צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מצעיי סאטן

flashback{ג"ו}
לפני 16 שנים • 1 ביוני 2008
flashback{ג"ו} • 1 ביוני 2008
כחולית כתב/ה:

את לא חושבת שיש גבול מסויים?



לא.
בעיני לסאבית שתי החלטות שנמצאות בידיים שלה.
האחת - להכנס למערכת היחסים.
השניה - לצאת ממנה.

כל עוד אני (או היא, במקרה הזה) בוחרת להשאר, היא בוחרת, ואני רוצה להאמין שבצורה שקולה ומודעת, לתת לו את המקום לתת לה כל סוג של יחס שיראה לנכון.
היא הרי *בחרה* אותו לאיש שלה, ואני מניחה שהיא לקחה בחשבון את חיבתו הרבה להשתעשעות הפומבית בה.

באופן אישי, הסיטואציה ואני ולא נשב יחד לערב שש בש, אבל אהבתי את הקטע.
סחטיין על האומץ, ותהני.
Uranus
לפני 16 שנים • 1 ביוני 2008
Uranus • 1 ביוני 2008
מהניסיון שלי-
כשזוג מנהלים קשר בריא ואותנטי -
מתפתחת ביניהם שפה שהיא שלהם בלבד
ואולי רק מעטים יכולים להבין.
שפה של מחוות, מבטים, התנהגות
ועוד פעולות או הבעות
שבאות לידי ביטוי ללא מילים.

בקטע שאני קראתי בפוסט הזה -
אני ראיתי הבעה של אהבה, של הערצה ושל מחויבות והכול היה הדדי.
שלה אליו ברצון העז לציית ולא לאכזב ולספוג את ההשפלה
ושלו אליה בחוסר הפשרות שלו איתה והמחויבות לא לוותר לה או לרחם עליה,
והכי חשוב- להעניק לה את מה שהיא רצתה לקבל מהקשר איתו.

אבל שוב,
זה רק מה שאני קראתי...
Uranus
לפני 16 שנים • 1 ביוני 2008
Uranus • 1 ביוני 2008
Black Tears כתב/ה:
קריאה של דברים כאלה, בעיקר עושה לי עצוב.
לא בגלל שזה לא לגיטימי, או בגלל שזה מרושע.
פשוט.. ככה.


אולי ברשעותו אליה, הוא מביע את אהבתו icon_wink.gif

ואולי (ובלי להכנס לקשקושציה של פסיכולוגיה) ככה היא הכי אוהבת.

זה נשמע הכי לא הגיוני, אני יודע.
אבל זה כול הקטע.
גן העדן של זוג אחד יכול להיות הגהינום של זוג אחר וההיפך.
עלומה​(אחרת)
לפני 16 שנים • 1 ביוני 2008
עלומה​(אחרת) • 1 ביוני 2008
Uranus כתב/ה:
מהניסיון שלי-
כשזוג מנהלים קשר בריא ואותנטי -
מתפתחת ביניהם שפה שהיא שלהם בלבד
ואולי רק מעטים יכולים להבין.
שפה של מחוות, מבטים, התנהגות
ועוד פעולות או הבעות
שבאות לידי ביטוי ללא מילים.

בקטע שאני קראתי בפוסט הזה -
אני ראיתי הבעה של אהבה, של הערצה ושל מחויבות והכול היה הדדי.
שלה אליו ברצון העז לציית ולא לאכזב ולספוג את ההשפלה
ושלו אליה בחוסר הפשרות שלו איתה והמחויבות לא לוותר לה או לרחם עליה,
והכי חשוב- להעניק לה את מה שהיא רצתה לקבל מהקשר איתו.

אבל שוב,
זה רק מה שאני קראתי...

כן, אנחנו מיעוט של קוראים.
אולי מהרצון לצעוק היי
תצילו.
אני הייתי רוצה להיות במקום כזה עם מישהו/י.
אתה יודע מה, זה לא היי תצילו.
זה היי, האתר הזה ממזמן הפך להיות מקום לקינקים, את ה"אקסטרים" תשאירו בבית.(בלי קשר, אני הייתי משאירה בבית)
פייה{O}
לפני 16 שנים • 1 ביוני 2008
פייה{O} • 1 ביוני 2008
flashback כתב/ה:
כחולית כתב/ה:

את לא חושבת שיש גבול מסויים?



לא.
בעיני לסאבית שתי החלטות שנמצאות בידיים שלה.
האחת - להכנס למערכת היחסים.
השניה - לצאת ממנה.


אני לגמרי לא מסכימה עם הגישה הזאת.

אם את רוצה ואוהבת ומתמסרת למישהו - זה לא אומר שאת חייבת לקבל כל דבר ולבטל כל רגש מצידך לגבי מה עושה לך טוב ומה לא עושה לך טוב.
הרי אחרי הכל, לא באנו באמת לסבול... scratchead.gif

הגישה הזאת של 'הכל או לא כלום' לא עובדת טוב במציאות, לפחות מנסיוני, כמעט בשום מקרה.


