סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זהירות אונס!

אחת כזו
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008
אחת כזו • 9 במאי 2008
עוגיעוגי כתב/ה:
אם הייתי מרגישה שפתחת את השרשור הזה בתום לב ושאת באמת מעוניינת להבין את הנזק שאונס גורם, הייתי מביאה לכאן לינקים, עדויות ומאמרים ומתייחסת בשיא הרצינות.
אם אכן עברת אונס ואת מרגישה שלא קרה לך כלום ושלא נפגעת, מנסיוני, זו ההדחקה האולטימטיבית וחבל שאת לא מטפלת בזה, כי הנזק לטווח רחוק הרבה יותר גדול במצב כזה.
אני תמיד נזכרת ברגעים כאלה בסצנה מ"מלון ניו המפשיר", כשרוב לאו אומר לג'ודי פוסטר אחרי שהיא נאנסת שאם מישהו נגע בה והיא לא רצתה, זה כאילו הוא לא באמת נגע בה - זו גישה מאד גברית אבל מאד לא מציאותית.
אני כן אומר דבר אחד לגבי הסימפטום הגדול, אובדן תחושת השליטה בחיים, לפי מה שאת כותבת בפרופיל שלך אנחנו שולטות דרך הכוס שלנו – זה מריח מהמלחמה האולטימטיבית להשגת שליטה בחיים בחזרה, להשיג שליטה דרך האיבר שהכי נפגע, במקום לשלוט ביקום שלנו דרך האיבר הכי מתאים לעניין, המוח שלנו.

אם לא עברת את זה והשרשור הזה נועד לעורר פרובוקציה או שסתם קינאת בקטסטרופה ובמנגינה ובכמות הרייטינג שהם הצליחו לייצר, זה די פתטי ועצוב, כי עשית את זה על ידי דריכה והכאבה לאנשים שעברו אונס וצריכים להתמודד עם זה כל יום, (ורק לידיעתך יש כאן גם גברים ולא רק נשים, שעברו את זה, פגעת בכל המינים).
ובמקרה הזה גם יש צעקת צומי רצינית וגם חשיפת קנאת הפין שלך, סוג של "אני יותר גבר מכל הגברים כאן ואני אראה להם עד כמה אני בצד שלהם והם יאהבו אותי יותר מכל הבנות באתר".

בכל מקרה נשמע לי שאת זקוקה דחוף לעזרה.




באמת אי אפשר לשאול כאן שאלה בלי שישלחו אותי לקבל עזרה דחוף?

למה הדיון הוא לגופו של אדם ולא לגופו של עניין?
MACHINE GUN​(שולט)
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008
MACHINE GUN​(שולט) • 9 במאי 2008
אחת כזו כתב/ה:
[



באמת אי אפשר לשאול כאן שאלה בלי שישלחו אותי לקבל עזרה דחוף?

למה הדיון הוא לגופו של אדם ולא לגופו של עניין?



ניסיון עבר מוכיח שלא.
לרוב האנשים יש כאן בעלות בלעדית בתחומים השונים.את שבי ונסי לסנן מבין התגובות את אלה שמגיבות לנושא שלך בלבד,בלי להתלהם ובלי להגרר לתיגרה אישית אחרת באמת תגיעי ל-200 עמוד אבל ללא תוכן.
מבטיחה לנסות?
ים_yam​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008

Re: המממ..

ים_yam​(לא בעסק) • 9 במאי 2008
זיקית כתב/ה:
לכל אדם מבנה נפשי אחר ואי אפשר לשפוט אדם שעבר טראומה נוראית כזו - בין אם עברת אחת דומה בעצמך או לא.



