סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על חשיבותה של האישה הזרה, הלא מוכרת

Morticia
לפני 16 שנים • 27 באוק׳ 2008

Re: דבר דבור על אופניו

Morticia • 27 באוק׳ 2008
אחת כזו כתב/ה:
המלט כתב/ה:
ויפה דרשת, חברתי המלומדת, אחת כזו. בפנטזיות החריפות ביותר, המענגות ביותר, המסעירות ביותר את חושיי, יש משום החפצה של האשה, ואני אומר את זה תוך הכרה מלאה בגודל המשקל שיש לביטוי המעיק הזה 'החפצה'. לא ברגשותיה אני חפץ באותם רגעים ספוגי דופאמין; לא לשליטתה אני כמה באותן דקות נוטפות אנדורפינים; חפץ אני בשרירי רגליה הדורכות על פניי, בחיוכה המנצח והמנציח את כניעותי המזוייפת; בצריבת הפנים הנסטרות על ידיה; בשריפת הבשר המוצלף. Its all about me.

וזה כל מה שיש.


תמצית: המלט מבאר מדוע הכינוי 'נשלט' נעדר מהניק שלו.



אני חייבת לומר שמדובר בביאור מצויין, המלט...(:


http://www.youtube.com/watch?v=1tAUDiS4rak

icon_biggrin.gif
Tish Adams
לפני 16 שנים • 29 באוק׳ 2008
Tish Adams • 29 באוק׳ 2008
אנדרפוט כתב/ה:
הקיצוניות הזאת היא הסרט שלי, שהוא סרט מודרני עם צבעים רבים ומגוונים וזוויות צילום מרתקות.
אני ממש לא חושב שאפשר למצוא זוגיות שתאפשר לי למלא את הצורך המזוכיסטי, ופה בדיוק נמצאת הבעיה שלי עם הסוג הזה של מיניות.
החיים בקונכיה עם גיחות קצרות לריגושים מיניים מנוכרים זה חיים בודדים ומגעילים, אין לי שום כוונה או רצון להיות במקום הזה, למרות שמבחינה מינית מדובר בקרקע פוריה מאוד לגמירות חזקות מאוד ולסשנים של שיא הרגש, כמו סולו גיטרה על קצה הצוק כשהרוח מפזרת את השיער.

לצערי ככל שאני מתקדם בחקר המיניות שלי אני מבין עד כמה היא לא ניתנת לפשרה, אילוף וחינוך - הרגש המזוכיסטי יוצא לאור רק בתנאים מאוד מסויימים שלא מתקיימים בסביבה אוהבת אוהדת ואכפתית. לא משנה כמה חזק יצעקו עלי או יכו אותי - זה לעולם לא יספק לי את הסחורה אם אין שם לפחות חמישים גרם של שנאה אמיתית.

במקרה שלי המיניות היא לא סתם עדות לאופי מורכב מעניין ואקזוטי, אלא עדות לבעיה מנטלית קשה שדורשת התייחסות.


אין מקום לויכוח כי מדובר בהבעת דיעה. אנדר, נדיר אבל אפשרי.
אפשרי ליצור זוגיות עמוקה וחזקה שלדעתי תספק את היצר הזה שלה ושלך.
אתה מסתכל על 50% ? יאללה, בוא נלך על זה.
הרי שנאה ואהבה הם אותו הרגש רק בקצוות שונים.
כלומר, אתה לא יכול לאהוב מישהו בלי להרגיש אליו רגעי שנאה וההיפך.
אתה לא יכול לשנוא מישהו שלא אהבת פעם.
אז בעצם מתעוררת פה בעיה כי מצד אחד אתה רוצה את השנאה ואני משערת שכמה שהיא תכוון
אליך אישית, כך תתעצם החוויה שלך אך מצד אחר, זה רק צד אחד של אותה המטבע.
בצד השני נמצאת האהבה. זה אותו הרגש ובעיניי אי אפשר להפריד.
אני לא מכירה הרבה שהצליחו לאזן את הרגש הזה לחצי חצי.
קשה תחת.