מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
2 בפבר׳ 2008
נטלי כתב/ה: (: ביקשתי מכלובי לשנות , כי זה באמת לא היה במקום.
כתבתי בבלוג וגם פה, ורציתי לשתף וגם העליתי שאלה בדרך.. כשאני כועסת, אני בדרך כלל קיצונית.. אבל ככה, לא מתנהגת משפחה אז לכן כדוגמא קיצונית ואפשר לומר מאוד, רשמתי שהם לא המשפחה שלי יותר, יכול להיות שהגזמתי. אחרי שיחה עם אחותי הקטנה, אני אגיד לך מה קרה.. פשוט, הם קמו מאוחר, אמא שלי נרדמה, ואבא שלי התארגן וכשראה שכבר מאוחר , 7 וחצי בבוקר השעה שהם היו צריכים לצאת, הוא העיר את כולם, תוך 5 דקות כולם היו למטה וכשאחותי הקטנה שאלה מה קורה איתי, אמא שלי אמרה שבטח היא לא קמה והיא לא רוצה להטריד אותי וכשאני שאלתי את אמא שלי למה היא לא התקשרה או אספה אותי, היא שאלה אותי למה את לא התקשרת כלומר, אמא שלי שיקרה לי וכנראה לא חשבה שהשקר שלה התגלה ואני שונאת שמשקרים לי ואז שהם הגיעו לבית הקברות, בלעדיי, סבתא שלי ששאלה איפה אני, התרגזה מאוד על התשובה שנתנו לה והיה שם ריב עליי, שבדרך כלל לא רבים עליי. היא אמרה לי שאבא שלי היה הרוס לגמרי בגלל זה... עכשיו הבנת על מה הכעס? נטלי יהיה בסדר ! הדרך שאת מספרת מעוררת חיבה .אני לפחות מתרשם שאת בחורה חמודה שאין לה כל כוונה רעה . יהיה בסדר את נראת לי בחורה טובה ואת תמצאי דרך לפתור את זה . |
|
|
שרמומית
|
לפני 16 שנים •
3 בפבר׳ 2008
נראה מה יהיה
בינתיים, אני לא מתקשרת אליה. היא זו שתצטרך להתקשר ולהסביר בדיוק למה עשתה את זה, כשידעה טוב מאוד שזה חשוב לי והתירוץ "לא רציתי להטריד אותה" לא עובד עליי. ואני מכירה אותה, היא לא תתקשר , אלא אם כן היא תרצה משהו או לדבר איתי על משהו. אבל .. אני עקשנית הרבה יותר ממנה היא ראתה כמה רציתי ללכת וכמה כאב לי בשבעה. |
|
|
|
שרמומית
|
לפני 16 שנים •
3 בפבר׳ 2008
Blood כתב/ה: לא נוהג להתערב בדיונים עמוקים כאלה, אבל אם את כועסת על המשפחה שלך כי אמא שלך לא התקשרה אלייך מסיבה שאינה שלילית או מכוונת נגדך ,אני לא חושב שתגובתי תתקבל בשמחה.
מה חבר שלך חושב על כל הסיפור? חושב ש"אמא שלך עשתה טעות ויותר מדי גאה בעצמה בשביל להודות בזה, שכאדם בוגר היא הייתה צריכה לקחת אחריות על המעשים שלה, זה לא חוכמה להעיר לאנשים אחרים על הטעויות שלהם בעוד כשהיא אינה מסוגלת לעשות את אותו הדבר על הטעויות שלה." בתכל'ס הוא בצד שלי, אבל גם חשב שהייתי צריכה להתקשר כשאמר לי להתקשר ולא עשיתי את זה |
|
|
|
שרמומית
|
לפני 16 שנים •
3 בפבר׳ 2008
amy כתב/ה: נטלי כתב/ה: (: ביקשתי מכלובי לשנות , כי זה באמת לא היה במקום.
