם בפינה עומדת המלכודת ולתוכה אני רץ." "אינך צריך אלא, לשנות את הכיוון", אמר החתול ובלעו. ובכן כמה לא-מפתיע מה ששומן עושה גם למוח . בשום מקום בספרו של קאפקא " המשפט " לא מופיע "הציטוט" שלך. לו באתר הזה היה קודקס של התנהלות ראויה על מעשה מהסוג שאת עשית היה ראוי להעיף אותך לתמיד מכאן. ( אין מעשה מגונה מאשר לייחס ציטוט בין מרכאות כפולות למישהו ללא כל בסיס במציאות) והנה לך אתגר כלפי כל באי "הכלוב" - תני לנו מראה מקום מדויק ( מספר עמוד. שנת ההוצאה של הספר ) כדי ש"נמצא" את הציטוט ההזוי והמטורלל שלך. תתביישי לך פרנץ קפקא - המשפט נכון שהתגובה היחידה הראויה לאנשים כמוך היא התעלמות, אבל אני מרגישה גאוה להמנות על קהילה, שחבריה מוקיעים ומגנים תופעות כמוך. נכון גם, שהרייטינג שלך עלה פלאים. לאמיתו של דבר, אינני יודעת אם אי פעם בחייך זכית לקהל כה רב ומגוון. אבל הצעתי לך, עוזרד - אל תמשיך לנצל את טוב ליבה של הקהילה הנפלאה הזו. לפעמים בהתנהלות מסויימת החלש נראה כחזק, אבל בסופו של דבר, האבולוציה וחוקיה הפראיים, הם שיקבעו את האמת. סבא'לה. במדינות אחרות היית מושלך לכלא על שבגילך מחפש ילדות בנות 23 (על פי הצהרתך) ואילו אתה, כי נבערותך השיגה אותך ולא ידעת לזהות את המשל הקטן של קפקא, והחלטת בנבערות המאפיינת אותך לכל אורך הפוסטים שלך, שטמונה טעתה ,וכמובן איך לא, הסיבה לטעותה כביכול הינה אחוזי השומן שבמוחה וראוי להעיפה מהאתר. שנון ווטסון שנון, אכן תשובה ראויה למיסגור תחת הכותרת: "כמה פדיחות במשפט אחד אני יכול לעשות לעצמי". הידעת ש - קפקא היה אינטלקטואל צנום ורגיש שנשלט בידי אב חזק ורודני שעליו, כך אמר, נכתבו כל יצירותיו?? והדבר בולט במיוחד בספרו גזר הדין שבו הצעיר מקבל את גזר דין המוות אותו חורץ עליו אביו וטובע. או בספרו הגילגול שם הדבר מתואר בצורה פחות ישירה ספר שבו "האני האחר" של קפקא מתעורר ומגלה כי נהפך לחרק טפיל. הטפילות, שהיא בחלקה תחושת נחיתות לעומת אביו. למה אני לא מתפלאת כי בחרת מציטוטיו של קפקא? ולו רק 2 הדוגמאות הנ"ל הבאתי מראות באמת איך אתה מביט על עצמך, אבל בוא אעזור לך לומר זאת בקול רם (אני מאוד נדיבה היום):אתה איש קטן עוזרד, איש קטן הנמצא בשקיעה מתמדת של השמש על כן צילו מנסה להתארך בחושך. איש קטן המנסה להיאחז במציאות הזויה שיצר לעצמו. ספריו של קפקפא מלאים בהצלפה עצמית המהולה בהומור, ואילו דבריך הינם לא רק הצלפה עצמית, אלא לרוב גם גולים עצמיים וההומור מהם והלאה, אולי כי קצת קשה לצחוק למול הדמות ההזויה המופיעה למולך כשאתה מביט במראה. אתה נשלט לשנאה העצמית שלך, נשלט לרדידות, נשלט לבערות וליהירות סגור בתוך כלוב שבנית לעצמך. אתה רוצה להמשיך ולשחק לפנינו-ווקשה, אתה מוזמן, ליצני חצר הינם דבר חביב עלי, אך לכל ליצן חצר יש דימעה בזוית העין, יען כי יודע עד כמה רבה השפלתו, אך אתה, כנראה, אינך יודע מתי הושפלת מספיק ואתה חוזר לקבל עוד ועוד, פשוט הנשלט האולטימטיבי. |
|
זרה מוכרת |
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
Re: עוד קצת קפקא, יא עוזרד
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
זרה מוכרת • 2 ביוני 2007
רחפנית-הדומית המרחפת כתב/ה: אתה רוצה להמשיך ולשחק לפנינו-ווקשה, אתה מוזמן, ליצני חצר הינם דבר חביב עלי, אך לכל ליצן חצר יש דימעה בזוית העין, יען כי יודע עד כמה רבה השפלתו, אך אתה, כנראה, אינך יודע מתי הושפלת מספיק ואתה חוזר לקבל עוד ועוד, פשוט הנשלט האולטימטיבי רחפוש אני אודה לך אם לא תעליבי את כל הנשלטים ותשווי אותם לשכמותו. |
|
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת) |
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
Re: עוד קצת קפקא, יא עוזרד
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת) • 2 ביוני 2007
זרה מוכרת כתב/ה: רחפנית-הדומית המרחפת כתב/ה: אתה רוצה להמשיך ולשחק לפנינו-ווקשה, אתה מוזמן, ליצני חצר הינם דבר חביב עלי, אך לכל ליצן חצר יש דימעה בזוית העין, יען כי יודע עד כמה רבה השפלתו, אך אתה, כנראה, אינך יודע מתי הושפלת מספיק ואתה חוזר לקבל עוד ועוד, פשוט הנשלט האולטימטיבי רחפוש אני אודה לך אם לא תעליבי את כל הנשלטים ותשווי אותם לשכמותו. אנא סילחי לי. |
