amy(נשלטת){מבטלעיניים} |
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
amy(נשלטת){מבטלעיניים} • 10 במרץ 2008
IO moon כתב/ה: amy כתב/ה: וואלה? אף פעם לא תלו אותי כשכל המשקל על הידיים. תלו אותי עם ידיים למעלה (כשהמשקל מתחלק על עוד מקומות), ואני תמיד שמה לב ודואגת לומר כשהן מתחילות להרדם. זה לא מדד כשמדובר על תליה מהידיים ממש?
זה לא ממש משנה. גם בתלייה משולבת, אפשר לשלוט על חלוקת המשקל, ולהעביר משקל לידיים באופן מדורג. מה שאני מנסה לומר הוא שמי שיש לו סף גבוה עלול לפספס את הגבול ולחטוף נזק. צריך להמנע מאלמנטים בהם הגבול העליון נקבע לפי תחושת הכאב, כי במקרה הנ"ל התחושה לא מייצגת את הגבול הנכון. תודה רבה. למדתי משהו. בעיקר למדתי, שסשנים רציניים צריך לעשות עם שולטים מנוסים באמת- כמוך |
|
רצה עם זאבים(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
רצה עם זאבים(נשלטת) • 10 במרץ 2008
רגע... רוצה להבין, לא תמיד העדפת מנוסים?
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים} |
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
amy(נשלטת){מבטלעיניים} • 10 במרץ 2008
רוקדת בגשם כתב/ה: רגע... רוצה להבין, לא תמיד העדפת מנוסים?
כמובן, תמיד העדפתי מנוסים, אבל לא עשיתי סשנים עד כדי כך מסוכנים פיזית. מעולם לא התנסיתי למשל בתליות, תליות הפוכות (ואוותר על העונג הנ"ל ). טוב, אולי הם לא נשמעים מסוכנים, אבל יכולים בקלות להגרם נזקים שרק בעל ידע וניסיון רב, כמו מון, יוכל למנוע. הידע שלי נרכש בעיקר ממה שניסו ע ל י, וככזה, הוא מוגבל. אני לא קוראת על טכניקות לסשנים, או ציוד. יש סוג ידע שרק דום שממש מתעניין בו, ירכוש. |
|
gilsherr |
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
אני מעדיף
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
gilsherr • 10 במרץ 2008
אני מעדיף סאביות עם סף כאב נמוך.
זה עושה לי את זה הרבה יותר. וחוץ מזה עדיף שיצרחו משטויות מאשר שישתקו בשעה שנגרם נזק אמיתי. |
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים} |
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
Re: אני מעדיף
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
amy(נשלטת){מבטלעיניים} • 10 במרץ 2008
gilsherr כתב/ה: אני מעדיף סאביות עם סף כאב נמוך.
זה עושה לי את זה הרבה יותר. וחוץ מזה עדיף שיצרחו משטויות מאשר שישתקו בשעה שנגרם נזק אמיתי. יש שצורחות בלי שום קשר לסף הכאב *איימי- סאבית קולנית* |
|
gilsherr |
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
וואלה
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
gilsherr • 10 במרץ 2008
אז את אלה אני הכי אוהב.
משקיע מעט ומקבל הרבה תשואה ענקית על השקעה קטנה... |
|
רצה עם זאבים(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
10 במרץ 2008
רצה עם זאבים(נשלטת) • 10 במרץ 2008
איימי אני הבנתי ממה שאת כותבת כל הזמן שאת לא ממש מתחברת לכאב... זה נכון?
