Halrloprillalar |
לפני 16 שנים •
9 באוג׳ 2008
ל- zboy
לפני 16 שנים •
9 באוג׳ 2008
Halrloprillalar • 9 באוג׳ 2008
לדעתי בשאלתך לגבי הצורך בזוגיות אתה מתבדח, אבל אני בכל זאת אענה לך ברצינות.
עצם העיסוק בשאלת הזוגיות כתהייה רציונלית תמיד תוביל למסקנות שאין קשר בינם לבין המציאות. כהגבלה אומר שאם הרבה אנשים היו תוהים על המהות והצורך לקיים החיים, אני מניח שאוכלוסיית העולם הייתה מצטמצמת באופן משמעותי. הזוגיות אינה צורך רציונלי שאותו ניתן לנתח באמצעות הקשים לוגיים של הפרט. הזוגיות היא צורך של הכלל – הגזע לקיים את עצמו, והיא נוצרה עקב מסלול התפתחות אבולוציוני. במילים אחרות – זוגיות מעלה את הסיכויים של הגזע לשרוד. לכן היא צורך אינסטינקטיבי, בלתי נשלט, הטבוע עמוק בתוך מאפייני האישיות האנושיים. מי ש- "יתעלה" על עצמו ויתעלם מצורך זה – סיכוייו להעביר את הצופן הגנטי שלו לדור הבא פוחתים. אם תרבות שלמה תתעלם מהצורך (וקרו דברים מעולם) סופה של התרבות הזאת להעלם בהדרגה. זה בדיוק מה שנקרא הברירה הטבעית והשרידות של המתאימים ביותר. מודל הזוגיות אינו תוצר תרבותי ובטח לא דתי. ההפך הוא הנכון, תרבות ודת משקפים את הנטיות הבסיסיות של בני האדם. חסל את התרבות והדת, פזר את האנשים בעירות, והאם עדיין ימצאו אחד את השני ויתחברו ראשית כל בזוגות. לציפורים אין "תרבות" אבל הם עדיין חיים בזוגות. אגב, הם גם יודעים יופי לבגוד בבני הזוג, אבל זה כבר סיפור אחר. זוגיות אינו מודל אבולוציוני המוצלח היחיד. אבל הוא כנראה אחד המודלים המוצלחים ביותר, כי העובדה היא שהוא מתקיים אצל מגוונן רחב של יצורים חיים. אני מניח שהוא גם התקיים אצל אותם קופי אדם שהתפתחנו מהם, או לפחות אני התפתחתי מהם ... כך שבטיעונים לוגים תמיד תוכל לספק הסבר נגדי, המבטל את הצורך. אבל במציאות, מי שלא חווה זוגיות טובה במהלך חייו, לנצח יסתובב עם חור שחור המכרסם את הנשמה. את החור הזה שום הסבר מלומד לא יסתום. אגב, הסיפור שכתבתי הוא לא על זוגיות. זהו סיפור על ניצול. |
|
Halrloprillalar |
לפני 16 שנים •
9 באוג׳ 2008
לגברת מורטישה היקרה :-)
לפני 16 שנים •
9 באוג׳ 2008
Halrloprillalar • 9 באוג׳ 2008
תודה מקרב לב על תגובתך הנעלה, אני מאוד מעריך אותה.
