לא מוכנעת- מתמסרת

זה כבר עניין אינדבידואלי לחלוטין, לך מתאים דבר אחד ולי אחר, אין כל סתירה בין השניים.

כשזה קורה לי יש שילוב של שני הדברים:
הצורך שלי הוא להתמסר,להתמסר עד כלות (פלצני פלצני, אני יודעת),
וזה קורה לי רק עם אנשים שאני מרגישה שאני חייבת להכנע להם,
שאין דרך אחרת. הכניעה במקום הזה היא ממש כורח -אין אופציות נוספות.
אם התחושה הזו אינה מתקיימת זה לא מחזיק מים (לפחות עד היום).

ובקשר לסוגיית האהבה שהתפתחה כאן:
עבורי קשר משמעותי של שליטה יכול להתקיים רק מהמקום
של אהבה, שכן שליטה הינה הדרך היחידה לאינטימיות אמיתית מבחינתי
ואינטימיות של ממש (לטעמי כמובן) יכולה להתפתח רק במקום של אהבה.