לגבי הסיפור - לגמרי לא כוס התה שלי, וקשה לי לדמיין איך כזו סיטואציה יכולה להוות משהו חיובי בין שני אנשים.

אבל אם זה עושה לכם טוב - יופי icon_smile.gif
Needles And Pins​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 1 ביוני 2008
Needles And Pins​(לא בעסק) • 1 ביוני 2008
Uranus כתב/ה:
Black Tears כתב/ה:
קריאה של דברים כאלה, בעיקר עושה לי עצוב.
לא בגלל שזה לא לגיטימי, או בגלל שזה מרושע.
פשוט.. ככה.


אולי ברשעותו אליה, הוא מביע את אהבתו icon_wink.gif

ואולי (ובלי להכנס לקשקושציה של פסיכולוגיה) ככה היא הכי אוהבת.

זה נשמע הכי לא הגיוני, אני יודע.
אבל זה כול הקטע.
גן העדן של זוג אחד יכול להיות הגהינום של זוג אחר וההיפך.


לא ניכנס לזה שרשעות מתוך אהבה זה הדבר האהוב עליי למרות שאני תמיד אכחיש את זה.

icon_smile.gif
עלומה​(אחרת)
לפני 16 שנים • 1 ביוני 2008
עלומה​(אחרת) • 1 ביוני 2008
פייה כתב/ה:
flashback כתב/ה:
כחולית כתב/ה:

את לא חושבת שיש גבול מסויים?



לא.
בעיני לסאבית שתי החלטות שנמצאות בידיים שלה.
האחת - להכנס למערכת היחסים.
השניה - לצאת ממנה.


אני לגמרי לא מסכימה עם הגישה הזאת.

אם את רוצה ואוהבת ומתמסרת למישהו - זה לא אומר שאת חייבת לקבל כל דבר ולבטל כל רגש מצידך לגבי מה עושה לך טוב ומה לא עושה לך טוב.
הרי אחרי הכל, לא באנו באמת לסבול... scratchead.gif

הגישה הזאת של 'הכל או לא כלום' לא עובדת טוב במציאות, לפחות מנסיוני, כמעט בשום מקרה.


לגבי הסיפור - לגמרי לא כוס התה שלי, וקשה לי לדמיין איך כזו סיטואציה יכולה להוות משהו חיובי בין שני אנשים.

אבל אם זה עושה לכם טוב - יופי icon_smile.gif

איפה ראית ביטול עצמי?
שלמרות שנאמר לה במפורש לא לצאת מהחדר היא החליטה לצאת מהחדר?
זה רק סיפור.
לטעמך?
לא לטעמך?
אם זה אמיתי הדיעה של אף אחד לא תעניין אותה ואני אומרת, בכנות וטוב שכך.
amy​(נשלטת){מבטלעיניים}
לפני 16 שנים • 1 ביוני 2008
Black Tears כתב/ה:
קריאה של דברים כאלה, בעיקר עושה לי עצוב.
לא בגלל שזה לא לגיטימי, או בגלל שזה מרושע.
פשוט.. ככה.


בלאקי בייב, יכול להיות שזה בגלל שחסר לך ה "קונטרה" של הרכות שלו אחרי? אני יודעת שלי זה חסר. מצד שני, אולי אנחנו לא מבינות את ההקשר. יכול להיות שהרכות באה אחרי. ואולי לא, והיא אוהבת את זה ככה. יש נשים מזוכיסטיות מאוד, מכל בחינה שהיא.
flashback{ג"ו}
לפני 16 שנים • 1 ביוני 2008
flashback{ג"ו} • 1 ביוני 2008
פייה כתב/ה:
flashback כתב/ה:
כחולית כתב/ה:

את לא חושבת שיש גבול מסויים?



לא.
בעיני לסאבית שתי החלטות שנמצאות בידיים שלה.
האחת - להכנס למערכת היחסים.
השניה - לצאת ממנה.


אני לגמרי לא מסכימה עם הגישה הזאת.

אם את רוצה ואוהבת ומתמסרת למישהו - זה לא אומר שאת חייבת לקבל כל דבר ולבטל כל רגש מצידך לגבי מה עושה לך טוב ומה לא עושה לך טוב.
הרי אחרי הכל, לא באנו באמת לסבול... scratchead.gif

הגישה הזאת של 'הכל או לא כלום' לא עובדת טוב במציאות, לפחות מנסיוני, כמעט בשום מקרה.


את לגמרי צודקת. זה בהחלט לא אומר שאני חייבת לקבל כל דבר ולבטל כל רגש לגבי מה עושה לי טוב או לא.
זה כן אומר שאני עומדת במצב שמאלץ אותי להיות ערנית וקשובה לגבי ההרגשה שלי במקום שאני נמצאת בו.
זה גם אומר שאני במצב מתמיד של בחינה של הדברים, בכך בוחרת בכל פעם להיות שם וגם להחליט בכל פעם שמה שיש לי בחיים שווה את המחיר.


ובאמת לא באנו לסבול. לא סתם סבל בכל אופן. סבל נהדר. יופי של סבל.