האם קהילת ה BDSM צריכה להשתתף במצעד הגאווה?

Tame • 11 ביוני 2009

גם לפי דעתי יש ארון, אמנם לנו קל יותר להתחבא בו ולכן זה ארון נוח יותר מהארון של ההומולסבים אבל זה בכל זאת ארון.
ועם זאת אני עצמי באופן אישי לא הייתי צועד במצעד כבסדמי וגם לא אם הייתי גיי. אישית המצעד לא חורה לי ולא מפריע לי ומי שרוצה לצעוד כך לפי דעתי זכותו המלאה.
אבל אני לעולם לא הייתי מציג את עצמי לציבור בדרך הזו.
אם הייתה איזושהי תנועה לקראת היחשפות אני חושב שהיא הייתה צריכה להיעשות בצורה מכובדת ושקולה, בצורה רצינית - כי הדרך בה בוחר אדם להציג את עצמו מעידה גם על תוכנו ומהותו.

קל מאוד להיסחף לרדיקאליזם צעקני, אבל בסופו של יום לא כך מביאים לשינוי חברתי אמיתי ובר קיימא.
על מהפכות ניטשה אמר "לא סביב ממציאי הרעשים החדשים סובב העולם כי אם סביב ממציאי הערכים החדשים".
והמצעד, פופולארי ככל שיהיה, הוא עדיין רעש חדש יותר מאשר ערך חדש.
(הערכים מוכתבים לנו בעיקר ע"י הטלויזיה )

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • 11 ביוני 2009

מסכימה עם Tame. את הערכים של שפוי בטוח והדדי אי אפשר להראות במסגרת של מצעד, מה שיראו מבחוץ הוא את "הפסיכים עם השוטים". אני אישית חולקת גם על רוב ההמלצות לספרים בדס"מיים שהופיעו בשרשור המקביל כיוון שהספרות הבדס"מית שהוצעה ברשימה היא על גבול הפורנוגרפיה הסאדיסטית או שעוסקת במרקיז עצמו.הספרים האלו הם סוג של הארד קור ומתארים הרבה פעמים התעללות מנותקת מרגש ובטח ובטח מנותקת מהסכמה. קורא חיצוני יבין שאלו הערכים שאנו מאמינים בהם והדבר רק ירחיק אותו מלתת לגיטימציה.

ההורים שלי, לדוגמא, רק הגבירו את הסלידה שלהם מזוגות הומוסקסואליים בעקבות מצעדי גאווה. אבל כשהם הכירו ידידים חד מיניים שלי מקרוב, הם למדו לכבד ולהעריך אותם יותר (ואפילו ברכו אותם בחביבות בחתונה שלנו...). מוחצנות היא לא בהכרח הדרך הנכונה, אבל הסברה היא דרך קשה יותר ממנה ועל כן אני מבינה שמדובר בסופו של דבר ברצון לעשות משהו, וזה- מבורך בדרכו.

Dunbar{Supreme93} • 11 ביוני 2009

יש משהו מאוד סליזי ודקדנטי ברצון הזה לחשוף את המיניות כלפי העולם.
אני לא מכיר הרבה ונילים שיהיו מוכנים או רוצים להזדיין ערומים במועדון, גם לא חצי ערומים.
רק כאן זה נראה לגיטימי לערוך מסיבות בסגנון יוון העתיקה, לשתף את כולם ולהכניס אותם אל תוך הדגדגן ופי הטבעת הקולקטיבי. רוב האוכלוסיה שומרת את המיניות שלה לחדר המיטות ולהבלחות בקולנוע ובטלוויזיה, בטח שלא משתתפת באורגיות המוניות.
אם השגריר באקוודור היה מסניף, ערום ומזיין בתחת בחורות בחצר של הבית שלו מול כל השכונה גם אז היו מחזירים אותו לארץ, לא צריך את השוט בשביל זה.

אני לא תמים, ברור שיש קו עבה שמפריד בין מישהו עם פנטזיות מסוג X למישהו עם פנטזיות מציצה/מנאז'/אנאלי/אחות ורופא. ההבדל הוא באפשרות להשיג פרטנר כלשהו, בלי שהנ"ל יזדעזע אם הפנטזיה תחשף. אבל צעידה במצעד לא תביא לשינוי בגישה של הפרטנר להתנהגות מהסוג הזה. לדעתי הפורום הזה ודומיו עונים על צורך של אנשים למצוא את הפרטנרים מהסוג המסויים, זה שלא יזדעזע, ולכן הגדולה שלהם. גם המסיבות עונות על הצורך הזה, ואין שום בעייה בזה. השאלה מה רוצים להשיג - האם רוצים להשיג הסכמה של החברה לאורגיות, או האם רוצים להשיג קבלה של החברה להתנהגות מינית בין שני בוגרים שהיא לא קונבנציונלית.

