סאבספייס ורייפספייס

נריסה, הדבר היחידי החיובי (בלשון מסוייגת) שאני יכולה לראות ב רייפספייס הזה
זאת אולי היכולת להתנתק מסיטואציה ממש לא טובה,
יכולת שנובעת למעשה מחוסר ברירה ואלי גם חוסר אונים
אצל כאלו שנאנסות באמת וברוטליות אכזרית
אבל כאן במקום שבו אנחנו אמורים להיות מרצון מהסכמה ובגלל שטוב לנו ככה(ובכולם אפשר להוסיף מרכאות)
אין מקום וגם לא הצדקה לסיטואציה הזאת
מקום שלא טוב לנו בו אנחנו צריכות להתרחק ממנו
לקום וללכת לשים סוף במקום לתת לזה להתמשך ולהתנתק בספייס הזה

אני לא מסכימה עם ההשוואות שלך ואני גם לא מסכימה למה שהיגבת כאן למעלה
שהניתוק הזה של מה שהיגדרת כרייפספייס(וכמה שאני נאלצת לחזור על המינוח הזה הצמרמורות בגייווי רק הולכות ומתגברות כי הייתי שם אבל אני, לא חוזרת ולא אחזור ל"סיבוב שני" ואצלי היתה בכלל סיטואציה שממש לא רוצה לחוות שכזאת שוב)
אני אחזור, הניתוק הזה שאת מגדירה כספייס מנותק מסיטואציה לא טובה, הוא לא סימן לחוזק ושליטה עצמית
ממש לא
בקטע של הסאבספייס , ההחלטה אם להתנתק או שלא היא הסופו של דבר לא בידינו כי הכימיה של המוח לוקחת שליטה
אבל אנחנו מודעים לזה שרמת כאב מסויימת תפעיל את הטריגר הזה ובשבילנו זה טוב,הכאב הוא אמצאי ולא מטרה
את רוצה ומחפשת דווקא ההפך מזה,ואת המילה ההפך אני כן שמה במרכאות כפולות ומכופלות פה, לקחת שליטה על הסיטואציה שבה את מתנתקת להתנתק מתוך מודעות מלאה
(די ערכתי מספיק כי כמה שאכתוב יותר אני רק יותר..לא משנה נעזוב)
אבל להכנס מרצון ובמכוון לסיטואציה שמאלצת אותך "לקחת שליטה" על העיניינים ולסוגר סוויץ במוח להרחיק את הנפש שלך בדיעה ובכוונה ממה שקורה לגוף שלך
במקום לשים לזה קץ במקום,זה לא דבר טוב לחזור עליו שוב ושוב
מה גם שבן הזוג אין לו שום מושג על מה שהולך לך במוח
כי אם היה לו מושג אני מאמינה שהיה שם לזה קץ במיידי
ואם הוא כן יודע מה קורה שמה בתוכך ולא מפסיק זה גרוע עוד יותר מהשליטה העצמית המדומה הזאת
אולי זה איזהשהו חלק ממהגדרה שלך על מאזוכיזם ,אין לי מושג ולא על זה אמתח ביקורת
אבל באלהים שיש גבול גם לזה.

ספייס טוב לעומת ספייס רע?
ספייס במהותו אמור להיות טוב
לתת לעצמך להכנס לסיטואציות שנותנות לך את האפשרות להתנתק במודע?
לשם מה? בשביל :"שליטה עצמית"? צ'
לא, לא קונה את זה. איבוד שליטה מודע כדי לתפוס שליטה?וזה הכוח?

הכוח האמיתי הוא , במודע ,לקחת שליטה על החיים שלך ולהחליט מה רע ומה טוב בשבילך
ולקום וללכת כשלא טוב לך
אבל אם את מרגישה שלהתנתק באמצא סיטואציה ולהסתגר בתוך המוח שלך בעוד בנאדם עושה בגוף שלך מה שבא לו בעוד שאת מתנתקת ומפקירה את גופך בידיו
בכדי לתפוס שליטה על עצמך ובטח שעליו, כי האדיוט חושב שהוא נותן לך את הסשן של חייך ואת בכלל לא שם,עוד נקודה להוסיף למיתוס הזה של "שליטה מלמטה"
וכל זה זאת סיטואציה חיובית? אז בסדר.שחחרי את עצמך.

מתי תבינו שעצם זה שאנחנו נותנות להם מרצון ובמודע ובהסכמה את מה שהם רוצים וצריכים
זאת השליטה האמיתית על החיים שלנו?זאת ההחלטה האמיתית וזה הכוח.להיות בשליטה עצמית מודעת לאורך כל הדרך ולהנות מזה ולמצות את זה עד הסוף .

הלם-קרב. תגובת-קרב. תסמונות ותגובות פוסט-טראומטיות.

זה הכל. ככה המוח מתמודד עם זה, לעיתים, כשההלם המנטאלי גדול מדי. בדרך-כלל, זה חוזר, או שזה פשוט נטבע באישיות שלנו ומשנה אותנו לחלוטין, כך שלא ניתן לקרוא לזה כבר 'הלם' משום סוג, אלא פשוט... שינוי. וכך האדם נראה אחרי אונס, תאונת-דרכים או לחימה, שלא נדע מצרות.