מסכימה עם זיקית!
לכל אדם יש את המבנה הנפשי שלו ואת צורת ההתמודדות האישית שלו בהתאם לכך.
יהיו כאלו שיחוו את החוויה הנוראה שוב ושוב ויחיו בפחד, יהיו כאלה שידחיקו ויחיו "כרגיל", יהיו כאלו שידברו על החוויה וישתחררו מהמעוקה האיומה של רגשות אשמה ויהיו כאלה שלא...
וכשם שאלו התגובות ה"נורמליות" לאונס, אלו גם תגובות "נורמליות" להלם קרב, או פריצה או כל טראומה אחרת.
מה גורם לחוויה קשה להפוך לטראומה? כנראה באמת המבנה הנפשי השונה של כל אחד ואחת מאיתנו.
לכן יהיו כאלו שיחוו אונס מיני קשה יותר מתקיפה פיזית "רגילה" ויהיו כאלה שיגיבו לפריצה פשוטה בביתם במידת חרדתיות גבוהה, ולא לנו לשפוט כל אדם שחווה חוויה קשה כטראומה, ולא משנה מהי החוויה.

יש הרבה צדק בדבריה של איימי קודם (מצטערת, לא יודעת איך לצטט שני ציטוטים שונים באותו פוסט) לגבי הלגיטימציה הנוכחית של אונס כטראומה קשה על מנת ליצור שינוי בתפיסה התרבותית לחוויה זו שבעבר הרחוק והלא כל כך רחוק היתה רווחת ומקובלת בתרבות (זכות הלילה הראשון לדוגמא), וטוב שכך.

אני לא חושבת שיש הבדל בין הנזק שגורם אונס לנזק שנגרם כתוצאה מהלם קרב למשל, שניהם זעזוע נפשי קשה שעלול לגרום לקושי בתפקוד היומיומי לאדם שחווה את החוויה הקשה בדרכים רבות.
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008

Re: אונס,אנסים,חוק,התיחסות חברתית

MACHINE GUN כתב/ה:
אני ממש לא חושב שניתן לקחת לקחת משהו ולנסות להכניס אותו לטבלה עם אונס.
אני אפילו לא חושב שיש חוויה נוראית שדומה לאונס.אור אדום ותשלום מיסים הם דברים שבוחרים לעשות או שלא לעשות מתוך ענין של התוצאות העלולות להגיע ואילו אונס הוא אירוע בו לא ניתנה שום שליטה לקורבן לבחור מה לעשות.
ברגע שאמרת שאת חווית תקיפה מינית מסוג מסויים זה משייך אותך למשפחה ענקית לצערי של נשים נפגעות.לא ברור כלל מהדברים שלך אם את חיה בהכחשה מאז או שבאמת החלטת להמשיך את חייך מבלי להתעכב שם אולם כך או כך אין בזאת להמעיט את חומרת האירוע.
אנסים הם ה-low life של כל חברה.גם בחברה העבריינית פשעי מין הם הנמוכים בסולם ההערכה ובדרך כלל אנסים ומתעללים מינית שמגיעים לבתי סוהר עוברים בעצמם תהליך שמסביר להם היכן מקומם.אין מקום להקל ראש בכאלה,עבריינות מינית הינה מיגוון אירועים חוזרים ומתמשכים ויש חברות בעולם שסימנו את הרעה החולנית הזו בכל מיני צורות,לרבות הכרזה בנוסח: כאן גר עבריין מין מורשע.
ההתיחסות החברתית הנורמטיבית לאונס משתנה מקצה לקצה במיוחד אם עוברים רחוב או משוחחים עם אותם אנשים בתקופות שונות של השנה.יש אומרים אפילו הרכב ארוחת הצהריים משפיע על ההתיחסות האישית של כל אחד לנושא.את קצב רדפו בכעס רב ויתכן בצדק,כי במדינת חוק הוא עדיין חף מפשע עד לבירור דינו והרשעתו האפשרית,כאן יש הסכמה מקיר לקיר בציבור.
לעומת זאת אנו מביטים בסערה סביב אדם שהורשע באונס ונגזר דינו ממש כאן קרוב אלינו ויש כאן אנשים שבלי למצמץ משבחים אותו ותומכים בכל מיני אמתלות ולא לשכוח שאנו עוסקים בעולם מיני קיצוני ועם הכל הכבוד ל"שילם חובו לחברה" האם אנו לא מניחים לחתול לשמור על השמנת?
לכם הפתרונים.
תוספת אחרונה עוסקת בשירשור של הדום הבעייתי או מסוכן:
השירשור בעצמו מסוכן מאחר ורובו עוסק בפותחת השירשור שאינה מוכנה להקשיב לדיעות אחרות,קטילת דיעות של אנשים שקיבלו שיר הלל לפועלם ואיזכור של כמה נפלא,לא מסוכן ומאד לא בעייתי הוא הדום האישי שלה.טרוליזם הוא נושא מסוכן מאד אבל אין לו קשר כלל וכלל לשירשור הזה שאני מאד מקווה שישמור על דיון הולם כי הנושא טעון.