|
|
Mooooon |
לפני 16 שנים •
11 במרץ 2008
הנה סיפור
לפני 16 שנים •
11 במרץ 2008
Mooooon • 11 במרץ 2008
amy כתב/ה: תודה רבה. למדתי משהו. בעיקר למדתי, שסשנים רציניים צריך לעשות עם שולטים מנוסים באמת- כמוך
יא מפרגנת ללא תקנה. מת עליך זה מזכיר לי סיפור. לפני המון המון זמן, עשיתי סשן עם מי שהיא, ככה: עשיתי לה קולר לצוואר, מהרבה שכבות של בד רך, כדי שיפזרו את הלחץ ככל שניתן. הקולר היה די הדוק. הורדתי חבל מהתקרה ו"תליתי" אותה על הקולר. היא כמובן לא ממש הייתה תלוייה אלא עמדה זקוף. מתחתי את החבל עד שעמדה על קצות האצבעות, והקולר די חנק אותה (אבל בלי להגזים). קשרתי את ידיה לצדי גופה ובמצב זה מזמזתי אותה. היא הייתה כל כך מגורה שלא רצתה להפסיק, גם כשכבר רציתי לשחרר אותה. הייתה ממש בטראנס. היא נשארה כמה שעות בתנוחה הזאת, מדי פעם עמדה לבד ומדי פעם קבלה ממני טיפול. על כל השאלות שלי אם לא נמאס לה והאם לשחרר אותה ענתה "לא" חזק וברור. למחרת התחיל לכאוב לה הראש ולא הפסיק כמה ימים. הלכנו לרופא וספרנו לו מה היה. הוא אמר שאולי חוליות הצוואר זזו או נפגעו מהעומס הממושך. בצילום אומנם לא ראו, אבל זה לא מבטיח כלום. העניין הזה ישב לי קשה מאוד על המצפון, למרות שלכאורה הייתה זו החלטה שלה להאריך בסשן. מזל, אחרי כמה ימים הכאב פחת, ואחרי כמה שבועות לא היו עוד שום סימפטומים והכל היה מאחרינו. אבל מאז אני נמנע מלהאריך את הסשן הזה, גם אם הפרטנרית מתעקשת. הלקח שלי, לא לסמוך על הסף של הסאביות, במיוחד אם הן בספייס. |
|
רצה עם זאבים(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
11 במרץ 2008
Re: הנה סיפור
לפני 16 שנים •
11 במרץ 2008
רצה עם זאבים(נשלטת) • 11 במרץ 2008
IO moon כתב/ה: amy כתב/ה: תודה רבה. למדתי משהו. בעיקר למדתי, שסשנים רציניים צריך לעשות עם שולטים מנוסים באמת- כמוך
יא מפרגנת ללא תקנה. מת עליך זה מזכיר לי סיפור. לפני המון המון זמן, עשיתי סשן עם מי שהיא, ככה: עשיתי לה קולר לצוואר, מהרבה שכבות של בד רך, כדי שיפזרו את הלחץ ככל שניתן. הקולר היה די הדוק. הורדתי חבל מהתקרה ו"תליתי" אותה על הקולר. היא כמובן לא ממש הייתה תלוייה אלא עמדה זקוף. מתחתי את החבל עד שעמדה על קצות האצבעות, והקולר די חנק אותה (אבל בלי להגזים). קשרתי את ידיה לצדי גופה ובמצב זה מזמזתי אותה. היא הייתה כל כך מגורה שלא רצתה להפסיק, גם כשכבר רציתי לשחרר אותה. הייתה ממש בטראנס. היא נשארה כמה שעות בתנוחה הזאת, מדי פעם עמדה לבד ומדי פעם קבלה ממני טיפול. על כל השאלות שלי אם לא נמאס לה והאם לשחרר אותה ענתה "לא" חזק וברור. למחרת התחיל לכאוב לה הראש ולא הפסיק כמה ימים. הלכנו לרופא וספרנו לו מה היה. הוא אמר שאולי חוליות הצוואר זזו או נפגעו מהעומס הממושך. בצילום אומנם לא ראו, אבל זה לא מבטיח כלום. העניין הזה ישב לי קשה מאוד על המצפון, למרות שלכאורה הייתה זו החלטה שלה להאריך בסשן. מזל, אחרי כמה ימים הכאב פחת, ואחרי כמה שבועות לא היו עוד שום סימפטומים והכל היה מאחרינו. אבל מאז אני נמנע מלהאריך את הסשן הזה, גם אם הפרטנרית מתעקשת. הלקח שלי, לא לסמוך על הסף של הסאביות, במיוחד אם הן בספייס. יפה! הנה שולט אחראי אפ/פעם אסור לסמוך על הסאבית בעינין של מתי זה מספיק, גם אני לפעמים גם כשכבר מתה להגיד את המילה. מממ.. משהו מושך אותי למשוך את זה ולראות מה יהיה, כשמולי עמד השולט הקודם שלי (האקס) הוא הפסיק את הכל. כי מה שהוא ראה בעיניים שלי, וכמו שהוא הכיר אותי (חשוב מאוד רמת ההכרות בין השניים) החליט להפסיק |
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים} |
לפני 16 שנים •
11 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
11 במרץ 2008
amy(נשלטת){מבטלעיניים} • 11 במרץ 2008
רוקדת בגשם כתב/ה: איימי אני הבנתי ממה שאת כותבת כל הזמן שאת לא ממש מתחברת לכאב... זה נכון?
לא מתחברת במיוחד. |
|