התקווה שלי היא שהחברה תהיה סובלנית כלפי כל התנהגות מינית (חוקית), משהו כמו בגישה של היפנים אל מין. תעשה מה שבא לך בחדר המיטות הפרטי שלך, אני לא אזדעזע מזה. אבל צעידה ברחוב בבגדי עור עם שוטים ושרשראות, לדעתי לא תעביר את המסר הנכון. הרעיון הוא לא לקבל בפרט את הסאדו-מאזוכיזם, אלא לקבל כל התנהגות מינית שנעשית שני פרטנרים בוגרים.
תחשבו כמה זה היה נראה לא במקום אם קבוצה של furries הייתה מצטרפת למצעד ודורשת הכרה בפטיש שלהם. אם הייתי רואה כזאת קב' הייתי חושב לעצמי - "שיהיה להם לבריאות, גם אני סוטה, אין לי בעייה עם הסטייה שלהם, אבל למה הם צריכים להסתובב ברחוב, בחום, עם התחפושות האלה?, שישמרו את זה לחדר המיטות שלהם"

ולאחר כל זאת, יש הבדל תהומי בין להיות גיי לבין להיות סאדו-מזוכיסט, ההבדל הוא באפשרות לנהל חיים עם פרטנר מהמין השני או לא. ההבדל הוא במעשי הלינץ' שנעשו בהומוסקסואלים במהלך ההיסטוריה. מי שלא מבין את ההבדל הזה אידיוט. לכן המצעד של ההומוסקסואלים מוצדק והמצעד של הסאדומזוכיסטים לא מוצדק.

מUחדת • 11 ביוני 2009

ונוס יקר- בהחלט קראתי בזמנו על כל הבאלגן המסוייט שעברת עד שזכית לפגוש שוב את בנך ועל הקשיים שהרעיפו עליך מוסדות הבירוקרטיה הישראלית.
זכויות הביקור חזרו אליך ואתם נפגשים, לשמחתכם וגם לשמחת מי שרצה בכל ליבו שהעניין יפתר- כמוני.

אבל ונוס, בוא נשים את הקלפים על השולחן-
יש סיכוי סביר שאב אחר היה עובר את אותו תהליך שנאלצת לעבור גם אם לא היה בדס"מי בהצהרה, אלא סתם אבא שמעלה תמונות שלו מזויין או מזיין בפנים חשופות,
כותב בלוג מפורט על הרגליו המיניים שכל בן כיתה של הילד יכול לצפות בו.

אני לא מצדיקה את הרשויות.
אני רק מזכירה לך שיש יותר מדי ילדים שנפגעו בגלל חשיפה לא הולמת, מוקדמת מדי וחסרת גבולות לעיתים של הוריהם-
לא רק בעניין מיני, אלא בתחומים רבים אחרים, ומזל שיש מישהו שכן שם לב לפרטים, וחבל שזה קורה לפעמים במקרים הלא ממש מתאימים- כמו במקרה שלכם.

אני מכירה הורים שולטים, נשלטים, מתחלפים-
למה הם צריכים או "להיות בארון" או לפתוח את הארון לעייני כל, לחשוף את האביזרים ולבקש מהבוס לעשות סיבוב על הקרופ כאות הזדהות עם טוב הטעם הבדס"מי?

לא דחוף לי לדעת, ממרומי גילי, אם אבא שלי אהב לתת לאמא שלי ספנקים או שאמא שלי נהנית לנבוח ואני שמחה שהם היו חכמים מספיק כדי לעשות את שלהם בלי שאחיי ואני נמחא להם כפיים או נתמוך.
גם היום לא דחוף לי לספר לה מה אני אוהבת במיטה או בסמטה חשוכה,
לא כי אני מחביאה איזה זהות נוספת אלא כי זה שלי, אין לי צורך לנפנף בסטיה המתוקה הזו, הבלתי מזיקה, שיותר אנשים עושים אותה מסקס אנאלי ולא יודעים איך קוראים לזה.