וגם תודה שהיה לך כוח וסובלנות לקרא עד הסוף אבל יש דבר אחד שאני חייב להדגישת לבל תיפול כאן טעות חמורה: בשום אופן אינני מזדהה עם החלטות, מעשים או השקפת עולמו של גיבור הסיפור. לכן, "בוז ושנאת נשים" כפי שהבחנת בהם בסיפור, איננה מהווה חלק משקפת העולם שלי. אלה הם תכונות של "גיבור" הסיפור. זהו סיפור על ניצול רגשי, מהסוג הקשה ביותר. אבל אין הצדקה לראות בו מודל מעשי החוזר על עצמו בכל תסריט של יחסים בין בני האדם. בנות הכפר החסודות אינן חייבות להביט מעבר לכתף באופן כפייתי. נכון שגם לפרונואידים יש אויבים, אבל אין זו הצדקה להפוך לפרונואיד. כי חייהם של הפרונואידים הם קשים מנשוא. גאון, הנושא שם של גאון אחר, סיכם את ראיית העולם הנכונה בעיני בבתים האלו: יש אדם רואה הכל באור ורוד ורוד זה לא טוב אומרים כולם אפילו רע מאוד יש אדם רואה הכל באפלה קודרת זו אותה המחלה רק בצורה אחרת אל תרכיבו משקפיים לא קודרות ולא שמחות הסתכלו נא בעיניים בעיניים פקוחות |
|
Morticia |
לפני 16 שנים •
9 באוג׳ 2008
Re: לגברת מורטישה היקרה :-)
לפני 16 שנים •
9 באוג׳ 2008
Morticia • 9 באוג׳ 2008
דולפין כחול כתב/ה: יש אדם רואה הכל באור ורוד ורוד זה לא טוב אומרים כולם אפילו רע מאוד יש אדם רואה הכל באפלה קודרת זו אותה המחלה רק בצורה אחרת אל תרכיבו משקפיים לא קודרות ולא שמחות הסתכלו נא בעיניים בעיניים פקוחות וואו! תודה גם לך - זה שיר מופלא ומלא השראה! לא עשיתי הכללות ובטח שיש סקס אחר שיתפתי את חוויתי בקריאת סיפורך אני לא חיה במחשבה שזו דרכו של הגבר להשיב אהבה אני נבהלת מעוצמת האוונט-גארד של הקלישאה וזה סיפור פשוט קשה שלצערי אצלי כרגע נגע תמיד היה נוגע אבל לא תמיד השיבו לי כך לאהבה אומרים אלוהים לא שולח יותר ממה שאנחנו יכולים מהמקומות הכי אפלים עלינו לצמוח יש משפט: In darkness I look and in Light I find myself והחיים לפעמים מלמדים אותנו את משמעות הבדיעבד חשבנו ש... ומסתבר שבכלל ... זה סיפור נורא קשה על אף סגנון הכתיבה והשיר הזה באמת מופלא - שוב תודה כמה נשים בשנות ה-30 לחייהן אתה מכיר ששברו לב של גבר בעברן? מי שלא מרגיש את כאבו של האחר מי שמכאיב כדי למנוע מעצמו פגיעה יעשה עם עצמו חסד אם ילמד להתמסר במיוחד אם יש בצד השני מישהי שמרגישה ומכילה כי זו שליטה וזה לא דבר רע. הסיפור שלך יפה כשיהיה רע וזה גם לא דבר רע בספרות זו תופעה ידועה ואתה בהחלט הצטיינת בתרגיל הזה שלך לא אכפת לי אם בת כפר או פייטרית אורבנית ציניקנית מהות הטקסט נותרת בעינה ואין בזאת חלילה לומר דבר בגנותך יצירה נוגעת תן בוקס קליל ומעודד לזרועך על שככה יצרה בכבוד {ותודה על האפטר קייר } |
|
zboy{זאתי} |
לפני 16 שנים •
9 באוג׳ 2008
Re: ל- zboy
לפני 16 שנים •
9 באוג׳ 2008
zboy{זאתי} • 9 באוג׳ 2008
דולפין כחול כתב/ה: לדעתי בשאלתך לגבי הצורך בזוגיות אתה מתבדח, אבל אני בכל זאת אענה לך ברצינות.
אני תמיד מתבדח, ובמקביל תמיד מתכוון למה שאני אומר עצם העיסוק בשאלת הזוגיות כתהייה רציונלית תמיד תוביל למסקנות שאין קשר בינם לבין המציאות. כהגבלה אומר שאם הרבה אנשים היו תוהים על המהות והצורך לקיים החיים, אני מניח שאוכלוסיית העולם הייתה מצטמצמת באופן משמעותי. נכון, אני לא מוצא איזה שהוא טעם לפגם בדברים שכתבת הזוגיות אינה צורך רציונלי שאותו ניתן לנתח באמצעות הקשים לוגיים של הפרט. הזוגיות היא צורך של הכלל – הגזע לקיים את עצמו, והיא נוצרה עקב מסלול התפתחות אבולוציוני. במילים אחרות – זוגיות מעלה את הסיכויים של הגזע לשרוד. לכן היא צורך אינסטינקטיבי, בלתי נשלט, הטבוע עמוק בתוך מאפייני האישיות האנושיים. מי ש- "יתעלה" על עצמו ויתעלם מצורך זה – סיכוייו להעביר את הצופן הגנטי שלו לדור הבא פוחתים. אם תרבות שלמה תתעלם מהצורך (וקרו דברים מעולם) סופה של התרבות הזאת להעלם בהדרגה. זה בדיוק מה שנקרא הברירה הטבעית והשרידות של המתאימים ביותר. החלק הזה קשור באמת יותר לקביעת עובדות ללא הגיון המסתתר מאחוריהן, אמונות נקרא לזה, אבל אשתדל להתייחס לזה בכל זאת, אני לא חושב שהזוגיות היא צורך של הגזע לקיים את עצמו, וכמו שיש ציפורים שחיות בזוגות, יש אריות עם הרמונות, כמה שנשאר מהם, אלמנות שחורות שהורגות בן זוגן וכדומה, ואם כבר אתה רוצה שיעור בהשרדות גזע אז יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהנמלים, תחי המלכה האם, לא, לי זוגיות נראית כצורך באיזה שהוא בטחון שנוצר באדם כתוצאה מהיותו מודע לעתיד בצורה כל כך גבוהה, זה כל הסיפור של זוגיות בעיניי, וכנראה יש כאלה שפחות חשוב להם להעביר את הצופן הגנטי האישי שלהם, למרות שאני לא מבין כל כך מה זה קשור לזוגיות, אבל בוא נתקדם רגע עם הרוח האבולוציונית שלך ביחס לזוגיות, הרי שנגלה בוודאי כי אחת הבעיות האקוטיות בעולמנו היא בעיית פיצוץ האוכלוסין, ואולי מודעות מתפתחת שלנו שמבינה את זה יכולה לרצות פחות גם להביא ילדים משלה, מין אבולוציה מחשבתית, אולי יותר ממה שחשוב למישהו להעביר את הגנים שלו לעתיד, חשוב לו בתור דמות חיה, שהחיים יובעו במגוון רחב יותר של צורות, מודל הזוגיות אינו תוצר תרבותי ובטח לא דתי. ההפך הוא הנכון, תרבות ודת משקפים את הנטיות הבסיסיות של בני האדם. חסל את התרבות והדת, פזר את האנשים בעירות, והאם עדיין ימצאו אחד את השני ויתחברו ראשית כל בזוגות. לציפורים אין "תרבות" אבל הם עדיין חיים בזוגות. אגב, הם גם יודעים יופי לבגוד בבני הזוג, אבל זה כבר סיפור אחר. טוב הם קודם כל יתחברו בזוגות כי הם יהיו חרמנים, אחר כך אבל ירוצו לספר לחברה, שוב, אתה לא מציג רציונל מאחורי הקביעות שלך פה, אז הרבה אין לי מה להגיד, אולי רק שלטעמי מודל הזוגיות הינו תוצר תרבותי/דתי, אה וגם שאבא שלי יותר גיבור זוגיות אינו מודל אבולוציוני המוצלח היחיד. אבל הוא כנראה אחד המודלים המוצלחים ביותר, כי העובדה היא שהוא מתקיים אצל מגוונן רחב של יצורים חיים. אני מניח שהוא גם התקיים אצל אותם קופי אדם שהתפתחנו מהם, או לפחות אני התפתחתי מהם ... רוב הסיכויים שהחברה של הקופים מהם התפתחנו הייתה של זכר שליט ולא של זוגיות, אבל גם אם אתה צודק, אז לא הגיע הזמן להתפתח באמת? כך שבטיעונים לוגים תמיד תוכל לספק הסבר נגדי, המבטל את הצורך. אבל במציאות, מי שלא חווה זוגיות טובה במהלך חייו, לנצח יסתובב עם חור שחור המכרסם את הנשמה. את החור הזה שום הסבר מלומד לא יסתום. העניין שאני לא מנסה לספק הסבר נגדך, אני רק מבקש להבין, ולצערי הלוגיקה נדרשת להבנה, אני יכול לומר לך כי יש לי צורך לישון, ולא תוכל לתת לי כל הסבר הגיוני שמבטל את הצורך, ובאמת שגם אין לי בעיה עם זוגיות ואיני מנסה לטעון כנגדה, רק להבין, למה לקרוא לה צורך? ובקשר לחוות דעתך לגבי אלה שלא חוו זוגיות טובה, שמין הסתם מרמזת אלי, חבל שיש לך דעות כל כך נחרצות לגבי דברים שאתה לא יודע, לא לגבי מערכות הזוגיות שעברתי בחיי, ובטח שלא לגבי החורים השחורים בחיי, חח אם היית יודע על הצבעים האחרים... הייתי מציע לך לבדוק עם עצמך איך הגעת למסקנות האלה, זה יכול להיות שעור מעניין, אגב, הסיפור שכתבתי הוא לא על זוגיות. זהו סיפור על ניצול. ואגב, הסיפור עצמו באמת לא כל עניין אותי ולא אדע על מהו, סלח לי על כך z |
|
פאני היל(לא בעסק) |
לפני 16 שנים •
13 באוג׳ 2008
מחכה להמשך
לפני 16 שנים •
13 באוג׳ 2008
פאני היל(לא בעסק) • 13 באוג׳ 2008
מחכה להמשך פאני היל |
|