כתבתי בבלוג וגם פה, ורציתי לשתף וגם העליתי שאלה בדרך.. כשאני כועסת, אני בדרך כלל קיצונית.. אבל ככה, לא מתנהגת משפחה אז לכן כדוגמא קיצונית ואפשר לומר מאוד, רשמתי שהם לא המשפחה שלי יותר, יכול להיות שהגזמתי. אחרי שיחה עם אחותי הקטנה, אני אגיד לך מה קרה.. פשוט, הם קמו מאוחר, אמא שלי נרדמה, ואבא שלי התארגן וכשראה שכבר מאוחר , 7 וחצי בבוקר השעה שהם היו צריכים לצאת, הוא העיר את כולם, תוך 5 דקות כולם היו למטה וכשאחותי הקטנה שאלה מה קורה איתי, אמא שלי אמרה שבטח היא לא קמה והיא לא רוצה להטריד אותי וכשאני שאלתי את אמא שלי למה היא לא התקשרה או אספה אותי, היא שאלה אותי למה את לא התקשרת כלומר, אמא שלי שיקרה לי וכנראה לא חשבה שהשקר שלה התגלה ואני שונאת שמשקרים לי ואז שהם הגיעו לבית הקברות, בלעדיי, סבתא שלי ששאלה איפה אני, התרגזה מאוד על התשובה שנתנו לה והיה שם ריב עליי, שבדרך כלל לא רבים עליי. היא אמרה לי שאבא שלי היה הרוס לגמרי בגלל זה... עכשיו הבנת על מה הכעס? לא יודעת, אולי היא באמת לא רצתה להטריד אותך, או לא קלטה עד כמה זה חשוב לך. קורה, את יודעת. לפעמים אנחנו מצפים מהקרובים לנו לקלוט בדיוק איך אנחנו מרגישים, וכועסים נורא כשהם מפספסים. לא נשמע לי שהיו לה כוונות רעות. הורים לעיתים קרובות משקרים שקרים לבנים, ואימהות במיוחד, כדי "לצאת בסדר עם כולם" ולא לפגוע שלא בכוונה. אני הייתי מנסה להבין גם את הצד שלה, ולגלות סלחנות כלפיה. להיות אמא זה אחד הדברים הכי קשים בעולם. (: איימי. זה סבא שלי ז"ל הסבא שגידל אותי 6 שנים ביחד עם סבתא שלי כשאמא שלי הייתה בעבודה היא ידעה כמה היה לי חשוב לבוא לקבר שלו לא פעם בשנה האחרונה, אמרתי לה שאני רוצה שסבא יחזור לחיים. אני חושבת שהיא קלטה כמה זה חשוב ופשוט לא היה לה זמן להתקשר בגלל שהם קמו מאוחר ולא בגלל שלא רצתה להטריד אותי זה כמו שאני אגיד לכולם דבר מה משמח (הצעת נישואים למשל) או עצוב מאוד (מישהו שקרוב אליי מת או חלה במחלה נוראית ) שקרה לי ורק לה אגיד אחרונה או יותר גרוע, לא אגיד בכלל והיא תגלה את זה ממקור שלישי ואז היא תשאל למה לא אמרת לי ואז התשובה תהיה "אויי אמא, לא רציתי להטריד אותך" בציניות נוראית ומעצבנת |
|
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed }
|
לפני 16 שנים •
25 בפבר׳ 2008
כ"כ הרבה ניגודיות.
"ככה לא מתנהגת משפחה". ואת משפחה? את התנהגת יפה? אני מבינה שהיה חשוב לך להיות. אבל את לא עושה טובה לאף אחד אם את הולכת. רק לעצמך. ההרגשה שלי מכתיבתך היא שכואב לך. כואב לך מאוד. ולא פחות מכך יש כאן עניין של פינוק. אולי חוסר בפינוק. "לא הודיעו לי" "לא שיתפו אותי" "לא התקשרו אלי" הכל סביל. אין ספק שסבא שלך ז"ל יקר לך. עכשיו יש לך הזדמנות לרשום בלוח שנה או תזכורת בטלפון לשנה הבאה את התאריכים. אני בכלל לא מבינה למה את מתפנקת רבע שעה נוספת במיטה, את זו שצריכה את הטרמפ ואת זו שלא היית מוכנה בזמן ומה שאת מתלוננת הוא שהם לא התקשרו אלייך? ביום קשה כ"כ את מוצאת לנכון לדבר כך לאמא שלך? לא קשה לה מספיק? הרי מדובר בסבא שגידל אותך 6 שנים. אני בטוחה שהיא מעריכה את זה. אז מה שהיא צריכה זה פינוק כזה? גם לי קשה עם אמא שלי והקשר שלי איתה מסובך לא פחות. אני לפחות ערה לדעת היכן אני הייתי לא בסדר. ולא רק באה בטענות לאחרים. אם הייתי חברה שלך או מכירה אותך, הדבר האחרון שהייתי עושה זה מלטפת אותך ואומרת לך שאת צודקת, מסכנה וכולם לא בסדר. הייתי מתוך אהבה מראה לך את פני הדברים מצעד אחד אחורה. כך יודעות החברות שלי שיש מי שאומר להן את האמת כולה, לפי דעתו. אני בספק גדול אם אני היחידה שחושבת כך. אני במקומך, הייתי גם שואלת את עצמי איך זה שאף אחד לא בא ובאמת ניער אותי. בשביל מה יש חברים? |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
25 בפבר׳ 2008
נטלי
חלק מהעניין של לגדול הוא לקחת אחריותוזה לא פשוט .
להמשיך להאשים את אמא שלך זה להמשיך להשאר ילדה קטנה . |
|
|