אפליה קיימת. נגד כולם. מי שלא עשה צבא, מי שהשתייך לארגון מסויים, צבע עור, מקום מגורים, ארץ עליה, מין, גיל ועוד ועוד ועוד.
לא חושבת שמתוך הקבוצות המוחלשות חברתית ה"בדס"מים" נמצאים בראש הרשימה של נרדפי הרשויות.

טיש כתבה: "למה אנחנו רשומים פה בניקים ולא בשמותינו המלאים ותמונה?"

רוב האתרים שעוסקים בתכנים מיניים פראקסלנס לא יהיו מלאים תמונות ושמות מלאים בגלל אותן סיבות בנאליות, לגמרי לא בגלל הכותרת בדס"מ-
אנשים במערכות יחסים, נשואים, פחדנים, סתם שנכנסו לגלוש ולהכיר בלי רצון להחשף לפני כל העולם ודודה שלו.

אין לי בעיה לחשוף את שמי המלא ואפילו תמונה-
אבל היי, לא בא לי. בשביל מי זה טוב? זה יחבר אותי יותר למי שאני? יהפוך אותי למודעת יותר לצרכיי באופן דרמטי?


אני מכבדת את מי שיצעד במצעד ולו על מנת לתרום למאבקם של אלו הזקוקים לו באמת.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 11 ביוני 2009

1. מצטרפת לדבריהם של צ'ארנוחה ופולי ג'ין (לא מילה במילה אבל באופן כללי מסכימה עם הפואנטה).

2. אני חצי בעד חצי נגד, כי אני לא מסכימה כמעט עם אף אחד פה:

מיניות היא דבר פרטי. מה שאני עושה במיטה הוא לא מעניינו של אף אחד, להוציא הפרטנר שלי ומי שאני בוחרת לשתף אותו בחוויות שלי.
זה לא משנה אם מה שאני עושה עם שותפי לפעילות הוא סקס מסיונרי בחושך, משחק טאקי סוער, סשן סאדומזוכיסטי, דחיפת ירקות לנקבינו או ליקוק הדדי של קצה האף.

זאת בעצם הנקודה העיקרית פה: אני לא רוצה שהדרך שבה אני מזדיינת תהווה גורם משפיע על התקדמותי המקצועית, על הזכות שלי לגדל את ילדי וכו'. אף אחד לא צריך לדעת מזה, כי זה ענייני הפרטי, ואם מישהו במקרה גילה על זה - הוא לא צריך להגיב בשום דרך, כי זה לא עניינו.

כל מה שמתבצע בהסכמה וללא עבירה על החוק בין שני מבוגרים ברי הסכמה הוא בסדר.
זה הדבר שהרבה פרטים בחברה שלנו לא מבינים, וזה מה שהם צריכים להבין.
בדס"מ הוא לא מיניות נורמטיבית, ואין צורך להחשיבו ככזה. מה שצריך זה להבהיר שמותר לכל אחד שיהיו לו סטיות, ואין לשפוט אף אחד כל עוד הוא לא פוגע באף אחד.
סובלנות.

אם כבר, אז זה הצידוק היחיד שאני רואה לגוש בדס"מי במצעד. לא כי אנחנו צריכים הכרה ל"בדס"מ" - אלא כדי להדגיש את הורסטיליות - גם זה קיים וגם זה בסדר. כמו שקרוסדרסרים מצטרפים. כי זה חלק מהאמירה - זה שהמיניות שלי שונה משלך לא הופך את זה לבסדר לתקוף אותי. נוסיף עוד כמה גושים מכל מיני סוגים, ומצעד הגאווה יהפוך למצעד של כל מי שרוצה לצעוק - "זכותי לעשות מה שבא לי" ולא רק למצעד למען זכויות ההומואים והלסביות.
דרך אגב, קיום המצעד לא בא לתמוך ישירות בהחצנה. זה מצעד גאווה - ההפך מבושה. החצנה היא רק כלי להעברת מסר של "אנחנו לא מתביישים".

היחידים שמקופחים כקבוצה ספציפית הם הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים - כי כאן מדובר לא רק בסקס. מדובר בהגדרה עצמית כאדם, בתפקוד יומיומי בחברה.
כל השאר לא צריכים לבקש דבר מלבד - תוציאו את האף שלכם מהמיטה שלי.