לא יכולתי לכתוב את הדברים יותר טוב ממך.

אהבתי.
זאלופון​(שולט)
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008
זאלופון​(שולט) • 9 במאי 2008
אי אפשר להשוות משהו שקשור במין למשהו שלא קשור במין, לא משום שכשלעצמם אחד מהם אמור מעצם מהותו לגרום לטראומות והשני לא, אלא משום שהתרבות מתייחסת אליהם אחרת: מין הוא טאבו. הוא משהו להגן עליו ולהתבייש בו, ושאמור להיות שיא האינטימיות. כולנו עוברים סוציאליזציה דומה ומפנימים לפחות באופן חלקי את מה שדורות של פוריטניות עיצבו עבורנו. לכן, לדעתי, חדירה כפויה למרחב המוגן, הפרטי והקדוש/טמא הזה קשה יותר מ"סתם" תקיפה.
עוגיעוגי​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008
אחת כזו כתב/ה:
עוגיעוגי כתב/ה:
אם הייתי מרגישה שפתחת את השרשור הזה בתום לב ושאת באמת מעוניינת להבין את הנזק שאונס גורם, הייתי מביאה לכאן לינקים, עדויות ומאמרים ומתייחסת בשיא הרצינות.
אם אכן עברת אונס ואת מרגישה שלא קרה לך כלום ושלא נפגעת, מנסיוני, זו ההדחקה האולטימטיבית וחבל שאת לא מטפלת בזה, כי הנזק לטווח רחוק הרבה יותר גדול במצב כזה.
אני תמיד נזכרת ברגעים כאלה בסצנה מ"מלון ניו המפשיר", כשרוב לאו אומר לג'ודי פוסטר אחרי שהיא נאנסת שאם מישהו נגע בה והיא לא רצתה, זה כאילו הוא לא באמת נגע בה - זו גישה מאד גברית אבל מאד לא מציאותית.
אני כן אומר דבר אחד לגבי הסימפטום הגדול, אובדן תחושת השליטה בחיים, לפי מה שאת כותבת בפרופיל שלך אנחנו שולטות דרך הכוס שלנו – זה מריח מהמלחמה האולטימטיבית להשגת שליטה בחיים בחזרה, להשיג שליטה דרך האיבר שהכי נפגע, במקום לשלוט ביקום שלנו דרך האיבר הכי מתאים לעניין, המוח שלנו.

אם לא עברת את זה והשרשור הזה נועד לעורר פרובוקציה או שסתם קינאת בקטסטרופה ובמנגינה ובכמות הרייטינג שהם הצליחו לייצר, זה די פתטי ועצוב, כי עשית את זה על ידי דריכה והכאבה לאנשים שעברו אונס וצריכים להתמודד עם זה כל יום, (ורק לידיעתך יש כאן גם גברים ולא רק נשים, שעברו את זה, פגעת בכל המינים).
ובמקרה הזה גם יש צעקת צומי רצינית וגם חשיפת קנאת הפין שלך, סוג של "אני יותר גבר מכל הגברים כאן ואני אראה להם עד כמה אני בצד שלהם והם יאהבו אותי יותר מכל הבנות באתר".

בכל מקרה נשמע לי שאת זקוקה דחוף לעזרה.




באמת אי אפשר לשאול כאן שאלה בלי שישלחו אותי לקבל עזרה דחוף?

למה הדיון הוא לגופו של אדם ולא לגופו של עניין?