|
Afroditi |
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
Re: עוד קצת קפקא, יא עוזרד
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
Afroditi • 2 ביוני 2007
רחפנית-הדומית המרחפת כתב/ה: עוזרד כתב/ה: טמונה במסגרת כתב/ה: "אהה", אמר העכבר,
"מיום ליום הולך העולם וצר. תחילה היה רחב עד להפיל אימה רצתי הלאה ומה שמחתי כשראיתי לבסוף מרחוק חומות מימין ומשמאל, אך חומות ארוכות אלו אצות כל כך להתחבר זו עם זו, עד שהנה כבר הגעתי לחדר האחרון ושם בפינה עומדת המלכודת ולתוכה אני רץ." "אינך צריך אלא, לשנות את הכיוון", אמר החתול ובלעו. ובכן כמה לא-מפתיע מה ששומן עושה גם למוח . בשום מקום בספרו של קאפקא " המשפט " לא מופיע "הציטוט" שלך. לו באתר הזה היה קודקס של התנהלות ראויה על מעשה מהסוג שאת עשית היה ראוי להעיף אותך לתמיד מכאן. ( אין מעשה מגונה מאשר לייחס ציטוט בין מרכאות כפולות למישהו ללא כל בסיס במציאות) והנה לך אתגר כלפי כל באי "הכלוב" - תני לנו מראה מקום מדויק ( מספר עמוד. שנת ההוצאה של הספר ) כדי ש"נמצא" את הציטוט ההזוי והמטורלל שלך. תתביישי לך פרנץ קפקא - המשפט נכון שהתגובה היחידה הראויה לאנשים כמוך היא התעלמות, אבל אני מרגישה גאוה להמנות על קהילה, שחבריה מוקיעים ומגנים תופעות כמוך. נכון גם, שהרייטינג שלך עלה פלאים. לאמיתו של דבר, אינני יודעת אם אי פעם בחייך זכית לקהל כה רב ומגוון. אבל הצעתי לך, עוזרד - אל תמשיך לנצל את טוב ליבה של הקהילה הנפלאה הזו. לפעמים בהתנהלות מסויימת החלש נראה כחזק, אבל בסופו של דבר, האבולוציה וחוקיה הפראיים, הם שיקבעו את האמת. סבא'לה. במדינות אחרות היית מושלך לכלא על שבגילך מחפש ילדות בנות 23 (על פי הצהרתך) ואילו אתה, כי נבערותך השיגה אותך ולא ידעת לזהות את המשל הקטן של קפקא, והחלטת בנבערות המאפיינת אותך לכל אורך הפוסטים שלך, שטמונה טעתה ,וכמובן איך לא, הסיבה לטעותה כביכול הינה אחוזי השומן שבמוחה וראוי להעיפה מהאתר. שנון ווטסון שנון, אכן תשובה ראויה למיסגור תחת הכותרת: "כמה פדיחות במשפט אחד אני יכול לעשות לעצמי". הידעת ש - קפקא היה אינטלקטואל צנום ורגיש שנשלט בידי אב חזק ורודני שעליו, כך אמר, נכתבו כל יצירותיו?? והדבר בולט במיוחד בספרו גזר הדין שבו הצעיר מקבל את גזר דין המוות אותו חורץ עליו אביו וטובע. או בספרו הגילגול שם הדבר מתואר בצורה פחות ישירה ספר שבו "האני האחר" של קפקא מתעורר ומגלה כי נהפך לחרק טפיל. הטפילות, שהיא בחלקה תחושת נחיתות לעומת אביו. למה אני לא מתפלאת כי בחרת מציטוטיו של קפקא? ולו רק 2 הדוגמאות הנ"ל הבאתי מראות באמת איך אתה מביט על עצמך, אבל בוא אעזור לך לומר זאת בקול רם (אני מאוד נדיבה היום):אתה איש קטן עוזרד, איש קטן הנמצא בשקיעה מתמדת של השמש על כן צילו מנסה להתארך בחושך. איש קטן המנסה להיאחז במציאות הזויה שיצר לעצמו. ספריו של קפקפא מלאים בהצלפה עצמית המהולה בהומור, ואילו דבריך הינם לא רק הצלפה עצמית, אלא לרוב גם גולים עצמיים וההומור מהם והלאה, אולי כי קצת קשה לצחוק למול הדמות ההזויה המופיעה למולך כשאתה מביט במראה. אתה נשלט לשנאה העצמית שלך, נשלט לרדידות, נשלט לבערות וליהירות סגור בתוך כלוב שבנית לעצמך. אתה רוצה להמשיך ולשחק לפנינו-ווקשה, אתה מוזמן, ליצני חצר הינם דבר חביב עלי, אך לכל ליצן חצר יש דימעה בזוית העין, יען כי יודע עד כמה רבה השפלתו, אך אתה, כנראה, אינך יודע מתי הושפלת מספיק ואתה חוזר לקבל עוד ועוד, פשוט הנשלט האולטימטיבי. רחפוש, גדולה וקולעת ,כהרגלה. |
|
venus in our blood(שולטת) |
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
לפני 17 שנים •
2 ביוני 2007
venus in our blood(שולטת) • 2 ביוני 2007
עוזרד ? אדון המעלות ?
שולט? נשלט? מוטציה ? אנא ממך, גש למרפאה הקרובה לקבלת טיפול הולם. אולי, פעם, כאשר תשכיל להיות מעט סגור על עצמך, תוכל לקרוא את אשר כתבת ולהתנצל. הדבר לא יפגע באגו הרעוע שלך. זאת, אם כמובן, לא תתמוטט קודם לכן, מעוצמת המפץ הזעיר של בועתך הפאתטית . |
|