אני לא אומרת שהכל נהדר, אבל אין מה להשוות את עצמנו להומוסקסואלים, זה סיפור אחר לגמרי.
סאדומזוכיזם זו סטיה מינית. הומוסקסואליות היא 1)לא סטיה, 2) לא רק מינית.

Re: כל כך הרבה

אדם' • 11 ביוני 2009

יכול להיות שלא הייתי ברור?

אז הנה-

אני מאד בעד המצעד (בלי קשר כרגע לנושא הבדס"מ-י) ואני באמת לא מוצא צורך להסביר למה כשזה נוגע למשהו שהוא ברור מאליו לדעתי.
הכעס היחידי שלי הוא על מארגני המצעד שמאלצים ג'ינג'י כמוני להיצלות בשמש הקופחת .
מה רע בחודש מרץ למשל?

למה לא ?

הולמס​(שולט) • 12 ביוני 2009

המצעד אמור להיות אמירה פוליטית בעיקרה.
אמירה של קבלת השונה, האחר.

ולדעתי יש בו מקום לכל שונה ולכל אחר.
ללהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים), וגם לבדסאמים, פוליאמורים וכל מי שנתפס כאחר בשל נטייתו.

אני מתכוון ללכת למצעד, גם השנה, ולצעוד עם חבריי בגוש הפוליטי.
לא צריך להיות הומו על מנת לגלות סולידריות ואחווה עם חברייך שמשתייכים לקהילה "אחרת".

אני יכול להתחבר למי שיש לו קושי עם ההתמסחרות של המצעד הזה.
אבל אמירה פוליטית צריכה להיאמר, דווקא בשל הקולות הנשמעים כנגד חברי קהילת הלהט"ב.
ואני לא צריך לומר לאף אחד כאן מה יאמרו ואומרים אותם הקולות על הפעילים בתחום הבדס"מ.

תחשבו על זה כעל מפגן של סובלנות. (שזה מה שזה)
ובואו לצעוד.

Re: כל כך הרבה

Homelander​(שולט) • 12 ביוני 2009

אין בעיה, אני אגיד לך מה רע וזה אפילו בלי להכיר את כל הסיבות כולן.
מה שרע זה שכל-עוד זה לא בחודש שנקבע, אז איפה התדמית?
ומה שהצועדים יוותרו על התדמית בגלל קצת שמש? מה פתאום...

אתה מבין... זו בדיוק הבעיה, המצעד הזה הוא כמו להגיד "תראו אותנו אנחנו כאן", עושים אותו בזמן קבוע, בטקסיות שלו וכו'...
פה בדיוק הטעות. אם אנשים רוצים שוויון-זכויות, הם צריכים להציג את עצמם כשווים, הם לא יכולים להגיד, הנה אנחנו אחרים ולצפות שיתייחסו אליהם כאל שווים.
אז מה? לא להראות שאתה שונה? תלוי. אם אתה עושה את זה בשביל שיתייחסו אליך כמו אל כולם אז לא.
אבל אם אתה באמת רוצה להיות גאה בכך שאתה שונה, תהיה גאה, אבל אל תצפה ליחס כמו אל אחרים- איפשר לקפוץ על כל החתונות.

Re: כל כך הרבה

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 12 ביוני 2009

מה? על מה אתה מדבר? איזה כל החתונות?
בכמה שורות הוכחת לנו שעוד יש על מה להילחם - בגלל אמירות כאלו.
כל הקטע בסובלנות זה שמקבלים את השונה כמו שהוא, ונותנים לו זכויות שוות.
לא צריך שכולם יהיו אותו הדבר בשביל לתת לכולם את אותו היחס.

Re: כל כך הרבה

Homelander​(שולט) • 12 ביוני 2009

יש שוויון-זכויות, ויש התייחסות שווה.
מה לעשות?
לנפנף בדגל מול פרצוף של מישהו ולומר לו נה לך! לא ישיג לאף-אחד שום שוויון...
אנשים רוצים שוויון, שילחמו עליו בחכמה ולא בפרוורטיות.
אני אישית חבר טוב של כמה וכמה אנשים שמגדירים עצמם בשלווה כגאים, ואת יודעת מה? הם מצליחים אפילו הרבה יותר מאנשים אחרים בחייהם ולא פיטרו אותם מעבודות, ולא התנקלו להם.
המטרה נהדרת! השאלה היא הדרך.