התגובה שלי היא לא באמת לגופו של אדם מאחר ואני לא מכירה אותך, אני רק יכולה להסתמך על הדברים שאת כותבת ואין מה לעשות, כתבת משהו, תערכי לכל סוגי התגובות.
דרך אגב, המשפט האחרון שלי אינו ציני כלל וכלל, אני רצינית ביותר ואם את זקוקה ליעוץ אני אשמח לעזור, רק לא נראה לי שזה לעניין על גבי הפורום.

לגבי כך שמישהו רמז כאן שיש לי איזה סוג של מונופול על אונס, זה ממש לא נכון, אבל אני ללא ספק מייצגת כאן קול מסויים, ובשאלתך תצטרכי להתמודד עם כל סוגי הקולות.

הבעייתיות העיקרית מבחינתי היא בנוסח השאלה שלך, אולי אם היית מנסחת אותה בצורה אחרת היית מקבלת תגובות אחרות אבל השאלה שלך מזכירה לי מניפולציות של מכחישי שואה – הכל בראש שלכם, אם לא היו מקדשים את זכר הקורבנות כולם היו מעבירים הלאה וממשיכים בלי להתבכיין.
הטקטיקה הסוחפת וה"נעימה הזו" מביאה בסופו של דבר את השיעור שנלמד ב"נחשול" וככל שיעבור הזמן, בלי לשים לב, יותר ויותר אנשים יצודדו באונס רק בגלל שהניסוח כאן הוא כביכול ענייני.
אז כן, ללא ספק יש מקום לשאול מה המניעים שלך ומי את באמת.
T O M​(שולט)
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008
T O M​(שולט) • 9 במאי 2008
אני מקווה שתופעת "ההתקרבנות" (הצורך להיכנס לדמות הקורבן שוב ושוב כדי לקבל תשומת לב),
התופסת תאוצה בזמן האחרון יותר מדי בשירשורים השונים, תיפסק בשלב כלשהוא.

ובכלל, שאפשר יהיה לשוחח על עוד נושאים מלבד אונס, תקיפה מינית, דום מסוכן, התעללות,
כפייה, קורבנות, עוד קורבנות, טראומות, מרירות, נקמנות, התקפות, הגנות, לנשים איך להיזהר מ...
(מכל דבר אפשרי בערך...אבל בעיקר מגברים), רשימות שחורות, לקשר בין בדסמ ואלימות , או כל
דבר שלילי אחר עלי אדמות.

ובכלל, כל מה שקשור למעגל הפאניקה...עדיף שלא. פשוט לא.

בכל זאת, כאן זה לא נעמ"ת.
ועם כל הכבוד והרגישות לנושאים האלה
(וזה באמת חשוב. כוונתי לסיפורים האמיתיים שמסופרים מדי פעם פה
ולא לסיפורי צוונציק שחופשי רצים...בין ים הרכילויות והשמועות והרמיזות הקטנות
עד שאתה כבר לא יודע למי להאמין)

לראות את הנושאים האלה מופיעים בתדירות גבוהה שוב ושוב, על כל השליליות שבהם,
לא עושה חשק לכתוב ולשוחח בכלל. יש גם דברים אחרים לדבר עליהם.

אני אשמח גם לדבר על נושאים חיוביים יותר, אם מישהו/מישהי מעוניינים.
לא חייבים לקשור כל דבר בדסמי במשהו שלילי.

נ.ב
זו דעתי בלבד.
הכותב אינו מייצג שום מעגל פאניקה.
מייקל ג'קסון​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008
בנות אני מתפלא עליכן !
מה אתן מתאמצות להסביר לכותבת הפוסט כמה אונס זה דבר נוראי.

אם היא משווה את זה למיסים או אור אדום אז היא בעלת אינטילגנציה ששאופת למינוס אינסוף.

אם היא לא מסוגלת להבדיל את ההבדל בין חוקים ומוסכמות כמו לעצור ברמזור לבין פשע אונס אז היא לא שווה שנתאמץ להסביר לה.

אין בכלל צורך להגיב על דבריה ואתן מסבירות .
MACHINE GUN​(שולט)
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008

אמוץ אמוץ,כוכב נולד שכמוך..

MACHINE GUN​(שולט) • 9 במאי 2008
כבר הערתי פעם אחת ואני מעיר שוב.
לראות את התואר שולט בצמוד לניק שלך בהחלט מעלה תהיות לגבי התואר,היכולות,ההתבטאות, הניסוח ועוד פרמטרים.
יש מקומות שכדאי להחריש בהם אמוץ.
או להתרכז במגברי מנורות שם אתה שולט ללא ספק.
באותו נוסח ראה שירשור שלך.אם צריך להסביר לך על מקומה של נשלטת,הרגשות הכרוכים בכך,המקום ממנו היא באה ולאן היא מבקשת ללכת,כל אתה אתה צריך ללמוד לפני,הרבה לפני שתדביק לעצמך תואר זה או אחר.

לזו שפתחה את השירשור:
התרעתי על הסינון הנדרש ואורך הנשימה הבלתי מתפשר מבאין ברירה לאור התגובות שיגיעו.
זו דוגמה מצויינת שאפילו אני נשאבתי לתוכה.
היי חכמה ממני,פליז.
אחת כזו
לפני 16 שנים • 9 במאי 2008
אחת כזו • 9 במאי 2008
Tom. כתב/ה:
אני מקווה שתופעת "ההתקרבנות" (הצורך להיכנס לדמות הקורבן שוב ושוב כדי לקבל תשומת לב),
התופסת תאוצה בזמן האחרון יותר מדי בשירשורים השונים, תיפסק בשלב כלשהוא.

ובכלל, שאפשר יהיה לשוחח על עוד נושאים מלבד אונס, תקיפה מינית, דום מסוכן, התעללות,
כפייה, קורבנות, עוד קורבנות, טראומות, מרירות, נקמנות, התקפות, הגנות, לנשים איך להיזהר מ...
(מכל דבר אפשרי בערך...אבל בעיקר מגברים), רשימות שחורות, לקשר בין בדסמ ואלימות , או כל
דבר שלילי אחר עלי אדמות.

ובכלל, כל מה שקשור למעגל הפאניקה...עדיף שלא. פשוט לא.

בכל זאת, כאן זה לא נעמ"ת.
ועם כל הכבוד והרגישות לנושאים האלה
(וזה באמת חשוב. כוונתי לסיפורים האמיתיים שמסופרים מדי פעם פה
ולא לסיפורי צוונציק שחופשי רצים...בין ים הרכילויות והשמועות והרמיזות הקטנות
עד שאתה כבר לא יודע למי להאמין)

לראות את הנושאים האלה מופיעים בתדירות גבוהה שוב ושוב, על כל השליליות שבהם,
לא עושה חשק לכתוב ולשוחח בכלל. יש גם דברים אחרים לדבר עליהם.

אני אשמח גם לדבר על נושאים חיוביים יותר, אם מישהו/מישהי מעוניינים.
לא חייבים לקשור כל דבר בדסמי במשהו שלילי.

נ.ב
זו דעתי בלבד.
הכותב אינו מייצג שום מעגל פאניקה.



קראת את הפוסט, תום?

האם שאלה הנוגעת בפן הפילוסופי כמעט של הנושא, הוא סוג של התקרבנות, נעמ"ת ומעגלי פאניקה?


ובאותו עניין, אין צורך לשכנע אותי בכלום, הועלה נושא לדיון.


למוגבלים אני אתקצר: האומנם יש לצאת מנקודת הנחה שכל מה שקשור בכפייה בעניין המיניות שלנו משאיר נזקים ממשיים, בלתי הפיכים?

נזקים המצריכים אותנו ללכת ולקבל טיפול אם אנחנו לא חשים בהם?

האם הגישה הזו של החברה בנושא הזה לא מייצרת היא עצמה סוג של נזק?
אין כאן מחשבה קולקטיבית כזו שמי שעברה חוויה כזו היא פגועה או שרוטה או חרוטה?
זה לא מאפשר לנו לתלות את הקשיים האובייקטיבים שלנו ב"טראומה" ולקבל "הנחה"?


מה קרה?
מפרה קדושה לא יוצאים סטייקים טובים?